פסקי דין על עטאף סעד | פסקי דין על סעד אוסאמה | פסקי דין על "הפניקס" חברה ישראלית לביטוח בע"מ

1842/07 תאמ     31/05/2010




תאמ 1842/07 עטאף סעד, סעד אוסאמה נ' "הפניקס" חברה ישראלית לביטוח בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בקריות



31 מאי 2010

תא"מ 1842-07 סעד ואח' נ' "הפניקס" חברה ישראלית לביטוח בע"מ




בפני

כב' השופטת
פנינה לוקיץ'

תובעים
1
.
עטאף סעד

2
.
סעד אוסאמה


נגד

נתבעת
"הפניקס" חברה ישראלית לביטוח בע"מ




פסק דין


ביום 23.6.04 הגיע רכב השייך לתובעת מס' 1 מסוג יונדאי מס' רישוי 6907810 (להלן: "הרכב")
בגרירה למוסך יונדאי בעכו כשהוא סובל מפגיעה בחלק קדמי תחתון של הרכב. בהתאם לחשבונית שהוצאה על ידי המוסך, בוצעו ברכב: החלפת רדיאטור, תיבת הילוכים, קורה קדמית ופנס ערפל קדמי וכן בוצעו עבודות שונות ובסך הכל נדרשה התובעת לשלם את הסך של 19,393 ₪.

לטענת התובעים הנזקים הכלולים בחשבונית נגרמו כתוצאה מתאונה שארעה בעת שהתובע מס' 2 (להלן: "התובע") נסעו בכביש בכפר רמה כאשר באופן פתאומי שני כלבים התפרצו לכביש ובהעדר אפשרות לבלום את הרכב, פגע בהם (להלן: "התאונה").

השאלה הדורשת הכרעה בפני
הינה האם הנזקיםה כלולים בחשבונית התיקון של המוסך מקורם בתאונה, במלואם או בחלקם?

1.
התובעת פנתה לנתבעת, שהיא מבטחת הרכב, בדרישה כי זו תשפה אותה על מלוא סכום התיקון אולם תביעתה נדחתה לאחר ששמאי מטעם הנתבעת, מר סרוג'י (להלן:"סרוג'י'") קבע כי ברכב קיימים שלושה מוקדי נזק שהוגדרו על ידו כדלקמן:
א. נזק למוקד בחזית (הכולל נזק למגן רפש קדמי ולפנס).
ב. נזק למוקד מנוע ולתיבת ההילוכים (הכולל את החלפת תיבת ההילוכים ואת הרדיאטור).
ג. נזק למתלה קדמי ואחורי (הכולל החלפת מתלה קדמי וכיוונו).

על פי חוות הדעת של סרוג'י (שהסתמך על בדיקה של יועץ טכני מטעם הנתבעת, מר שאול יעקובי (להלן: "יעקובי")), רק הנזק למוקד בחזית מקורו בתאונה ואילו שני המוקדים האחרים לא יכלו להיגרם מהתאונה. לדעתו הנזק למתלה קדמי הינו מארוע קודם ואילו הנזק לתיבת ההילוכים, אינו יכול לנבוע מהתאונה כפי שתוארה על ידי התובע.

ראוי לציין כי סרוג'י ציין בחוות דעתו כי הבחין בנזק לצינור שמן מתכתי, המחבר בין תיבת ההילוכים לרדיאטור בחלקו התחתון, אולם בחקירתו התברר כי לא צילם צינור זה ואין בפני
ראיה בדבר מהות הנזק שנגרם לצינור.

2.
לאחר הגשת התביעה, אשר הוגשה ללא חוות דעת מטעם התובע, הגיש התובע חוות דעתו נגדית לחוות הדעת של הנתבעת שנערכה ביום 25.8.08, על ידי מר סלאמה (להלן: "סלאמה")
והתבססה על צילומי הנזק של מר סרוג'י והמסמכים שהוגשו בפני
ו (שכן את הרכב כבר לא ניתן היה לבדוק מאחר ותוקן). בחוות דעתו הסכים סלאמה עם קביעת סרוג'י כי הנזק למתלה קדמי הינו נזק ישן, ואינו נובע מהתאונה. לפיכך, נותרה למעשה במחלוקת בין המומחים רק השאלה האם הנזק לתיבת ההילוכים נובע מהתאונה הנטענת אם לאו.

יצויין כי קודם להגשת חוות הדעת וגם בסיכומיהם מבקשים התובעים להסתמך על מכתבו של המוסך (ת/4) אשר נערך ביום 13.7.04 ואשר בו צוין כי "לפי חוות דעת מקצועית שלנו הסיבה לנזק לפי הבדיקה שלנו הצינור שמן של הגיר שמוביל לרדיאטור קירור, נשבר בתוך הרדיאטור ונכנס מים לגיר..."
(כך במקור – פ.ל.) מסמך זה הוגש בהסכמת הצדדים שלא באמצעות עורכו תוך שמירת טענותיהם ביחס למשקל שיש ליחס לו. בסוגיה זו אני מקבלת לחלוטין את טענת הנתבעת כי אין לראות במסמך משום חוות דעת ואין בו כדי לתמוך בטענות התובעים באשר לקשר בין הנזק לתיבת ההילוכים לתאונה הנטענת שכן, ככל שרצו התובעים להביא חוות דעת מטעם מי מהמוסך אשר בדק את הרכב, היה עליהם לעשות כן בדרך הקבועה בתקנות ולא ניתן להסתפק במסמך זה, כתחליף לחוות דעת.

3.
לפני שאגש לבחינת השאלה העיקרית כאמור לעיל, אסיר מעל הדרך טענת הנתבעת אשר הכחישה את עצם קרות התאונה. טענתה זו של הנתבעת נסמכת על כך שעדות התובע הינה עדות יחידה וכן על העובדה כי בכרטיס העבודה של המוסך (נ/5) צוינו בסעיף "דרישות הלקוח" הבעיות הבאות: "מערכת חשמל, נזילת שמן גיר, רכב מתחמם" ולא צוין דבר ארוע התאונה.

התובע בתצהירו ובעדותו חזר על תיאור התאונה כפי שפורטה בכתב התביעה ועדותו בענין זה הותירה בי רושם מהימן. התובע לא עומת עם הרישום בכרטיס העבודה (נ/5) וטענתו כי התקשר באופן מיידי לסוכן הביטוח והודיע לו על קרות התאונה, לא נסתרה על ידי הנתבעת.

לאחר שמיעת עדותו של התובע אני מקבלת את גרסתו באשר לאופן ארוע התאונה על אף היותה בגדר עדות יחידה של בעל דין שכן, לא היו נוכחים במקום התאונה עדים נוספים שהיה באפשרותו להעידם. גם בעובדה שסרוגי מצא שיש נזק לחזית התואם את מנגנון התאונה מצאתי משום חיזוק לגירסת התובע באשר לעצם ארוע התאונה.

4.
נטל ההוכחה


בניגוד לטענת ב"כ התובעים, אין בקבלת גירסת התובע באשר לעצם קרות התאונה כדי להביא למסקנה כי בכך עמדו התובעים בנטל המוטל עליהם להוכיח כי הנזקים הנטענים על ידם, נגרמו בתאונה נשוא התביעה. נטל ההוכחה המוטל על התובעים אינו מתמצה רק בהוכחת עצם התרחשות מקרה הביטוח אלא מוטל עליהם גם הנטל להוכיח כי הנזקים הנתבעים על ידם, מקורם באותו מקרה ביטוח. כפי שעמד על כך בית המשפט העליון מזה ימים ימימה: " נובע מכאן כי על המבוטח רובץ הנטל להראות שלושה אלו: ראשית, הסיכון אשר התממש
הוא מן הסיכונים המכוסים על ידי הפוליסה. שנית, הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזקים המכוסים בפוליסה. שלישית, הנזק שנגרם ארע, במישור הסיבתי, כתוצאה מהתממשות הסיכון המכוסה". (רע"א 3577/93 הפניקס נ' מוריאנו פד"י מ"ח (4) 70, 78 (1994).

הפסיקה אליה הפנה ב"כ התובעים בסיכומיו
מתיחסת לשאלת הנטל להוכחת התקימות חריג לכיסוי הביטוחי, וזאת לאחר שהמבוטח עמד בחובתו הראשונית להוכיח את קרות מקרה הביטוח והקשר בינו לבין הנזקים הנטענים. במקרה שבפני
נו המחלוקת בין הצדדים אינה בדבר התקיימות חריג לכיסוי הביטוחי אלא היא נוגעת באופן ישיר בשאלת הקשר הסיבתי, דהיינו האם הנזק הנטען, מקורו במקרה הביטוח.

מעבר לנדרש אציין כי גם באם הייתי סבורה שנטל ההוכחה מוטל על הנתבעת, הרי שלאחר בחינת חוות הדעת של הצדדים והבנת יחסי הגומלין שבין תיבת ההילוכים לרדיאטור ומנגנון הפעולה של קירור השמן כפי שזה הוסבר בהרחבה על ידי המומחים בתיק זה, אני סבורה כי הנתבעת עמדה בנטל להוכיח במאזן ההסתברויות המוטל עליה, כי הנזק לתיבת ההילוכים אין מקורו בתאונה הנטענת על אף קביעתי כי זו אכן התרחשה כמתואר על ידי התובע.

לצורך הבנת קביעתי זו, אבחן להלן את חוות הדעת ועדויות עורכיהן כפי הובאו בפני
.

5.
קודם לבחינת חוות הדעת יש מקום להניח את התשתית העובדתית באשר לנתונים הרלבנטיים והממצאים שנמצאו ברכב לאחר התאונה:
א.
התובע בעדותו ציין כי לאחר הפגיעה
בכלבים,
המשיך לנסוע מספר מטרים ואז עצר את הרכב והשאיר את מנועו דולק.
ב.
כשיצא התובע מהרכב, ראה חלק פלסטי שנפל מקדמת הרכב וכן נוזל חום שיצא מתחתית הרכב.
ג.
לאחר שראה דברים אלו, כיבה את המנוע וממקום התאונה נגרר הרכב למוסך. (עמ' 1 לפרוטוקול שורות 21-23).
ד.
בתמונות שצילם מר סרוג'י, ניתן לראות את הנוזל שהוצא מתיבת ההילוכים לאחר שזה הורם במוסך כשצבעו של הנוזל הוא מעין תחליב בגוון חום.
ה.
כפי שצוין לעיל, סרוג'י הבחין בצינור שמן מתכתי המתחבר לרדיאטור בחלקו התחתון כשהוא ניזוק אולם בעדותו לא יכול היה לפרט את מהות הנזק שראה ואין בפני
צילום של הצינור בו מדובר. יעקובי לא ראה את הצינור הניזוק.
ו.
הרדיאטור שהוחלף לא נבדק במוסך, ואף לא על ידי יעקובי או סרוג'י, ולפיכך אין אפשרות לקבוע כממצא פוזיטיבי האם הצינור הספירלי העובר בתוך הרדיאטור נסדק, אם כי למעשה קיימת הסכמה בין הצדדים כי האפשרות שקיים סדק בצינור הספירלי הינה אפשרות סבירה (חוות דעת יעקובי (נ/2) בתחתית עמ' 2).
ז.
אין מחלוקת בין הצדדים כי הנזק לתיבת ההילוכים נגרם כתוצאה ממהילה של מים בשמן הגיר אשר הגיע לתיבת ההילוכים וגרם לה לנזק.

6.
לטענת סלאמה, המומחה מטעם התובעים, הנזק לתיבת ההילוכים
נגרם כתוצאה מכך שנוצר סדק
בצינור הספירלי שבתוך הרדיאטור או בצינור המחבר בין תיבת ההילוכים לרדיאטור, ככל הנראה בנקודת החיבור של הצינור לרדיאטור וכתוצאה מסדק זה, חדרו מים המצויים ברדיאטור ותפקידם לקרר את השמן העובר בצינור הספירלי, אל תוך הצינור הספירלי, נמהלו בשמן, חזרו בצינור המחבר בין הרדיאטור לתיבת ההילוכים וגרמו לנזק.

לדעת מומחה זה, הסדק לצינור הספירלי נגרם כתוצאה מהפגיעה בכלבים והעובדה שמיד לאחר הפגיעה הבחין התובע בנוזל חום, שהוא התחליב שנוצר כתוצאה ממהילת המים בשמן, מעידה על כך שהפגיעה בצינור נגרמה בתאונה ולא במועד קודם לכך.

סלאמה מצביע על כך שנציגי הנתבעת (סרוג'י ויעקובי) לא ערכו בדיקה יסודית של נקודת החיבור שבין הצינור לרדיאטור וגם לא עשו בדיקות לחץ לרדיאטור, ולפיכך אין באפשרות הנתבעת לשלול את הטענה כי אכן נוצר סדק בצינורות שגרם את הנזק לתיבת ההילוכים.

7.
לעומתו, טוען יעקבי כי נוכחות מים בתוך השמן אשר גרמה לנזק בתיבת ההילוכים, הינה תוצאה של קלקול מכני, סדר או חור בצינור הספירלי שמקורו בבלאי ולא כתוצאה מהחבלה בתאונה.
טענה זו נסמכת בעיקרה על האמור בחוות הדעת של יעקובי (נ/2, נ/3), ואשר בהן ובעדותו הסביר כי כל עוד הרכב מונע, השמן שעובר בצינור הספירלי נמצא בלחץ גבוה מזה הקיים בחלל המים שברדיאטור ולפיכך במצב דברים כזה מים לא יחדרו אל תוך הצינור הספירלי אלא, לכל היותר, שמן ייצא מהצינור הספירלי אל תוך חלל המים שברדיאטור.

הנוזל המעורב, שנוצר כתוצאה מיציאת השמן אל חלל המים, לא יחזור אל הצנרת כל זמן שהמנוע מונע, זאת בשל לחץ השמן הגבוה מלחץ המים, ולפיכך נוזל זה לא יכול להגיע לתיבת ההילוכים כל עוד המנוע מונע (ראה עמ' 5 שורות 10-17 וכן שורה 21).


מכאן מסקנת יעקובי, וסרוג'י אחריו, כי חדירת המים לתיבת ההילוכים לא יכלה להגירם כתוצאה מהתאונה, שכן לפי תיאור התובע קודם לכיבוי המנוע, כבר יצא ממנו הנוזל החום שתיאר.

8.
משהתבקש יעקובי להתייחס לאפשרות, אליה לא התיחס בחוות דעתו, כי נגרם נזק לצינור החיצוני לרדיאטור, ציין הלה כי גם באם כתוצאה מהתאונה ניזוק צינור זה (המחבר בין תיבת ההילוכים לרדיאטור), עדיין אין בנזק זה כדי להסביר את קרות הנזק לתיבת ההילוכים, שכן רק משכובה המנוע וירד הלחץ בצינור השמן, יכול הנוזל המהול לחדור לצנור הספירלי שברדיאטור וממנו, לצינור הניזוק. אולם בעת כיבוי המנוע , באם אכן היה נזק לאותו צינור, הרי שהנוזל המהול יישפך דרך הצינור הניזוק ולא יגיע עד לתיבת ההילוכים.

לדעתו של יעקובי, ככל שאכן יצא מהרכב נוזל מהול כטענת התובע (ולא נוזל של הרדיאטור עצמו), הרי שמדובר במהילה בין השמן והמים שהם תוצאה של בלאי בצינור הספירלי שברדיאטור, ולא של הפגיעה בעת התאונה.

9.
לשאלה מפורשת שנשאל יעקובי האם לאחר שהגיעו מים לתיבת ההילוכים ניתן עדיין לנסוע עם הרכב, השיב כי הדבר אפשרי, אולם לא למרחק רב. יעקובי הסביר כי בדרך כלל לנהג ברכב לא תהיה אינדיקציה לכך שמים הגיעו לתיבת ההילוכים, אך במהלך הנסיעה תיתכן החלפה לא נכונה של ההילוכים או "משיכה" של ההילוכים ולאחר כשבוע מחדירת המים הדיסקיות של תיבת ההילוכים, יתפרקו ובסופו של דבר האוטו יעצר (ראה פרוטוקול עמ' 5 שורות 23-26).

התובעים טוענים כי משהעיד התובע שלא חש בכל בעיה ברכב לפני התאונה
(עמ' 1 שורות 27-28), ובהעדר אינדיקציה ברורה לכך שמדובר בתהליך הדרגתי כפי שטוען מר יעקובי ולא בתהליך שמקורו בתאונה, יש לקבוע כי התובע עמד בנטל להוכיח כי הנזק לתיבת ההילוכים מקורו בפגיעה בתאונה ולדחות את טענות הנתבעת בהקשר זה.

10. לאור כל המפורט לעיל, אני מעדיפה את הסברו של יעקובי באשר לסיבה לגרימת הנזק לתיבת ההילוכים ועל אף קביעתי כי אין באמור בכרטיס העבודה נ/5 כדי להביא לשלילת גרסתו של התובע באשר לעצם ארוע התאונה, הרי שיש בו, לכל הפחות, לחזק את הרושם כי התובע, בעת שהרכב הגיע למוסך, פרט בפני
המוסך תקלות שונות אשר לפחות שתיים מהן (מערכת חשמל והתחממות הרכב),
בוודאי שאינן קשורות לתאונה. דבר זה מעיד על כך שהתובע חש באי תקינות של הרכב.

יש להוסיף לכך את העובדה כי אני מתקשה לבסס ממצא באשר לתקינות הרכב קודם לארוע התאונה
על עדותו של התובע בלבד בין היתר לאור העובדה כי מעבר לכך שהוא בעל אינטרס ברור לטעון כי הרכב נסע ללא כל תקלה, הרי שתובע זה גם לא ציין בפני
השמאי ועד לדיון בפני
, כי לרכב ארעה תאונה קודמת בחלקה הקדמי רק כ-6 חודשים לפני ארוע התאונה ויש בעובדה זו כדי להשליך על מהימנותו, ככל שזו נוגעת לשאלת תקינות הרכב.

11. טענות התובעים ביחס לאי תקינות הליך עריכת חוות הדעת מטעם הנתבעת לרבות אי התאמה מסוימת בתאריכים הנקובים בחוות דעת סרוג'י ואי ביצוע בדיקות נדרשות, אינן מעלות ואינן מורידות, מאחר וכאמור לעיל לאחר שמיעת עדויות אנשי המקצוע, שוכנעתי כי גרסתה של הנתבעת באשר לסיבה שהביאה לגרימת נזק לתיבת ההילוכים, הינה גרסה סבירה ומשכנעת יותר מבחינה מקצועית.

לאור קביעתו של יעקובי, אשר התקבלה על דעתי, כי גם באם השמן נמהל במים בתוך הרדיאטור אין אפשרות שנוזל מהול זה, יחזור אל תיבת ההילוכים כל עוד המנוע מונע, הרי שאין חשיבות לקיום הבדיקה באם אכן הצינור הספירלי בתוך הרדיאטור סדוק אם לאו, שכן גם באם היה מוכח באופן פוזיטיבי כי הוא סדוק, לא היה בכך לשנות את מסקנתי דלעיל,
שכן, אין בכך הסבר כיצד הגיע נוזל מהול זה מתוך חלל המים של הרדיאטור, אל תיבת ההילוכים, הכל כמפורט לעיל.

12. לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי התובעים לא עמדו בנטל להוכיח כי הנזק לתיבת ההילוכים
שנמצא ברכב לאחר התאונה, נגרם כתוצאה מהתאונה ובשל כך, אין מקום לחייב את הנתבעת בתשלום תגמולי הביטוח בגין נזק זה.

לאור קביעה זו, הרי שהנזק היחיד שהוכח כי נגרם כתוצאה מהתאונה, הינו הנזק במוקד החזית אשר מסתכם על פי חוות דעת סלאמה לסך של 2,440 ₪ (כאמור בסיכומי הנתבעת). בנוסף זכאים התובעים לפיצוי בגין הוצאות הגרר ממקום התאונה למוסך, בסך של 351 ₪ כאמור בחשבונית שצורפה לתביעה, כאשר לסכומים אלו יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית מיום 18.7.04 (מועד תשלום הנזק על ידי התובעת) ועד היום.

לסכומים אלו יש להוסיף הוצאות משפט בגין האגרה בסך של 350 ₪ אולם אין מקום לפסוק הוצאות מעבר לכך שכן, עיקרה של התביעה נדחתה.

מאחר ולא הוכח גילו של התובע, אין באפשרותי לקבוע מה הוא שיעור ההשתתפות העצמית, אולם מהסכום הפסוק זכאית הנתבעת לנכות את ההשתתפות העצמית כפי שזו קבועה בפוליסה.

תשלום היתרה לאחר ניכוי השתתפות עצמית, ככל שתוותר, יבוצע בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום,
י"ח סיון תש"ע, 31 מאי 2010, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 1842/07 עטאף סעד, סעד אוסאמה נ' "הפניקס" חברה ישראלית לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 31/05/2010)