פסקי דין על בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ | פסקי דין על מחמוד ג'בארין | פסקי דין על מוחמד ג'מאל ג'בארין | פסקי דין על לואי ג'בארין ואח' |

7974-02/09 תאק     13/06/2010




תאק 7974-02/09 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' מחמוד ג'בארין, מוחמד ג'מאל ג'בארין, לואי ג'בארין ואח'








בית משפט השלום בחיפה




13 יוני 2010

תא"ק 7974-02-09 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
נ' ג'בארין ואח'




בקשות מס' 7,8 ו-9

בפני

כב' הרשם
ניר זיתוני


התובע/המשיב

בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ


נגד


הנתבעים/המבקשים

1.מחמוד ג'בארין
2.מוחמד ג'מאל ג'בארין
3.לואי ג'בארין
4.טארק ג'בארין
5.ראמז ג'בארין


החלטה


בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.
לפניי בקשת רשות להתגונן.

2.
המשיב הגיש כתב תביעה בסדר דין מקוצר על סך 1,129,471 ₪ בגין יתרת חובה בחשבונות מס' 60550 ו-109983 שבבעלותם של המבקשים 1 ו-2. נטען כי המבקשים 4 ו-5 חתמו ביום 9.11.06 על ערבות בחשבון 60550 המוגבלת לסך של 300,000 ₪. נטען כי ביום 9.11.06 חתמו המבקשים 3,4 ו-5 על ערבות בחשבון 109983 המוגבלת לסך של 300,000 ₪.

3.
המבקשים הגישו בקשות רשות להתגונן. המבקש 1 (להלן:"מחמוד") הוא האב של המבקשים האחרים. מחמוד טוען כנגד גובה החוב וכנגד פעולות הגבייה שביצע המשיב
ומודיע על כוונתו להגיש חוות דעת מומחה בתביעה שכנגד לאחר שיקבל מסמכים. המבקש 2 (להלן:"מוחמד") טוען שהצטרף לחשבון 60550 רק כמיופה כוח לאור גילו ומצבו הרפואי של אביו מחמוד.
המבקש 3 (להלן:"לואי") טוען שנתבקש על ידי סגן מנהל הסניף לערוב להחזר להוואה בערבות מדינה, הודיע שהוא מוגבל ובכל זאת נתבקש לחתום בנימוק שמדובר בעניין טכני. עוד טוען לואי כי מרבית ההלוואה להחזרתה ערב נפרעה. המבקש 4 (להלן:"טארק") טוען כי מעולם לא חתם על כתב הערבות שצורף לכתב התביעה, למרות החתימות על כתב הערבות דומות לחתימתו. המבקש 5 (להלן:"ראמז") טוען כי שיעבד מקרקעין אך מעולם לא חתם על ערבות.

4.
ביום 21.4.10 התקיים דיון בבקשה במסגרתו נחקרו המבקשים על האמור בתצהיריהם.

5.
מחמוד תיאר בגמר עדותו באופן חופשי וברשות בית המשפט את השתלשלות העיניינים בחשבון במסגרתה קיבל שתי הלוואות ועוד הלוואה אחת על סך של 300,000 ₪ בערבות מדינה. מחמוד סיפר כי בפגישה שהתקיימה בינו לבין מר אורי לוי במחלקה המשפטית של המשיב בתל אביב ביקש מחמוד להפריד בין ההלוואה בערבות מדינה לבין ההלוואות הרגילות אך המשיב לא הסכים. יחד עם זאת, נטען כי הושגה הסכמה לפיה מחמוד יעביר 100,000 ₪ תוך 3 שבועות לאחר שימכור שני רכבים שבבעלותו, אולם לטענתו המשיב הפר את ההסכמה ותפס את הרכבים לאחר 48 שעות ולאחר מכן גם את הציוד במפעל ובכך גרם לכך שהמפעל נקלע לקשיים.

6.
מחמוד הופנה בחקירתו הנגדית לפרוטוקול דיון שהתקיים בנוכחותו בפני
רשם הוצל"פ ביום 5.7.09 בתיק 207731099, שעניינו תיק משכון של מכונות שנטען כי הוברחו לחברון. במהלך הדיון הודה מחמוד כי המכונות הממושכנות נמצאות בחברון אצל יאסין חירבאוי וביקש אורכה של יותר משלושה חודשים כדי להחזיר את המכונות. כמו כן, אמר מחמוד
במהלך הדיון כי הוא מוכן לשלם את החוב.
במסגרת החקירה הנגדית טען מחמוד כי לא שמע את המשפט
שנרשם מפיו כי הוא מוכן לשלם את החוב . מחמוד הסביר כי ניסה להחזיר את המכונות הממושכנות אבל
הדבר לא עלה בידו בגלל שיש עוצר ובגלל שחסרים דברים במכונות. בהמשך אמר מחמוד כי היום אולי המכונות הן כבר ברזל ולא ניתן עוד להחזירן.

7.
באשר לטענותיו לגבי גובה החוב, טען מחמוד כי פנה לבנק בעל פה. מחמוד הסביר כי לא פנה בכתב כי לא היה לו עו"ד ולא פנה באמצעות רואה החשבון שלו כיוון שזה לא התפקיד של רואה החשבון. מחמוד טען כי למיטב ידיעתו חשבון הבנק התנהל רק על שמו. מחמוד טען כי בנו לואי עבד עמו ובנים אחרים סייעו לו בעסק. במסגרת החקירה החוזרת, הגיש מחמוד מכתב של חברת שגיא חישובי ריבית (2000) בע"מ מיום 26.8.08 המופנה לעו"ד אחמד גבארין ובו נטען כי לצורך התחלת בדיקה של החשבונות
אצל המשיב, יש להמציא דפי בנק, הודעת חיוב ריבית, הסכמי אשראי, הלוואות, פקדונות וניכיונות שיקים. מחמוד טען כי ביקש מהמשיב מסמכים אלה אך נאמר לו כי המשיב לא יכול לתת לו את המסמכים.

8.
מוחמד הסביר כי אינו עובד מחודש פברואר 2004, בו עבר ניתוח פריצת דיסק. מוחמד טען כי לא עבד עם אביו בעסק. מוחמד טען כי
ידע על קיומם של הליכי הוצל"פ במסגרתם נלקחו מכונות של הבקבוקים אך לא ידע כי הליכי ההוצל"פ ננקטו נגדו ולא ידע איפה המכונות. מוחמד הודה כי חתם על הודעת המשכון של מכונות הבקבוקים ועל טופס פתיחת החשבון מס' 109983. למרות זאת, טען מוחמד כי ידע בפעם הראשונה שהוא שותף בחשבון הבנק עם אביו כאשר קיבל את כתב התביעה.

9.
ראמז טען כי מעולם לא עבד בעסק של אביו אלא בקונדיטוריה. ראמז זיהה את חתימתו על שטר המשכנתא במסגרתו מישכן מקרקעין שבבעלותו לטובת החוב של אביו לבנק.לעומת זאת,הכחיש ראמז כי חתם על בקשה לרישום משכון על רכב מסוג פולסוואגן. ראמז הסביר כי הוא חותם בטורקית מאז שנסע לטורקיה והחליט להתחיל לחתום בטורקית. ראמז לא זיהה את חתימתו על כתב הערבות שצורף לכתב התביעה, לאחר שהחתימה הוצגה תוך הסתרת כותרת המסמך.

10.
טארק טען כי לא עבד בעסק של אביו, אך עבד בחברת בודי גוס בע"מ, שעוסקת בממתקים ומפעלה נמצא
באותה שכונה בו נמצא המפעל של אביו אך בבניין אחר. טארק טען כי מעולם היה בבנק עם אביו וכי החתימה על כתב הערבות אינה חתימתו.

11.
לואי סיפר כי עבד עם אביו. לואי אמר כי הוא היה בעבר בעל מניות בחברת בודי גוס. לואי סיפר כי המפעל של בודי גוס היה באותו בניין ממנו הוציאו את המכונות ושייך לאביו מחמוד. לואי סיפר כי היה עם אביו בבנק וחתם לו על ערבות. לואי סיפר כי במעמד החתימה נכח פקיד בנק, שהוא מורשה חתימה ממשפחת מחמיד.

12.
לאחר גמר חקירת המצהירים סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בכתב.

13.
ב"כ המבקשים טען כי סכום התביעה
נקבע באופן שרירותי בהסתמך על דפי חשבון מחודש יולי 2007 (צריך להיות יולי 2008-נ.ז.) כאשר התביעה הוגשה ביום 16.3.09. עוד נטען כי בדפי החשבון שצורפו לא רואים זיכויים בגין מימוש שיעבודים על משאית ורכבים פרטיים, העברת כספי מל"ל של מחמוד,גביית שיקים שנוכו בחשבון לצדדים שלישיים ופתיחת תיקי הוצל"פ נגד צדדים שלישיים בגין שיקים לניכיון. עוד נטען כי יש אי התאמה בין טבלת שיעורי הריבית שצורפה לכתב התביעה לבין שיעור הריבית המופיע בכתב התביעה. לטענת המבקשים יש להפריד בין הריבית על החריגה מהמסגרת בחשבון העו"ש שאינה עולה על 13.15 אחוז לבין הריבית בגין חוב ההלוואה מכספי הבנק וכמו כן לחשב בנפרד את הריבית על ההלוואה בערבות מדינה.

14.
ב"כ המבקשים טען כי כיוון שהריבית מהווה חלק עיקרי מסכום החוב ולא נמסרו למבקשים המסמכים הדרושים לבדיקת טענותיהם באמצעות מומחה מטעמם, יש ליתן להם רשות להתגונן.

15.
לגבי מוחמד, נטען כי לא נסתרה טענתו לפיה הוסבר לו שהוא רק מיופה כוח בחשבון, להבדיל משותף לחשבון שאמור להחזיר את החוב שנצבר בחשבון.

16.
לגבי לואי, נטען כי לא נסתרה טענתו לפיה הבנק החתים אותו על ערבות חרף הודעתו כי הינו מוגבל ולכן לא יכול לשמש כערב. עוד נטען כי לא נסתרה הטענה לפיה מרבית ההלוואה שניתנה בערבות מדינה נפרעה, שכן לא צורפו לתביעה מסמכי ההלוואה ותדפיס התנועות בחשבון ההלוואה.
עוד נטען כי המשיב עצמו הודה שסכום התביעה המקורי אינו נכון ולא טרח לתקן את סכום התביעה במסגרת כתב התביעה המתוקן.

17.
לגבי טארק, נטען כי לא נסתרה טענתו לפיה לא חתם על הערבות. עוד נטען כי המשיב הסכים לבדיקת החתימות של טארק על ידי מומחה ודי בכך כדי להצדיק בירור התביעה בסדר דין רגיל.

18.
לגבי ראמז, נטען כי אמינות גרסתו נלמדת מכך שהודה בכך שמשכן חלקת מקרקעין שבבעלותו להבטחת החוב ולכן יש לקבל את טענתו לפיה לא חתם כערב לחוב בחשבון. לגבי ראמז צוין כי נפתחו נגדו בעבר שני תיקי הוצל"פ, שנסגרו לאחר שהתברר כי
שמו וצילום ת.ז. שלו השתרבבו לתיק בטעות וככל הנראה נלקחו מתיק המשכון.

19.
במישור המשפטי נטען כי די בהגנה בדוחק כדי ליתן רשות להתגונן. עוד נטען כי טענת הקיזוז של המבקשים מבוססת על מערכת נתונים ברורה ומפורטת לרבות מסמכים בכתב. נטען כי כיוון שגרסת המבקשים לא קרסה
בחקירה הנגדית יש ליתן להם רשות להתגונן.

20.
ב"כ המשיב טען כי יש להבחין בין כל אחד מהמבקשים בפרט בין מחמוד ומוחמד לבין יתר המבקשים. במענה לטענה בדבר זיכויים שטרם נלקחו בחשבון, מצורף לסיכומים תדפיס תקבולים שנתקבלו במהלך הליכי הגבייה נגד המבקשים ונגד צדדי ג' בגין ממסרים שלא כובדו. כמו כן נטען כי כל סכום שיגבה בעתיד יקוזז מהחוב בתיק ההוצל"פ.

21.
באשר לטענה בדבר שיעור הריבית, נטען כי יש לדחותה כיוון שמדובר בריבית פיגורים בגין אי פרעון הלוואה במועד. נטען כי מוחמד ומחמוד
התחקמו ממתן נתונים עובדתיים באופן שהותיר את גרסתם ללא תשתית עובדתית בסיסית, בלעדיה אין הצדקה למתן רשות להתגונן. נטען כי המבקשים לא יכלו לטעון שהעדר הפירוט נובע מאי קבלת מסמכים שכן לא פנו לבנק בעניין זה.

22.
לגבי טענת הקיזוז, נטען כי לא הועלתה באופן מפורט בתצהירים. עוד הפנה ב"כ המשיב לפסק הדין בע"א 1907/06 בו נקבע כי רק במקרים נדירים תינתן רשות להגן על יסוד טענת קיזוז.

23.
באשר למחמוד, נטען כי יש לזקוף לחובתו את הניסיון להכחיש את החוב בו הודה בדיון בפני
רשם ההוצל"פ. עוד נטען כי מחמוד הודה למעשה בהברחת נכס ממושכן והתנהלות שכזו פוגמת באמינותו.

24.
באשר למוחמד, נטען כי לאחר שהתברר כי הוא יודע לכתוב ולקרוא עברית ולאחר שחתם על יפוי הכוח ותצהיר בשפה העברית, אין לאפשר לו לחמוק מהתחייבותו כשותף בחשבון, בפרט כאשר השתהה שלוש וחצי שנים בהעלאת כל טענה בעניין זה. עוד נטען כי טענת מוחמד לפיה לא ידע על החוב נסתרה כאשר הודה כי חתם על הודעת משכון של המכונות יחד עם אביו.

25.
באשר ללואי, נטען כי
לא הוצג כל מסמך לתמיכה בטענתו לפיה היה מוגבל בבנק במעמד החתימה על הערבות וכי הטענות שהעלה הינן כלליות ולכן יש לדחותן כבר בשלב זה.

26.
באשר לטארק, נטען כי גרסתו קרסה במהלך החקירה הנגדית לאחר הכחיש כי היה בבנק עם אביו, חרף האמור בסעיף 3 לתצהירו לפיו היה עם אביו בבנק פעמיים. עוד נטען כי טענת הזיוף יכולה לשמש בסיס למתן רשות להתגונן כאשר יש דבר מה בטענה. במקרה שלפנינו, ישנו דמיון חזותי בין חתימותיו של טארק על גבי ייפוי הכוח לבין החתימה המוכחשת על כתב הערבות, שנחתמה בפני
פקיד בנק.

27.
באשר לראמז, נטען כי כתב הערבות נחתם בפני
פקיד בנק. עוד נטען כי לאחר שראמז הודה כי משכן מקרקעין לטובת המשיב נסתרה טענתו בסעיף 2 לתצהיר לפיה לא הייתה כל מעורבות בעסקי אביו. בנסיבות אלה נטען כי יש לדחות גם את הטענה התמוהה לפיה ראמז החל לחתום בשפה הטורקית.

28.

הלכה היא כי מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675, ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ
(מאגר נבו)). לפיכך, נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)).


עוד נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, נדרש ממבקש הרשות להגן להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400). המבקש רשות להתגונן נדרש להראות בתצהירו תשתית עובדתית מלאה לכל אחת מטענותיו, שהרי לימים ישמש תצהירו, ורק הוא, גם כתב הגנה בתיק (ראה גם
ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721 וע"א 1471/06
עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' יאיר רבינוביץ, רו"ח - יו"ר הרשות לבקרת תקציבית
).

29.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי חרף הסתירות שנתגלו בגרסאות העובדתיות של חלק מהמבקשים, לא ניתן לומר כי גרסת המבקשים קרסה כליל באופן המצדיק דחיתה כבר בשלב הזה.

30.
המבקשים טענו כי פנו למשיב בעל פה בדרישה לקבל מסמכים בהתאם להנחיות של המומחה מטעמם אך בקשתם לא נענתה. טענה עובדתית זו לא נסתרה על ידי המשיב. בנסיבות אלה ולאחר שנמצאה זיקה בין טענות ההגנה של המבקשים לבין המסמכים המבוקשים, יש ליתן למבקשים רשות להתגונן.

31.
לא מצאתי כי נכונותו של מחמוד להסדיר את החוב במסגרת הדיון לפני רשם ההוצל"פ, מונעת ממנו להעלות את הטענות שהעלה במסגרת בקשה לרשות להתגונן לגבי גובה החוב. גם הניסיון הלא מוצלח להתחמק מהדברים שנרשמו מפיו בפרוטוקול הדיון בפני
רשם ההוצל"פ אינו מספיק כדי לשלול מהמבקשים את הזכות להתגונן מפני התביעה בהליך משפטי מלא.

32.
טענות הקיזוז שהעלו המבקשים בסיכומים, הועלו כבר במסגרת הבקשה למחיקת כותרת ולכן אין מקום לראות בהן הרחבת חזית אסורה. כל עוד לא הוצגו דפי החשבון בתקופה הרלוונטית לא ניתן לומר כי מדובר בטענות סרק. כך למשל לא נסתרה גרסת מחמוד בכל הנוגע לטענה כי הכספים המגיעים לו מהמוסד לביטוח לאומי הועברו על ידי המוסד לביטוח לאומי לחשבונו אצל המשיב אולם לא הופחתו מגובה החוב. עוד יצוין כי התדפיס בדבר פירוט התקבולים שצורף לסיכומים אינו מספיק כדי לדחות את טענת הקיזוז שכן לא ניתנה למבקשים ההזדמנות להתייחס לאמור בו.

33.
לא נסתרה כליל טענת המבקשים בכל הנוגע לשיעורי הריבית. כל עוד לא הייתה למבקשים ההזדמנות לבחון את דפי החשבון, לא ניתן לדחות כבר בשלב זה את טענתם לפיה המשיב לא הבחין בין שיעורי הריבית על חשבון עו"ש לבין שיעורי הריבית בגין ההלוואה וכן לא חישב בנפרד את שיעורי הריבית המופתחת בגין ההלוואה שניתנה בערבות מדינה.

34.
גם טענות הזיוף לא נסתרו כליל , למרות שחלקן התערערו בשל הסתירות בין האמור

בתצהיר לבין העדות בבית המשפט . יחד עם זאת , לא ניתן לראות בסתירות אלה בסיס

מספיק לדחיית טענת הזיוף . יודגש כי לו היתה זו הטענה היחידה הייתי מתנה את מתן

הרשות להתגונן בהפקדה .

גם הטענה של מוחמד לפיה נאמר לו כי הוא רק מיופה כח בחשבון לא נסתרה כליל .

מוחמד העיד כי אינו מיטיב לקרוא בעברית ולכן לא ניתן לשלול מראש טענתו לפיה

הוסבר לו כי הוא רק מיופה כח למרות שחתם על מסמך לפיו הוא צורף כבעלים נוסף

בחשבון של אביו .


35.
המגמה העולה מפסיקת בית המשפט העליון הינה שלא להכביד על מבקשי רשות להתגונן אשר מצליחים להעלות טענות הגנה אפשריות גם אם חלק מהטענות מעורר חוסר אמון. כך בפרט כאשר מתן רשות להתגונן בכל הטענות לא יאריך באופן משמעותי את התמשכות ההליך בתיק העיקרי.


ע"א 3300/04 צול ניהול פרוייקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, מאגר נבו.

ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי, מאגר נבו.

35.
אשר על כן, אני מקבל את הבקשה ונותן למבקשים רשות להתגונן מפני התביעה.

הוצאות ההליך שפניי בסך של 3,000 ₪ תלקחנה בחשבון בעת מתן פסק הדין בהליך העיקרי.

ניתנה היום,
א' תמוז תש"ע, 13 יוני 2010, בהעדר הצדדים.














תאק בית משפט שלום 7974-02/09 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' מחמוד ג'בארין, מוחמד ג'מאל ג'בארין, לואי ג'בארין ואח' (פורסם ב-ֽ 13/06/2010)