פסקי דין על קרול מוסקוביץ | פסקי דין על אברהם שמחון | פסקי דין על עמוס מנשה קולט ואח' | פסקי דין על שמעון כהן | פסקי דין על אנט כהן | פסקי דין על עמותת הדרך מרכז טיפולי רוחני |

137-05/10 א     13/06/2010




א 137-05/10 קרול מוסקוביץ, אברהם שמחון, עמוס מנשה קולט ואח' נ' שמעון כהן, אנט כהן, עמותת הדרך מרכז טיפולי רוחני








בית משפט השלום בעכו



ת"א 137-05-10 מוסקוביץ ואח'
נ' כהן ואח'





מספר בקשה:1

בפני

כב' השופטת
שושנה פיינסוד-כהן


מבקשים

1
.
קרול מוסקוביץ

2
.
אברהם שמחון

3
.
עמוס מנשה קולט

4
.
אלכס דרציוק

5
.
אבי טוסון

ע"י ב"כ עוה"ד גיא יעקוב


נגד


משיבים
1.שמעון כהן
2.אנט כהן

3.עמותת הדרך מרכז טיפולי רוחני
ע"י ב"כ עוה"ד בנימין לוריא



החלטה

1.
לפני בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על משיבים 1-2 להשכיר את הבית ברח' הערבה 102 בכרמיאל (להלן: "הבית") למשיבה מס' 3 והאוסר על משיבה מס' 3 לשכור את הבית לצורכי שיכון דיירים מטעמה.

2.
המבקשים הינם תושבי רח' הערבה ומייצגים, לטענתם, קבוצת תושבים המתגוררים ברח' הערבה ובסמוך לו. משיבים 1 ו-2 הינם בעלי הבית. משיבה מס' 3 היא עמותה המשמשת מוסד שיקומי לנפגעי סמים (להלן: "העמותה").

3.
המבקשים הגישו בקשתם בכתב למתן סעד זמני. בהתאם להחלטת כב' השופט ג'מיל נאסר הבקשה העוברה לתגובת המשיבים, בכתב. לאור צאתו של כב' השופט ג'מיל נאסר לשבתון, הבקשה הועברה לטיפולי. נקבע דיון במעמד הצדדים אשר התקיים ביום 27.5.10 בנוכחות המבקשים ומנהלי המשיבה 3. לדיון לא התייצבו משיבים 1-2 על אף שהגישו תגובתם בכתב.

4.
הדיון נפרס על פני שעה ארוכה.
חלקו התנהל תוך רישום הדברים בפרוטוקול וחלקו באופן בלתי פורמלי. ניתנה אפשרות לכל מי מנציגי הצדדים לאמר את דברו, תוך פניה ישירה של צד כלפי רעהו. הנני מוצאת לנכון לציין כי שני הצדדים טענו ביחס לדברים הקרובים מאוד ללבם, מי באשר לפרויקט השיקום של נפגעי סמים המנוהל על ידו והוא מקדיש לו את חייו ומי אשר מבקש להגן על שלוות משפחתו וביתו. למרות שניתן היה לכאורה לצפות לאפשרות להתלהטות הרוחות, הדיון התנהל תוך שמירה על כבוד ותרבות דיון,שהלוואי והיו נחלת כל הדיונים המתנהלים בבתי המשפט. הערכתי לצדדים על מנהגם. תקוותי היא כי התנהלות זו סייעה ולו במעט לצדדים לראות את המחלוקת זה בעיניו של חברו ולהפיג ולו במעט את החששות של המבקשים ולסייע לעמותה להבין ללב התשובים, על מנת שתוכל לפעול טוב יותר לקרוב הלבבות, כפי שהיא מבקשת לעשות.

5.
עוד אציין, כפי שציינתי בדיון, כי לטעמי, ניתן להבין לחששות המבקשים, ואין מקום לדחותן על הסף במחי יד.
רבים בחברה מכירים בצורך בשילוב אוכלוסיות שונות בחברה ובכלל זה נפגעי סמים, על מנת לסייע להם לשוב למוטב, לרווחת החברה כולה. אולם, לכולם נוח כי הדבר נעשה בחצרותיהם של אחרים.
דעתם יכול ותשתנה לפתע כאשר יתברר כי הם אלו אשר נדרשים לקבל את המשימה החברתית של כלל החברה לשכונתם, כשכנים לילדיהם.
דומני כי החששות מובנים. לעניין זה אבקש להביע את התרשמותי כי המבקש 3, מר עמוס קולט, אכן ביקש לבחון את הדברים וללמוד על פעולת העמותה טרם הגשת התביעה לבית המשפט. הבינותי כי נערכו נסיונות הדברות בין הצדדים, אולם הפערים גדולים.

6.
המבקשים הגישו בקשתם כנסמכת על שני יסודות- עילת המטרד והטענה כי מדובר בשימוש
בבית מגורים הנוגד את הוראות הדין. במהלך הדיון החליטו המבקשים למחוק בשלב זה מבקשת הסעד הזמני את עילת המטרד ונותרה השאלה המשפטית האם השימוש המבוקש בבית נוגד את חוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965. הצדדים וויתרו על חקירות המצהירים וסיכמו טענותיהם בע"פ.

העמותה

7.
בהתאם לתצהירו של ד"ר פלד, מטעם העמותה, העמותה מפעילה מוסד לגמילה מסמים בישוב עילבון, פעילה בתחום זה מזה 16 שנים. העמותה שכרה את הבית מהמשיבים ומבקשת לשכן בו עד 10 אנשים שנגמלו משימוש בסמים. לאחר הגמילה מועברים מטופלים מהמרכז בעילבון לשילוב באוכלוסיה הכללית, שיכונם בבית הינו השלב האחרון בדרך זו והינו לתקופה של 6 חודשים כל אחד. המטופלים שעתידים לעבור לשלב זה נבחרים ע"י אנשי מקצוע של העמותה מתוך אלה שסיימו את הטיפול בהצלחה ונמצאו מתאימים לכך (סע' 15, 26 לתצהיר ד"ר פלד).



דיון משפטי קודם

8.
ברקע הבקשה שלפני הליכים שנוהלו במסגרת בקשה לצו למניעת פעולות לפי סע' 246 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 בפני
כב' השופטת שלאעטה-חלאילה בבית משפט השלום הקריות (ב"ש 1/2010). באותו הליך ביקשה הועדה המקומית לתכנון ובניה כרמיאל צו זמני כנגד המשיבים אשר לפני, למניעת פעולות, סעד הנועד למנוע פעילות במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר.
בהחלטתה המפורטת והמנומקת מיום 11.4.10 קבעה כב' השופטת שלאטה-חלאילה כי אין מניעה מבחינת חוקי התכנון והבניה לעשות שימוש בבית כפי שמתעתדת העמותה לעשות. השופטת קבעה בהחלטתה המלומדת והמנומקת כי המדובר בשימוש לצרכי מגורים וכי אף אם המדובר במעון, הרי שמדובר בשימוש מותר לאור הוראות סע' 63א לחוק התכנון והבניה.

9.
לטענת המבקשים השימוש אותו מבקשת העמותה לעשות בבית נוגד את הוראות הדין ובפרט את חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, בהיות האזור מוגדר אזור למגורים; מדובר במעון המחייב רשיון מטעם משרד העבודה והרווחה, שלא ניתן; נדרשים רשיונות נוספים, כגון רשיון עסק, שאף הם לא הוצאו.

10.
בדיון לפני טענו המבקשים כי על אף שמדובר בסוגיות משפטיות זהות, הרי יש טעם לשוב ולהכריע בשאלה. לשיטתם, על אף שנכחו בדיונים באותו הליך, הרי שלא היו צד להליך ועל כן אין מדובר במעשה בי דין לגביה. עוד הם מציינים כי הוגש ערעור על החלטת כב' השופטת שלאטה -חלאילה ואין המדובר ב

פסק דין
חלוט. לטענתם נפלה טעות משפטית בהחלטה ומאחר ומדובר בשני בתי משפט מאותה ערכאה, הנדרשים לאותה סוגיה, יש לשוב ולבחון את הסוגיה בפני
בית משפט זה.


טענות הצדדים

11.
אין מחלוקת כי בהתאם לחוק התכנון והבניה מותר להפעיל בבית שנועד למגורים, על פי תכנית המתאר, גם מעון
ובלבד שלא יגורו בו למעלה מ- 6 חוסים. הקושי מתעורר נוכח העובדה כי בבית עתידים להתגורר עשרה דיירים. אלה הם תנאי המכרז שבו זכתה העמותה.
המבקשים טוענים כי מעון כזה דורש אישור משרד העבודה והרווחה ולפיכך ובהעדר אישור כזה, לא חל ההיתר למגורי חוסים הקבוע בסע' 63א' לחוק התכנון והבניה.

12.
המשיבים תומכים בהחלטת כב' השופטת שלאטה-חלאילה. לטענתם אין מדובר במקום
בו נערכים טיפולים. כמו כן אין מדובר בבנין מאוכלס. לפיכך, על פי הוראות החוק,
לא נדרש היתר מיוחד, אין מגבלה ביחס למספר הדיירים היכולים לשהות במקום ואין כל מניעה לעשות בבית את השימוש המתבקש.

דיון

13.
קראתי את החלטתה היסודית והמקיפה של כב' השופטת שלאטה-חלאילה ודומני כי אין בה פן שלא נבחן. עם זאת, מאחר ולא מדובר בהחלטה המחייבת מותב זה, ולהניח דעתם של הצדדים אדון בשאלה המשפטית והיא האם רשאית העמותה על פי דין לעשות את השימוש אותו היא מבקשת לעשות בבית.

14.
המחלוקת בין הצדדים נוגעת בעיקרה לחלותו של סע' 63א' לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, הקובע:

63"א. מעונות לחוסים [תיקון: תשנ"ה, תשס"ב(4)]
(א)
יועדה בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת קרקע למטרת מגורים, יראו ייעוד כאמור כאילו הוא כולל גם היתר למגורי חוסים שמשרד העבודה והרווחה אישר להם לגור במעון או למגורי נכי נפש שמשרד הבריאות אישר להם לגור במסגרת מגורים עצמאית או מוגנת, ובלבד שבבנין מגורים מאוכלס לא יגורו יותר מששה חוסים; הגבלה זו לא תחול לגבי בנין מגורים שאינו מאוכלס; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של ועדה מקומית לכלול בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת, קרקע שיועדה בתכניות כאמור למטרת מוסדות, מעונות או טיפול בנזקקים, בכל מספר שהיא.
...
ב)
בסעיף זה -
"מעון" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965;
"חוסים" - כמשמעותם בהגדרת מעון. ..."

חוקים רלבנטיים נוספים הם חוק הפיקוח על מעונות, תשכ"ה-1965 המגדיר:

" 'מעון' - מקום המשמש, או הנועד לשמש, כולו או חלקו, מקום מגורים או מקום שהיה לילדים, לזקנים, לבעלי מום גופני, או ללוקים בשכלם, והכל כשהם מחוץ למשפחתם, או מוסד כמשמעותו בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993, המשמש או שנועד לשמש לטיפול (להלן - חוסים).".

וחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993, המגדיר:
" 'מוסד' - מקום המשמש או שנועד לשמש לטיפול סוציאלי, רפואי או משולב ליותר משני אנשים המשתמשים בסמים בין אם הטיפול ניתן במוסד או במקום אחר, בדרך של אשפוז, מגורים, שהיית יום או שהיית לילה ובין בדרך אחרת";

15.
שילוב הוראות החוקים דלעיל מעלה כי במעון מתגורררים חוסים, לרבות במוסד לטיפול במשתמשים בסמים. מוסד לטיפול במשתמשים בסמים הינו מקום שנועד לטיפול סוציאלי, רפואי או משולב ליותר משני אנשים המשתמשים בסמים.

16.
לטענת העמותה הדיירים המיועדים הינם משתמשים בסמים לשעבר, לא יתבצעו בבית טיפולים, מדובר בשלב מעבר מהמעון בו ישנו טיפול לבין חיים רגילים בקהילה. השוהים בבית כפופים למערכת כללים אותם פרטה, לרבות איסור מבקרים ואיסור שימוש ברכב פרטי. השימוש בבית עתיד להיות למגורים בלבד (סע' 24-25 לתגובה). כך גם נקבע בהסכם השכירות (סע' 7).

17.
בשלב זה ניתן לקבוע כי, לכאורה, לאור היות הדיירים המיועדים אנשים שאינם משתמשים כיום בסמים והיות והפעילות המיועדת בבית היא למגורים בלבד, ללא כל טיפול הרי אין המדובר במוסד כהגדרתו בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים ולפיכך אף לא במעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות.
לפעילות אין אופי מסחרי נושא רווחים שיכול היה לשלול קביעה כי המדובר בשימוש לצרכי מגורים, העובדה שמדובר באנשים שהתקבצו למגורים יחדיו באמצעות גורם חיצוני אף היא אינה שוללת היות השימוש למגורים (ראה ע"פ 410/87 דבורה רן נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת גן, פ"ד מא(4), 72 (11.10.87)).

18.
במצב דברים זה, משהוגדרו הדיירים כמי שאינם משתמשים כיום בסמים, הרי אין המדובר בהפעלת מעון כי אם בשימוש בבית לצרכי מגורים. לפיכך,
ממילא אין תחולה במקרה זה לסעיף 63א' לחוק התכנון והבניה. השימוש בבית למגורים מותר ככזה בהיותו תואם את התב"ע. בהיות השימוש למגורים, לכאורה אף לא נדרש לו רישוי אחר. די בכך כדי להכריע גורל הבקשה. לעניין זה אציין כי בכל מקרה בו נרכש בית אונשכר בית לצורך מגורים, אין לשכנים כל יכול להתנגד לכנסיתם של הדיירים החדשים
על בסיס עברם הפלילי הנטען או אף בהווה של שכניהם החדשים.

19.
אולם, מאחר ולא התקיים דיון הכולל חקירות הצדדים, אזי לטעמי לא אוכל להסתפק בקביעה כי אין מדובר במי שהם בבחינת "משתמשים בסמים". ברי לכל, כי מדובר במי אשר השתמשו בסמים, והגיעו למגורים אלה בשל שמוש זה, לאחר תהליך טיפולי שעברו בעמותה. על כן, מוצאת אני לנכון לבחון את הפרשנות לה טוענים המבקשים באשר
לסעיף 63א.
המבקשים טוענים כי בהעדר אישור של משרד העבודה והרווחה לא חלה ההקלה שבסעיף, המאפשרת פתיחת מעון באזור מגורים.

20.
בע"א 8797/99 חנן אנדרמן ואח'
נ ועדת הערר המחוזית חיפה (20.12.01) נקבע:

"לפי סעיף 63 א לחוק התכנון והבניה, מעון לחוסים... נחשב, מבחינה תכנונית, לבית מגורים. בבנין מאוכלס, ניתן לאפשר מגוריהם של ששה חוסים. בבנין בלתי מאוכלס – אין מגבלה...כך, ניתן לא רק לשלב 'חוסים' בודדים (עד שישה כאמור) בקהילה באמצעות מגורים בדירות בבתי מגורים רגילים אלא ניתן אף לנהל 'מעון' ליותר משישה 'חוסים' באזור המיועד למגורים בלבד" (סע' 17, 18 לפסה"ד).

נקבע כי ההסדר שבסע' 63א' נועד להעניק למעון לחוסים מעמד של בית מגורים רגיל (סע' 19 לפסה"ד).

21.
לו הייתי קובעת כי מדובר במעון בהיותו מוסד כמשמעו בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993, נדרש היה רשיון לפעילותו מכוח חוק זה וייתכן ורשיונות נוספים. העדרו של רשיון נדרש עפ"י חוק יכול להוות בסיס למתן צו מניעה. בא כוח העמותה הבהיר בדיון כי רישיונות התבקשו, אך זאת למעלה מהצורך וכי שאלת הצורך ברשיונות לפעילות בבית, בהתחשב באמור בהחלטת כב' השופטת שלאעטה-חלאילה, ובהיות השימוש בבית לצרכי מגורים
תישקל בשנית.
אציין כי במהלך הדיון טענו מי מהמבקשים לעניין הרשיונות. הודעתי כי ההחלטה תינתן בשיהוי וניתן יהא להשלים בדיקותיהם לעניין קיומם של רשינות. לא הוגש דבר.

22.
לדידי, כאמור, משלא עתידים להנתן טיפולים כלשהם בבית, לאור העובדה כי אין הכוונה לשכן בו משתמשים פעילים בסמים, לכאורה ולצורך הדיון בשלב זה אין הבית נכנס להגדרת מוסד בחוק ולפיכך אין צורך ברשיון לפעילותו. זאת ועוד. אף לו היה מדובר במוסד, מקובלת עלי עמדתה של כב' השופטת חלאילה, לפיה ייתכן מצב בו הרשיון שהוצא למוסד העמותה בעלבון יספק לצורך כך וזאת לאור הגדרת מוסד (עמ' 21 להחלטתה).

23.
באשר למספר החוסים – לו הייתי קובעת כי מדובר במעון, הרי שכפי שנקבע בסע' 63א' ובעניין אנרדמן
לעיל, אין מגבלה על מספר חוסים בבניין שאינו מאוכלס. הבית אינו נמצא בבניין רב קומות, מדובר בבית צמוד קרקע. לפיכך חל הסיפא של הסעיף הקובע כי אין מגבלה ביחס למספר החוסים (לעניין האבחנה בין בניין מאוכלס לשאינו מאוכלס ראה ת"א (הרצליה) 902/03 טורנר מאיר ואח'
נ' אקי"ם אגודה לאומית לקימום מפגרים,
תק-של 2005(2), 22885 ,עמ' 22889).

24.
לסיכום, המבקשים לא הראו מניעה חוקית לשימוש אותו מבקשת העמותה לעשות בבית או כי תתקיים בו פעילות ללא רשיון הנדרש עפ"י דין. לפיכך סיכויי התביעה אינם גבוהים. די בכך להביא לדחיית הבקשה.

אחרית דבר

24.
לאור האמרו לעיל, הבקשה נדחית.
אביע תקוותי כי שני הצדדים יראו ברכה בעמלם, מי בשיקום נפגעי הסמים ומי בגידול משפחתו בשלווה, והלוואי ויזכו לחיי שכנות שלווים ואף מפרים זה את זה.

25.
המבקשים יודיעו עד ליום 15.9.10 האם עומדים על ניהול ההליך. בהעדר הודעה תמחק התביעה בשל חוסר מעש, לאחר מתן אפשרות לצדדים לטעון להוצאותיהם.


ניתנה היום,
א' תמוז תש"ע, 13 יוני 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 137-05/10 קרול מוסקוביץ, אברהם שמחון, עמוס מנשה קולט ואח' נ' שמעון כהן, אנט כהן, עמותת הדרך מרכז טיפולי רוחני (פורסם ב-ֽ 13/06/2010)