Google

מנחם מליק, עשהאל טל - שרה שוחט, אסתר אורן

פסקי דין על מנחם מליק | פסקי דין על עשהאל טל | פסקי דין על שרה שוחט | פסקי דין על אסתר אורן |

18758-02/10 תק     21/06/2010




תק 18758-02/10 מנחם מליק, עשהאל טל נ' שרה שוחט, אסתר אורן








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 18758-02-10 מליק ואח' נ' שוחט ואח'






בפני

כב' השופטת
אושרי פרוסט-פרנקל


תובעים

1
.
מנחם מליק

2
.
עשהאל טל


נגד


נתבעים

1.שרה שוחט
2.אסתר אורן



החלטה
התובעים
:
מנחם מליק

ת.ק. 18758-02-10

טל עשהאל
נגד

הנתבעות
:
שרה שוחט

אסתר אורן



החלטה

בפני
י בקשה מטעם הנתבעות למחיקה על הסף של כתב התביעה שהגישו התובעים, מחוסר עילה ולחלופין מחוסר סמכות עניינית.

טוענות הנתבעות כי הצדדים להסכם נשוא התביעה הינם חברת גוש 6438 חלקה 73 כפ"ס והמנוחה מיניה לינדנברג ז"ל, שהנתבעות הן יורשותיה, ועל כן בעלת זכות התביעה בתיק זה הינה החברה ולא התובעים. ראייה לכך מצויה לטענתם בכתב התשובה מטעם התובעים אליו צורפה הסכמתה של החברה להצטרף כתובעת נוספת בתביעה דנן, ובו מודים התובעים כי בעלת זכות התביעה בתיק הינה החברה. פועל יוצא מכך, לשיטתם, הינו כי דין התביעה להידחות / להימחק על סף.

בנוסף לאמור, טוענות הנתבעות כי גם את בקשת החברה להצטרף כתובעת נוספת יש לדחות, שכן הבקשה אינה תואמת את הליך התביעה הקטנה, ולבימ"ש זה בהליך מסוג זה אין סמכות עניינית לדון בתביעת חברה.

לכך השיבו התובעים כי אין כל בסיס לבקשת הנתבעות, אשר שילמו בעצמן לכל אחד מהתובעים, ולחשבונו הפרטי, בחודש 11/09 סך של 39,600 ₪ וגם כעת, לאחר קבלת כתב התביעה הביעו נכונות לשלם לתובעים עצמם סך של 20,000 ₪. לשיטת התובעים יש לראות בכך הודאה מצד הנתבעות לשלם לתובעם את החוב, וכי בנסיבות דנן, ולאור התנהגותן, הן מושתקות מלטעון כנגד כך.

עוד טוענים התובעים כי הנתבעות חייבות כלפיהם בתשלום יתרת החוב, בין מכוח התחייבותם האישית כלפיהם בכתב כאמור בנספח ב' לכתב התביעה, בין מכוח התחייבותם בעל פה, ובין מכוח היותם יורשותיה של המנוחה וכפועל יוצא – אחריותם לחובות העיזבון.

לשיטת התובעים, החברה הוקמה באופן פורמאלי בלבד, ולצורך עסקת הקומבינציה נשוא ההסכם עם המנוחה, ומשלא יצאה העסקה לפועל בסופו של יום, חדלה החברה להתקיים, וזאת ידעו הנתבעות היטב, וראייה לכך הינה התשלום שהעבירו הנתבעות בחודש 11/09 ישירות לחשבונות הבנק של התובעים, ולא לחברה. הדבר מקבל משנה תוקף, כאמור, לאור נכונות הנתבעות לשלם ישירות לתובעים סכום נוסף של 20,000 ₪.

דיון
מחיקה על הסף הינה בסמכות בית המשפט, בין היתר במקרים בהם הכתב לא מגלה עילת תביעה, ויש למנוע דיוני סרק, בעיקר במקרים בהם העדר העילה בולט לעין, או שבכך ניתן לחסוך שמיעתם עדויות רבות [ע"א 292/68 יפת ושות' בע"מ נ. איסטווד פ"ד כג(1) 604, 608]. השאלה אותה יש לבחון הינה האם במידה והתובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה, יהא זכאי הוא לסעד המשפטי המבוקש על ידו.

הכלל הוא כי בית המשפט יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פתרון דיוני, כאשר פתרון דיוני מכריע את גורל התביעה [ע"א 693/83 שמש נ. רשם המקרקעין ת"א ואח' פ"ד מ(2) 668]. משכך, נוקט בית המשפט בזהירות וביד קמוצה במחיקת תביעה מחמת העדר עילה.

כחוט השני עוברת בפסיקה ההלכה לפיה מחיקה או דחייה על הסף תינקטנה אך בלית ברירה, שכן "פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הינו לעולם עדיף. רצוי על כן שבית המשפט יעדיף תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמליסטי, אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק קונקרטי, אולם אינו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות.

בית המשפט ימחק תביעה על הסף רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש, וישתמש בסמכותו זו במקרים יוצאי דופן" [ע"א 35/83 חסין נ. פלדמן פ"ד לז(4) 721, 724]. עם זאת, כאשר מתברר כבר בשלב מוקדם כי גם אם יצליח התובע להוכיח את העובדות המועלות בכתב תביעתו, לא יהא זכאי לסעד המבוקש על ידו, באין הוראת חוק המצדיקה זאת, לא יהיה טעם להשמיע ראיות והתוצאה המשפטית בכל מקרה תהיה ידועה מראש [ע"א 163/84 מדינת ישראל נ. חב' העובדים העברית השיתופית בע"מ לח(4)1, 8].

את טענת הנתבעות בגין דחיית בקשת החברה להצטרף כתובעת נוספת בתביעה זו יש לדחות כבר עתה, מאחר שהיה מקום להגיש בגינה בקשה מתאימה, ולא לטעון טענה זו בגוף הבקשה למחיקת התביעה על הסף. לפיכך אין מקום לדון בטענה זו כעת.

לעניין מחיקת התביעה על הסף בגין חוסר עילה, נראה כי גם טענה זו דינה להידחות. הצדדים חלוקים ביניהם לגבי זהות הצדדים הנכונים לתביעה זו. התובעים טוענים, כאמור לעיל, כי החברה הוקמה אך לשם העסקה שנחתמה עם המנוחה, ומשלא יצאה לפועל, הרי שחדל קיומה של החברה, והם התובעים הנכונים, וזאת בניגוד לעמדת הנתבעים.

זאת ועוד. התובעים טוענים כי הנתבעות חבות להם על פי התחייבות אישית בכתב, התחייבות בעל פה, ומכוח היותן יורשות המנוחה וחבות בחובות העיזבון. מאחר שקיימת טענה שכזו בדבר הסכמים בין הצדדים, חלקם הסכמים שבעל פה, אין מנוס משמיעת הצדדים בתיק ועדיהם, על מנת שניתן יהיה לברר את הטענות וההתחייבויות להם טוענים התובעים.

פרט לאמור, טוענים התובעים לקבלת כספים מאת הנתבעות, באופן ישיר לחשבונותיהם, ואף טענה זו מצריכה בירור, שמיעת הצדדים, ופרישת הראיות הנוגעות לה בפני
ביהמ"ש, על מנת שיהא אפשר להכריע בה ובטענות העולות מכתב התביעה הנוגעות לה.
עולה מהאמור אפוא כי במקרה שלפניי, לא ניתן לקבוע כבר בשלב זה, כי אם יוכיחו התובעים את כל טענות כתב התביעה, לא יהיו הם זכאים לסעדים המבוקשים. המדובר בטענות שיש לשמען, ובסוגיות כספיות וחוזיות שיש לבררן, והדבר מקבל משנה תוקף לאור העובדה כי המדובר בהליך של תביעה קטנה, ובצדדים שאינם מיוצגים, ואשר לכאורה אין סיבה מוצדקת דיה לשלול את יומם בבית המשפט.

לאור האמור, הבקשה נדחית.










ניתנה היום,
ט' תמוז תש"ע, 21 יוני 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 18758-02/10 מנחם מליק, עשהאל טל נ' שרה שוחט, אסתר אורן (פורסם ב-ֽ 21/06/2010)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים