פסקי דין על א.י.רדיוס נסיעות ותיירות בע"מ | פסקי דין על אסרף אילן | פסקי דין על אסרף שירי |

21262/03 א     03/03/2004




א 21262/03 א.י.רדיוס נסיעות ותיירות בע"מ נ' אסרף אילן, אסרף שירי




9


בתי המשפט
בית משפט השלום תל אביב-יפו
א 021262/03


בפני
:
כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל

תאריך:
03/03/2004



בעניין:
א.י.רדיוס נסיעות ותיירות בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
זיו נר

התובעת

נ ג ד


1 . אסרף אילן

2 . אסרף שירי





הנתבעים

פסק דין


בפני
תביעה כספית בסך של 4020 ₪.

פרשת התביעה
התובעת, חברה המשמשת כסוכן נסיעות, מכרה לנתבעים כרטיסי טיסה, עבורם ועבור בתם, בטיסה מת"א למיאמי וחזרה לת"א בחברת אל על, ביטוח בריאות ושירות השגת ויזה משגרירות ארה"ב. הנתבעים התחייבו לשלם עבור כל הרכישה סך של 3,221$ ונותרו חייבים סך של 759$.

מנהלת התובעת, הגב' אמיליה מורד, פרטה בתצהיר עדות ראשית מטעמה, כי יעצה לנתבעים לטוס בחב' אל על, עקב אי ידיעתם את השפה האנגלית ועקב זמן ההמתנה בחניית ביניים באל על, שהינו 3 שעות, בעוד שבקונטיננטל השהיה בחנית ביניים הינה 6 שעות.
בכל מקרה, לא הובטחה לנתבעים טיסה ישירה למיאמי אלא דרך חניית ביניים בניו יורק.
עקב בעיות כלכליות, ביטל הנתבע את הנסיעה כשבוע לאחר הזמנתה, ולאחר כשבועיים ביקש את חידושה. הנתבע שלח שליח לקבל את הכרטיסים ואיתו שלח גם חלק מסכום ההזמנה, והבטיח לשלם את היתרה עם חזרתו ארצה.
עריסה לתינוק הוזמנה יום לפני הטיסה והובהר לנתבעת כי לא בטוח שתקבל עריסה עקב מספרן המצומצם של העריסות בטיסה. הובהר לנתבעים כי בברור שערכה העדה אין עריסה מיותרת בדרך לארה"ב ויש עריסה בדרך, חזרה.
העדה עמדה על דעתה בחקירה נגדית טענה כי יידעה מראש את הנתבעים שיש חניית ביניים בניו יורק וטיסה זו בפועל הינה ישירה. כך גם כתוב בכרטיס הטיסה, העצירה הינה לצורך הגירה בלבד.
לשאלה מדוע הצהירה כי הנתבעים לא יודעים אנגלית וכי מצבם הכלכלי קשה לא ידעה העדה לענות. העדה גם השיבה כי התקשרה לדיילת ואמרה שהיא חייבת לתת לנתבעים עריסה עבור ביתם אך זו ענתה שאין עריסה פנויה.

פרשת ההגנה
בעת הזמנת הטיסה, עדת התובעת הציגה לנתבעים שתי אפשרויות. האחת נסיעה בקונטיננטל בעלות של 2,800$ כולל חניית ביניים והשניה באלעל ללא חניית ביניים בעלות של 3,300$. כיוון שנסעו עם בתם בת השנה הסכימו לאפשרות השניה.
בהגיעם לשדה התעופה לטיסה, הסתבר להם שאין כיסא עבור בתם, בניגוד לסיכום עם עדת התובעת, מה שגרם להם עוגמת נפש במהלך הטיסה.
בנוסף, במהלך הטיסה הסתבר להם כי יש חניית ביניים בת חמש שעות בניו יורק כולל מעבר למטוס אחר, דבר שלא נאמר להם ע"י עדת התובעת. כן הובהר להם במהלך הטיסה כי אין כלל טיסה ישירה למיאמי.
לו היו יודעים זאת היו טסים עם קונטיננטל, שהטיסה בה זולה משמעותית.
כך גם היה בטיסה חזרה, לא היה כסא לבתם והיתה חניית ביניים.
בהגיעם ארצה, הודיע הנתבע לתובעת כי הנתבעים ישלמו לה סך של 2,800$ כמחיר טיסה הכוללת חניית ביניים.
בתצהיר עדות ראשית, הצהיר הנתבע כי בעת ההזמנה הסכים לשלם 500$ יותר כדי לחסוך חניית ביניים ואין כל סיבה לשלם 500$ יותר בטיסת אל על, אם אין הבדל בינה לבין טיסת קונטיננטל.
התחייבותו לשלם את הסכום המלא היתה כפופה לטיסה ישירה ולא עם חניית ביניים.
עדת התובעת הבטיחה שתהיה עריסה לתינוקת.
בחקירה נגדית השיב שגם הוא וגם אשתו ביקשו כסא לילדה ושניהם מבינים אנגלית, הוא למד בארה"ב ואשתו עברה בחינת בגרות באנגלית.
ב"כ התובעת בסיכומיו מצביע על סתירות בעדות העד בכך שבתצהיר כתוב שלא היתה עריסה לתינוק בחזרה ובחקירתו השיב שכן היתה.
מבחינת חברת התעופה זוהי טיסה ישירה וכך גם כתוב בכרטיס ועל צג המחשב.
ב"כ התובעת מפנה לפסיקה לפיה צומצמה אחריות סוכן הנסיעות.
הנתבעים בסיכומיהם חזרו על טענותיהם כי סברו שמדובר בטיסה ישירה והם רומו ע"י התובעת.

דיון:
אין חילוקי דעות בין הצדדים, כי בעת הזמנת כרטיסי הטיסה הלוך ושוב למיאמי סוכם על מחיר של 3,300$ .
חילוקי הדעות בין הצדדים הן בשתי נקודות:
א. א. האם עדת התובעים הבטיחה לנתבעים טיסה ישירה ללא חניית ביניים למיאמי.
ב. ב. האם עדת התובעת הבטיחה לנתבעים עריסה עבור ביתם.
עדת התובעת הסבירה בעדותה כי הטיסה ת"א-מיאמי-ת"א הינה טיסה ישירה למרות חניית הביניים לצורך "הגירה" בניו יורק. גם בכרטיס וגם בצג המחשב בנמל התעופה, מופיע, כי הטיסה הינה ת"א-מיאמי, לא מצויין בכל מקום שהוא שמדובר בחניית ביניים בניו יורק.
לא כל אדם הנוסע לחו"ל, ובפרט אם זו לו פעם ראשונה, יודע, כי טיסה ישירה למיאמי, כוללת חנייה בניו יורק. מה עוד, שהנתבעים הצהירו, והתובעת לא סתרה זאת והם אף לא נחקרו על כך, כי עד לתקופה של מספר חודשים טרם נסיעתם, אכן היתה טיסה מת"א למיאמי ישירות ללא חניית ביניים.
התובעת לא הוכיחה בפני
, כי בכל מסמך שהוא כתוב שיש חניית ביניים בניו יורק ועל כן מקובלת עליי לענין זה גרסת הנתבעים, לפיה התובעת לא הודיעה להם כי תהיה חניית ביניים בניו יורק.
עדת התובעת לא ידעה להסביר על מה הסתמכה בדבריה בתצהירה, כי המליצה לנתבעים לטוס באל על, עקב אי ידיעתם את השפה ועל מה התבססה הצהרתה זו וכך גם לגבי טענותיה למצבם הכלכלי.
אשר על כן נחה דעתי מגרסת הנתבעים כי לא נאמר להם שיש חניית ביניים ולו ידעו זאת היו בוחרים בטיסה הזולה ביותר בקונטיננטל, אשר לא בחרו בה מתוך מחשבה מוטעית שבאל על אין חניית ביניים.

לעניין העריסה:
גם אם אקבל את גרסת התובעת, כי הזמנת העריסה היתה יום קודם לטיסה, היה עליה להראות, כי הוציאה הזמנה לאל על לעריסה וכי קיבלה תשובה שלילית. טענתה זו נסתרת ע"י תשובתה בחקירה נגדית כי טילפנה לדיילת ואמר לה שהיא חייבת לתת לנתבעים עריסה.
משכך נחה דעתי מגרסת הנתבעים כי ביקשו עריסה לטיסה, וזו הובטחה להם.
נקבע בפסיקה כי סוכנות נסיעות אחראית להזמנת שירותים ואחראית אחריות חוזית ואחריות מושגית בנזיקין, כיוון שעליה לנקוט פעולה זהירה ומקצועית והקשר המשפטי בין סוכנות נסיעות ורוכשי חבילות נוצר ע"י כך שהכסף הגיע לידיה. ע"א (נצרת) 1053/01 לובאני נ. מריאנטראוול בע"מ תק-מח' 2001 (ד) 20499.
במקרה זה דובר על רכישת חבילת טיול אך לענין האחריות, הרי שעצם העברת הכסף לסוכנות הנסיעות יוצרת את אחריותה למתן השירותים ובמקרה זה עריסה והבטחה לטיסה ישירה.
בת"א 7384/02 רבין נועה נ. עקיבא טורס נקבע כי סוכנות נסיעות לא יכולה לחסות תחת כנפי הטענה "מתווך הנני – ואחראי אינני".

לאור המפורט לעיל מקבלת אני את גרסת הנתבעים, לכך שהוטעו ע"י התובעת לחשוב, שמדובר בטיסה ישירה ואם לא כך היו בוחרים בטיסה בקונטיננטל שהיא זולה יותר ומחיר אותה טיסה בה הוא 2,800$.
אשר על כן, על הנתבעים היה לשלם לתובעת את הסך של 2,800$ כשווים בשקלים שזוהי עלות טיסה בקונטיננטל עם חניית ביניים.
התובעת טוענת כי הנתבעים נותרו חייבים סך של 759$ דהיינו ששילמו רק 2,462$.
הנתבעים טוענים ששילמו 2,800$.
הוצגה בפני
קבלה אחת על סך 1050$ ולטענת הנתבעים על שאר הכסף לא קיבלו קבלה.
העובדה שבכל מקרה הקבלה שהוצגה בפני
בעת הדיון הינה לא על מלוא הסכום אותו שילמו הנתבעים עומדת לה לרועץ לתובעת. היות ואין כל ראיה בפני
על מלוא הסכום ששולם לתובעת והתובעת לא הוכיחה שהתובעים שילמו 2,462$ ולא 2,800$. אני מקבלת את גירסתם כי שילמו סך של 2,800 ₪.

לאור כל המפורט לעיל אני דוחה את התביעה.

התובעת תשלם לנתבעים הוצאות בסך -.750 ₪.

ניתן היום י' באדר, תשס"ד (3 במרץ 2004) בלשכתי.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי

פרוסט-פרנקל אושרי, שופטת
021262/03א 120 קלדנית: סופר קרין.








א בית משפט שלום 21262/03 א.י.רדיוס נסיעות ותיירות בע"מ נ' אסרף אילן, אסרף שירי (פורסם ב-ֽ 03/03/2004)