פסקי דין על חזק שלמה (שלומי) | פסקי דין על כלל חברה לביטוח -ת"א | פסקי דין על רחל הרמתי |

16092-03/10 ער     01/07/2010




ער 16092-03/10 חזק שלמה (שלומי) נ' כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א, רחל הרמתי





בפני

כב' השופטת מירב בן-ארי
מערערים

חזק שלמה (שלומי)
נגד
משיבים

1.כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א

2.רחל הרמתי
החלטה

1. בפני
ערעור על החלטת כב' הרשמת יפעתי בת.א. 3403/09 (להלן – התביעה) לפיה נדחתה בקשת המערער לסילוק על הסף של תביעת המשיבה 1 בהיעדר עילה ובהיעדר יריבות.

רקע כללי

2. המערער (להלן: השוכר) שכר דירה ברח' האילנות 11 כוכב יאיר (להלן: הדירה).

הדירה בבעלות המשיבה 2 (להלן: המשכירה).

בין השוכר לבין המשכירה נחתם חוזה שכירות ביום 1.1.08 (להלן: החוזה).

4. בסעיף 9 לחוזה, התחייבה המשכירה לערוך ולקיים למשך תקופת החוזה ביטוח מבנה למושכר.

3. המשיבה 1 (להלן: כלל) ביטחה את הדירה בביטוח הכולל כיסוי לנזקי שריפה.

5. בתאריך 7.3.08 ארעה שריפה בדירה.

6. כלל הגישה כנגד השוכר תביעת תחלוף בגין נזקי השריפה.

השוכר טען כי יש לדחות את התביעה על הסף. בנוסף, הגיש כתב תביעה שכנגד בגין נזקיו וכן הגיש הודעה לצד שלישי כנגד המשכירה.

7. בקשת הדחייה על הסף שהגיש השוכר נסמכה על סעיף 9 לחוזה, ולפיה מאחר שהמשכירה התחייבה לבטח את הנכס אין לה, ולכלל – הבאה בנעליה, עילת תביעה כנגדו.

8. בקשת השוכר לסילוק על הסף נדחתה.

כב' הרשמת קבעה כי המחלוקת בין הצדדים בשאלה האם עומדת לכלל זכות תחלוף כלפי השוכר תלויה בפרשנותו של החוזה, ענין המצריך בירור עובדתי.

על כך הערעור שבפני
י.

טענות השוכר

9. טוען השוכר כי מעת שנקבעה בחוזה תניה לפיה צד הוא האחראי הבלעדי לקיומו של ביטוח, הצד האחר, קרי – השוכר, פטור מכל אחריות כזו או דומה לה.

לטענתו, זכות התחלוף אינה קיימת משום שמכוח החוזה הוסכם כי על המשכירה לבטח את הדירה מפני אירוע נזיקי, ועל כן המשכירה, וכלל – הבאה מכוחה, מנועה מלתבוע את השוכר.

עוד טוען השוכר כי טעתה כב' הרשמת כאשר קבעה כי יש צורך בבירור עובדתי באשר לכוונת הצדדים, שכן בחוזה מצויה תנית פטור ולפיה כל סוגיית האחריות לנזקים ולביטוח הנזקים מוטלת על המשכירה.

על המבטחת, כך לעמדת השוכר, לברר עם המבוטח את מהות קשריו עם צדדים שלישיים, ולהתנות את הביטוח בהיעדר תנית פטור כפי שמופיעה בסעיף 9 לחוזה.

סעיף 9 מהווה תנית פטור, שלפיה המשכירה לקחה תחת אחריותה הבלעדית את ההתחייבות לערוך ביטוח למושכר. יכולים היו הצדדים להימנע מלציין תניה זו, ומשעשו כן, יכול היה השוכר להסיק כי הוא פטור מביטוח הדירה.

טענות המשכירה

10. המשכירה טוענת כי בדין קבעה כב' הרשמת כי אין מקום לסלק על הסף את התביעה, מהטעם שזו מצריכה בירור עובדתי.

11. לעמדת המשכירה, פרשנות החוזה מלמדת על כך שהמשכירה לא התכוונה לוותר על זכות השיבוב בשם מבטחתה, ואף הטילה אחריות לנזק על השוכר.

לטענת השוכר לפיה קיימת מניעות מתביעת שיבוב, אין זכר בחוזה או בפוליסה.

לשוכר אחריות חוזית ונזיקית לאירוע השריפה (ענין שכמובן צריך להתברר בראיות), והתחייבות לעריכת ביטוח אינה יכולה לשלול קיומה של אחריות זו.

החוזה

12. אלה הסעיפים הרלבנטיים בחוזה שהצדדים הפנו אליהם:

בסעיף 8.2 לחוזה נרשם:

"השוכר יהא אחראי במשך כל תקופת השכירות לכל הנזקים מכל מין וסוג שהוא, שיגרמו למשכיר ו/או לשוכר או לכל צד שלישי, והנובעים מהשימוש במושכר על ידי השוכר, מוזמניו ו/או על ידי מי מטעמו, השוכר מתחייב לפצות ולשפות את המשכיר מיד עם דרישתו הראשונה, בגין כל נזק או הוצאה כאמור שיגרמו למשכיר או שיתבעו מהמשכיר על-ידי צד שלישי"

בסעיף 9 לחוזה נרשם:

"המשכיר מתחייב לערוך ולקיים למשך תוקפו של הסכם זה, על אחריותו הבלעדית ועל חשבונו, ביטוח מבנה למושכר".

13. אין בחוזה כל התייחסות מפורשת לכך שהשוכר יהיה כלול בביטוח שתערוך המשכירה, או לויתור על זכות שיבוב כלפיו.

דיון

14. החלטתה של כב' הרשמת יפעתי בדין יסודה.

15. נכון הוא, כי אם המשכירה התחייבה לוותר זכות התביעה כנגד השוכר, הרי גם כלל, הבאה בנעליה, מנועה מלתבוע את השוכר.

16. ואולם, עדיין נשאלת השאלה האם המשכירה התחייבה לוותר על זכות התביעה כנגד השוכר, והאם השוכר רשאי היה להבין, בין מהחוזה ובין מכלל נסיבות הענין, כי הוא פטור מאחריות או מתשלום נזקים שנגרמו למושכר.

לטעמי התשובה לשאלה זו אכן טעונה בירור עובדתי.

על פי הוראות החוזה עצמו, לא רק שאין תשובה חד משמעית, אלא קיים טעם רב בטענת כלל לפיה החוזה לא פטר את השוכר מכל אחריות.

17. השוכר נסמך בטענותיו על הוראות החוזה, ואולם לא ניתן לבודד תניה אחת מתניות החוזה, מבלי לקרוא את מכלול החוזה.

18. סעיף 8.2 לחוזה קובע את אחריותו הנזיקית של השוכר. כלומר: לא רק שאין בחוזה תנית פטור לשוכר, אלא שהחוזה קובע בלשון מפורשת קיומה של אחריות לשוכר גם כלפי המשכירה וגם כלפי צדדים שלישיים. לא זו אף זו, קיימת תניה לפיה השוכר מחויב לשפות את המשכירה על כל נזק או הוצאה שייגרמו לה או שייתבעו ממנה ע"י צדדים שלישים.

19. במקרה הטוב מבחינת השוכר, טעון הדבר הבאת ראיות מטעמו של השוכר על כך שלמרות תניה מפורשת בדבר אחריותו, התכוונו הצדדים – בכך שהמשכירה ערכה ביטוח – לוותר על אחריות זו, או לוותר על זכות התחלוף.

בוודאי שלאור נוסחו של סעיף 8.2 לחוזה לא ניתן לקבוע בשלב זה כי בתניה סתמית, לפיה המשכירה מתחייבת לערוך ביטוח, ויתרו הצדדים על זכות השיבוב של כלל.

זאת ועוד, בכל הנוגע לויתור על זכות השיבוב החוזה עצמו שותק, ומכאן שיש לשמוע ראיות האם אכן אותה תניה בדבר התחייבות המשכירה לערוך ביטוח כללה התחייבות לויתור על זכות השיבוב של המבטחת.

20. פרשנותו של השוכר לסעיף 8.2 לחוזה, לפיו השוכר אחראי, למשל, להשחתת קירות (אך לא לשריפה שארעה), מדגימה זאת היטב.

נניח שהושחת קיר. בפני
המשכירה עומדות שתי אפשרויות, גם אליבא טענת השוכר: האחת, לדרוש מהשוכר את הנזק לקיר. האחרת, לדרוש את הנזק ממבטחתה – כלל. אם בחרה באפשרות האחרונה, ממילא קיבלה כלל את זכות השיבוב מכוח זכותה של המשכירה לפי החלופה הראשונה.

מכאן, נכונה וצודקת טענת כלל כי שאלת זכותה של המשכירה, שכלל עומדת בנעליה, מנותקת ונפרדת מהשאלה האם ערכה ביטוח אם לאו.

21. טענת השוכר לפיה התחייבות של משכיר לבטח את המושכר בביטוח מבנה משמעה פטור לשוכר מאחריותו הנזיקית או היעדר זכות תחלוף היא טענה כוללנית וגורפת ביותר, שבוודאי לא ניתן לקבלה ללא שמיעת ראיות.

בוודאי שלא ניתן לקבל טענה גורפת וכוללנית כל כך, כאשר באותו חוזה קיים סעיף הסותר פרשנות הזו, והמטיל על השוכר אחריות נזיקית למעשיו, גם כלפי המשכירה.

אם כן, דיון בטענה זו דינו להיעשות לאחר שמיעת הראיות.

22. הפסיקה שצרף השוכר אין בה כדי לסייע לו. נהפוך הוא.

בע"א 32/84 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' ישראל קרמר ובנו, פ"ד מא (2) 603 הופיעה בהסכם בין הצדדים תנית פטור מפורשת שפטרה את הקבלן הראשי מכל אחריות. לא בסעיף אחד אלא בשני סעיפים מפורשים נרשם כי הקבלן הראשי אינו אחראי לנזקים של קבלן המשנה, המבוטח באותו ענין.

למותר לציין כי בהסכם בענייננו אין תנית פטור לשוכר, ויתרה מכך, קיימת תניה המטילה אחריות על השוכר.

בענין ת.א. (שלום ב"ש) 1172/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אלטמן אסתר (ניתן ביום 3.2.08) נקבע כך:

"התרשמתי, כי מחד, קיומם של סעיפי החוזה הללו, המטילים על השוכרים אחריות לתיקון כל נזק שייגרם עקב השימוש שלהם בדירה (להבדיל מנזק יסודי), ומנגד, היעדרו של סעיף השולל את זכות התחלוף של התובעת, מביאים למסקנה כי הצדדים לא נתכוונו שפוליסת הביטוח תהא גם לטובתם של השוכרים, שכן אילו אכן היו מעוניינים בכך, הרי שהיו מציינים זאת במפורש בהסכם השכירות, או לחילופין מסייגים את זכות התחלוף של התובעת - המבטחת."

כלומר, לצד העובדה שההסכם שנדון שם לא כלל סעיף המטיל חיוב על בעלי הדירה לבטח על חשבונם, הרי שיקולים נוספים ששימשו ביסוד החלטתו של בית המשפט באותו ענין היו קיומו של סעיף המטיל על השוכרים אחריות, והיעדרו של סעיף השולל את זכות התחלוף, שני שיקולים הקיימים גם בענייננו.

אף האמור בפסקי הדין שנסקרו בע"א 9311/99 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' נרות ירושלים אילום (1987) בע"מ, פ"ד נו (2) 550, 562-563 אינו תומך בעמדת השוכר אלא מדגים ומבהיר מדוע אין מקום לבקשת הסילוק על הסף בענייננו. כב' הש' נאור התייחסה באותו ענין לפסיקה זרה שדנה במשמעות של השתתפות השוכר בדמי הביטוח. על פניו הסכם השכירות בענייננו אינו מגלה כל ראיה להשתתפות כזו של השוכר, כך שפסקי הדין אינם רלבנטיים לכאן. מכל מקום, טענה ממין זה היא כשלעצמה טענה עובדתית הטעונה בירור עובדתי, ששוב – אינו מתאים לבקשת סילוק על הסף.

23. אף אין הסעיפים הנוגעים לאחריותה של המשכירה כתוצאה מבלאי סביר יכולים לשמש ביסוד בקשה לסילוק על הסף. סיבת השריפה בוודאי טעונה בירור עובדתי. לראיה, טוענת כלל כי אירוע השריפה התרחש עקב רשלנות בתו של השוכר, שהשאירה נרות דולקים בבית, ללא השגחה. במקרה האחרון, אם יוכח, אין המדובר כמובן בבלאי סביר.

24. ב"כ המערער הגיש לתמיכה

פסק דין
בת.א. 3747/07 (שלום כ"ס) עדנה אדה דודין ואח' נ' אנדריאה אנדי פסי ואח' (ניתן ביום 22.4.10).

באותו ענין הפר המשכיר את התחייבותו לערוך ביטוח למושכר, ומסיבה זו הפחית בית המשפט את אחריות השוכר לנזקי המשכיר ב- 50%.

סבורני שאין ב

פסק דין
זה כדי להועיל למערער, אלא דווקא לתמוך בעמדת כלל.

ראשית, עיון בסעיפי הסכם השכירות מעלה כי נוסח ההסכם שונה לחלוטין מהחוזה בענייננו. באותו הסכם נרשם כי המשכיר יבטח את מבנה המושכר, וכי השוכר מתחייב להודיע מיד למשכיר על כל מקרה של אירוע נזק. עוד נרשם כי בכל מקרה שלא תבוא הודעה כנ"ל, יהא השוכר אחראי לכל נזק שיגרם למבנה המושכר. ומכלל לאו למדים הן: הוסכם כי אם תבוא הודעה – פטור השוכר. למותר לציין, כי בחוזה נשוא תביעה זו אין כלל סעיף דומה.
שנית, במישור העקרוני, ואף שנוסח ההסכם באותו ענין היה טוב יותר לעמדת השוכר מהחוזה בענייננו, ניתן לראות כי עדיין הוטלה אחריות על השוכר, אף שהמשכיר התחייב לבטח את המושכר. במשמע: פרשנותו של השוכר כאן לתניה בדבר עריכת הביטוח לא התקבלה.

24. סיכומו של דבר:

בקשת סילוק על הסף חוסמת את שערי בית המשפט מפני בירור טענתו של מתדיין.

על כן, לא בכדי צמצמה הפסיקה את המקרים בהם יינתן סעד של סילוק על הסף.

מקרים אלו הם רק מקרים בהם על פני הדברים ברור שאין טעם ותועלת בבירור הדיון לגופו.

לא זהו המקרה שבפני
.

השוכר סומך טענתו על סעיף לפיו המשכירה התחייבה לבטח את הדירה בביטוח מבנה על חשבונה, הא ותו לא.

אין בחוזה ויתור מפורש על זכות השיבוב. יתר על כן, יש בחוזה סעיף מפורש המטיל אחריות על השוכר.

במצב דברים זה, השאלה האם הצדדים נתנו דעתם לזכות השיבוב, ומה אומד דעתם, טעונה שמיעת ראיות.

25. לאור האמור, אני דוחה את הערעור.

המערער יישא בהוצאות המשיבים בסך של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתנה היום, י"ט תמוז תש"ע, 1 יולי 2010, בהעדר הצדדים.
בית משפט השלום בכפר סבא

1 יולי 2010
ע"ר 16092-03-10 חזק שלמה (שלומי)
נ' כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א
ואח'
1 מתוך 8








ער בית משפט שלום 16092-03/10 חזק שלמה (שלומי) נ' כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א, רחל הרמתי (פורסם ב-ֽ 01/07/2010)