פסקי דין על משטרת ישראל-תביעות חדרה | פסקי דין על שמיל איפראימוב

176-07/10 עמת     01/07/2010




עמת 176-07/10 משטרת ישראל-תביעות חדרה נ' שמיל איפראימוב




לך



1


בית המשפט המחוזי בחיפה

עמ"ת 176-07-10 משטרת ישראל-תביעות חדרה
נ' איפראימוב(עציר)



01 יולי 2010


בפני
כב' השופט אמיר טובי

העוררת


משטרת ישראל-תביעות חדרה


נגד

המשיב


שמיל איפראימוב
(עציר)


<#2#>
נוכחים:
ב"כ העוררת – עו"ד אליהו יטח
ב"כ המשיב – עו"ד עומר מסארווה
המשיב באמצעות הליווי

החלטה

בפני
י ערר על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט ח. שרעבי) אשר ניתנה ביום 30.06.2010 ולפיה הורה בית המשפט על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים הכוללים בין היתר מעצר בית, תחת פיקוחם של שני הוריו, איזוק אלקטרוני והפקדה במזומן בסך של 10,000 ₪.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בגין תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים, הפרעת שוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור. בעובדות כתב האישום נטען כי ביום 23.06.2010 תקף המשיב את בת זוגו וגרם לה חבלות של ממש. בהמשך, משהגיעו השוטרים לביתו גידף אותם המשיב ודחף את אחד השוטרים והחל במנוסה. המשיב נתפס בעזרת כוחות נוספים.

בהחלטתו נשוא הערר מונח בפני
י ציין בית משפט קמא לאחר שעיין בתיק החקירה כי קיימות ראיות לכאורה לתקיפה בנסיבות מחמירות אם כי בעוצמה שאינה מרבית לנוכח הסתירות במהות הפגיעה במתלוננת. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהמסוכנות הנשקפת מצד המשיב כלפי המתלוננת בייחוד לנוכח העובדה כי גם מורה מפני השוטרים לא היווה מכשול בעבורו. בנסיבות, קבע בית משפט קמא כי מתקיימת עילת מעצר.

משהגיע עד הלום נפנה בית משפט קמא לבחון את חלופת המעצר שהוצעה, התרשם מהורי המשיב, שיוכלו לפקח על בנם בתקופת מעצר הבית והורה כאמור על שחרורו של המשיב למעצר בית.

בערר שהונח בפני
י טענה העוררת כי שגה בית משפט קמא משהורה על שחרורו של המשיב לחלופה, שכן מדובר במעשים חמורים הן כלפי המתלוננת והן כלפי השוטרים ולפיכך, לא ניתן להתעלם ממסוכנותו של המשיב. עוד נטען בהודעת הערר כי בית משפט קמא טעה כאשר בחר להתעלם מן העובדה שבחומר הראיות קיימת אינדיקציה לכך שלא מדובר באירוע בודד וכי המתלוננת חוששת מפני המשיב כיוון שמעשי האלימות כלפיה הם דבר שבשגרה.

ב"כ המשיב ביקש לדחות את הערר אגב שהפנה לסתירות הרבות העולות מהודעותיה של המתלוננת. בין היתר הפנה לכך שחומרת המעשים שייחסה למשיב הלכה וגברה ככל שהתקדמה חקירתה. בנוסף, ציין ב"כ המשיב כי החלופה שנקבעה על ידי בית משפט קמא יש בה כדי לצמצם במידה ניכרת את המסוכנות כלפי המתלוננת בשים לב, בין היתר, למרחק בין מקום מגוריה לבין מענם של הורי המשיב.

לאחר שבחנתי את חומר החקירה מצאתי שקיימות בו ראיות לכאורה במידה מספקת לצורך מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. מדובר בעיקר בהודעות המתלוננת ומי מבני משפחתה ויש ליתן את הדעת לכך שמדובר בראיות גולמיות וכי אין בשלב זה נדרש בית המשפט לבחון את מהימנות העדים.

אף עילת מעצר קיימת במקרה דידן בשים לב לעבירות המיוחסות למשיב ובכללן אלימות כלפי בת זוגו לחיים.

על אף האמור לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא אשר קבע כי חלופת המעצר שהוצגה בפני
ו הייתה ראויה והיה בה כדי לצמצם את המסוכנות הנשקפת מהמשיב. מדובר בבחור צעיר ללא הרשעות קודמות בעבירות של אלימות. שני המפקחים שהוצעו, הוריו הינם אנשים נורמטיביים אשר הסכימו ליטול עליו אחריות ולפקח עליו בהיותו נתון במעצר בית בביתם. בנוסף, הורה בית משפט על איזוק אלקטרוני והפקדת ערובה כספית. דומה כי יש בתנאים אלה, כדי לצמצם במידה משמעותית את המסוכנות הנשקפת למתלוננת ועל כן, לא ראיתי כאמור עילה להתערב בהחלטת בימ"ש קמא.

אשר על כן אני דוחה את הערר.
<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ט תמוז תש"ע, 01/07/2010 במעמד הנוכחים.



אמיר טובי
, שופט

עופרי ש.ב.







עמת בית משפט מחוזי 176-07/10 משטרת ישראל-תביעות חדרה נ' שמיל איפראימוב (פורסם ב-ֽ 01/07/2010)