פסקי דין על סעיד מוחמד הייב | פסקי דין על שרות בתי הסוהר

33868-05/10 עתא     31/05/2010




עתא 33868-05/10 סעיד מוחמד הייב נ' שרות בתי הסוהר








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



31 מאי 2010

עת"א 33868-05-10 הייב(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר
-מחלקת האסיר




בפני

כב' השופט
יונתן אברהם

העותר
סעיד מוחמד הייב
, ת.ז. 05250192


ע"י ב"כ עו"ד סרוג'י
, ממשרד עו"ד תמי אולמן


נגד

המשיב
שרות בתי הסוהר



החלטה


העותר מרצה מאסר עולם קצוב לתקופה של 27 שנים בגין עבירת רצח, תקיפה ועבירות כלפי המשפט. מועד שחרורו המלא ב- 04/2016. העותר יצא לחופשות סדירות ומסווג בקטגוריה ב/1.

ביום 23/05/10 הגיש העותר בקשה למתן צו ביניים וביקש לעכב את החלטת המשיב להעבירו לבית סוהר אחר, אשר נתקבלה לטענתו באופן פתאומי.
בבקשתו הוא טען כי החלטת המשיב לא נומקה בפני
ו כלל ויתכן אף שהייתה חובת שימוע שלא קוימה.
לטענתו, הוא שוהה בהליך שיקומי בכלא חרמון ועקירתו בשלב זה שהינו קריטי מכלא חרמון, תגרום נזק רב לשיקומו.
עקב דחיפות העתירה, היא נקבעה לדיון ליום 26/05/10 ואף ניתן צו ארעי האוסר על העברת העותר עד להחלטה אחרת.
ביום 26/05/10 התקיים דיון בבקשה הנ"ל.

בתשובת ב"כ המשיב, טענה עו"ד שפירא כי בעקבות מידע מודיעיני מתמשך לאורך תקופה וכן מידע עדכני מאוד, הוקפאו חופשותיו של העותר והוא אינו עומד עוד בקריטריונים בשלב הזה של שהייה בכלא חרמון באגף נס.
לטענתה, על מנת שלא תיגרם פגיעה קשה בעותר, הוחלט בשלב זה, עד להחלטה סופית בעניין חופשותיו להעביר את העותר לכלא הסמוך, כלא צלמון וגם שם לשלבו באגף נס.
היא ביקשה לבטל את הסעד הזמני, שכן העותר לא עומד בקריטריונים של שהייה בכלא חרמון, משום שהוא מנוע חופשות ומשום שכלא חרמון מאובטח ברמת ביטחון מזערית, שאינה מתאימה למי שמנועים מלצאת לחופשות.
היא טענה עוד כי בעניין העותר קיימים מידעים שחלקם עוסקים בהתנהגותו השלילית בין כותלי בית הכלא. לטענתה מדובר במידע עדכני לאורך תקופה, אשר חלקו אף חייב פנייה מחודשת בועדת אלמ"ב. המידעים הנ"ל אף הוצגו לעיוני בהסמכת ב"כ העותר.
ב"כ המשיב טענה גם, כי בחודש 04/2010 החליטה ועדת אלמ"ב להגדיר את העותר כאסיר רגיל, אך לאור המידע העדכני, קיימת חובה להפנות את עניינו בשנית לועדת אלמ"ב לצורך קבלת עמדתם העדכנית. באשר לסיבה לצורך זה, הפנתה את בית המשפט למידע עצמו.
כן טענה, כי על פי המידעים קיימים 3 נושאים שונים שבגינם הוקפאו חופשות העותר ונתקבלה ההחלטה להוציאו מכלא חרמון.

בתגובה לטענותיה, טען ב"כ העותר, כי העותר שוהה בכלא חרמון מזה 8 שנים, ללא אף דו"ח משמעת והתנהגותו חיובית ביותר, הוא עבר את כל הטיפולים האפשריים בכלא חרמון ואף ריצה כבר 21 שנות מאסר.
כן טען, כי העותר עובד במפעל כל יום וזאת אף נכון ליום הדיון.
לטענת ב"כ העותר, נמנעו חופשותיו עד לפני מס' חודשים בשל כך שנאמר לו שיש מידע מודיעיני כי הוא ירצה לפגוע במשפחתו של מי שהרג את בנו (קצין משמר הגבול לשעבר). על אף מידע זה ועל אף מס' עתירות שהוגשו לבית המשפט, העותר לא יצא לחופשה, אולם לפני תקופה קצרה אושר לו לצאת לחופשה בתנאים מגבילים, היינו המידע המודיעיני שתואר לעיל, כבר אינו רלוונטי.
העותר אף נפגש עם הממונה על רש"א והם קבעו להיפגש בזמן חופשתו לצורך הכנת תוכנית רש"א.
לטענת ב"כ העותר, ההודעה על מעבר לכלא אחר נפלה על העותר בהפתעה, ללא שהוא יודע כלל מה הסיבה, פרט לכך שנטען שמדובר במידע מודיעיני.
ב"כ העותר טען, כי העותר בקשר טוב עם אשתו, עם ילדיו ועם ילדיה וכן טען כי ככל שיש מידע מודיעיני בעניין אלמ"ב כנגד העותר, נובע הדבר מתביעה אזרחית שהגיש העותר נגד אבי אשתו (העתק התביעה הוצג), בגין סכסוך מקרקעין. הוא טען כי ניתן בקלות לפגוע בעותר על ידי אותו חמו של העותר על ידי הרמת טלפון לרכז המודיעין והשמצת העותר בפני
ו. לטענתו, ככל שנמסר מידע שכזה על ידי חמו של העותר, הרי שזהו מידע שאין לו בסיס ומטרתו היחידה לפגוע בעותר, ועל כן יש להתעלם ממנו.

העותר עצמו גם ביקש לומר דברים. לטענתו, הוא שירת את המדינה 10 שנים ועבר טיפולים רבים במסגרת מאסרו ואף החל בהכנת תוכנית רש"א, אולם תוכניותיו נגדעו עקב החלטת שב"ס להרחיקו מכלא חרמון.

בתום הישיבה נתבקשה ב"כ המשיב לבדוק בנוגע לאחד המידעים, האם קיימים מסמכים נוספים הנוגעים לאותו מידע ולהמציאם לבית המשפט והיא עשתה כן מאוחר יותר בכתב תשובה משלים.
כן צירפה לכתב התשובה המשלים את הקריטריונים לשהייה בכלא חרמון על פי הפקודה הישנה וכן את פורמט השינויים שאושרו ואשר אמורים להיכנס לפקודה זו.

לאחר ששקלתי את כל הטיעונים ועיינתי במסמכים שהוצגו לעיוני, לרבות כתב התביעה שהגישו העותר ואשתו כנגד חמו של העותר ואחרים, סבורני שיש לבטל את הסעד הזמני שניתן כנגד העותר.
החומר החסוי שהוצג לעיוני נוגע ל- 3 עניינים נפרדים הקשורים בעותר.
העניין האחד, הינו בזיקה להתנהגותו והתנהלותו של העותר בין כותלי בית הכלא ובמסגרות בהן הוא שוהה כאסיר.
לעניין השני זיקה לגורם שהינו מחוץ לכלא. בעניין זה, המידעים העיקריים הינם מידעים ישנים מלפני מס' שנים, ברם, קיים מידע מהעת האחרונה המלמד על התפתחות מסוימת של אותו עניין, אשר בזהירות הראויה, ונוכח הערכת המהימנות, סבורני שיש להמשיך ולבחון אותו לעומקו, במיוחד, לנוסח היוזמה המתוארת בדו"ח הידיעה העדכני והצד לאותה יוזמה, דבר שיש בו שינוי ביחס למידעים האחרים.
העניין השלישי נוגע לסכסוך המצדיק פניה מחדש לועדת אלמ"ב לצורך הערכה מחודשת.

עיינתי בחומר המודיעיני ובמידע החסוי בכללותו, ולאחר עיון בהם, מצאתי כי שילוב כל העולה מהם אכן הצדיק את החלטת שב"ס לעצור את חופשותיו של העותר.
כתוצאה מכך, ונוכח הקריטריונים המצויים היום בשב"ס בשילוב אסירים באגפים שונים, ובפרט באגף אליו הופנה העותר, אגף נס, ונוכח התיקונים שאושרו להכנסה לקריטריונים הישנים וביניהם כי מצד האסיר המיועד לשיקום, לא מתקיימות בעיות התנהגות משמעותיות, ניכר כי אכן העותר איננו עומד עוד בקריטריונים הנדרשים לצורך שהייתו באותו אגף בו הוא נמצא בבית הסוהר חרמון.

אשר על כן, לא מצאתי שיש להתערב בהחלטת שב"ס להוציא את העותר מכלא חרמון ולהעבירו לכלא צלמון לאגף נס, תוך קביעה כי ראוי שעניינו של העותר יבחן לאחר חלוף פרק זמן סביר ובירור נוסף של העניינים אשר הביאו להחלטה הנ"ל.
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.
הסעד הזמני שניתן טרם הדיון, מבוטל.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים, וכן תעביר את המידע המודיעיני לשב"ס
.

ניתנה היום, י"ח סיון תש"ע, 31 מאי 2010, בהעדר הצדדים.








עתא בית משפט לעניינים מנהליים 33868-05/10 סעיד מוחמד הייב נ' שרות בתי הסוהר (פורסם ב-ֽ 31/05/2010)