פסקי דין על פטמה חסונה | פסקי דין על מינהל מקרקעי ישראל

1848/97 הפ     30/06/2010




הפ 1848/97 פטמה חסונה נ' מינהל מקרקעי ישראל








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

לפני כב' השופטת ענת ברון


30 יוני 2010
הפ 1848/97
הפ 10780/99
הפ 840/01




בקשה מס' 11


המבקשת

פטמה חסונה


נגד


המשיב

מינהל מקרקעי ישראל


החלטה

1.
המבקשת, פטמה חסונה
(להלן: "המבקשת"), עותרת לקבלת צו מניעה זמני שיאסור על המשיב, מינהל מקרקעי ישראל
(להלן: "המינהל"), לעשות דיספוזיציה בזכויות במקרקעין הידועים כיחידה מספר 6 בחלקה 2 גוש 5155 בלוד (להלן: "הנכס"). הבקשה הוגשה על רקע העובדה שהמינהל פירסם זה מכבר מכרז למכירת זכויות החכירה בנכס (עמ/642/2010), ואף נקבעו מועדים לביקור בנכס ולהציע הצעות לרכישת הזכויות בו. ביום 7/6/10 ניתן צו ארעי כמבוקש, ולאחר מכן התקבלו תגובת המינהל לבקשה ותשובה לתגובה מאת המבקשת.


על פי הנטען בבקשה, למבקשת יש זכות לקבל את הזכויות בנכס מן המינהל ללא מכרז - כפיצוי בגין זכויות במקרקעין שהיו בעבר בבעלותה והופקעו ממנה על ידו. זכות זו קמה למבקשת לגרסתה מכוחו של הסדר פשרה שנחתם בשנת 2003 במהלך דיון בתביעה שהגישו המבקשת ואחרים לקבלת פיצויי הפקעה מן המינהל בגין אותן קרקעות שהופקעו מבעלותם, ושימשו להקמתו של פרויקט "נתב"ג 2000" (להלן: "התובענה" ו- "הסדר הפשרה"). ביום
6/3/06 ניתן על ידי

פסק דין
בתובענה, וביום 6/5/08 הורה בית המשפט העליון על החזרת התיק לערכאה הדיונית – לשם הבהרת נקודה השנויה במחלוקת בין הצדדים, בנוגע לשוויים של פיצויי ההפקעה. לאחר חזרתו של התיק לבית משפט זה הגישה המבקשת את הבקשה לצו מניעה זמני.

2.
לדבריה של המבקשת, טרם שולם לה פיצוי כלשהו על ידי המינהל בגין זכויותיה במקרקעין שהופקעו; והיא מוסיפה כי כבר בשנת 2003 היא פנתה למינהל ודרשה כי הנכס יוקנה לה כפיצוי המגיע לה בגין ההפקעה. המינהל מצידו סירב לבקשתה – בטענה שלפיה הנכס נמצא במתחם שנערך לגביו תכנון מחדש, וכי עד לסיומם של הליכי התכנון לא ניתן יהיה להיעתר לדרישתה. אלא שהמבקשת ראתה לטענתה חשיבות מיוחדת בקבלת הזכויות בנכס דווקא ולא בקרקע אחרת – באשר הנכס מהווה חלק אינטיגרלי מן המתחם שבו היא מתגוררת – ועל כן היא החליטה להמתין לסיום הליכי התכנון. מה רבה היתה תדהמתה אפוא, כשגילתה לפתע כי הזכויות בנכס הועמדו על ידי המינהל למכירה במכרז.


מן האמור בבקשה משתמע כי המקרקעין שהופקעו מן המבקשת ושבגינם היא מבקשת לקבל את הזכויות בנכס הן אותם מקרקעין נושא התובענה ונושא הסדר הפשרה. אלא מאי? מתגובתו של המינהל לבקשה מתברר כי מדובר במקרקעין אחרים – שהופקעו בכלל מבנה של המבקשת, מר עזיז חסונה, ושהבן המחה לה לטענתה בשנת 2005 את זכותו לקבלת פיצויי הפקעה מן המינהל בגינם. ואמנם, בתשובתה לתגובת המינהל לבקשה לצו המניעה הזמני הודתה המבקשת כי היא מנסה להחיל את הסדר הפשרה שהושג בנוגע למקרקעין נושא התובענה על הפקעת מקרקעין אחרים, שזכרם לא בא בתובענה או בהסדר זה. לכך לא ניתן להיעתר:

"הענקתו של סעד זמני נועדה לשמור על המשך קיומה של מערכת הנסיבות השוררת בעת הגשת התובענה, שאם לא כן עלול הנתבע לנצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין בתובענה. שאיפתו העיקרית של התובע היא להבטיח את פסק הדין כשיינתן. מכאן, שתפקידו של צו זמני הוא להסדיר מצב עניינים שיבטיח את ביצועו של

פסק דין
סופי שיינתן לאחריו. הסעד הזמני נועד לשמר מערכת נסיבות, הקיימת בעת הגשת התובענה עד למתן פסק הדין, כדי שבהינתן

פסק דין
לזכות התובע הוא לא יתייצב מול שוקת שבורה." (ההדגשה שלי- ע.ב.) [אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 520-519 (2009)].


וגם:
"הסעד הזמני, מטרתו הבטחת קיומו התקין של ההליך המשפטי או הבטחת ביצועו היעיל של פסק הדין (תקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). מהאמור לעיל נמצאנו למדים כי על הסעד הזמני להלום את נושא התובענה העיקרית." (ההדגשה שלי- ע.ב.) [רע"א 8553/07 כתאני נ' שכטר, תק-על 2008(1) 3385, 3388 (2008)].


בענייננו, צו המניעה הזמני המבוקש אינו הולם את נושא התובענה – שכן כפי שהוברר לעיל הוא מתייחס לזכויותיה של המבקשת במקרקעין אחרים מן המקרקעין נושא התובענה. במצב דברים זה, הצו המבוקש גם אינו יכול להבטיח את ביצועו של פסק הדין בתובענה - ועל כן אין לו מקום במסגרתה. יוער כי ספק בעיני אם יש מקום למתן צו מעין גם במסגרת אחרת – שכן המבקשת לא הניחה תשתית כלשהי, בעובדה או בדין, להחלתו של הסדר הפשרה על עניין אחר של הפקעת מקרקעין.

3.
למקרא הבקשה לצו המניעה הזמני, כפי שנוסחה, נראה היה כי היא נסמכת על זכותה של המבקשת לקבלת קרקע חלופית שהוקנתה לה לטענתה בהסדר הפשרה. אלא שנתברר כי אין ולא כלום בין המקרקעין שביסוד הבקשה לבין המקרקעין שהם נושא התובענה והסדר הפשרה. לשון אחר: צו המניעה הזמני נתבקש ביחס לעניין שלא נדון ולא הוסדר במסגרתו של הסדר הפשרה - ומן הראוי היה שהמבקשת תבהיר כי זה המצב, דבר שלא נעשה על ידה. אם הדברים היו נאמרים באופן ברור, מלכתחילה לא היה ניתן צו ארעי – ומשניתן הוא מבוטל. במצב דברים זה גם אין מקום וטעם לשעות לדרישתה של המבקשת לחקור את המצהירה מטעם המינהל, שתצהירה ניתן בתמיכה לתגובה לבקשה; שכן גם אם כל העובדות המפורטות בבקשה היו מתבררות כנכונות - המבקשת בכל מקרה אינה זכאית לסעד המבוקש על ידה.


המבקשת תשלם למינהל את הוצאות הבקשה וכן שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

ניתנה היום, 30 יוני 2010, בהעדר הצדדים וב"כ.

המזכירות תמציא עותק מההחלטה לידי ב"כ הצדדים.










הפ בית משפט מחוזי 1848/97 פטמה חסונה נ' מינהל מקרקעי ישראל (פורסם ב-ֽ 30/06/2010)