Google

אודטה כהן - מדיקל פולס לייט טכנולוגיה בע"מ, עופר ג'רסי

פסקי דין על אודטה כהן | פסקי דין על מדיקל פולס לייט טכנולוגיה | פסקי דין על עופר ג'רסי |

8128/08 א     31/05/2010




א 8128/08 אודטה כהן נ' מדיקל פולס לייט טכנולוגיה בע"מ, עופר ג'רסי








בית משפט השלום בחיפה

ת"א 8128-08 כהן נ' מדיקל פולס לייט טכנולוגיה בע"מ
ואח'
31 מאי 2010


בפני

כב' השופטת
תמר נאות פרי

התובעת
אודטה כהן
, ת.ז. 43621226


נגד

הנתבעים
1. מדיקל פולס לייט טכנולוגיה בע"מ
2. עופר ג'רסי
, ת.ז. 024567158




פסק דין



לפני תביעה שעניינה רכישת מכשיר לטיפול בלייזר לצורך הורדת שיער.
רקע כללי ותמצית טענות הצדדים –
1.
התובעת, הגב' אודטה כהן
(להלן: "התובעת"), עוסקת בטיפולי קוסמטיקה.
2.
הנתבעת מס' 1, מדיקל פולס לייט טכנולוגיה בע"מ
(להלן: "הנתבעת"), הינה חברה העוסקת בין היתר בשיווק, מכירה והשכרה של מכשירי לייזר להסרת שיער, כגון המכשיר נשוא תביעה זו (להלן: "המכשיר").
3.
הנתבע מס' 2, מר עופר ג'רסי
(להלן: "הנתבע"), הינו הבעלים והמנהל של הנתבעת.
4.
הנתבעת והנתבע יחדיו יכונו להלן: "הנתבעים".
5.
התובעת

טוענת כי היא התקשרה עם הנתבעת לגבי רכישת המכשיר, אך כי הנתבעת הציגה בפני
ה מצגי שווא והפרה את המוסכם באופן שנגרמו לה נזקים. עילות התביעה לקוחות מדיני החוזים, הנזיקין וחוק הגנת הצרכן. הסעדים להם עותרת התובעת הינם ביטול ההתקשרות והשבה הדדית – דהיינו, החזרת המכשיר לידי הנתבעת וקבלה בחזרה של התמורה ששילמה עבור המכשיר, בסך 53,130 ₪. את הנתבע רואה התובעת כאחראי לנזקיה בשל היותו מנהלה ובעליה של הנתבעת.
6.
הנתבעים טוענים כי כל הנתונים הרלבנטיים הובאו לידיעתה של התובעת טרם ההתקשרות, כי לא הוצג כל מצג שווא, כי לא הופר החוזה וכי יש לדחות את התביעה.
מסכת הראיות –
7.
לפני העידה התובעת (לגבי תצהירה ת/1), הנתבע (לגבי תצהירו נ/2), ומר מוטי לירן, נציג המכירות של הנתבעת אשר היה במגעים עם התובעת (להלן: "לירן", לגבי תצהירו ת/3).

דיון והכרעה –
8.
לאחר בחינת הראיות ושקילת טענות הצדדים – מסקנתי היא כי דין התביעה להדחות.
9.
ראשית

, לחובתה של התובעת אזקוף את העובדה שלכתב התביעה היא לא צירפה את החוזה בכתב שנחתם בינה לבין הנתבעת, וטענה בכתב התביעה שלא נחתם חוזה בין הצדדים (וראו לדג' את סעיפים 14 ו-23). לא רק שהתובעת טענה שלא נחתם חוזה אלא שהיא טענה שאי חתימת החוזה מהווה כשלעצמה רשלנות והפרה של חוק הגנת הצרכן.
10.
דא עקא, שהתברר שנחתם חוזה והוא צורף לכתב ההגנה מטעם הנתבעים (מוצג נ/1, להלן: "החוזה"). עובדה זו לא הביאה לשינוי בגרסת התובעת ובתצהירה היא המשיכה לדבוק בגרסה לפיה היא מעולם לא חתמה על חוזה לגבי המכשיר וכי לא היתה התקשרות בכתב (סעיף 7 לתצהיר).
11.
אף בתחילת ישיבת ההוכחות התובעת המשיכה לטעון שהיא לא חתומה על החוזה (תחילת עמ' 5), ורק בשלב מאוחר יותר, שינתה התובעת את גרסתה והודתה שהיא כן חתמה על החוזה (שם, בשורה 21). בהמשך, הבינה התובעת מה הקושי בשינוי הגרסה המהותי הנ"ל, ואז הסבירה כי כוונתה היתה לומר "שהחוזה המקורי היה אצלה והוא לא היה חתום" (עמ' 5 שורה 29). נסיון זה להסביר בדיעבד את הסתירה המהותית שהתגלתה לא יצלח, מה גם שלגרסה זו אין זכר בתצהיר (והרי ניתן היה לצפות שהתובעת תצהיר שכן היתה חוזה אך שאצלה נותר עותק לא חתום).
12.
למותר לציין עד כמה חמורים הדברים ויש להכחשה נפקות בכמה מישורים.
13.
תחילה, ברי שמהימנותה של התובעת נפגעה באופן קשה ולא אוכל לקבל את שאר טענותיה בעל-פה שעה שהיא בחרה שלא לומר את האמת לגבי המסמך בכתב (מה גם שממילא כל התביעה סומכת על עדות יחידה של בעלת-דין).
14.
מעבר לכך, עיון בחוזה מלמד שיש בו כדי לסתור לחלוטין את כל טענותיה של התובעת, ועל מנת להבהיר את עמדתי אפרט עתה מהי בדיוק טענתה כלפי הנתבעת.
15.
מוסכם כי המכשיר פועל באמצעות כרטיסים מגנטיים בהם נטענים "פולסים" המאפשרים את הטיפול (באשר להסבר מפורט יותר לגבי אופן הפעלת המכשיר, הכרטיסים וה"פולסים" אפנה - מחמת קוצר היריעה - לתצהירו של הנתבע הכולל הסבר טכני רלבנטי). מוסכם עוד כי ישנם כרטיסים עם קיבולת "פולסים" שונה וכי על מנת להפעיל את המכשיר יש לקנות מהנתבעת כרטיסים כאמור. בעת רכישת המכשיר קיבלה התובעת "בחינם", כחלק מעסק המכר, כרטיס עם 1,000 פולסים, ולאחר שהוא "נגמר" היא רכשה כרטיס נוסף עם 30,000 פולסים (תמורת 7,000 ₪ לערך, להלן: "הכרטיס החדש").
16.
התובעת טוענת כי במהלך השימוש בכרטיס החדש, המכשיר הפסיק לפעול ואז התברר לה שפג תוקפו של הכרטיס, היות והוא בתוקף למשך 12 חודשים בלבד ממועד תחילת השימוש בו. לטענתה, היא השתמשה רק בכ-5,000 פולסים מתוך 30,000 וכי היא לא הצליחה לנצל את יתרת הפולסים ה"טעונים" בכרטיס. התובעת טוענת כי הנתבעת העלימה ממנה מידע זה, לגבי תוקפו המוגבל בזמן של הכרטיס.
17.
עתה נשוב לעיין בחוזה ונמצא שכתוב בו במפורש, בארבעה מקומות לפחות, שהתוקף של הכרטיס הינו למשך שנה בלבד (ואפנה למכלול הסעיפים המוזכרים ומצוטטים בתצהירו של הנתבע – בסעיף 11). משמע, שהתובעת ידעה את כל הפרטים הרלבנטיים בעת ההתקשרות וזו כנראה הסיבה לכך שהיא בחרה שלא להציג את החוזה לעיני בהמ"ש ולאחר מכן להתכחש לחתימתה עליו.
18.
אם לא די בכך אזי על הקבלה שניתנה לתובעת לגבי רכישת הכרטיס (חשבונית מס' 11504) מצוין במפורש שהמדובר בכרטיס "ל-12 חודשים".
19.
בנוסף, אני מקבלת את עדותו של לירן אשר העיד כי הוא הסביר לתובעת, טרם החתימה על החוזה, את כל הפרטים הרלבנטיים, כיצד פועל המכשיר, מהם יתרונותיו, אילו סוגי כרטיסים קיימים, מתי פג תוקפו של כל כרטיס, מתי צריך לקנות כרטיס חדש וכו' (עמ' 9 שורות 21-27, ויש לציין שהתובעת לא הכחישה במפורש טענותיו אלו). משמע, שהוכח שכל הפרטים הדרושים הוסברו לתובעת בעל-פה מעבר לתניות החוזיות בכתב.
20.
לכן, לא מצאתי כי הוכחה הפרה חוזית מצד הנתבעת בכל הנוגע להתקשרות לגבי רכישת המכשיר ולא שוכנעתי כי בוצעה עוולה נזיקית זו או אחרת, או הפרה של חוק הגנת הצרכן.
21.
שנית

, אף אם היתה "אי הבנה" לגבי תוקפו של הכרטיס, המשמעות הינה שהתובעת לא ניצלה עד תום את הכרטיס שנרכש בסכום של 7,000 ₪ לערך, וניצלה רק כ-1/6 מאותו כרטיס (כ-5,000 פולסים מתוך 30,000). הנזק הנובע מכך יכול להיות בסדר גודל של כ-6,000 ₪ לכל היותר. לא ברור כלל ועיקר מדוע התובעת הפסיקה לעשות שימוש במכשיר ומדוע הפסידה את הלקוחות – כפי שהיא טוענת (ואציין כי בכתב התביעה התובעת טוענת לאובדן הכנסה עקב אי שימוש במכשיר בסך של 48,000 ₪ אך סכום זה אינו נתבע).
22.
שלישית

, לא נטען – וממילא לא הוכח - שהתובעת אי פעם פנתה לנתבעת וביקשה להאריך את תוקף הכרטיס החדש, או התלוננה לגבי משך תוקפו של הכרטיס, או לגבי אי הבנתה את התנאי לגבי תוקפו או בבקשה לבטל את החוזה – והדרישה הראשונה שהועלתה מצדה היתה במסגרת הגשת התביעה הנוכחית. נדמה לי שגם לכך יש משקל.
23.
רביעית

, באשר לנתבע – לא הונחה כל תשתית מלכתחילה להגשת התביעה נגדו באופן אישי. הוא אינו חתום אישית על החוזה ואף לא פגש מעולם את התובעת ולא יכול היה להבטיח לה הבטחות או להציג בפני
ה מצגים (וראו את עדותה של התובעת - בעמ' 4 שורה 21 - שם היא מסבירה שהיא רואה את הנתבע לראשונה באולם בית המשפט). לא הועלתה כל טענה לגבי הרמת מסך, ובוודאי שלא הוכחה, וזהו טעם נוסף לדחיית התביעה כנגד הנתבע.
סיכום –
24.
אשר על כן התביעה נדחית.
25.
התובעת תשלם לנתבעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט בסך 8,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.
26.
צר לי כי התובעת בחרה לנהל את ההליכים כפי שנהגה וצר לי שלא השכילה לקבל את המלצות בית המשפט.


ניתן היום,
י"ח סיון תש"ע, 31 מאי 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 8128/08 אודטה כהן נ' מדיקל פולס לייט טכנולוגיה בע"מ, עופר ג'רסי (פורסם ב-ֽ 31/05/2010)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים