פסקי דין על יאיר צברי | פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ
51170-05/10 ער 14/06/2010
ער 51170-05/10 יאיר צברי נ' בנק הפועלים בע"מ
בית משפט השלום בנתניה
14 יוני 2010
ע"ר 51170-05-10 צברי נ' בנק הפועלים בע"מ
בפני
כב' השופטת הבכירה אביבה טלמור
מערער
יאיר צברי
ע"י ב"כ עו"ד גיא תם
נגד
משיבה
בנק הפועלים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד פודורובסקי ואח'
החלטה
בפני
בקשת המבקש יאיר צברי
(להלן: "המבקש") לעיכוב הליכי הגביה המתנהלים נגדו במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 26-03335-09-1 (להלן: "תיק ההוצל"פ") וזאת עד למתן החלטה בערעור שהגיש לבית משפט השלום בנתניה על החלטת כב' הרשמת יפעת ביטון-אונגר (להלן: "הרשמת") מיום 22.4.10 בת"ט 16696-06-09 הדוחה בקשתו להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטרות בתיק ההוצל"פ המתנהל בלשכת ההוצל"פ שבהרצליה.
עיינתי בבקשת המבקש באמור בה ובערעור שהגיש לבית המשפט השלום בנתניה, בתגובת המשיבה בנק הפועלים בע"מ
(להלן:"המשיבה") ובמצוי בה ובהחלטת כב' הרשמת ובאמור בה.
כב' הרשמת בהחלטתה מיום 22.4.10 קבעה כי בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע השטרות נדחית מכל הטעמים שפורטו בהחלטתה והוסיפה
" משנדחתה הבקשה להארכת המועד נדחית עימה גם ההתנגדות. צווי עיכוב ההליכים מבוטלים..."
צודקת המשיבה בטענתה כי אף שבקשת המבקש כפי שהגישה הינה לעיכוב ביצוע הליכי ההוצל"פ עד למתן החלטה בערעור שהוגש הרי שבפועל, מהותה האמיתית של בקשתו הינה עיכוב ביצוע החלטת כב' הרשמת מיום 22.4.10 עד לדיון בערעור שהוגש על ידי המבקש לבית משפט השלום בנתניה על אותה החלטה שניתנה על ידי כב' הרשמת.
עסקינן, אם כן, בבקשה לעיכוב ביצוע החלטה, היא החלטת כב' הרשמת אונגר מיום 22.4.10.
על פי תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 היה על המבקש לעתור בבקשה זו, לעיכוב ביצוע החלטת כב' הרשמת אונגר מיום 22.4.10 לכב' הרשמת אשר הוציאה תחת ידיה את ההחלטה, ורק אם היתה זו נדחית – רק אז על פי
468 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 היה רשאי לפנות לבית המשפט שלערעור בבקשה לעיכוב ביצוע החלטת כב' הרשמת.
המבקש לא עמד בפרוצדורה הנדרשת על פי תקנות 467 ו- 468, בחר בדרך "עוקפת" בהכתירו את בקשתו בכותרת "עיכוב הליכי הוצל"פ", שעה שבפועל בקשתו הינה – בקשה לעיכוב ביצוע החלטת כב' הרשמת ובקשה זו היה עליו להגיש כאמור בהתאם לתקנה 467 ומשלא עשה כן – דין בקשתו שהוגשה בפני
להדחות וכך אני מורה.
לא זו אף זו – אף לגופו של עניין איני מוצאת מקום להעתר לבקשת המבקש.
נפסק לא אחת כי אין לעכב הליכי גבייה בשל הגשת ערעור. על החלטת בית משפט להיות מבוצעת ומי שזכה בדינו זכאי לממש את זכייתו עם הינתן ההחלטה.
תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 זו לשונה "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים".
בעל דין שזכה בהליך משפטי זכאי ככלל להנות מפירות זכייתו באופן מיידי, אף אם הוגש ערעור על ההחלטה שניתנה לזכותו ולטובתו אלא אם קיים טעם מיוחד המצדיק את עיכוב ביצועו של פסק הדין או ההחלטה. רק בנסיבות בלתי רגילות וחריגות ביותר יסטה בית המשפט מן הכלל ויעכב ההחלטה, ואף זאת בכפוף להבטחת תשלום הנזק שיש לצד הזוכה בעצם העיכוב – על ידי הפקדת ערובה, כערבות בנקאית.
בדונו בקשה לעיכוב שוקל בית המשפט את השיקולים הבאים:
1.
סיכויי ההצלחה בערעור.
2.
אם יזכה המערער בערעורו לאחר שפסק הדין כבר בוצע, יהא זה מן הנמנע להשיב את המצב לקדמותו/לפצותו.
לאחר ששקלתי בזהירות יתירה טיעוני הצדדים והחלטת כב' הרשמת אונגר מיום 22.4.10, החלטה מפורטת ומנומקת באופן ענייני, סבורה אני כי בדין נדחתה בקשת המבקש להארכת מועד מהנימוקים שפורטו בהרחבה בהחלטת כב' הרשמת וממילא, סיכויי ההצלחה של המבקש בערעור קלושים הם ביותר.
כך גם לא שוכנעתי שלמבקש יגרם נזק חסר תקנה ו/או חמור במיוחד ככל שבית המשפט לא יעכב החלטת כב' הרשמת אונגר שהרי זכאית המשיבה אשר זכתה בדינה לממש את זכייתה עם הינתן ההחלטה המזכה, ובענייננו להמשיך בהליכי גבייה נגד המבקש במסגרת תיק ההוצל"פ. אין בהגשת הערעור כדי לעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים, ובעיקר נוכח העובדה שהמשיבה הינה מוסד בנקאי מוכר שחזקה שאיתנותו הכלכלית יציבה שהרי בבנק הפועלים בע"מ
שהיא המשיבה עסקינן, ולא יתקשה להשיב המצב לקדמותו. מודגש כי נכון ליום 2.6.10, כפי שעולה מתגובת המשיב בכתב לבקשה, עומד חובו של המבקש למשיבה על סך 47,637 ₪ ובסכום זה, ואף מעבר לו, לא יתקשה הבנק שהוא המשיב להחזיר המצב לקדמותו.
בנסיבות אלו בקשת המבקש – נדחית.
אני מחייבת המבקש לשלם למשיבה הוצאות הבקשה ושכ"ט בסך של 2,500 ₪.
סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
החלטתי תשלח על ידי המזכירות בדואר רשום לב"כ הצדדים.
ניתנה היום,
ב' תמוז תש"ע, 14 יוני 2010, בהעדר הצדדים.
ער בית משפט שלום 51170-05/10 יאיר צברי נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 14/06/2010)