פסקי דין על משה בן אברהם |

4147/10 עפ     20/06/2010




עפ 4147/10 משה בן אברהם נ' מדינת ישראל




פסק-דין בתיק ע"פ 4147/10



בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים


ע"פ 4147/10



בפני
:

כבוד הנשיאה ד' ביניש


המערער:
משה בן אברהם



נ


ג


ד



המשיבה:
מדינת ישראל


ערעור על החלטתו של בית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו (השופטת
נ' פראג-לבוא
) מיום 23.5.2010 שלא לפסול
עצמו מלדון ב-תת"ע 24866/07

בשם המערער:
עו"ד עלא קישאוי



פסק-דין


לפניי ערעור על החלטתו של בית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו (השופטת
נ' פראג-לבוא
) מיום
23.5.2010
, שלא לפסול עצמו מלדון ב- תת"ע 24866/07.

1.
לבית המשפט לתעבורה ברמלה הוגש כתב אישום נגד המערער, המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961. לאחר ישיבות רבות שהתקיימו בתיק, ומספר רב של דחיות שהתבקשו, התייצב בא-כוח המערער לדיון שהתקיים ביום 23.5.2010 באיחור והודיע כי אין לו קשר עם המערער וכי ביקש ממזכירות בית המשפט לזמנו לאותו דיון. לאחר בדיקה התברר כי נשלחה למערער הזמנה לדיון אולם לא התקבל אישור על מסירתה. בא-כוח המערער ביקש לדחות את הדיון לשם זימון המערער, בכדי שיוכל להעיד להגנתו. מנגד, טענה באת-כוח המדינה כי נוכח העובדה שהמערער הוזהר מפני תוצאות אי התייצבותו, יש מקום לסיים בשלב זה את שמיעת ההוכחות בתיק. בית המשפט (השופטת
פראג-לבוא
) קבע כי התקיימו 12 ישיבות בתיק מאז אפריל 2007, כאשר רק לשתיים מהן התייצב המערער. כן ציין בית המשפט, כי לאחרונה נדחה הדיון לצורך איתור המערער, אך ללא הואיל. משכך, נקבע כי לא תינתן דחייה נוספת לשם זימון המערער.

2.
בהמשך הדיון, ביקש בא-כוח המערער מבית המשפט לפסול עצמו מלדון בעניינו (להלן:
בקשת הפסלות
). בבקשת הפסלות טען בא-כוח המערער כי משהודיע על כך שהקשר עם המערער נותק, ראוי היה שבית המשפט ייעתר לבקשתו לדחיית מועד הדיון בכדי שייעשה מאמץ לזמן את המערער. כן ציין בא-כוח המערער, כי הוא שוקל להגיש בקשה דומה בכל התיקים שהשופטת
פראג-לבוא
דנה בהם. באת-כוח המדינה התנגדה לבקשת הפסלות, בטענה כי העובדה שבא-כוח המערער הודיע שאין לו קשר עם המערער אינה מהווה עילה לפסלות שופט. בהמשך אותו דיון דחה בית המשפט את בקשת הפסלות. השופטת
פראג-לבוא
חזרה על השתלשלות העניינים בתיק כפי שתוארה בהחלטתה הקודמת, וציינה כי אין משמעות להיותו של המערער מיוצג אם די בהצהרתו של הסנגור שאין לו קשר עימו כדי לדחות את הדיון שוב ושוב. השופטת ציינה עוד, כי נקבע כבר בפסיקה שמקומה של השגה על החלטה דיונית בערעור ולא בטענת פסלות, וכן הזכירה כי הוצאות שהוטלו על המערער עוד בינואר 2008, בגין בקשות הדחייה המרובות, טרם שולמו.


על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. בערעורו חוזר וקובל בא-כוח המערער על החלטתו של בית המשפט קמא שלא לדחות את הדיון בעניינו, בטענה כי הדבר פוגע באפשרותו של המערער לנהל משפט הוגן, ולפיכך מצדיק את פסילת המותב הדן בתיק.

3.
לאחר שעיינתי בחומר שלפניי, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. טענתו של המערער מבוססת על החלטה דיונית של בית המשפט. הלכה היא, כי אין בהחלטות דיוניות, כשלעצמן, כדי לבסס עילת פסלות.
כך, נפסק בעבר, כי החלטות דיוניות שעניינן קביעת מועדי דיונים אינן עילה לפסילת שופט (ראו, למשל: ע"פ 3161/09
יחזקאל נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 26.7.2009)). על מנת שתקום עילת פסלות, יש להראות כי בנסיבות העניין קם חשש ממשי, מבחינה אובייקטיבית, למשוא פנים בניהול המשפט (ע"פ 8340/09
אלמליח נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 2.11.2009)).
במקרה דנן, החלטתו הדיונית של בית המשפט – שעניינה, כאמור, בדחיית בקשתו של בא-כוח המערער לדחיית מועד הדיון – אינה חורגת מגדר סמכויותיו של בית המשפט בניהול ההליך. זאת, בייחוד נוכח העיכוב הרב שחל עד כה בניהול משפטו של המערער, עיכוב אשר נבע במידה ניכרת מאי התייצבותו של המערער לישיבות רבות. מכאן, כי לא קם חשש כי דעתו של בית המשפט ננעלה ביחס למערער.




אשר על כן, הערעור נדחה.


ניתן היום, ח' בתמוז התש"ע (20.6.2010).






ה נ ש י א ה


_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

10041470_n01.doc

דז

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








עפ בית המשפט העליון 4147/10 משה בן אברהם נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 20/06/2010)