פסקי דין על בסן יוסף | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

10724/98 עב     21/03/1999




עב 10724/98 בסן יוסף נ' המוסד לביטוח לאומי





בסן יוסף

בעניין:
המערער
ליברמן (ס.מ.)

ע"י ב"כ עוה"ד
נגד
המוסד לביטוח לאומי


המשיב
גב' קאסם

ע"י ב"כ עוה"ד
פסק - דין

1. ביום 7.7.98 הגיש המערער לביה"ד ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים לענייני ניידות מיום 21.6.98 ומיום 29.3.98 שקבעה כי הממצאים אינם ניתנים ליישום במסגרת רשימת הליקויים שבהסכם הניידות (להלן : "הועדה").

2. הדיון נדחה לבקשת המערער, וביום 16.12.98 הגיש ב"כ המערער הודעת ערעור מפורטת.

3. בערעור טען המערער כדלקמן :

* טעתה הועדה משהתעלמה מקביעה חלוטה של ועדה לעררים קודמת שיישמה פריט ו2- חלקי והעניקה לו 50%.
* רק אם תוכח הטבה יכלה הועדה לסטות מקביעה קודמת.
* הועדה התעלמה מפס"ד קודמים של ביה"ד בעניינו של המערער, בהם חוייבה לפרט ולנמק החלטתה.
* הועדה חרגה מסמכותה עת הזמינה חומר חקירה וצילום המערער, במיוחד כשמדובר בראיה שנויה במחלוקת, שכן ניתן ללמוד מהקלטת כי למערער מגבלה אובייקטיבית בניידות, וכשהצילום בוצע בזוית בעייתית.
* שמוש בקלטת הוא חוסר סבירות ופגם בשיקול הדעת המקצועי.
* הקלטת לא הומצאה לרשות המערער עובר לועדה, ולפיכך נמנעה זכותו להתגונן כראוי.

4. ביום 31.12.98 הופיעו הצדדים לדיון. ב"כ המערער הודיע כי המערער נפטר ומשכך הועמדה התביעה לתקופה מפברואר 98' עת הופסקה הגמלה ועד למועד הפטירה. ב"כ המערער חזר על נמוקי הערעור וטען כי משמדובר בטעות משפטית - על ביה"ד לקבוע בעצמו יישום פריט 21 (80%) ולחלופין 50% כפי שנקבע בועדה קודמת, ולחלופי חלופין יועבר הענין לועדה בהרכב אחר שלא תעיין בקלטת/בהחלטת הועדה.

5. ביום 2.2.99 הגיש המשיב טעוניו בכתב :

* ניתנה הסכמה להחזרת הענין לועדה ע"מ שתנמק סטייתה מהחלטת ועדה קודמת.
* הובעה התנגדות לקביעת אחוזי הנכות ע"י ביה"ד, משעסקינן בענין רפואי מובהק.
* פסה"ד שצורפו מביה"ד האזורי היו בפני
ועדות קודמות בענין המערער ולא היוו בסיס לועדה ומשכך - אין הועדה צריכה לפעול עפיה"ם.
* מוסכם כי הועדה תקבע נכותו של המערער בהתעלם מהקלטת.
* אין הסכמה להרכב אחר - לאור העובדה המצערת כי המערער נפטר.
6. בתשובתו מ25.2- טען המערער כי ביה"ד מוסמך לקבוע "שום פריט ו' 2 להסכם שכן עסקינן בטעות גלויה על פני החלטת הועדה, ותיקון הטעות אינו מחייב ידע או שיקול דעת רפואי.
עוד נטען כי אין מקום להחזיר לועדה כדי שתנמק סטייתה, כשפטירת המערער מעידה כאלף עדים על החמרה ולא על הטבה.
עוד נטען כי אין להחזיר הענין לועדה שכן נפגמה האובייקטיביות שלה, ודאי לא לועדה בהרכב קודם שכן זו ודאי "ננעלה" במסקנתה.

7. אדון בטענות אחת לאחת :

א. משנפטר המערער ממילא תחולת הניידות שתקבע, תהא בהתאם להסכם הניידות, כשברי כי גמלת הניידות נועדה לניידותו של המוגבל בניידות, ולאור הוראת סעיף 12 (א) (5) להסכם הניידות.

ב. לא הובאה כל נסיבה מדוע נכון יהיה בהליך שבפני
י כי ביה"ד יקבע את פריט הנכות הישים על המערער, קביעה שהינה קביעה רפואית, בתחום מומחיותה של הועדה.

ג. באשר לסטייה מקביעת ועדה קודמת -
בעניין זה נכון נהג המשיב משהסכים להחזרת הענין לוועדה כדי שתדון ותחליט מדוע התעלמה מהחלטת ועדה קודמת, ומדוע סטתה מקביעתה.
אין משמעות הסכמה זו כי שמכך על ביה"ד לקבוע אחוז הנכות הישים בעצמו, ודאי לא כשהועדה לא ראתה על בסיס הממצאים הרפואיים, ליישם פריט מסויים, פעולה שבסמכותה ובמומחיותה.
משכך, מוחזר הענין לועדה על מנת שתבהיר עפ"י ממצאיה היא, מדוע ראתה לסטות מקביעת הועדה שקדמה לה, או אם חלה הטבה במצבו של המערער, הטבה שהביאה לסטיה זו.

ד. אזכיר כי הועדה הקודמת יישמה על המערער את פריט ו2- חלקי וקבעה לו 50%, וגם זאת לאור ספק ולאור ממצאים רנטגנים חדשים שעמדו בפני
ה.
הועדה הקודמת לא ראתה ליישם את פריט ו' 2 באופן מלא, ולא העניקה דרגת נכות בשעור 80% כמופיע ברשימת הלקויים, ואף נימקה קביעתה.
אין מקום כי ביה"ד יישם פריט ו' 2 על המערער באופן מלא, גם לו היה מקום כי ביה"ד יקבע הנכות בעצמו. במובן זה - נדחה הערעור.
אין גם מקום ליישם פריט ו'2 חלקי ע"י ביה"ד כשלא נקבעו נתונים רפואיים לכך.
ודאי כי כך כשהועדה מציינת כי לא ניתן היה לבצע בדיקה לטווחי התנועה של מפרקי הירך והברכיים, בדיקה רלבנטית ליישום רשימת הלקויים.

ה. באשר לקלטת -
המשיב מסכים לכך כי הועדה תקבע ממצאיה ומסקנתה בהתעלם מהקלטת שצפו בה.
בענין זה סבורני כי לא יהא זה נכון להחזיר הענין לועדה בהרכב אחר, שלא ראה כלל את המערער וממילא אף לא בדק אותו ובהכרח יוכל להסתמך אך על רשומי הועדה שבפני
י ולא על התרשמותו המקצועית- רפואית מבדיקתו, ולו מן הטעם כי ועדה כזו תתקשה ביותר ליישם על המערער פריט מרשימת הלקויים, ובכך יקטן סכויו של המערער לזכות בערעור לגופו.

ו. כבר נקבע כי ענין יוחזר לועדה שצפתה בקלטת, ויש ביכולתה כועדה מקצועית בעלת צביון מעין-שפוטי, להתעלם מתוכן הקלטת.
אין בכך כדי להצדיק החזרת הענין לועדה בהרכב אחר.

ז. באשר לפסה"ד בענין המערער - אין בהם כל רלבנטיות להליך זה, משהועדה לא דנה בעקבות פס"ד אלה.

ח. לאור כל אלה - מוחזר הענין לועדה כאמור בסעיפים ג', ה' לעיל.

אין צו להוצאות.

ניתן היום ד' בניסן תשנ"ט, 21 במרץ 1999, בהעדר הצדדים.
ש.מאירי
, שופטת

אפרת / d01072498z.1

בתי הדין לעבודה

עב 01-724/98

בית הדין האזורי לעבודה ת"א - יפו
כב' השופטת שרה מאירי

בפני

6









עב בית דין אזורי לעבודה 10724/98 בסן יוסף נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 21/03/1999)