פסקי דין על הדסה בן יעקב | פסקי דין על בתיה לופטינג

5572/98 עא     23/11/1998




עא 5572/98 הדסה בן יעקב נ' בתיה לופטינג




בפני
כב' השופט י. זפט
בשא: 98/105558
המבקשים: 1. זוהר לביא
2. יוסף לביא
3. אריק צביקל
4. דרור לירן
כולם ע"י ב"כ עו"ד ברק
מן - וקסלר
נ ג ד-
המשיבים: 1. איילת דרבסקי
2. רונן רשל
שניהם ע"י ב"כ עו"ד ערן פלס ו/או לילי אייס-פרחיה

3. א.ד.ר.ר.י. החזקות בע"מ
4. א.ס.מ.ג.מ. השקעות בע"מ

5. שלמה נשר
6. מרגלית נשר
7. יצחק נשר
שלושתם ע"י עו"ד שניצר - גוטליב
8. אלה ארנון
9. שמואל ארנון
שניהם ע"י עו"ד ברוך גרוס
10.טרידקל בע"מ

ה ח ל ט ה

עובדות:

מניותיה של חברת טריידקל בע"מ (להלן "החברה") רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בת"א.

המבקשים מחזיקים במניות החברה המצטרפות ל281,980- מניות המהוות 25,4% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה.

משיבים 7,6,5,1, ו8- מחזיקים במניות החברה המצטרפות ל309,146- מניות, המהוות 43,17% מהונה המונפק והנפרע של החברה. חלקה של משיבה 1, ד"ר אילת דרבסקי, בהחזקה זו הוא 92,456 מניות המהוות 12,9% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה.

בין המשיבים 2,1, ו9-5- נכרת הסכם הצבעה והסכם המקנה לכל אחד מהם זכות סירוב ראשונה לרכישת מניות חברי הקבוצה שתעמודנה למכירה, לפי חלקו היחסי של כל אחד מהם במניות החברה.

6 מהמשיבים חברי דירקטוריון החברה.

החברה זקוקה לכספים למימון השקעות בתחום התיירות, ולאחר שנסיון ראשון להנפקה פרטית לד"ר דרבסקי נכשל זה מקרוב בנסיבות שאין צורך להתעכב עליהן, החליט הדירקטוריון על הקצאה פרטית של 300,000 מניות רגילות ו300,000- כתבי אופציה למשיבות 3 ו4-, תאגידים בשליטתה המלאה של ד"ר דרבסקי. מניות אלו מהוות תוספת של 83.7% על הונה המונפק של החברה העומד על 716,000 מניות. הודעה לציבור על ההנפקה הפרטית פורסמה ב- 17.6.98. המבקשים תוקפים את הליכי ההקצאה הפרטית מכמה זוויות, ובפני
בקשתם לצו מניעה זמני נגד כינוס האסיפה הכללית האמורה לאשר את ההקצאה הפרטית.
כשרות ההצבעה בדירקטוריון

סעיף 96 לה(א) לפקודת החברות אוסר על נושא משרה שענינו מובא לאישור להיות נוכח או להצביע בענין אישור פעולות או אישור התקשרויות בהתאם לקבוע בסעיפים 96 לג ו96- לד.
הד"ר דרבסקי לא השתתפה בישיבת הדירקטוריון בה הוחלט על ההקצאה הפרטית לתאגידים הנתונים בשליטתה. אילו השתתפה היתה השתתפותה גורמת לבטלות החלטת הדירקטוריון. מהמשיבים השתתפו משיבים 8,7,5 ו9- ואין לומר שנושא ההקצאה הפרטית למשיבות 3 ו4- הוא ענינם.
לפיכך סעיף 96 לה(א) אינו חל, והשתתפות משיבים 8,7,5 ו9- בישיבה ובהצבעה אינה מגלה פגם.

הרוב הדרוש לאישור ההקצאה הפרטית באסיפה הכללית

אין חולק על כך שהחלטת הדירקטוריון דנן טעונה אישור האסיפה הכללית. המשיבים טוענים שחל על הענין סעיף 96 לו(א) סיפא הדורש "הסכמת רוב בעלי המניות הנוכחים בהצבעה במנין הקולות. במנין קולות הרוב יכללו לפחות שליש מהקולות בעלי המניות שאינם בעלי ענין אישי בפעולה או בהתקשרות כאמור הנוכחים בהצבעה".
רוב מיוחד זה נדרש עפ"י סעיף 96 לו(א) כשעל סדר יומה של החברה התקשרות עם נושא משרה או תנאי העסקתו, של נושא משרה. כשנושא המשרה מחזיק ב25%- או יותר מאמצעי השליטה בחברה.
תנאי זה אינו מתקיים בעניננו שכן דר' דרבסקי אינה מחזיקה במניות המקנות לה לפחות 25% מאמצעי השליטה בחברה. טענת בא כח המשיבים כי מכח הסכם ההצבעה יש לראות את דר' דרבסקי כמחזיקה במשותף של כלל המניות (43.17%) המוחזקות על ידי כל הצדדים להסכם השליטה יחדיו. המבקשים מסתמכים בענין זה על הגדרת המונח "החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים" בסעיף 1 לחוק ניירות ערך תשכ"ח - 1968 הקובע לאמור:
"החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים - החזקת ניירות ערך או רכישתם בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם בין בכתב ובין בעל פה"
לא נטען כי הצדדים להסכם ההצבעה רכשו את מניותיהם בשיתוף פעולה. עם זאת יתכן שניתן לומר שקיים בין המשיבים הסכם בדבר החזקה משותפת של מניותיהם. אפילו תאמר שאין לראות בכל אחד מבעלי המניות מבין המשיבים מחזיק במשותף במניות שבבעלות כל אחד מהם, דומה שאין ספק שחל על הענין סעיף 96 לו(ג) הקובע: החזיקו רוב חברי הדירקטוריון בחברה כהגדרתה בסעיף 96(א) בעשרים וחמישה אחוז או יותר מאמצעי השליטה בחברה במצטבר, טעונה פעולה או התקשרות
שלרוב חברי הדירקטוריון יש ענין אישי בה גם אישור בהתאם לקבוע בסעיפים קטנים (א) או (ב). למשיבים רוב בדירקטוריון (6 מ9-). הם מחזיקים יחדיו (מי בעצמו ומי בן זוגו) ביותר מ25%- ממניות החברה.
השאלה היא אם לבד מדר' דרבסקי, גם למשיבים 2 ו5 - 9 יש ענין אישי בהקצאה הפרטית למשיבות 3 ו4-. משיב 2 חי עם דר' דרבסקי כבן זוגה. הענין האישי שלו בהקצאה מובן מאליו (ראה הגדרת ענין אישי בסעיף 96 לו(ג)). שאלת קיומו או העדרו של ענין אישי למשיבים 9-5 בהקצאה הפרטית למשיבות 3 ו4- תלויה בפרשנות המונח "ענין אישי" בסעיף 96 לה(ג). המונח "ענין אישי" מופיע מספר פעמים בפרק ד1 סימן ד לפקודת החברות שכותרתו "ענין אישי בהתקשרויות החברה". פעמים שלמונח "ענין אישי" מוצמדות המילים "ישיר או עקיף" או המילים "במישרין או בעקיפין" כמו בסעיף 96 כט.(א) 96 ל.(א) 96 לא. פעמים שהתוספת המרחיבה נעדרת והמחוקק מדבר על "ענין אישי" בלי לומר שהכוונה אף לענין אישי עקיף, כמו בסעיף 96 לג.(ג),
96 לד.(ב), 96 לו.(ג), 96 לט.(א) ו96- לט.(ב).
מחד ניתן לנקוט גישה לשונית מצמצמת ולייחס משמעות לשוני האמור, ולהציע כי רק מקום שהמחוקק בחר להשתמש במונח "ענין אישי" ולפרש שאף ענין אישי עקיף במשמע, יהא ענין עקיף במשמע. מאידך ניתן להציע פרשנות מרחיבה ולסבור שגם מקום בו לא פורש שבכלל "ענין אישי" אף ענין אישי עקיף בכלל ענין אישי, ולייחס את השוני בניסוח להיסח הדעת או העדר שלמות במלאכת המחוקק.
ההכרעה בין שתי ברירות פרשניות אלו ראוי שתעשה תוך שימת לב לתכלית החקיקה. תכלית ההוראות בפרק ד1 סימן ד בכלל ובסעיף 96 לו(ג) בפרט הוא להציב בלמים כתריס מפני קבלת החלטות בחברה על ידי חברי דירקטוריון תוך פזילה לענין אישי שלהם. לשם כך ראה המחוקק להציב דרישת מנימום של תמיכת שליש מקולות בעלי המניות שאין להם ענין אישי בפעולה או בהתקשרות. הסכנה שבפזילה לענין אישי והעדפתו על פני ענינה של החברה וענינם של כלל בעלי מניותיה קיימת גם מקום שענינו האישי של הדירקטור בהצעה הנדונה עקיף.
לפיכך הפרשנות המחילה את סעיף 96 לו(ג) גם על ענין אישי עקיף משרתת טוב יותר את התכלית החקיקתית ועל כן ראויה להעדפה. מסקנתי היא שבסעיף 96 לו(ג) במונח "ענין אישי" אף ענין אישי עקיף במשמע.

נותר לברר אם למשיבים 9-5 ענין אישי עקיף בהקצאת המניות הפרטית למשיבה 1 באמצעות משיבות 3 ו4-.
אני סבור שענינם של משיבים 9-5 בהקצאה האמורה הוא כפול.
א. חיזוק כח השליטה של המשיבים כקבוצת בעלי המניות שחברו להסכם הצבעה. אם עד כה היתה לקבוצה שליטה בדיקרטוריון (כאמור 6 מתוך 9 חברים), ההקצאה המתוכננת מבטיחה לקבוצה שליטה גם באסיפה הכללית.
ב. תוכנה של זכות הסירוב של חברי הקבוצה השלטת מתרחב, והזכות תחול על נתח מניות גדול יותר.
דעתי היא שכל אחד משני הגורמים הללו, קל וחומר שניהם יחד, משכללים ענין אישי עקיף למשיבים 9-5 בהקצאה הפרטית דנן.
לפיכך טעונה החלטת הדירקטוריון בענין זה רוב מיוחד כמפורט בסעיף 96 לו(א).

פגם בפרסום

תקנה 4(9) לתקנות ניירות ערך בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שלא הוצעו לציבור) תשנ"ב - 1992, מחייבת לציין בפרסום את הרוב הדרוש באסיפה הכללית.
הדבר לא נעשה, ואף זה פגם בהליכים לאישור ההקצאה.

סוף דבר
בנסיבות אלו אני סבור שהמשיבים הוכיחו סיכוי ממשי לזכות בתובענה.
מאזן הנוחיות נוטה לטובת המבקשים, שהרי אם תבוצע ההקצאה יפגע כח השפעתם של המבקשים בחברה ללא תקנה, בעוד שהחברה תוכל להשיג את אמצעי המימון הדרושים לה על ידי הקצאה שתאפשר למבקשים להשתתף בה על פי חלקם היחסי במניות החברה.
לאור האמור לעיל ומאחר ואם לא ינתן הצו תסוכל מטרת התובענה
הנני נעתר לבקשה.

משיבים 9-1 במאוחד ובנפרד ישלמו למבקשים הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000.- ש"ח.
המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום 98/09/06 בהעדר
________________
י. זפט, שופט








עא בית המשפט העליון 5572/98 הדסה בן יעקב נ' בתיה לופטינג (פורסם ב-ֽ 23/11/1998)