פסקי דין על לנדר | פסקי דין על ועד שכונת יוספטל | פסקי דין על הוועדה המקומית לתו"ב פתח תקוה | פסקי דין על אולימפיה יזום ובניה |

284/09 ערר     11/05/2010




ערר 284/09 לנדר בע"מ, ועד שכונת יוספטל נ' הוועדה המקומית לתו"ב פתח תקוה, אולימפיה יזום ובניה בע"מ






ערר מס' 284+299/09
הרכב ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד מיכל גלקין גולן
העמותה לקידום התכנון: אדר' מר שמואל חכים

נציג מתכנן המחוז: מר מוחמד נאטור

נציג ציבור: מר עמירם גלילי

נציג ציבור: מר ניסן קרופסקי



העורר/ים: 1. לנדר בע"מ

על ידי עו"ד יערי ועו"ד נתן כץ

2. ועד שכונת יוספטל

ע"י עו"ד בדיחי יובל

- נגד -
המשיב/ים: 1. הוועדה המקומית לתו"ב פתח תקוה

על ידי עו"ד גיל זילבר

2. אולימפיה יזום ובניה בע"מ

על ידי ב"כ עו"ד בני אנג'ל


החלטה

לפנינו עררים על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה (להלן: "הועדה המקומית"), לאשר את תכנית פת / מק / 1228 / 35 (להלן: "התכנית"), לאישור בניית 2 בניינים בני 9 קומות, במקום 4 בניינים בני 4-5 קומות, כל זאת במקרקעין הידועים כחלקה 32 גוש 6400 ברחוב יבנה שכונת יוספטל בפ"ת (להלן: "המקרקעין").

על פי התב"ע החלה במקרקעין (פת / במ / 1228 / 6 / א) (להלן: "התכנית התקפה"), ניתן לבנות במקום 4 בניינים בני 4-5 קומות ובסה"כ 53 יחידות דיור כאשר השינוי המבוקש הינו לשני בניינים בני 9 קומות ובסה"כ 72 יחידות דיור.

מדובר בשטח המהווה חלק ממתחם בן כ – 100 דונם, בו חלה פת / במ / 1228 / 6 / א' המייעדת את שטח המתחם כולו לבניה רוויה של בניינים בני 3-5 קומות.

המקרקעין נשוא התכנית מצויים בקצהו הדרום מערבי של המתחם, סמוך לרחוב יבנה.

בשעתו, אישרה הועדה המקומית לעוררת לבנות במקרקעין 6 קומות וזאת במסגרת הליך של הקלה. העוררת החלה בביצוע ההיתר שהוצא ובמקביל קידמה התכנית נשוא ערר זה.

שתי קבוצות עוררים הגישו עררים על ההחלטה לאשר התכנית אמורה: ערר 299/09 הוגש על ידי לנדר בע"מ
שהינה בעלת הזכויות במתחם הסמוך למקרקעין נשוא ערר זה ממערב, בו עתידות להיבנות 12 יחידות קוטג'ים, ואילו ערר 284/09 הוגש על ידי מספר תושבים משכונת יוספטל המתקראים "ועד שכונת יוספטל
" שהינה שכונת שיכונים.

תמצית טענות העוררים:

1. מדובר בתכנון נקודתי אשר אינו מתייחס לתכנון הכולל במרחב, ומקודם במקביל לתכנון הכולל. בהתחשב בבעייתיות השכונה הקיימת אין לקדם תכנון כזה בשונה מתכנון כולל.
2. כך, למשל קיימת בעיה תחבורתית כבר היום ותוספת הצפיפות המוצעת תכביד עוד יותר על התנועה והחניה והתנהלותן. אין פתרון של ממש לחניית אורחים, הכניסות לשכונה לא הורחבו, אין ולא ניתן פתרון ליציאה מהשכונה.
3. קיים חוסר בשטחים לצורך מבנה ציבור ולא ניתנה הדעת לחיבור לשכונה הקיימת. התוספת הנבנית מיועדת לציבור הלאומי הדתי, שכונת יוסטפל הינה בעלת אוכלוסיה מעורבת ולא הוצגה בתכנית כל עמדה ביחס למבנה ציבור חדשים המחויבים. כבר כיום אין מספיק מקומות לימוד בבתי הספר ובגני הילדים כאשר ילדי החינוך הדתי נשלחים ללמוד מחוץ לשכונה.
4. תוספת הקומות תסתיר את אור השמש ממזרח ואת הרוח ותגרום להצללה על הבתים הפרטיים ממערב. היזם לא נדרש לבדוק את הנושא של פגיעה אקולוגית כתוצאה מכלי הרכב והפקקים.
5. הבניה לגובה מנוגדת לאופי הסביבה ומהווה סטייה ניכרת.
6. העוררת בערר 299/09 טענה תחילה גם כנגד החלטת הועדה המקומית בשעתו לאפשר 6 קומות במצב הנכנס, וזאת במסגרת הקלה, אולם במהלך הדיון הבהירה כי מאחר ומדובר במעשה עשוי אינה תוקפת החלטה זו במסגרת ערר זה.
7. בנייתם של בניינים בני 9 קומות ייגרמו להצללה ניכרת ויחסמו כיווני אוויר ויצמצמו את המראה דבר שיביא לירידת ערך במחירי הקוטג'ים ולפגיעה קניינית של העוררת.

תשובת המשיבה 2

1. עניינה של התכנית נשוא הערר ב – 4 מגרשים מתוך 15 מגרשים שבתכנית התקפה לפיה הותר לבנות במקרקעין 230 יחידות דיור ב – 15 בניינים בני 4-5 קומות.
2. המשיבה מקדמת במקביל במוסדות התכנון תכנית חדשה אשר עיקרה ריכוז הבניה במספר קטן של בניינים גבוהים ותוספת זכויות.
3. במתחם אמית הסמוך למתחם של המשיבה חל תכנון לפיו מתאפשרים בנייני מגורים בגובה של 9 קומות על עמודים וחדרים על הגג, וזאת על פי תכנית פת / מק / 1228 / 24.
4. הועדה המקומית התנתה תחילה את קידום התכנון הנוכחי בהצגת תכנית כוללת לכל המתחם כולל אמית ורק לאחר שהוכן תכנון כזה ומשמצאה הועדה המקומית כי התכנית החדשה עולה בקנה אחד עם אותו תכנון החליטה לאשר את התכנית החדשה.
5. הבניה לגובה תואמת את מדיניות מוסדות התכנון אשר מעודדת בניה לגובה תוך הגדלת השטחים הירוקים.
6. תוספת יחידות הדיור המתבקשת כוללת 16 יחידות דיור בלבד, אשר אינה משפיעה על ניצול תשתית הכבישים הקיימים. זאת ועוד במסגרת התכנית מאושרת דרך חדשה ויציאה נוספת מהשכונה לכביש 483 אשר תשרת את התושבים הותיקים והחדשים כאחד.
7. אין אפשרות שהבניינים החדשים יצלו על הבתים של השכונה הותיקה מאחר והם מצויים צפונית לבתים אלה.
8. בתחום התכנית החדשה הוקצו 108 מקומות חניה עבור 72 יחידות דיור ביחס של 1:1.5, מתוך התחשבות בצורכיהם ויכולתם הכלכלית של תושבי השכונה החדשה, דבר הנותן פתרון הולם לצורכי החניה.
9. במסגרת התכנית המאושרת קיימת הקצאה של 55% משטח התכנית לצורכי ציבור ומתוכם 15% מבנה ציבור.
10. אשר לערר 299/09 הרי שרק אחד משני הבניינים החדשים סמוך לאחת מהחלקות שבבעלות העוררת ואף זאת רק בקצה הבניין.
11. הקמת 2 בניינים גבוהים עדיפה על 4 בניינים בני 4-5 קומות ומאפשרת יצירת רווח גדול יותר מול הקוטג'ים. 2 הבניינים המתוכננים הושגו כ – 15 מ' דרומה לעומת מיקומם על פי התב"ע התקפה, ואף קווי הבניין הוגדלו, כך שהמרחק כיום הוא כ – 20 מ'.

תשובת הועדה המקומית

1. הועדה המקומית סבורה כי עסקינן בתכנית חשובה לשכונת יוספטל ולפיתוחה ולתושביה הנוכחיים והעתידיים. הועדה המקומית רואה בפיתוח המתחם הנ"ל הזדמנות לחיזוק ופיתוח כלכלי של שכונת יוספטל אשר מצבה רעוע בתחומים אלה. לשיטתה של הועדה המקומית המתחם אמור להוות אבן שואבת לאוכלוסיה חזקה וצעירה, אשר תתערב באוכלוסיית השכונה הנוכחית.
2. עבור המתחם דנן הוכנה תכנית אב אשר מטרתה התייחסות כוללת למתחם עצמו ולשכונה הותיקה, בשים לב להשתלבות השכונה החדשה.
3. הגדלת הצפיפות במתחם לא תגרום לכל פגיעה לשכונת יוספטל, תוספת של 19 יחידות דיור הינה זניחה, צפיפות התכנית תואמת את המגמות התכנוניות במתחם של בניה רוויה, ככל שמדובר בתכנון כולל הגדלת הצפיפות לא תפגע בעוררים בכל הכרוך בתשתיות ציבוריות ותואיל לשכונה הותיקה.
4. העמדת 2 בניינים וציפופם כלפי מעלה מבטא ניצול יעיל יותר של משאב הקרקע מה שמביא איתו ריווח בין הבניינים ופתיחת אוויר ונוף לחלקות סמוכות. בן בתי השכונה שמדרום לתכנית לבניינים העתידיים מפרידים 25 מ' ואין בכך כדי לפגוע באור/שמש וכיו"ב, הן בשל המרחק והן בשל הכיוון.
5. לעניין הקוטג'ים ממערב הרי שהתכנית יוצרת ריווח של 18 מ' בן שני הבניינים כך שהבניין הצפוני זז דרומה לעומת מיקומו במצב התקף וקו הבניין מורחק במטר נוסף.
6. הבניה לגובה אינה מנוגדת לאופי הסביבה.
7. מלכתחילה דובר במתחם המיועד לבניה רוויה, כאשר מגמות הבניה לגובה פורסמו במסגרת ההקלה למשל, כאשר בסביבה (שכונת יוספטל) בניה צפופה וגבוהה ולא ברור כיצד משתנה אופי הסביבה. לא זו אף זו התכנית נכנסת בגדר סמכות הועדה המקומית על פי בג"צ 5145/00 הועדה המקומית לתכנון ובניה חוף השרון נ' שר הפנים (להלן: "הלכת חוף השרון").
8. אין בתכנית כל פגיעה תחבורתית, שכן תוספת העומסים מהבניה המאושרת היתה צפויה מראש, תוספת של 19 יחידות דיור לשכונה המכילה מאות יחידות דיור אינה מצריכה פתרונות תחבורתיים פרטניים, התכנית נבדקה על ידי אגף התנועה וקיבלה את אישורו. הנגישות מתוכננת ישירות מכביש ראש העין כעולה מהחלטת הועדה המקומית.
9. התכנית מחזקת את תשתיות החינוך ומפתחת את מבנה הציבור. מבני הציבור מתוכננים בכוונה תחילה לשרת את תושבי שתי השכונות כאחת על מנת להביא לשילוב ביניהן ובין האוכלוסיות השונות הגרות בהן.

דיון והכרעה

וועדת הערר דנה בערר, שמעה בפירוט ובמספר הזדמנויות את טענות הצדדים ואף יצאה לשטח על מנת להתרשם באופן בלתי אמצעי מטענות הצדדים.

במסגרת זו נמצא כי השכונה הוותיקה מתאפיינת בבניה של כ- 4 קומות ובה גם בתים צמודי קרקע. ברחוב יבנו בתים בני 4 קומות משני צדדיו, ובחלקו הדרום מזרחי מבנים בני 5 קומות. הבתים נשוא התכנית בנויים ברמת השלד, כאשר ממערב להם בתים צמודי קרקע. רחוב יבנה מסתיים במקביל לבי"ס ללא מוצא.

נקודת המוצא הינה תכנונה של חטיבת הקרקע נכבדת אשר אמורה לתת מענה להתחדשות ושדרוג השכונה הקיימת אשר הינה כפי שהובהר לנו בעלת גוון סוציו אקונומי נמוך עד בינוני. תכנון זה נעשה בסמכות הוועדה המחוזית, כפי שנעשה גם כאן, אולם אחד מהגורמים המשמעותיים ביותר במסגרת הליך זה הינו המלצתה של הוועדה המקומית.

אמת, נכון כי התכנית נשוא הערר מהווה אפס קצה של אותה חטיבת קרקע, ואף השינוי התכנוני האמור בה אינו משמעותי ביחס לתכנון השכונתי המקודם במחוז, אולם כפי שהבהרנו במקרים אחרים, תכנון נקודתי ואפילו שלבי, אינו פסול ובלבד שתואם את מגמות התכנון הכולל המקודמות במקרקעין נתונים.

כך, בעבר לא אישרנו תכנון נקודתי מינורי יחסית ברמת הוועדה המקומית הואיל והתכנית הרחבה יותר בה היה אמור להשתלב אשר קודמה ברמה המחוזית נדחתה על ידי אותה וועדה.
(ר' עררים 455+467/08 צ.מ.ש השקעות בע"מ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה פ"ת ואח').

במקרה דנן, אנו רואים חשיבות משמעותית ורבה לתכנון השכונה בכללה שכן ברי כי מדובר במקרה בו יש פוטנציאל ומקום לפיתוח ושדרוג לרווחת כלל הציבור ותושבי השכונה הקיימים והעתידיים בפרט. הואיל ותושבי השכונה (הקיימים) הביעו רצונם להיות מעורבים בהליך, ואף נקטו בהליכים החוקיים העומדים להם לשם כך, ראינו לנכון להמליץ לוועדה המקומית טרם גיבוש החלטתה על הליך של שיתוף ציבור.

הכוונה להליך מקדים להליכים על פי חוק, (הפקדה התנגדויות וכו'), וזאת הן נוכח הבעייתיות והן פוטנציאל הפתרון – שניהם משמעותיים ודורשים בראייתנו סיעור מוחות מקסימאלי על מנת להגיע לפתרון מושכר, כלכלי, חברתי וקהילתי.

הליך כזה של שיתוף ציבור ננקט מפעם לפעם ברשויות נאורות המבקשות להגביר את עקרון הדמוקרטיזציה והשקיפות בהליכי תכנון לרווחת תושביהן ומשקיעיהן, במיוחד בסוגיות משמעותיות כגון דא.

לעניין זה יפים דברי ביהמ"ש המחוזי בעניין הליך שננקט בהרצלייה ועניינו חידוש הרחוב הראשי, וכך תאר ביהמ"ש את שהובא לפניו:

"מדובר בתהליך של כשנה וחצי של צוות תכנון של אנשי מקצוע ויועצים שפעל בתיאום עם אנשי המקצוע בעירית הרצליה תוך ביצוע סקרים, מצגות, ימי עיון והכל במטרה "להחיות" את הרחוב הראשי המוזנח ולגרום לכך שיהווה מוקד משיכה לאנשים והולכי רגל, תוך גיבוש הסדרים קונקרטים לתנועה ולחניה, כתוצאה מאימוץ המודל של מיתון התנועה (ראה לגבי תהליך התכנון ואופן קבלת ההחלטות בחוו"ד של האדריכל אהוד כסיף, מש 13). ההחלטות שיקפו אינטרס ציבורי רחב וחשיבה עירונית מתקדמת, שמטרתה להפוך את מרכז העיר למקום חי, שוקק ואהוב על תושבי העיר ומבקריה, תוך סקירת השפעת הפרוייקט המתוכנן לאחר השלמתו על החיים ברחוב וסביבתו מבחינה כלכלית, חברתית ותרבותית, באופן שהפרוייקט יתרום למצבו הכלכלי של הרחוב ולעסקים הקיימים. מדובר בפרוייקט שנעשה בצורה מקצועית לאחר הליך ממושך של חשיבה, התייעצות בבעלי מקצוע, עריכת סקרים, ביצוע מצגות, תוך שקיפות ושיתוף של הציבור הרחב בכלל וציבור הסוחרים בפרט."

עת"מ 2596/05 ציפסר ואח' נ' הוועדה המקומית הרצליה
בכמה מן הרשויות אף חוברו ופורסמו נהלים של שיתוף ציבור, הכל מתוך אותו בסיס ומגמה של הגברת מעורבות התושבים לרווחת העיר ותושביה (ר' לעניין זה למשל נוהל שיתוף ציבור במינהל הנדסה בת"א).

כאמור, וועדת הערר סברה כי נוכח משמעותה של התכנית המקודמת (התכנית הכוללת), נכון גם כאן לנסות ולקדם הליך כזה, אלא שהוועדה המקומית סברה אחרת. לטעמה, כך הסביר ב"כ, בדיון די לה בשיתוף הציבור לפי הוראות החוק, הווה אומר בהתנגדויות לאחר הפקדה.

היזם (המשיבה 2) לעומת זאת ניסתה לקדם הדברות עם נציגי השכונה, והגם שלא נסתייע, הביאה ברוב הגינותה בפני
וועדת הערר את עיקרי הצעתה לאור הדברים שסוכמו, מקצתה נוגעת לתכנון נשוא ערר זה ולכך נתייחס בהמשך.

התכנית הכוללת המקודמת כאמור מהווה תשתית כללית בלבד לבחינת התכנית נשוא ענייננו.

בבואנו לבחון שינוי תכנוני מוצע, הבהרנו לא אחת, וגם בענייננו כי עלינו להידרש לסיבת השינוי המבוקש ולהשלכותיו.

במקרה דנן מוצע במגרשים הממוקמים בפינה הדרום מערבית במתחם שינוי בינוי לשני מבנים תחת 4 מאושרים כיום תוך הקטנה מסוימת של התכסית הנתפשת, ובהתבסס על התכנון הכולל אשר הומלץ על ידי הוועדה המקומית להפקדה: 2 בניינים בני 9 קומות 36 יח"ד כל אחד (הם המבנים נשוא ערר זה) מזרחה משם בניינים בני 11 קומות ולאחר מכן מבנים בני 25 קומות. מבנה זה ידון במסגרת התכנית הכוללת בוועדה המחוזית ואולם על רקע זה ניתן להבין ההיגיון התכנוני בתכנית הנקודתית נשוא ענייננו אשר תואמת את האמור שם, אולם גם אם יחולו בתכנית הכוללת שינויים משמעותיים נראה כי המבוקש בתכנית הנקודתית נכנס בגדר הסביר ביחס לזכויות הבניה המאושרות לא כל שכן המבוקשות.

עוד יש לציין כי סמוך למתחם זה אושרה תכנית (מתחם אמית) הכוללת בתים בני 9 -10 קומות.

משמצאנו כי מדובר בתכנון סביר ובעל רציונאל מתקבל יש לבחון כיצד משפיע התכנון המבוקש על בעלי הזכויות השכנים.

לעניין העוררת 1 (לנדר בע"מ
) – ככלל אנו סבורים כי תכנון בשני בניינים בתכסית נמוכה יותר עדיף על תכנון ב - 4 מבנים מה עוד כי אותו תכנון מבטיח גישה לשטח ירוק. כמו כן איננו סבורים כי תוספת 3 קומות על גובה של 6 קומות (ולעניין זה גם ביחס ל- 4 קומות) משפיעה באופן דרמטי על ההצללה לכיוון דרום מערב במגרשים צמודי קרקע גובלים. אותם מגרשים נדונו כבר על פי התכנון במצב הקיים לצל מכיוון זה (ככל שמדובר בבניין הדרומי שכן למיטב הבנתנו הבניין הצפוני הממוקם מצפון לצמודי הקרקע אינו יכול להצל עליהם). מכל מקום לא מדובר בפגיעה אשר צריכה לסכל תכנון כזה. מובן כי במידה ויוכח כי נפגעו ערך המקרקעין, ניתן על פי הדין התקף היום לפנות בתביעה על פי פרק ט' לחוק.
העוררת וודאי הייתה מודעת לכך כי סמוך לה קיימת חטיבת קרקע לפיתוח אשר התכנון בה עוד עשוי להשתנות ואינו נכס צאן ברזל. פיתוח כזה אינו בלתי צפוי. לעניין זה יפים דבריו של ביהמ"ש המחוזי בנצרת שכבר קבע כי :

"אף תושב אינו יכול לצפות כי השכונה הקטנה והשקטה בה בחר לבנות את ביתו תישאר תמיד כך. ישנה התפתחות מתמדת. קיימים התרחבות גידול ושינויים. אל השכונה באים לגור תושבים חדשים ולא תמיד מאותו מרקם חברתי וסוציאלי של הוותיקים. אי אפשר לעצור את החיים ואת השינויים אלא בגבולות שהחוק מתיר."
עת"מ 134/01 הרב שיק נ' הוועדה המקומית גליל מזרחי.
לעניין זה אנו מתכבדים להפנות להלכה שנפסקה בבית המשפט העליון ולפיה:

"כל מי שבא להתגורר בעיר צריך לקחת בחשבון, בצד התועלת הצומחת לו ולאחרים מרשת הכבישים, גם את הרעש והזיהום הנגרמים על-ידי המכוניות. כך אם רחוב נעשה סואן ורועש יותר, בעקבות התפתחות של אזור מסוים, וכך גם אם נסלל כביש בפאתי העיר מכוח תכנית חדשה. גם מי שבא להתגורר במקום שקט בפאתי העיר צריך לקחת בחשבון שהעיר תתפתח, כבישים חדשים ייסללו, ורעש המכוניות ישיג גם אותו."

(ע"א 1182/92 ברעלי נ' הועדה המקומית י-ם)

כן השווה עת"מ (י-ם) 836/06 קופלר ואחר נ' וועדת הערר ואח', שם אישר ביהמ"ש את החלטת וועדת הערר שקבעה:

כל הגר בעיר צריך וחייב לקחת בחשבון כי יתכן ויינתנו הקלות אשר תפגענה בנוף הקיים לבני ביתו".

מאידך גיסא התכנון הכולל טומן בחובו גם יתרונות לבעלי הזכויות הנוכחיים, בדמות עצם הפיתוח הגינות והשטחים הציבוריים הגלומים בו. יתרונות אלה יש להבטיח באופן שלבי ביחס להתקדמות הפיתוח והבניה וכפי שיפורט בסיפת החלטה זו אנו רואים לנכון לקרוא חלק מפיתוח זה אל תוך הוראות התכנית קא עסקינן.

דברים אלה יפים גם לעניין התנגדות העוררים 2 – "וועד השכונה". אין לנון ספק כי האינטרס הציבורי של תושבי השכונה הקיימים בראש ובראשונה לדאוג לפיתוח של אותו שטח אשר אמור לגרום להתחדשותה שיפורה וקידומה. איננו סבורים כי עצם עצירתו של שלב כזה או אחר במכלול הליכי התכנון מקדם אינטרס זה. היפוכם של דברים, ככל שהתכנון יתקדם, כך גם תהליך השדרוג הנ"ל.
מן הכלל אל הפרט

אשר על כן ולאור כל האמור אנו רואים לאשר התכנון המוצע בכפוף לשינויים הבאים:

1. סעיף 6.2 – עניינו בתאי שטח 102, 103 אשר מיועדים לצרכי ציבור בתכנית הכוללת ועל כן לא תהא בהם בניה וזכויותיהם יינתנו במגרש 101. – יש לקבוע כי שטח תאים אלה המצוי בתחום התכנית יגוננו כתנאי לאכלוס וכי כל תחום התכנית לא יגודר גם לא באמצעות עצים, לרווחת תושבי השכונה בכלל והגובלים ממערב בפרט.
2. תנאי להיתר על פי התכנית נשוא הערר לתשתיות מים וחשמל יהא הפקדת תכנון כביש חדש ובו כניסה ויציאה לכביש 483 בין אם במסגרת התכנון הכולל ובין אם במסגרת תכנית עצמאית.
3. תנאי לחיבור המבנים בתכנית נשוא הערר לתשתיות מים וחשמל יהא הפקדת תכנון ובו יכללו שטחים ציבוריים פתוחים ומבונים בתפר בין השכונות, בשטח התכנית הכוללת, בין אם במסגרת התכנון הכולל ובין אם במסגרת תכנית עצמאית.
4. הקומות הנוספות מעל ל – 6 הקומות שבהיתר יבוצעו בנסיגה מדורגת במיוחד לכיוון מערב ומזרח ולא תהיה תוספת מעל 9 קומות. יש לציין כי התכנית עושה שימוש בזכויות לחדרים על הגג במסגרת הבינוי באותן קומות ועל כן אין להוסיף חדרים על הקומה האחרונה המתוכננת. לאמור: השימוש בזכויות לחדרים על הגג יכול שיעשה פעם אחת בלבד.
אין בהחלטתנו זו כדי לפטור המשיבה מאישור השר ו/או מהערות מי מטעמו.
תיקון מסמכי התכנית כאמור מביא לדעתנו לאיזון המתחייב בין ישן וחדש ומבטיח סיכוי לשילוב ביניהם.

לפיכך העררים מתקבלים מקצתם ונדחים ברובם.

ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי כל חברי הוועדה.
(__________) (_____________)
ניתנה בתאריך 11/05/2010 סמדר בטש הורוביץ מיכל גלקין גולן, עו"ד
מזכירת ועדת הערר יו"ר ועדת הערר
ניתן לקבל את החלטות ועדות ערר ללא תמורה באתר האינטרנט של משרד הפנים
8
ערר מס' 284+299/09









ערר ועדת ערר לתכנון ובניה 284/09 לנדר בע"מ, ועד שכונת יוספטל נ' הוועדה המקומית לתו"ב פתח תקוה, אולימפיה יזום ובניה בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/05/2010)