פסקי דין על עבד כיאל | פסקי דין על ג'מאל סויטאת |

6139/07 פ     14/06/2010




פ 6139/07 מדינת ישראל נ' עבד כיאל, ג'מאל סויטאת




לך



343


בית המשפט המחוזי בחיפה

ת"פ 6139-07 מ.י. פרקליטות מחוז חיפה-פלילי נ' כיאל ואח'



14 יוני 2010



3614/07
1311/08


בפני
כב' השופטת ברכה
בר-זיו

המאשימה
מדינת ישראל



נגד

הנאשמים
1 עבד כיאל
(עציר)
2 ג'מאל סויטאת
(עציר)
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה – עו"ד גב' איזינגר
ב"כ הנאשם 2 – עו"ד בנדל
הנאשם 2 – באמצעות הליווי
<#3#>
גזר דין
1.
הנאשם מס' 2 (להלן: "הנאשם") הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות בנשק
ובעבירה של ניסיון לחבול בכוונה מחמירה.

2.
כתב האישום הוגש נגד נאשם נוסף (להלן: "כיאל"), אשר לאחר שמיעת חלק ממסכת הראיות, חזר בו מכפירתו, הודה בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן (עבירות בנשק, נהיגה בפסילה וחובת פוליסה) והורשע. על פי הסדר טיעון בין המאשימה וכיאל, שקיבל את אישורי, נגזרו על כיאל 3 שנות מאסר בפועל וכן הופעל עונש מאסר על תנאי שנגזר עליו בהליך קודם, באופן ששנה אחת תהיה במצטבר לעונש המאסר ושנתיים בחופף. כן נגזר על כיאל מאסר על תנאי, רישיון הנהיגה שלו נשלל והוא חוייב לשלם למתלונן פיצוי בסך 10,000 ₪.

3.
עובדות כתב האישום שהוכחו בפני
הן כי בתאריך 30.08.07 בסמוך לשעה 02:00 נסעו כיאל והנאשם ברכב מסוג סובארו, כאשר כיאל נוהג ברכב. הנאשמים החזיקו והובילו ברכב אקדח שמסוגל לירות כדור שבכוחו להמית אדם וזאת ללא רשות על פי דין ובו כדורים. הנאשמים הגיעו בסמוך אל ביתו של המתלונן וירו מתוך הרכב אל חלונות, דלתות וקירות ביתו של המתלונן לפחות 8 כדורים כאשר חלקם חדרו לבית, כשהם מנסים שלא כדין לפגוע בבני משפחתו של המתלונן ששהו אותה עת בבית בקליע וזאת בכוונה לגרום להם נכות, מום או חבלה חמורה.

4.
הנאשם יליד 3.12.80 ולחובתו עבר פלילי מכביר מאז היותו בן כ- 15. בת.פ. 21/95 בבימ"ש לנוער בעכו הוטלה על הנאשם התחייבות להמנע מעבירה וכן מעון פתוח ופיקוח מבחן למשך שנתיים, בגין פריצות וגניבות מכלי רכב. בת.פ. 271/96 במסגרתו הואשם הנאשם בבריחה ממשמר חוקי, נקבע כי אינו מסוגל לעמוד לדין מפאת ליקוי בכושרו השכלי. בת.פ. 123/96 בבימ"ש המחוזי בחיפה הורשע הנאשם במעשה סדום בקטין מתחת לגיל 14. בת.פ. 2768/99 בבימ"ש השלום בחיפה הורשע הנאשם בגניבה. בת"פ 3993/99 בבימ"ש השלום בכפר סבא הורשע הנאשם בשידול למעשה מגונה, סחיטה באיומים, בריחה ממשמר חוקי, מעשה מגונה, כליאת שווא וגניבת אופניים. בת"פ 6313/00
בבימ"ש השלום בחיפה הורשע הנאשם בעבירות שבל"ר ונטישה. בת.פ. 1460/00 הורשע הנאשם בעבירות של התחזות כאדם אחר במטרה להונות וקבלת דבר בתחבולה. בת.פ 4555/00 בבימ"ש השלום בעכו הורשע הנאשם בעבירת איומים. בת"פ 4402/00 הורשע הנאשם בעבירה של הפרת הוראה חוקית. בת.פ. 369/02 בבימ"ש המחוזי בחיפה הורשע הנאשם בעבירות של שוד מזויין וכניסה והתפרצות בנסיבות מחמירות. בת.פ. 2879/03 בבימ"ש השלום בחדרה הורשע הנאשם בעבירה של הפרת הוראה חוקית ובת.פ. 2020105 בבימ"ש השלום בטבריה הורשע הנאשם בעבירת איומים.

5.
בגזר דין מיום 8.9.03 ת.פ. 369/02 בבימ"ש המחוזי בחיפה, הוטל על הנאשם, בין היתר, עונש מאסר על תנאי למשך 18 חודשים לבל יעבור עבירת שוד או כל עבירת אלימות או שליחת יד ברכוש הזולת שהיא פשע .

6.
אביו של הנאשם העיד כעד הגנה במסגרת הראיות לעונש מטעם הנאשם ושטח בפני
נסיבות חיים קשות ביותר של כל המשפחה, כאשר לדברי האב אשתו וכל שמונת ילדיו (לרבות הנאשם) חולים במחלת נפש. האב הגיש תיעוד רפואי אודות מחלות בני המשפחה וביקש רחמי בית המשפט עבורו ועבור בנו הנאשם.

7.
ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש טען כי נסיבות ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות ביותר, וכי הנאשם במעשיו סיכן חיי בני משפחת המתלונן במסגרת "פתרון" סכסוך בין משפחתו למשפחת המתלונן. ב"כ המאשימה טען כי נגע האלימות שפשה בחברתינו הינו מכה חולה שיש למגרה בענישה מחמירה. כן הפנה לנאשם עצמו וטען כי לחובתו הרשעות רבות והוא מסוכן לחברה. ב"כ המאשימה ביקש לאבחן בין עניינו של הנאשם לבין זה של כיאל , שהורשע בעבירות פחותות בחומרתן, וכאשר הודה במעשיו ולקח עליהם אחריות. כן ביקש להפעיל את עונש המאסר המותנה במצטבר לעונש המאסר שיגזר עליו במסגרת תיק זה.
8.
הסניגור הדגיש במיוחד את העובדה כי הנאשם עצור מאז 30.8.07 וביקש לקחת זאת בחשבון בעת גזירת עונשו של הנאשם , כאשר לדבריו יש שוני מהותי בתנאי מאסר לעומת אלה שחל מעצר .

בעניינו של כיאל טען הסניגור כי בפועל נגזר עונשו על פי הסדר הטיעון לשנת מאסר אחת בפועל בלבד, כאשר ממילא היה תלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי בר הפעלה של 3 שנים (שהופעל ברובו בחופף).

באשר לנאשם עצמו טען הסניגור כי הוא אינו אלים ויש לתת משקל למצבו הנפשי והפסיכולוגי.

הסניגור טען כי מצבה הכלכלי של משפחת הנאשם קשה ביותר וכי יש לקחת עובדה זו בחשבון בבואו של ביהמ"ש לגזרו על הנאשם קנס או פיצוי למתלונן.

9.
שני הצדדים הגישו אסופת

פסק דין
, באשר לרמת הענישה הראויה בנסיבות.

10.
הנאשם אמר כי הוא מצטער על מה שקרה , כי אביו מוכר את הבית על מנת להמנע מסכסוכי שכנים וכי הוא מבקש את רחמי בית המשפט.

11.
בת"פ 369/02 שהוגש על ידי המאשימה במסגרת טיעוניה לעונש, ואשר בו הורשע הנאשם בשתי עבירות שוד מזויין והתפרצות למקום מגורים בנסיבות מחמירות, הופנה הנאשם לועדה לאבחון מפגרים, שקבעה כי אינו מפגר. בהמשך טען סניגורו של הנאשם כי אין לייחס לו אחריות פלילית בשל מצבו הנפשי וכן טען כי הנאשם סובל מפיגור קל. בהכרעת הדין, לאחר שכבוד השופט שיף סקר בהרחבה את חוות הדעת שהוגשו בעניינו של הנאשם וממצאי אבחונים
שנערכו לו, בין היתר בתנאי אשפוז של כשובעיים, קבע כי
הנאשם אינו סובל ממחלת נפש או מפיגור שכלי וכי התנהגותו מניפולטיבית.

12.
איני מוצאת מקום לחזור ולהביא את הפסיקה הרבה שדנה בצורך למגר את תופעת האלימות, שהפכה "מכשיר נפוץ" לפתרון סכסוכים, כאשר תוצאתה הרת גורל ומביאה לעתים אף למות הקורבן. הפסיקה גם קבעה כי נדרשת ענישה מחמירה אך נראה כי כל ענישה – מחמירה ככל שתהיה – אין בה די כדי להרתיע ומספר העבירות עולה בהתמדה.

13.
בנסיבות שבפני
נראה כי היה מקום לגזור של הנאשם עונש מאסר ממושך , שהיה בו כדי להביע את הסלידה ממעשיו, במיוחד על רקע עברו ואני דוחה מכל וכל את טענת סנגורו לפיה הנאשם אינו אלים. נראה , לאור עברו המכביד של הנאשם ומעשיו ניתן לאמר כי מדובר באדם אלים ומסוכן לחברה.

14.
יחד עם זאת, אני סבורה כי יש ליתן משקל לעקרון אחידות הענישה. העבירות שיוחסו לכיאל בכתב האישום המתוקן אמנם שונו מאלה של הנאשם אך בשים לב לעובדה שבכתב האישום שיוחס לנאשם נאמר כי
"הנאשמים במעשיהם...". לא ניתן לעשות אבחנה בעניינם. גם ההודאה של כיאל באה לאחר תום מסכת ראיות התביעה ועדותו שלו כעד הגנה וכאשר העיד בהמשך בעניינו של הנאשם, לאחר שכבר נגזר דינו, טען כי לא עשה דבר.

15.
בשים לב לאמור אני גוזרת על הנאשם 3 שנות מאסר וכן מפעילה את המאסר המותנה שנגזר עליו בת.פ. 369/02 באופן ש- 9 חודשים ירוצו במצטבר לעונש המאסר בתיק זה ו- 9 חודשים בחופף לו. סה"כ ירצה הנאשם 45 חודשי מאסר שמניינם מיום מעצרו – 30.8.07.

כן אני גוזרת על הנאשם מאסר על תנאי לתקופה של 24 חודשים והתנאי הוא כי בתקופה של 3 שנים ממועד שחרורו מן המאסר לא יעבור עבירה מהעבירות עליהן הורשע בתיק זה או כל עבירת אלימות מסוג פשע – ויורשע עליה.

כן אני גוזרת על הנאשם לשלם למתלונן פיצוי בסך 10,000 ₪, כאשר הפיצוי ישולם ב- 20 תשלומים שווים ורצופים של 500 ₪ כל אחד, שהראשון שבהם יהיה ביום 1.1.2011 והיתרה בראשון כלל חודש עוקב.

והודעה זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.
<#4#>

ניתנה והודעה היום ב' תמוז תש"ע, 14/06/2010 במעמד הנוכחים.



ברכה בר-זיו
, שופטת
עדי שיטרית
הוקלד על ידי: עדי שטרית







פ בית משפט מחוזי 6139/07 מדינת ישראל נ' עבד כיאל, ג'מאל סויטאת (פורסם ב-ֽ 14/06/2010)