פסקי דין על נטליה טורצקי | פסקי דין על רומן טורצקי | פסקי דין על tdy שרותי שילוח בינלאומיים בע"מ

834/08 תק     06/06/2010




תק 834/08 נטליה טורצקי, רומן טורצקי נ' tdy שרותי שילוח בינלאומיים בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות באשדוד



06 יוני 2010

ת"ק 834-08 טורצקי ואח' נ' tdy שרותי שילוח בינלאומיים בע"מ






בפני

כב' השופטת
גילת שלו

התובעים
1
.
נטליה טורצקי
, ת.ז. 312777378

2
.
רומן טורצקי
, ת.ז. 308764679


נגד

הנתבעת
tdy שרותי שילוח בינלאומיים בע"מ
, ח.פ. 510870306


פסק דין


לפניי תביעה, בגדרה עתרו בני הזוג נטליה ורומן טורצקי
(להלן- התובעים), כי חברת
tdy
שירותי שילוח בין לאומיים בע"מ (להלן- הנתבעת) תפצה אותם בסך של 16,948 ₪, בגין נזקים שלטענתם נגרמו להם כתוצאה מהפרת הסכם מצד הנתבעת.

בין הצדדים נכרת הסכם, המבוסס על הצעת מחיר ששלחה הנתבעת לתובעים ביום 27.5.08, ואשר אושרה על ידם (להלן- הצעת המחיר), ולפיו התחייבה הנתבעת לספק לתובעים שירות שילוח בינלאומי של טובין מישראל לטורונטו-קנדה, בהסדר של
door to door"
", הכולל אריזה, הכנת רשימת תכולה, אריזת המטען בארגזי עץ, הובלה יבשתית לנמל היצוא, הכנת ניירת ייצוא לשימוש המכס, עמילות מכס, הובלה ימית לנמל הכניסה בחו"ל, ומתן שירותים לביטוח
all risk
.

בהצעת המחיר נכתב בין היתר, כי עבור השירותים שפורטו בהצעה, ישלמו התובעים סך של $235 למ"ק, כאשר יום קודם לכן הוערך נפח המטען של התובעים בכ- 12-14 מ"ק.
עוד נכתב, כי "המחיר אינו כולל: 1. דמי אחסנה או השהייה, במידה ותידרש... 3. מסי נמל, בדיקת מכס, תשלומי מכס,
t.h.c
, היטלים בארץ ובחו"ל והנפקת
o.b.l
ועישון
".
עוד צויין בהצעת המחיר "זמן הגעה ממוצע לטורונטו הינו בין 6-8 שבועות מההפלגה (הפלגה כל שבוע) מועדי הפלגה ולוח זמני הגעה, יתואמו מול מחלקת היצוא".

לטענת התובעים בכתב התביעה, בעת כריתת ההסכם, נאמר להם כי סכום העסקה יעמוד על $3,362 לא כולל תשלום היטלים ומיסים על פי חוק, שגובהם כמה מאות שקלים בלבד. יצויין, כי בעדותו של התובע לפניי, הוא טען כי נאמר לו שעלות המיסים וההיטלים תגיע לסכום שבין $250 - $300.

לטענתם, לאחר כריתת ההסכם, החלה הנתבעת ביום 30.6.08 באריזת תכולת הבית והעברתה לנמל חיפה, בתחילת חודש יולי 2008 הם שילמו לנתבעת מקדמה בסך $140 ולאחר מכן את מלוא הסכום של $3,362, וביום 1.8.08 היה המשלוח אמור לצאת מהארץ, כך שהתובעים תכננו לקבל את המשלוח בקנדה, כאשר הם היו אמורים לצאת בטיסה מהארץ ביום 20.8.08.
עם זאת, לטענתם, לאחר שהמטען היה ברשות הנתבעת ועבר הליכי מכס, דרשה מהם הנתבעת סכום נוסף של 9,113 ₪ בגין היטלים ומסים, ולאחר מכן הסכימה להפחיתו לסך של 7,525 ₪.

לטענת התובעים, הם דרשו לקבל לעיונם את העתק הקבלות של המכס, המעידות על גובה הסכום הנדרש, אך הנתבעת סירבה לכך, טענה שאינה מעוניינת לבצע את השילוח עבורם, והחליטה באופן חד צדדי לבטל את ההסכם, ולהחזיר להם סך של 1,890$ בלבד מתוך הסכום ששילמו לה.

בכתב התביעה ציינו התובעים, כי בסופו של דבר נאלצו לשכור שירותיה של חברת שילוח אחרת, חברת "יתיר", אשר גבתה מהם סך של 3,545$ עבור הטיפול בשילוח, ולא דרשה כל תשלום נוסף עבור היטלים ומסים.
יחד עם זאת, בעדות התובע לפניי, טען כי בסופו של דבר שילמו לחברת "יתיר" $250 עבור היטלים ומיסים, וכי מבירור שערכו בקנדה ובארץ נאמר להם שאין תשלום מכס בגין חפצים משומשים.

התובעים טענו, כי בשל התנהלות הנתבעת, יצא המשלוח בפיגור של כחודש מהארץ, ובפועל הגיע לקנדה רק ב- 3.11.08, כך שעם הגעתם לקנדה נאלצו להצטייד במוצרים בסיסיים עד לקבלת רכושם, ולכן עתרו כי הנתבעת תשיב להם סך של 6,448 ₪ (השלמת ההחזר הכספי עבור ביטול העסקה, בסך $1,612) ותפצה אותם בסך של 10,500 ₪ לרכישת פריטים בסיסיים ל- 4 נפשות.

לכתב התביעה צורפה חשבונית מס יצוא מיום 30.7.08, בה נדרשו התובעים לשלם סך של 9,113 ₪ עבור שטר מטען, העמסה, היטלים,
dad
, היטל מכס בחו"ל, פ/מ בחו"ל,
thc
, היטל ביטחון,
docking fee
, מסי נמל, עישון והיטל מלחמה.
החשבונית לוותה בתכתובת דוא"ל מאת נציגת הנתבעת, שציינה בין היתר "אנחנו מוצאים לנכון להסביר לכם כי החיוב גבוה מכמה סיבות. אחת הסיבות היא מחירי הדלק הגבוהים...הסיבה השניה היא המחירים הגבוהים בכל העולם באופן מיוחד בקנדה בכל מה שקשור לפעילות המחסנים שמרוקנים את המכולות... כמובן שהמחירים האלו אינם בשליטתנו ולא נותר לנו אלא רק להצטער...אנו מצטערים על החיובים האלה אבל הם משולמים על ידינו וחייבים להיות משולמים." (ההדגשות במקור, ג.ש.).

למחרת, ביום 31.7.08 הוצאה לתובעים חשבונית חדשה, על סך 7,527 ₪ ובה אותם רכיבים בדיוק, אלא שלגבי הרכיבים של היטלים,
thc
והיטל בטחון, נדרשו הפעם התובעים לשלם סכומים נמוכים יותר. גם חשבונית זו לוותה בתכתובת דוא"ל, בה נכתב, בין היתר, כי לצורך מתן ההנחה, הנתבעת תקטין את גודל המטען בהצהרתה לחברת הספנות.

בנוסף, צירפו התובעים לכתב התביעה תכתובות שהתקיימו ביניהם לבין הנתבעת ביום 31.7.08, בהן הסכימה הנתבעת להשיב לתובעים סך של $1,890, לאחר ניכוי שווי עבודת הנתבעת מאריזת התכולה ועד למועד זה, ואילו התובעים הסכימו לנכות סכום של $500 בלבד, עבור העבודה שבוצעה.
התובע טען לפניי, כי לחברת "יתיר" שילמו התובעים בסופו של דבר את הסכום הנקוב בהצעת המחיר שצירף ($235 למ"ק + $300 הוצאות וביטוח בסכום של 2.5% מהערך המוצהר), אך אין בידיו חשבוניות, וכן הוסיף כי חברת "יתיר" אינה מתעסקת באריזה. התובע הודה כי הנתבעת ביצעה גם אריזה במחיר שגבתה, אך טען כי לכן הסכימו לשלם לה סך של $500.
יצויין, כי לאחר הדיון, הגישו התובעים חשבונית לא מפורטת של חברת יתיר מיום 31.8.08 על סך 3,636$. לטענת התובעים הסכום מורכב מסך של $3,290 עבור ההובלה (לפי $235
x
14 מ"ק), וסך של $346 בגין היטלים והוצאות בקנדה.

לטענת הנתבעת, במהלך המשא ומתן עם התובעים, לא נמסרה לתובעים בעל פה הערכה כלשהי או
סכום שיידרשו לשלם עבור היטלים, או תשלומים שאינם קשורים למחיר שירותי הנתבעת עצמה.

לטענתה, ביום 30.6.08 ארזו נציגי הנתבעת את רכוש התובעים ב- 94 קרטונים, והעבירו אותם למחסן בעתלית לשם אריזתם הסופית בארגזי עץ, וביום 1.7.08 נקראו שוב לאסוף אופניים מבית התובעים והעבירו גם אותם למחסן, שם נארזו באריזת יצוא סופית.
בהמשך, ביום 24.7.08 הועבר המטען לנמל חיפה, שם עבר הליכי מכס לשם העברתו למכולת היצוא, אך ביום 31.7.08, ביקשו התובעים לעצור את המטען ולא להוציאו בהפלגה, וביום 3.8.08 לאחר העברת מסמכי המכס לחברת "גלובוס" שבחרו התובעים, הסתיימה החזקת הנתבעת במטען.

הנתבעת טענה, כי היא מקפידה מאוד בענייני לוחות זמנים, וכי הסבירה לתובעים בעל פה ובכתב שהמטען יגיע בתוך 6-8 שבועות מיום ההפלגה, כך שלא ברור כיצד ציפו התובעים כי המטען שאמור היה לצאת ביום 1.8.08, יגיע לקנדה לקראת הגעתם בטיסה לקנדה ב- 20.8.08.

לטענתה, בהודעת הדוא"ל שנשלחה לתובעים ביום 30.7.08 הוסברו ככל הניתן מהות החיובים הנוספים והסיבות לגובהם. בנוסף, הצהירה הנתבעת כי כל היטל ותשלום שנדרש, נגבה ממנה בפועל, וכי רשויות המכס והנמל, חברות הספנות, מאגדי המטענים ומחסני הפריקה בחו"ל מטילים על חברות השילוח תשלומים והיטלים שונים בגין כל מטען יצוא ויבוא, וללא קשר לתוכנו.

עוד טענה, כי על פי בקשת מעסיקתה של התובעת, נאותה הנתבעת להציע הנחה לתובעת, אך לא הציעה להצהיר הצהרת שקר, אלא החליטה לקחת על עצמה סיכונים מחושבים מראש.

לטענת הנתבעת, זמן מה לאחר שהתובעים פנו לחברת "גלובוס", והועברו לידיה הניירת והחזקה במטען, ביקשה התובעת כי הנתבעת תמשיך בפעולת השילוח, אך הנתבעת סירבה.

לטענתה, במכתב מיום 31.7.08 היא הציעה לתובעים אפשרות נוספת לסיום העניין, פרט לתשלום ההיטלים או ביטול העסקה, והיא לשלם לנתבעת סך של 3,770 ₪ ואת היתרה לשלם למחסן בחו"ל, אם יידרשו לכך בחו"ל, אך התובעים בחרו להעביר את השילוח לחברה אחרת.
הנתבעת טענה, כי בסופו של דבר, לאחר שהחזירה לתובעים חלק מהסכום ששילמו, הרי שגבתה מהתובעים סך של $1,612 בלבד עבור אריזת המטען, הובלתו למחסן בעתלית, אריזתו לייצוא בארגזי עץ, הובלתו לנמל חיפה והשלמת תהליכי מכס יצוא.

נציג הנתבעת, מר זוהר צבי, טען כי גם חברות השילוח האחרות, אשר את הצעות המחיר שלהן צירפו התובעים לכתב התביעה, הציעו מחירים דומים למחיר שדרשה הנתבעת, למרות שהחברות האחרות כבר קיבלו את המטען ארוז ומוכן להובלה.
לטענתו, הצעות המחיר שהגישו התובעים מחברות אחרות, אינן יכולות ללמד על הסכום שנגבה בפועל עבור מיסים והיטלים, וכי בהקשר זה התובעים לא הציגו חשבונית להוכיח את ששולם.

לשאלת בית המשפט, השיב נציג הנתבעת כי הנתבעת הוציאה חשבונית מס לתובעים, רק לאחר שקיבלה דרישה לתשלום עבור המיסים וההיטלים, ורק לאחר שהנתבעת יודעת את משקל המטען ואת תאריך היציאה, היא מבקשת טלפונית את הסכומים ומעבירה אותם לתשלום הלקוח. לדבריו, אין בידיו קבלות או חשבוניות, שכן רק לאחר יציאת המטען, הנתבעת היתה מקבלת דרישה כתובה.

לשאלת בית המשפט מדוע הנתבעת אינה מודיעה ללקוחותיה מראש מהו סדר הגודל של עלות ההיטלים, לא נתן נציג הנתבעת תשובה מספקת ולדבריו "אנחנו חיים בשוק מסויים שיש בו דפוסי התנהגות כי אם אבוא ואפרט בפני
הלקוח את כל הדברים כפי שהלקוח אולי רוצה לשמוע ואני בין אם אני יודע אותם במלואם, יכול להיות שאצא חכם גדול או טיפש גדול, ועובדה שחברת גלובוס כותבת הערכה"

(עמ' 3 ש' 11-13).

בתום הדיון הוריתי לתובע להודיע בתוך 30 יום האם הוא מעוניין להגיש לבית המשפט חשבוניות בגין כל ההוצאות שהוציא עבור השילוח, לרבות מסי נמל והיטלים שונים, והבהרתי לו שכדי להוכיח שהסכומים בחשבונית שהוציאה הנתבעת נדרשו שלא כדין, יהא עליו להיעזר במומחה.

בהמשך להחלטה, ביום 21.5.09 הגישו התובעים, בין היתר, את החשבונית על התשלום לחברת "יתיר" ותכתובת דוא"ל מיום 15.3.09 מ"יבוא אישי", לפיה אין מסים על ייצוא חפצים אישיים.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והתרשמתי מהן, ולאחר שבחנתי את כתבי הטענות ואת המסמכים שהוגשו לעיון בית המשפט, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי בלבד.

אין חולק על כך, כי נכרת בין הצדדים הסכם, וכי טרם כריתת ההסכם, הודיעה הנתבעת לתובעים כי המחיר הנקוב בהצעת המחיר, אינו כולל תשלומים נוספים שיידרשו עבור אחסנה או השהייה, מיסים והיטלים שונים אשר פורטו בהצעת המחיר.

אין גם חולק, כי רק יום לפני צאת ההפלגה, נדרשו התובעים לשלם את הסכום עבור התשלומים הנוספים, בסך 9,113 ₪, וכי בסופו של דבר ההסכם בין הצדדים בוטל עקב סירוב התובעים לשלם את הסכום הנ"ל, וטענתם כי הסכום מופרז.

במעשיהם, הצדדים למעשה הסכימו על ביטול החוזה, אך נחלקו לגבי גובה הסכום שיושב מכוחו.

לגבי ההשבה, אינני יכולה לקבל את עמדת התובעים, כי הם זכאים להשבת מלוא הסכום ששילמו, שכן הנתבעת ביצעה עבורם עבודה רבה באריזת תכולת ביתם, הובלתו ואחסונו במחסן, אריזתו בארגזי עץ לייצוא, הובלתו לנמל חיפה וביצוע תהליכי המכס יצוא, פעולות שממילא נחסכו מהחברה שנשכרה על ידי התובעים לאחר מכן.
אין גם לקבל את טענת התובע לפניי, כי העבודה שתוארה לעיל נאמדת בסכום של $500 בלבד.

הצדדים לא הציגו לפניי נתונים בדבר עלות שירותי אריזה והובלה ימית ויבשתית, כך שעל דרך האומדנא אני קובעת, כי העבודה שבוצעה ע"י הנתבעת נאמדת בסכום של $1,400, כך שהיה עליה להשיב לתובעים סכום של $2,100, ועל כן עליה להשיב להם בנוסף על הסכום ששולם, סך של $210.

לגבי הטענה שהנתבעת ניסתה לגבות מהתובעים סכומים נוספים שלא כדין, ועל כן בוטל ההסכם, התובעים לא הוכיחו כי הסכום שנדרש מהם ע"י הנתבעת אינו סביר, ולא הציגו לשם כך חוות דעת של מומחה בתחום, כפי שהנחיתי אותם לעשות בתום הדיון.
בנוסף, התובעים לא הוכיחו כי הסכום ששילמו בפועל עבור מיסים והיטלים, נמוך משמעותית מהסכום הנ"ל, ובסופו של דבר הציגו רק חשבונית לא מפורטת ששילמו לחברת "יתיר", בה לא מצויינים המיסים וההיטלים ששולמו בפועל.
התובעים גם לא הוכיחו כי נציגי הנתבעת מסרו בפני
הם מידע שגוי, ולפיו המיסים וההיטלים יגיעו לסכום של מאות שקלים בלבד, מה גם שבעדות התובע לפניי, הוא סתר עצמו בנוגע לגובה הסכום.

בהקשר זה יצויין, כי לטענת התובעים הם שילמו לחברת "יתיר" סך של $3,545 (אם כי החשבונית שהגישו מאוחר יותר היא על סך $3,636), סכום דומה לזה שנגבה על ידי הנתבעת, וזאת למרות שחברת "יתיר" נדרשה לבצע הובלה ימית בלבד, לאחר שהנתבעת ביצעה את האריזה, השינוע היבשתי ותהליכי המכס, כך שיתכן ובתוך הסכום שגבתה חברת "יתיר" מהתובעים נכללו גם חלק מתשלומי המיסים וההיטלים.

יחד עם זאת, ולאור העובדה שהסכום שנדרש מהתובעים כתוספת, הינו גבוה מאד, כמעט כגובה העסקה כולה, אני סבורה כי היה על הנתבעת ליידע את התובעים מראש, לפני כריתת ההסכם, לגבי סדר הגודל של התשלומים אותם יידרשו לשלם, ואשר אינם כלולים בהסכם ביניהם, ולא להשאיר זאת כמידע עמום שיתגלה רק ברגע האחרון, ערב יציאת ההפלגה, תוך הותרת התובעים כמעט ללא ברירה, אלא לשלם את הסכום, גם אם הוא נראה להם מופרז בגובהו.
יצויין, כי הנתבעת העוסקת בשילוח בינלאומי, ונתקלת בדרישות התשלום הנלוות להעברת המטען בדרך הים כדבר שבשגרה, אמורה לדעת את הסכומים בקירוב, וליידע את הנתבעים לפחות האם מדובר בסכום של מאות שקלים או של אלפי דולרים.
מדברי נציג הנתבעת לפניי, ניתן להבין שהנתבעת הסתירה את גובה התשלומים באופן מודע, על מנת שלא להפסיד לקוחות, והתנהלות זו אינה מקובלת עליי.

בנסיבות אלו, אני סבורה כי לתובעים נגרמה עוגמת נפש רבה, עקב הצורך במשא ומתן קדחתני לגבי גובה הסכום, ביטול ההפלגה ומציאת חברה אחרת להעברת המטען, וזאת כשהם מצויים בסד זמנים לחוץ, שכן התעתדו לעזוב את הארץ במועד סמוך.

לגבי גובה הפיצוי המגיע לתובעים, אין להתעלם מהעובדה שהתובעים לא הציגו כל ראיה לגבי הוצאות שהוציאו בהגיעם לקנדה ללא מטען, מה גם, שנראה כי גם ללא ביטול ההסכם עם הנתבעת, הם היו נאלצים להמתין זמן מה למטען, וזאת לאור משך ההפלגה כפי שצויין בהצעת המחיר.

יתרה מכך, נראה כי התובעים לא פעלו לפי חובת הקטנת הנזק, שכן אם היו משלמים לנתבעת את הסכומים לפי דרישתה, היו נמנעים התשלומים לחברה נוספת והיתה נמנעת עוגמת הנפש שנגרמה להם, כך שלאחר מכן, היו התובעים יכולים להגיש תביעה נגד הנתבעת ובה השגות לגבי גובה התשלומים הנלווים.

בהביאי בחשבון את האמור לעיל, ומנגד את התנהלותה הבלתי תקינה של הנתבעת, החלטתי לפסוק לתובעים בנוסף להשבה, פיצוי בסך 2,000 ₪ עבור עוגמת נפש.

לאור האמור לעיל, אני
מקבלת את התביעה.
הנתבעת תשלם לתובעים סך של 2,810 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 18.8.08 ועד ליום התשלום בפועל.
כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות משפט ואגרה בסך 500 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.
זכות להגשת בקשת רשות ערעור, בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין, לבימ"ש המחוזי בב"ש.
ניתן היום,
כ"ד סיון תש"ע, 06 יוני 2010, בהעדר הצדדים.







תק בית משפט לתביעות קטנות 834/08 נטליה טורצקי, רומן טורצקי נ' tdy שרותי שילוח בינלאומיים בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/06/2010)