פסקי דין על מאלכ הייב

24239-06/10 מת     05/07/2010




מת 24239-06/10 מדינת ישראל נ' מאלכ הייב




לך



st1\:*{behavior: }
7


בית משפט השלום בנצרת

מ"ת 24239-06-10 מדינת ישראל
נ' הייב



05 יולי 2010




בפני
: כב' השופטת – לילי יונג-גפר
, סגנית הנשיא


24202-06-10

המבקשת:

מדינת ישראל


נגד

המשיב:

מאלכ הייב


<#2#>
נוכחים
: מטעם המבקשת – עו"ד אמל כראם


מטעם המשיב – בעצמו ועו"ד לירון מלכה
- סנגוריה ציבורית



החלטה

המדינה מבקשת לצוות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בת.פ. 24202-06-10.
כתב האישום

1.
כתב האישום מייחס למשיב שני אישומים ועבירות של סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית.

2.
על פי הנטען באישום הראשון, ביום 9.5.10, סמוך לשעה 14:00 בבית המשיב בנצרת, סחר המשיב בסם מסוכן מסוג הרואין באופן שקיבל מסוכן סמוי של משטרת ישראל (להלן: "הסוכן") 300 ₪, ובתמורה מסר לו סם מסוכן מסוג הרואין במשקל של 0.9425 גרם נטו.
על פי הנטען באישום השני, ביום 6.6.10, שעה שהגיעו שוטרים אל בית המשיב בנצרת כשבידיהם צו חיפוש וצו מעצר, נמצא כי המשיב החזיק על גופו בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 0.54 גרם נטו ללא היתר כדין.
עמדת הצדדים

3.
התביעה טוענת כי בידיה ראיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים למשיב, כי העבירות המיוחסות לו מקימות חזקת מסוכנות כלפיו אשר יקשה עליו לסתרה נוכח טיבן של העבירות החמורות המחייבות בדרך כלל מעצר עד תום ההליכים לשם ניתוק שרשרת הפצת הסמים.
עוד מציינת התובעת כי לחובת המשיב עבר פלילי מכביד, בין השאר בעבירות אלימות וסמים, כמו גם שתלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בן 4 חודשים, והישנות מעשיו, נסיבותיהם מובילים למסקנה כי לא ניתן להפיג את החשש הממשי והמוחשי כי בהיותו משוחרר ימשיך לסחור בסם מסוכן ויסכן את בטחון הציבור ושלומו.
4.
הסנגורית טוענת כי אין בתיק די ראיות לכאורה נגד המשיב בכל הנוגע לאישום הראשון, וכי גם אם תימצא תשתית ראייתית לכאורה, הרי שעוצמתה אינה מגעת עד כדי הצדקת המעצר.
לטענתה, מבוססות ראיותיה של התביעה בעיקר על הודעותיו של הסוכן, ועל הקלטות ותימלוליהן, הנוגדות את האמור בהודעותיו של הסוכן והמתיישבות דווקא עם גרסת המשיב. לטענתה, אין בתיק כל מחקרי תקשורת מלבד פלט שיחות יוצאות מהטלפון הנייד של המשיב, וגם פלט זה מתיישב עם גרסת המשיב ולא עם גרסת הסוכן, ואין דוח תצפיתן.

5.
אדון בשאלות כסדרן: הראיות לכאורה, עילת המעצר ובמידת הצורך – האפשרות להשגת מטרת המעצר בדרך של חלופה.

הראיות לכאורה

6.
כאמור, אין מחלוקת לראיות בכל הנוגע לאישום השני, המבוססות על דוח הפעולה של השוטר ארז פרץ מיום 6.6.10 .
אשר לראיות בכל הנוגע לאישום הראשון - כטענת התביעה בבקשתה, מבוססות אכן ראיותיה על הודעות הסוכן, דו"חות השוטרים שהפעילו אותו, התקינו מכשירי הקלטה על גופו, קיבלו מידיו את ההקלטות ואת הסמים שרכש, מסדרי זיהוי שבהם זיהה את תמונתו של המשיב וכן תמלילי ההקלטות שביצע הסוכן בקשר עם פרשה זו.

7.
כידוע, אין בית המשפט נדרש בשלב זה של ההליכים למשקלן של הראיות המונחות בפני
ו, ומכריע בשאלת קיומן של ראיות לכאורה על יסוד ההנחה כי יינתן לראיות אלו מלוא המשקל, אלא אם כן מוצא הוא כי הופרכו מיניה וביה.
גם במקרה שבפני
אנהג כמובן בדרך דומה, ואניח – בהעדר ראיה אחרת, כי כל האמור בהודעות הסוכן ובדו"חות השוטרים הוא אמת, וכי הסוכן אכן הופעל כמתואר בדו"חות, הקליט את המעורבים ומסר את תוצאות פעילותו, הקלטות והסם לידי מפעיליו.

8.
ואולם, משבוחנת אני את מהותן של אותן ראיות, אין מנוס מן המסקנה כי, מדובר בראיות בעייתיות, שאף אם יש בהן כדי לבסס תשתית ראייתית פורמלית נגדו, הרי שאין בהן כדי להצדיק מעצר ממש.
הראיות הקושרות את המשיב מבוססות, למעשה, באורח בלעדי על עדותו של הסוכן, בלא חיזוק של ממש, וזאת כאשר הסוכן עצמו הוא עד בעייתי אשר ספק אם ניתן לבסס על עדותו לבדה הרשעה.

9.
לדברי הסוכן בהודעתו מיום 9.5.10, התקשר למשיב בהוראות מפעילו, כדי לבדוק אם יש לו סמים למכירה. לאחר שזיהה את קולו של המשיב בוודאות, שאל אותו לשלומו ואם יש "עניינים", כשהכוונה לסמים, והמשיב שהשיב לו בחיוב. הסוכן אמר למשיב שהוא רוצה שלוש הדלקות, שהכוונה להירואין ב-300 ₪, והמשיב אמר לו בסדר ושאל אותו למיקומו. הסוכן אמר לו שהוא בדרך אליו.
הסוכן קיבל מהמפעיל 300 ₪, קיבל תדריך מפורט לגבי אמצעי זהירות, יצא לדרך.

10.
לטענת הסוכן, בדרך למשיב, הופיעה במכשיר הפלאפון שלו שיחה נכנסת מהמשיב, והסוכן ענה, אך השיחה התנתקה. הסוכן התקשר למשיב
ושאל אותו למה ניתק, והמשיב אמר לו שהוא ממהר, ושאל את הסוכן לשעת הגעתו. הסוכן אמר למשיב שהוא במונית ועוד מספר דקות יגיע אליו.
המפעיל הוריד את הסוכן במקום מפגש, ממנו הלך ברגל לכיוון בית המשיב שנמצא בירידות לכיוון כפר החורש. הסוכן עמד מול בית המשיב וקרא לו מספר פעמים עד שזה בא. הסוכן מתאר את ביתו של המשיב, ומעיד כי התיישב יחד עימו בספה בסלון, ושאל את המשיב למה הוא מחכה כי הוא (הסוכן) ממהר. המשיב אמר לו עוד כמה דקות, והתקשר לאדם ממכשיר הפלאפון שלו (של המשיב), שאל אותו מה העניינים, וניתק את השיחה. הסוכן שאל את המשיב מה קורה, וזה השיב לו ש"תיכף הוא מגיע", ומכאן הבין כי אדם אחר אמור להביא את הסמים.
לאחר מספר דקות, כשלא הגיע איש, שוב התקשר המשיב, ויצא החוצה תוך כדי דיבור בפלאפון.
הסוכן התכוון לצאת אחריו, אך המשיב אמר לו להמתין בבית, וביקש ממנו את הכסף, והסוכן מסר לו 300 ₪.
הסוכן הציץ מחלון הבית מבעד לשלבים והבחין ברכב מסוג פיג'ו בצבע לבן מ.ר 3579816 (את מספר הרכב רשם הסוכן בפלאפון שלו). הסוכן הבחין עוד באדם אחד ברכב, אותו לא הצליח לזהות, כשהמשיב הולך לכיוון חלון הנהג. לאחר שיחה קצרה של 3 דקות עם נהג הרכב, נסע הרכב לאחור לכיוון היציאה, והסוכן חזר לשבת על הספה בסלון. המשיב חזר לבית ונתן לסוכן שקית ניילון בצבע כחול, והורה לו להיזהר כי השקית פתוחה. בשקית היו גרגירים ואבקה בצבע בז' שהחלו ליפול, והסוכן נטל נייר כסף מתוך קופסת סיגריות "נובלס" ריקה שהיתה על השולחן, עטף בה את שקית הניילון הפתוחה שבתוכה היו הסמים, והותיר אותה בידו.
ביציאה מהבית שאל המשיב את הסוכן כיצד הוא יודע שהוא מוכר סמים, והסוכן השיב לו שאתמול הגיע אליו עם אדם אחר לשאול אם יש לו סמים, והמשיב בעצמו אמר לו שיש, וגם הזכיר לו שהמשיב מסר לו את מספר הפלאפון שלו, והסוכן התחייב כי יחזור אליו עם כסף.
עוד מציין הסוכן, כי יום קודם לכן, כאשר ניגש למשיב לבדוק אם יש לו סמים על פי הנחיית המפעיל, אמר לו המשיב שיש לו, והסוכן עזב את המקום.
לשאלת החוקר, השיב הסוכן כי אינו יודע את זהותו של הבחור השני שהיה עימו יום קודם לכן אצל המשיב, ורק ראה אותו הולך לכיוון בית המשיב, ושאל אותו האם הוא הולך לשם. לטענתו, האדם נראה לו נרקומן, ולאחר שדיבר הסוכן עם המשיב, עזב את המקום, והאדם נשאר שם, כשהסוכן לא ראה האם המשיב מכר לו סמים או לא.

11.
עוד משיב הסוכן, כי בדרך למקום המפגש השני, לאחר שנותק מעליו מכשיר ההקלטה, התקשר אליו מימון גואמיס ושאל אותו האם היה אצל המשיב וקנה ממנו סמים, והסוכן השיב לו בשלילה וניתק את השיחה. לדבריו, מימון גואמיס הינו אדם נוסף ממנו קנה את הסמים בהנחיית מפעילו, ומסר על כך עדות במשטרה. לדבריו, התקשר למשיב ושאל אותו למה סיפר למימון שהיה אצלו, והמשיב אמר לו "אז מה", וניתק את השיחה.

12.
מלבד עדותו של הסוכן הוגשו הקלטה ותמליל השיחה שבוצעה באמצעות המכשיר שהותקן על גופו לעניין ההתקשרות הראשונית למשיב (מ.ט 36/10). בהקלטה אכן מצוין כי הסוכן שאל את המשיב האם יש לו משהו שהוא יכול לסדר אותו, המשיב השיב בחיוב, ושאל "אבל מה", והסוכן השיב "שלוש הדלקות טובות כמוך", וכן הוגשו בתמליל והקלטה של השיחה בביתו של הסוכן (מ.ט 37/10) .

13.
עיון בתמליל השיחה בין השניים בעת המפגש ביניהם מלמד אמנם על חילופי דברים שונים שנית לפרשם כדברים הנוגעים לסמים ודרך השגתם, ואולם אין בכל התמליל כולו כל ראיה כי בוצעה בפועל עסקה בין השניים, או כי הסוכן קיבל מידיו של המשיב סמים. כאשר הדברים נבחנים אל מול גירסתו של המשיב, בעייתית ככל שתהיה, המסקנה היא כי לא ניתן למצוא בהקלטה זו אימות או אישוש לדבריו של הסוכן ולפיהם רכש את הסמים שאותם מסר למפעיל מידי המשיב.
בהקלטה זו דווקא נשמע כי הסוכן מקבל שיחת טלפון בעודו ברכב עם המפעיל, אולם זו מתנתקת. הסוכן הגיע לביתו של המשיב, וזה שואל אותו כיצד הגיע למקום, והסוכן השיב לו כי חצי מהדרך הגיע במונית וחצי ברגל, והמשיב שאל אותו מדוע לא המתינה לו המונית.
השניים מנהלים שיחה בכל הנוגע למכשיר הפלאפון של הסוכן, וכמה כסף נותר בו לביצוע שיחות, והאם הסוכן רוצה למכור אותו, והשניים מתעסקים עם מכשיר הפלאפון, שהמשיב בודק ומנסה להכניס זיכרונות.
הסוכן דוחק במשיב שיזדרז, ומבקש לראות "אותם" אם הם שווים או לא, והמשיב משיב לו שאלו חתיכות, ומבקש מהסוכן להמתין.
המשיב שב להתעסק במכשיר הפלאפון של הסוכן, ומנסה לבדוק אם נותר בו כסף לשיחות.
לאחר מכן נשמע המשיב משוחח בטלפון ואומר: "הא אחי. כן בעוד כמה זמן?

הבנאדם. יאללה אני מוכן", ולאחר מכן שוב נשמע פלאפון מצלצל.
השניים ממשיכים לשוחח, ואז שוב נשמע המשיב מדבר בטלפון ושואל "איפה אתה", והסוכן ממשיך ודוחק במשיב להזדרז ולהתקשר שוב .
לאחר מכן שואל הסוכן את המשיב האם מפה, מהייב הבנאדם, ומבקש ממנו להביא לראות, אך המשיב מסרב. לאחר מכן שואל אותו המשיב מי סיפר לו שיש לו חומר ודברים, והסוכן השיב לו כי מישהו בא אליו
אתמול, והמשיב אמר לו: "מי זה? מה אני נתתי לך אתמול?" ועוד אומר לו שאמר לו ולאחר אתמול כי אין לו, ולא לקחו ממנו. הסוכן משיב לו כי המשיב אמר לו שיסדר להם. המשיב שואל את הסוכן האם לקח מהאחר והסוכן השיב לו בשלילה. לאחר מכן אומר לו הסוכן כי הם הסתדרו מאדם בשם מימון.
לאחר מכן אומר לו המשיב כי אין לו, ונשבע באלוהים שהוא לא מתקרב לעניין ולעבודה הזו, ומי שיגיד לסוכן אחרת, שלא יאמין לו.

14.
בעל רכב הפיג'ו, בשאר חוסיין, נחקר אף הוא במשטרה, לאחר שאותר לפי מ.ר אותו מסר הסוכן.
בהודעתו מיום 6.6.10, הכחיש חוסיין כי נהג ברכב כלל ביום 9.5.10, וטען כי אינו מכיר כלל את המשיב, וממילא לא היה בביתו.

15.
המשיב מסר שתי הודעות, ובשתיהן הכחיש את המיוחס לו.
לטענת המשיב בהודעתו מיום 6.6.10, אין לו כל קשר לסמים או לסחר בסמים, והוא אינו מכיר בעל מכונית פיג'ו, ואינו מכיר את בשאר חוסיין.
המשיב מאשר כי הוא מכיר את הסוכן כסוכן סמוי מכפר כנא אשר היה עימו בבית הסוהר בהדרים. לטענתו, לפני כחודש בא אליו הסוכן עם אדם נוסף ורצה לקנות ממנו סמים. המשיב טען בפני
הם שאין לו סמים ואינו מתעסק עימם.
למחרת התקשר הסוכן אל המשיב לפלאפון ואמר לו שהוא רוצה סמים, ואמר לו שיש לו שלוש מאות ₪, והוא רוצה לקנות בהם חומר.
המשיב טוען כי הזמין את הסוכן אליו כי החל לחשוד בו, כשלטענתו רק רצה לקחת לו את כספו.
הסוכן הגיע אליו לאחר חצי שעה. המשיב הכניס אותו לביתו ואמר לו להביא את הכסף, והחל לתחקר אותו לדרכי הגעתו, לביתו, האם במונית, ומדוע שחררה.
לדבריו, אמר לסוכן להביא לו קודם את הכסף, והסוכן אמר לו שקודם יביא סמים, ואף אמר לו שהוא עובד עליו ואין לו סמים.
עוד מתאר המשיב התנהלות סביב מכשיר הפלאפון של הסוכן, שהמשיב לקח ממנו את הפלאפון, ומצא כי יש שם שני מספרים, שאחד מהם הוא זוכר. לאחר מכן ביקש הסוכן סיגריה, והמשיב אמר לו שאין לו סיגריות, והציע לו להביא לו (למשיב) כסף, על מנת שילך ויקנה קופסא, ולאחר שנתן לו הסוכן כסף, ניגש המשיב למכלות הצמודה לביתו. עוד טוען כי רצה שהסוכן יוציא את כל הכסף שהיה לו בכוח, ואף שאל אותו מי שלח אותו אליו, ומדוע היה אצלו אתמול, וכיצד הסתדר עם הסמים.
לטענתו, לאחר שהמשיב יצא מביתו, התקשר מהפלאפון שלו למספר שהיה רשום בזיכרונות מכשיר הפלאפון של הסוכן, ומישהו ענה לו, ושאל אותו לזהותו, והמשיב שאל אותו לזהותו חזרה, וידע ישר שזהו משחק של המשטרה.
כעבור שעה התקשר אליו הסוכן, ואמר לו שלאחר שיצא ממנו, התקשר המשיב לאדם להזהיר אותו מפניו של הסוכן, ולדבריו, שתק ולא השיב על טענות הסוכן, וניתק לו את הפלאפון כי היה בטוח שהוא סמוי.

16.
המשיב מסר הודעה נוספת ביום 7.6.10 בה חזר על עיקרי הדברים, ושעה שעומת עם מט 36/10 טען כי כל רצונו היה למשוך את הסוכן לביתו, ואינו יודע למה הכוונה בשלוש הדלקות.
בשעה שהוא מעומת עם מט 37/10 טוען המשיב כי אמר לסוכן שיביא כסף, ונטל ממנו 100 ₪ וקנה בהם קופסת סיגריות, והחזיר לו 80 ₪ כי חשב שיש לו יותר כסף.

17.
המבקשת רואה תמיכה בגרסת הסוכן בהקלטה מט 37/10 שתוארה לעיל, ובדוח השיחות היוצאות ממכשיר הפלאפון שלו מיום 9.5.10. מפלט שיחות זה עולה כי בניגוד לטענות הסוכן, המשיב לא התקשר למכשיר הפלאפון שלו, ולמעשה בין השעה 8:13-13:33 לא ערך שיחות כלל. המשיב ערך מספר שיחות לאחר השעה אחת וחצי, כשאחת מהן, בשעה 14:27 היתה אכן למספר הטלפון אותו מסר בהודעתו שלדבריו ראה במכשיר הפלאפון של הסוכן.
עוד עולה כי התקשר פעמיים בשעה 14:09 ו-14:17 למספר פלאפון שקושר לאחר מכן לבעל רכב הפיג'ו שהגיע ,לטענת הסוכן, לביתו של המשיב באותה השעה בה היה.

18.
זאת ועוד: לוחות הזמנים כאמור בדוח הפעולה בהקלטה מט 37/10 אינם עולים בקנה אחד עם פלט השיחות היוצאות של מרשה.
מדו"ח המ"ט עולה כי ההקלטה החלה בשעה 12:42 והסתיימה בשעה 13:29, כשבזמן זה לא ערך, כאמור, המשיב כלל שיחות, דבר הפוגע במהימנות גרסת הסוכן.
נתון זה אינו מתיישב גם עם דוח שיגור הסוכן מיום 9.5.10 ממנו עולה כי המשיב יצא בשעה 13:44 כשמכשיר ההקלטה על גופו פועל, וחזר למפעילו בשעה 14:30.
לא ברור, איפוא, מתי הגיע הסוכן חזרה למפעילו, והאם אכן שהה זמן רב לבדו, במהלכו יכול היה לרכוש סמים מאחר.

19.
בנוסף, אין בתיק כל דוח תצפית אשר יכול היה לאשש את דבריו של הסוכן ולהעיד על הגעת רכב פיג'ו למקום מגוריו של המשיב, או לחילופין לתיעוד מעשיו של הסוכן מאז יצא מנקודת המפגש עם מפעילו, ובדרך זו לשלול את האפשרות כי מקור הסמים שמסר הסוכן למפעיל אינו במשיב.
העולה מן האמור לעיל הוא, כי למעשה מבוססת התשתית הראייתית על עדות הסוכן בלבד, בלא כל ראיה חיצונית אשר תאשש את גרסתו, ובלא יכולת לשלול את האפשרות כי הסוכן רכש את הסמי מאחר, אך ייחס אותם למשיב כדי לרצות את מפעיליו.

20.
במצב דברים
זה, ועל אף שמתקיימת תשתית ראייתית בסיסית בדמות עדות הסוכן והסמים שמסר, הרי שמדובר בתשתית ראייתית לקויה שאין בה כדי להצדיק מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

עילת המעצר

21.
התביעה טוענת לעילות מעצר של מסוכנות, הסנגור אינו חולק על קיומה של עילת מעצר של מסוכנות, אם ימצא כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב, וזאת לפחות מכוח חזקת המסוכנות הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו–1996.

22.
חזקת המסוכנות לא הופרכה, ולמעשה קשה לראות כיצד ניתן להפריך חזקה זו הרואה – ובצדק -
בכל מי שעוסק בסחר בסמים ובהחזקתם שלא לצריכה עצמית, משום סכנה לציבור, בין במישרין ובין בעקיפין, בדרך של העשרת שוק הסמים והזרמתם לכיוונם של הצרכנים העלובים, על חשבון חייהם היורדים לטמיון ועל חשבונו של הציבור המשלם את המחיר, והכל לשם בצע כסף.
למשיב גם עבר פלילי עשיר הכולל הרשעת רבות – לרבות בתחום הסמים, כולל סחר, והוא אף ריצה מספר מאסרים בפועל.
בנסיבות אלו אין ספק כי מתקיימת עילת מעצר של מסוכנות מצד הנאשם.


23.
אשר לעילות המעצר הנוגעות לחשש לשיבוש מהלכי משפט וחשש מהמלטות מאימת הדין, אינני רואה להן בסיס בחומר הראיות. המשיב נעצר כשבועיים לאחר שנעצר ערב, ואילו חפץ לשבש את החקירה, וודאי שהיה סיפק בידו לעשות כן, אך חרף זאת לא מצאה התביעה כל ראיה לכך שעשה זאת בפועל.
חלופת מעצר

24.
כפי שציינתי לעיל, אין התשתית הראייתית מצדיקה מעצר ממש, אך מאידך אין לומר כי אין ראיות כלל, ועל כן יש להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר שיהיה בה כדי לענות על המסוכנות הנובעת מן המשיב.
על חלופת המעצר לכלול הרחקה ממקום מגוריו של המשיב ומאזור פעילותו, ומעצר בית בצירוף איזוק אלקטרוני ותחת פיקוחו של ערב אחראי.

25.
לאחר שתוצע ותיבחן חלופת מעצר ההולמת את התנאים שנקבעו לעיל, ישוחרר המשיב.
<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ג בתמוז התש"ע, 05/07/2010 במעמד הנוכחים.


לילי יונג-גפר
, שופטת
סגנית הנשיא

החלטה

אני קובעת את המשך הדיון בבקשה ליום 7/7/2010 שעה 09:30.
המשיב יזומן באמצעות שב"ס
.
<#10#>

ניתנה והודעה היום כ"ג בתמוז התש"ע, 05/07/2010 במעמד הנוכחים.



לילי יונג-גפר
, שופטת
סגנית הנשיא

הוקלד על ידי: חגית דהן







מת בית משפט שלום 24239-06/10 מדינת ישראל נ' מאלכ הייב (פורסם ב-ֽ 05/07/2010)