פסקי דין על יואל סנקר | פסקי דין על אביגיל סנקר | פסקי דין על בנק ירושלים בע"מ

1079/10 תאמ     15/06/2010




תאמ 1079/10 יואל סנקר, אביגיל סנקר נ' בנק ירושלים בע"מ








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 1079-10 סנקר ואח' נ' בנק י-ם






בפני

כב' השופט
גד ארנברג



תובעים

1
.
יואל סנקר

2
.
אביגיל סנקר



נ
ג
ד



נתבעים


בנק ירושלים בע"מ





פסק
דין





בפני
תביעה כספית על סך 9,874 ₪.

התובעים הינם הרוכשים והבעלים של דירה ברחוב הרצל 10 נס ציונה. התובעים רכשו את הדירה מאת מרדכי ברנס ביום 26.11.2003. מרדכי ברנס רכש את הדירה בהליכי כינוס נכסים מטעם בנק ירושלים (להלן: "הבנק") וזאת ביום 30.10.1995. כתנאי לרכישת הזכויות על ידי ברנס- התחייב
ב"כ הבנק עו"ד איל גרצברג (שהיה גם כונס נכסים) כדלקמן:

"אני הח"מ אייל גרצברג, עו"ד שהנני בא כוחו ומיופה כוחו של בנק ירושלים לפיתוח ומשכנתאות בע"מ מצהיר בזאת כי הבנק יישא בכל הוצאה לצורך רישום הדירה כיחידה נפרדת ע"ש סולמון אליהו ושושנה (
המוכרים למר ברנס ג.א.) בלשכת רישום המקרקעין בכל עת שיידרש, כולל כל הוצאה שתדרש בקשר לרישום הבית כבית משותף."


בהתאם להתחייבות של הנתבע כלפי מרדכי ברנס, אשר התובעים נכנסו בנעליו על פי ההסכם בין ברנס לתובעים בו רכשו התובעים את כל זכויות ברנס בדירה, טוענים התובעים שעל הבנק להשיב לידיהם את הסכום של שכר טרחת עו"ד שהם הוציאו כדי לרשום את הבית כבית משותף. הבית נרשם כבית משותף על ידי עוה"ד שחר פדה ואריאל גיז שמונו על ידי דיירי הבנין לטפל ברישום הבית כבית משותף. כל דייר שילם לעוה"ד הנ"ל סך השווה ל- 2,100 $ + מע"מ (9,874 ש"ח).



הנתבעת טוענת כי עו"ד אייל גרצברג הוא אשר מכר את הדירה בעצמו ולא כבא כח הבנק. עו"ד גרצברג חתם על המכתב שצורף כנספח ת/3 לתביעה, אך הוא עשה זאת על דעת עצמו, ללא ידיעת הבנק וללא הרשאה מטעם הבנק להתחייבות כאמור. יש לציין כי בשנת 2001 נשלח עו"ד גרצברג לכלא בעקבות הרשעתו בעבירות פליליות חמורות, לרבות מירמה זיוף ומעשי הונאה של לקוחותיו כולל הבנק.

עוד טוענת הנתבעת כי בהתאם להסכם שבין התובעים לבין מרדכי ברנס, התובעים נטלו על עצמם לשלם את כל האגרות וההוצאות הדרושות לצורך רישום הדירה על ידי התובעים. הבנק לא התחייב כלפי מאן דהוא לשלם את ההוצאות הדרושות לצורך רישום הבית כבית משותף.

כמו כן, מכירת הדירה בוצעה ע"י עו"ד גרצברג בתפקידו ככונס נכסים, המשמש כפקיד בית משפט ולא כבא כח הבנק, ועל כן גם מטעם זה הבנק אינו אחראי, לטענתו,
לכל התחייבות של עו"ד גרצברג בקשר למכירת הדירה.
הצדדים הסכימו להצעתי שלא יהיו חקירות והם יסכמו טענותיהם לפי כתבי הטענות בלבד.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כדלקמן:

מתוך מכתב ההתחייבות של עו"ד גרצברג נראה בבירור כי את מכתבו, בו מאשר עו"ד גרצברג שהבנק יישא בכל ההוצאות הכרוכות ברישום הבית כבית משותף, כתב עו"ד גרצברג כבא כוח הבנק ולא ככונס נכסים. אין בכל מכתב ההתחייבות (צורף כנספח ת/3 לתביעה) כל איזכור שעו"ד גרצברג כונס נכסים. היינו, מדובר בהתחייבות של עו"ד גרצברג כבא כוח הבנק ולא בהתחייבות שלו ככונס נכסים.

אמנם נקבע בפסיקה כי כונס נכסים המתמנה על ידי בית משפט,או ראש ההוצאה לפועל, הינו פקיד בית משפט והוא כפוף להוראותיו בלבד. הלכה זו יסודה בדין- בחוק ההוצאה לפועל, תשכ,ז- 1967- סעיפים 53-54, בתקנות ההוצאה לפועל, תש,ם-1979- סעיף 80, בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984- תקנה 388, ואולם זאת לגבי כל פעולה שעושה כונס הנכסים בתפקידו ככונס נכסים אך אין בכך כדי לשלול את המשך היותו של עו"ד גרצברג גם בא כוח הבנק.

לאור האמור וכיון שברור שעו"ד גרצברג פעל בענין מכתב ההתחייבות כבא כוח הבנק, ולא ככונס הנכסים, חלה הוראת סעיף 5(א) לחוק השליחות התשכ"ה – 1965 הקובעת כך:

"השליחות חלה באין הגבלה בהרשאה- על כל פעולה הדרושה באופן סביר לביצוע התקין של השליחות..."



תפקידו של עו"ד גרצברג היה
לממש את המשכון לטובת הבנק. רישום בית משותף הינה פעולה הדרושה באופן סביר לצורך מימוש המשכון ורישום הנכס על שם הרוכש. מכירת הנכס ללא רישומו על שם המוכר אינה מכירה מושלמת. לפיכך ברור שהשליחות כללה גם את הפעולות הדרושות למכירת הנכס ולרישומו על שם הקונה, ומשכך, ברור שההתחייבות שנתן עו"ד גרצברג נכנסת לתחום ההרשאה שקיבל מהבנק כ-"כל פעולה הדרושה באופן סביר לביצוע התקין של השליחות" .

במקרה דנן ברור שהתקיימו יחסי שליחות בין עו"ד גרצברג לבנק ולכן ניתן להטיל על הנתבעת את האחריות למעשיו של עו"ד גרצברג .


ער אני לפסיקה אשר קבעה, כאמור לעיל, כי משמונה עו"ד ככונס נכסים הוא משמש פקידו של בית המשפט. לפיכך אף נפסק כי עו"ד של חברה למשכנתאות, שמונה ככונס נכסים למימוש משכנתה וקיבל דמי רצינות מצד להתמחרות ולקח אותם לעצמו ונעלם, אינו מחייב את חברת המשכנתאות להחזיר את הסכום שקיבל כונס הנכסים כדמי רצינות (בר"ע (ת"א) 2130/02 מיסטר מאני ישראל נ' שמואל מטלון ואחרים תק-מח 2003(3) 4965), ואולם שם הפעולה של קבלת דמי הרצינות היתה פעולה שעוה"ד עשה ככונס נכסים, בעוד במקרה שבפני
ברור, ממכתב ההתחייבות, שההתחייבות לרשום ולשאת בהוצאות של רישום הבית כבית משותף, ניתנה, על ידי עו"ד גרצברג, כבא כוח של הבנק ולא ככונס נכסים.

התוצאה היא איפוא שעו"ד גרצברג שהיה שלוח של הבנק פעל במסגרת שליחותו במתן ההתחייבות שכן מדובר ב"פעולה הדרושה באופן סביר לביצוע התקין של השליחות" ומשכך יש לחייב את השולח בהוצאה הכספית שנגרמה לתובעים כתוצאה מכך שההתחייבות לא מולאה.

אני מחייב איפוא את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 9,874 ש"ח
כשהם צמודים ונושאים ריבית מיום הגשת התביעה וכן אני מחייב את הנתבעת בהוצאות משפט וכן בשכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח + מע"מ.


המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.



ניתן היום,
ג' תמוז תש"ע, 15 יוני 2010, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 1079/10 יואל סנקר, אביגיל סנקר נ' בנק ירושלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/06/2010)