פסקי דין על אנה פודולסקי

15810/09 תתע     08/06/2010




תתע 15810/09 מדינת ישראל נ' אנה פודולסקי





בפני
כב' השופט מרדכי כדורי

המאשימה
מדינת ישראל

באמצעות לשכת תביעות תעבורה ירושלים
נגד

הנאשמת
אנה פודולסקי
<#2#>
נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד הדס קצב

הנאשמת בעצמה
ב"כ הנאשמת עו"ד אבשלום גיספאן

הכרעת דין

אני מחליט לזכות את הנאשמת מהעבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

כתב האישום שהוגש נגד הנאשמת מייחס לה עבירה של נהיגה בשכרות בכך שסירבה לתת דגימה של אויר ינשוף לפי דרישת שוטר.

באי כוח הצדדים הפליגו בטיעוניהם הרבה מעבר לסוגיות הטעונות הכרעה בתיק זה, כפי שאבהיר להלן:

לצורך הכרעה בסוגיה העומדת בפני
י יש לבחון האם יש לראות את הנאשמת כמי שסירבה ליתן דגימה של אויר ינשוף, או האם קיימים ממצאים אחרים המצביעים באופן חד משמעי על כך שנהגה בהיותה שיכורה.

במהלך הדיון הצהירה התביעה, ובצדק, כי אין מיוחסת לנאשמת עבירה של סירוב לבדיקת דם (עמ' 19 לפרוטוקול, שורה 13), ובצדק. לא נשמעה כל ראיה לכך שהנאשמת נדרשה ליתן דגימת דם.
אינני מקבל את שינוי גישתה של המאשימה בסיכומיה, ומכל מקום, לאור הצהרתה הנ"ל וודאי שלא ניתנה לנאשמת הזדמנות להתגונן מפני אישום זה, וגם לכן אין מקום להרשיעה בו.

אשוב לבחינת הדרוש לצורך האישום המיוחס לנאשמת.

ככלל, כאשר נבדק נושף כמות שאינה מספקת למתן תוצאה על ידי מכשיר הינשוף, יש בהתנהגותו כדי לבסס הנחה שהוא ביקש להכשיל את הבדיקה, התנהגות הנתפסת כסירוב למתן דגימה של אויר ינשוף. אולם, לפני הנבדק עומדת אפשרות להוכיח כי גורמים אחרים השפיעו על יכולת הנשיפה שלו ולא איפשרו לו ליתן את הדגימה אותה נדרש הוא לתת (בש"פ 6812/07 ברק כהן נ' מדינת ישראל
).
הנאשמת שבפני
י ביססה כראוי את טענתה כי נמנע ממנה ליתן דגימה של אויר ינשוף לנוכח מצבה הרפואי.

עוד במועד האירוע טענה הנאשמת בפני
השוטרים כי מצבה הרפואי אינו שפיר. טענה זו עולה בבירור מעדויותיהם של עדי המאשימה (עמ' 2 לפר' ש' 8, עמ' 3 ש' 1, ת/11 עמ' 2, ת/10 עמ' 4).
הנאשמת אף הציגה תעודה רפואית לפיה במועד הרלוונטי סבלה ממחלות הקשורות בדרכי הנשימה (נ/1).
המאשימה לא הסתפקה בתעודה הרפואית, וביקשה לחקור את הרופאה שערכה את אותה התעודה.
בחקירתה הנגדית של הרופאה עמדה היא על טענתה כי במועד בו בדקה את הנאשמת, ביום ראשון שלאחר האירוע שהתרחש בערב שבת, איבחנה כי הנאשמת סובלת מאותן בעיות רפואיות, ולא הסתמכה רק על טענותיה של הנאשמת.
אינני מוצא משקל של ממש לכך שהרופאה נמנעה מלמדוד את חומה של הנאשמת. לאור הבדיקה שערכה הרופאה לנאשמת די לי בהתרשמותה בדבר מצבה הרפואי, גם אם לא מדדה את חומה.

אינני גם מוצא ליתן משקל של ממש לטענות המאשימה בדבר מומחיותה של הרופאה. מדובר ברופאה שהוכרה כרשאית לעסוק ברפואה מטעם משרד הבריאות, וככזו יקבל בית המשפט את עדותה באשר לאבחנה שביצעה לנאשמת.

המומחה מטעם הנאשמת העיד בדבר ההשפעות של המחלה ממנה סבלה הנאשמת על אפשרותה ליתן דגימה של אויר ינשוף. על פי עדותו, ברוב המקרים לא יוכל אדם הסובל ממחלה זו לבצע פעולה של נשיפה באופן מלא. העובדה שהמומחה לא שלל את האפשרות כי במקרים נדירים ניתן יהיה לבצע נשיפה מלאה, אין בה כדי להוכיח שהיה באפשרות הנאשמת, על אף מצבה הרפואי, לנשוף נשיפה מלאה.

גם באשר לטענות המאשימה באשר למומחיותו של דר' אלטשולר אינני מוצא ליתן משקל של ממש. גם הוא רופא אשר הוכר ככזה על ידי הגורמים הרלוונטיים במדינת ישראל
, זאת בנוסף להשכלה הרפואית ולנסיונו הרפואי הרב המפורט בחוות דעתו. העובדה כי זו היא פעם ראשונה בו הוא מגיש חוות דעת לבית המשפט אינה מעלה ואינה מורידה, ואין בה כדי להטיל ספק במומחיותו או בתוכנה של חוות דעתו.
במיוחד נכונים הדברים בהתחשב בכך שהמאשימה לא הציגה מצידה כל חוות דעת לסתור את חוות דעתו של דר' אלטשולר.

כפי שהעיד המומחה מטעם ההגנה, המחלה ממנה סבלה הנאשמת מגבילה בתפקוד היום יומי ורצוי כי החולה יהיה בתנאי מנוחה, אך אין היא מגבילה לחלוטין. לכן, אין בפעילותה של הנאשמת קודם למועד האירוע כדי לסתור את טענת ההגנה בדבר מצבה הרפואי של הנאשמת.

לאור האמור הגעתי למסקנה כי לא הוכח מעבר לכל ספק סביר כי הנאשמת הכשילה את הבדיקה ולכן אין לייחס לה סירוב למתן דגימת אויר ינשוף.

משבאנו לכאן יש לבחון האם הוכחו נתונים אחרים מהם ניתן להסיק כי הנאשמת היתה שיכורה במועד האירוע. למאשימה עומדת האפשרות להוכיח שכרות גם על בסיס ראיות שאינן מדעיות או שלא באמצעות סירוב לבדיקת ינשוף, אולם עליה להוכיח ראיות אלו מעבר לכל ספק סביר (רע"פ 2073/08 ברבי נ' מדינת ישראל
).

לא מצאתי כי ראיות כאמור הוכחו בהתייחס לנאשמת.
בדוח הפעולה (ת/10) מצוין כי הופעתה של הנאשמת היתה מסודרת ולמעשה האינדיקציה היחידה לשכרות היתה ריח אלכוהול חזק מפיה. ריח אלכוהול, כשהוא לעצמו, אינו מלמד כי הנהג היה נתן תחת השפעת אלכוהול בעת האירוע. באותו מסמך מציינים השוטרים כי התנהגותה של הנאשמת היתה חריגה. אולם בפירוט התנהגותה החריגה של הנאשמת לא נאמר אלא כי היא "לא סיימה הוראות". באלו הוראות מדובר, וכיצד באה לידי ביטוי התנהגותה זו, כך לא פורט במסמך.

במבחן הביצוע שנערך לנאשמת (ס' 7 לת/10) היא עברה בהצלחה את מבחני העמידה ומבחני הבאת אצבע לאף.
השוטרת אשר ערכה את בדיקת המאפיינים ציינה כי הנאשמת התנדנדה ונפלה במבחן הליכה על קו. אולם בצידו של הסעיף הרלוונטי פירטה השוטרת כי הנאשמת נפלה לאחר שסיימה את הבדיקה, ובעת שירדה מן המדרכה לשפת הכביש. במעידה במצב דברים זה, וזאת בשעה מאוחרת בלילה כאשר הנאשמת נועלת נעלי עקב ולאחר שסיימה את בדיקת המאפיינים, אין כדי לבסס הנחה כי הנאשמת היתה שיכורה.

אציין כי במהלך עדותה אמרה השוטרת שהנאשמת נפלה פעמיים, גם בזמן הבדיקה וגם לאחריה. אולם אין בידי לקבל גירסה זו. העדה לא זכרה את האירוע אלא "ממש במעומעם" (עמ' 6 לפר' ש' 7). כמו כן, יש לצפות כי אילו אכן כך היו פני הדברים היה הדבר מצוין מפורשות על גבי דוח הפעולה. זאת ועוד, השוטר המתנדב מר זאדה, אשר לדבריו זכר את האירוע במלואו (עמ' 8 לפרוטוקול, ש/ 21) העיד כי למיטב זכרונו הנאשמת נפלה רק פעם אחת במהלך האירוע (עמ' 11 לפר' ש' 10).
אם לא די בכך, מה זאדה העיד כי לא הבחין בכך שהנאשמת מתנדנדת או נופלת כתוצאה משכרות (עמ' 11 לפר' ש' 11).

התרשמות השוטרת כי הנאשמת היתה לחוצה במועד האירוע אינה מלמדת דבר על כמות האלכוהול בגופה. בהתחשב במצבה הרפואי ובמשך הזמן בו ערך האירוע, ובהתחשב במצב הדברים באותו זמן, כפי שהעיד מר פדלקו, אין זה מפתיע כי הנאשמת היתה לחוצה. זאת ועוד, השוטרת פירטה כי התרשמותה ביחס ללחץ בו היתה נתונה הנאשמת מבוססת על בקשותיה החוזרות של הנאשמת מהשוטרת לציין במסמכים שנערכו על ידי השוטרת כי היא צרודה. כאמור, במצב הדברים הנ"ל, אין זה אלא סביר כי הנאשמת תבקש לוודא כי מצבה הפיזי במועד האירוע יירשם בדוחות שנערכים על ידי השוטרים.

לאור כל האמור לא הוכחה שכרותה של הנאשמת במועד האירוע, לא על בסיס סירובה למתן דגימה של אויר ינשוף, ולא על בסיס נתונים אחרים.
משכך, אין בתוצאה בודדה שהתקבלה באמצעות המכשיר, או בסתירות כאלה ואחרות בגרסתה של הנאשמת כדי לסייע בידיה של התביעה.

לאור כל המפורט לעיל, וכאמור, אני מחליט לזכות את הנאשמת מהעבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

<#14#>

ניתנה והודעה היום כ"ו סיון תש"ע, 08/06/2010 במעמד הנוכחים.
מרדכי כדורי
, שופט
<#15#>
החלטה

יתרת הפיקדון שהפקידה הנאשמת תוחזר לה.

<#16#>

ניתנה והודעה היום כ"ו סיון תש"ע, 08/06/2010 במעמד הנוכחים.
מרדכי כדורי
, שופט
הוקלד על ידי: הילה כהן-טיאר
24
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
תת"ע 15810-09 מ.י. מדינת ישראל
-לשכת תביעות תעבורה נ' פודולסקי
08 יוני 2010








תתע בית משפט לתעבורה 15810/09 מדינת ישראל נ' אנה פודולסקי (פורסם ב-ֽ 08/06/2010)