פסקי דין על בנק הבינלאומי הראשון בע"מ - סניף האופרה | פסקי דין על בלו סקאי תור | פסקי דין על עיסא נביל | פסקי דין על כהן אמיר ואח' |

1231/09 א     04/07/2010




א 1231/09 בנק הבינלאומי הראשון בע"מ - סניף האופרה נ' בלו סקאי תור בע"מ, עיסא נביל, כהן אמיר ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 1231-09 בנק הבינלאומי סניף האופרה נ' בלו סקאי תור בע"מ
ואח'







בפני

הרשמת - כב' השופטת
אסתר נחליאלי חיאט


תובע

בנק הבינלאומי
הראשון בע"מ - סניף האופרה


נגד


נתבעים

1.בלו סקאי תור בע"מ
2.עיסא נביל
3.כהן אמיר
4.עלימי אחמד
5.עיסא למסחר ועב' עפר בע"מ



החלטה

תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סך 2,740,164 ₪ הוגשה נגד הנתבעים 1- 5.

הנתבעים 2, 3, 4 ערבו לכל החובות וההתחייבויות של הנתבעת 1 בהתאם לכתב "ערבות מתחדשת ללא הגבלה בסכום" מיום 26.3.07, והנתבעת 5 ערבה לכל החובות וההתחייבויות של הנתבעת 1 עד לסכום של 4,442,000 ₪ בצירוף ריבית, על פי כתב "ערבות מתחדשת מוגבלת בסכום" מיום 22.7.08.
התביעה דנן הוגשה לאחר שבחשבון הבנק של הנתבעת 1 (להלן: 'חשבון הבנק') נוצרה יתרת חובה בסך של 2,709,289.76 ₪, נכון ליום 24.2.09, הנתבעים 2 -5 (להלן: 'המבקשים') נתבעו על
בסיס ערבותם.
הנתבעת 1 היא חברה שעיסוקה בתחום התיירות.
החל מיום הקמתה, בשנת 1999, ועד למחצית חודש מרץ 2007 היה הנתבע 2 בעל מניות בחברה ומנהלה, אז הצטרפו הנתבעים 3 ו-4 לנתבעת 1 כבעלי מניות ומנהלים נוספים, בהתאם להסכם שותפות שנחתם ביניהם.

עובר להצטרפות הנתבעים 3 ו-4 לנתבעת 1, ניהלה הנתבעת 1 חשבון בבנק דיסקונט ככר המדינה והנתבע 2 היה ערב בלעדי לחשבון זה. כן ניהלה חשבון בבנק הפועלים סניף טירה.
בטרם נחתם הסכם השותפות בין הנתבעים 1- 4, נפגש הנתבע 2 עם מנהל התובע (שיכונה להלן גם 'הבנק'), ככל הנראה במטרה לבדוק אפשרות של העברת חשבון הנתבעת 1 לסניף התובע.
הנתבע 2 הגיש לתובע דו"ח מצב פיננסי ליום 26.10.06, ובו פירוט הנכסים הפיננסיים, נכסי הנדל"ן והשעבודים שלו ושל הנתבעת 1 בקשר עם מתן ערבות לנתבעת 1.

ביום 21.3.07 נפתח חשבון הבנק של הנתבעת 1 אצל התובע. ביום 26.3.07 חתמו, כאמור, הנתבעים 2- 4 כערבים לטובת התובע.
בהתאם לסיכום בין הצדדים, העביר התובע ביום 17.4.07 לבנק דיסקונט סניף ככר המדינה סך של 3,130,000 ₪ לצורך סגירת חשבון הנתבעת 1 שם.

ביום 27.12.07, במסגרת ישיבת דירקטוריון של הנתבעת 1, הוחלט על העברת מניות של הנתבע
4 בנתבעת 1 לנתבע 2, ועל הפסקת תפקידו של הנתבע 4 כמנהל הנתבעת 1 החל מיום 28.12.07.

ביום 13.1.08 העביר הנתבע 4 מחשבונו הפרטי לחשבון הבנק, בסך של 45,000$, לאור סיכום שנעשה בינו ובין נציגי התובע בדבר סילוק ערבותו כלפי התובע בחשבון הבנק, כך לטענת הנתבע 4.

ביום 3.3.08 נתאגדה ונרשמה חברה חדשה, בלו סקאי תיירות נופש ואירועים (2008) בע"מ, (להלן: 'החברה החדשה'), פועל יוצא של שיתוף פעולה בין הנתבעת 1 לבין חברת אשת טורס ארגון שירותי תיירות בע"מ.

לטענת הנתבעים, עם תחילת פעילות החברה החדשה, ולאחר שיתרת החובה בחשבון הבנק הגיעה לסך של 4,442,000 ₪, דרש הבנק ערבויות נוספות. משכך חתמה הנתבעת 5 על כתב ערבות מוגבלת עד לסכום של 4,442,000 ₪ ביום 22.7.07.

בין הצדדים התנהל משא ומתן לסגירת חשבון הבנק. לטענת הנתבעים הערים הבנק קשיים תוך שהוא מתנה את הסכם הפשרה בדרישות חדשות ובלתי סבירות.

לטענת הנתבע 4, ביום 30.7.08 הודיע התובע בשיחה טלפונית כי התובע רואה בו ערב לחשבון הבנק, ולטענת הנתבע 4 מכתב לא היה זה מצב הדברים שכן כבר במכתבו לתובע מיום 30.12.07 הודיע לתובע על סיום ערבותו כלפיו.

ביום 25.1.09 ביצע התובע, ביוזמתו, העברת סך של 625,320.65 ₪ מחשבונו הפרטי של הנתבע 4 לחשבון הבנק. עוד בצע התובע העברות כאלה ביום 17.2.09 בסך של 30,950 ₪ וביום 15.3.09 בסך של 8,530 ₪.
כמו כן, ביום 3.3.09 מימש התובע משכון בתיק הוצל"פ ובמסגרת זו נלקח מהנתבע 4 הרכב שלו שהיה ממושכן כערבות לחשבון.

ביום 25.2.09 הוגשה התביעה דנן נגד הנתבעים 1- 5.

ביום 7.4.2009 ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה נגד הנתבע 3.

בקשת רשות להתגונן מטעם הנתבע 4 (להלן: "המבקש 4"), ובקשת רשות להתגונן מטעם הנתבעים 1, 2 ו- 5 (להלן: "המבקשים 1, 2 ו- 5, בהתאמה") הוגשו לבית המשפט ביום 16.4.09.
ביום 10.3.2010 נחקרו המבקשים על תצהיריהם, וב"כ סיכמו טענותיהם בעל פה.
לאחר עיון בבקשה, בסיכומי הצדדים, בחקירות המבקשים, בתצהירים שהוגשו בתמיכה לבקשות הרשות להתגונן ובתובענה, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל; אציין כבר כי הבסיס למתן הרשות להתגונן הוא ההלכה הנוהגת (למשל, ע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים ואח'
נ. בנק המזרחי ואח'
; ע"א 10189/07 עזרא ששון נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ; ע"א 7644/07 נ.פ.ג יזום ושיווק בע"מ נ. דור אנרגיה), ולפיה לא תנתן רשות להתגונן "רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו" (ע"א 6514/96 שצוטט בע"א 10189/07 הנ"ל).


מעיון בחקירות המבקשים 2 ו- 4 ובסיכומי הצדדים מצאתי כי למבקשים טענות

הראויות להשמע בהליך גופו ומשכך מחייבות מתן אפשרות לנתבעים להתגונן מפני התביעה ובודאי לא ניתן לומר כי "ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו" (ע"א 6514/96 הנ"ל);
המבקש 4 טען כי ערבותו לחובות ולהתחייבויות המבקשת 1 כלפי הבנק, חלה אך ורק על שליש מגובה החובות אשר נוצרו ממועד חתימתו על כתב הערבות (25.6.07) ועד 29.1.08, לאחר שהודיע למשיבה 1 על סיום ערבותו ושילם את חלקו ביתרת החוב בחשבון הבנק בהתאם לסיכום שהיה לבין נציגת המשיב.
המבקש 4 טען כי חתם על כתב הערבות ביום 25.6.07, שלושה חודשים לאחר המועד בו חתמו המבקשים 2 ו-3, ולתמיכה בטענתו צירף מייל שעניינו הפגישה שהתקיימה בינו לבין נציגי הבנק בנושא חתימה על ערבות.
המבקש 4 טען כי על אף שחתם על טופס הערבות הסטנדרטי, עליו גם חתמו המבקשים 2 ו- 3, הרי שבהתאם לסיכום בעל פה בינו לבין נציגי המשיבה, סיכום שהושג לאחר שלושה חודשי מו"מ (החל ממועד חתימת המבקשים 3 ו- 4 על כתב הערבות מיום 26.3.07 ועד ליום חתימתו הוא על כתב הערבות ביום 25.6.07), תחול ערבותו על שליש חובות המבקשת 1 אצל המשיבה, רק ממועד חתימתו.
על אף שהבנק הציג 'הודעה לערב' עליה חתם המבקש ביום 26.3.07 (ת/5) ובו מצוין במפורש כי אין הערבות לסכום מוגבל או לחבות מסוימת, טען המבקש 4 כי בהתחשב ביחסי החברות בינו לבין מנהל המשיב, לא היתה לו כל סיבה שלא להאמין שהסיכום בעל פה שריר וקיים גם כאשר החתימו אותו על מסמכים שלא שיקפו הסכמות אלה.
לציין כי טענות המבקש בתצהירו לפיהן סיכם עם נציגי הבנק על סיום ערבותו בחשבון, ואף העביר סך של 45,000$ לחשבון הבנק, ושלח למשיב שני מכתבים (נספחים יב 1 ו- יב 2 לבקשת רשות להתגונן מטעם המבקש 4), לא נסתרו.
ככלל אומר כי גרסת המבקש 4 לא נסתרה בחקירה הנגדית, ולטעמי יש בה טעם מספיק למתן רשות למבקש זה להתגונן בפני
התביעה, ובדיון גופו יוכל לנסות ולהוכיח את טענותיו – בודאי אין לחסום אותו בשלב זה מלעשות כן.
הבנק טען כי המבקשים מודים בחלק מהחוב וכי לא טרחו להציג חישוב התואם את הנטען בתצהיר, ועוד טענו כי האמירה של המבקשים היא כללית, מעורפלת וסתמית ואין לקבלה בהעדר ביטוי חשבוני.
אינני מקבלת את טענת המשיב כי היה על המבקשים לפרט בשלב זה של ההליכים את החישוב התואם במדויק את הנטען בתצהיר, וטענות המבקשים לענין עריכת התחשיב הנכון ראויות להשמע במסגרת ההליך, כך הטענה כי הריבית המוסכמת על פי מסגרות האשראי שהיו למבקשת 1 בחשבון הבנק היתה בגובה של 8.0322% לשנה (מתואמת) ואילו הבנק בתביעתו דרש לחייב את המבקשים בריבית שנתית בשיעור של 18.25% לשנה.
בשלב מקדמי זה של ההליכים, לא ניתן לומר כי למבקשים אין כל סיכוי להצליח בהגנתם בין השאר בטענות אלו, ויש על כן ליתן למבקשים כולם רשות להתגונן מפני התביעה.
לתמיכה במסקנתי אוסיף גם כי למבקשים היו טענות נוספות שלא נסתרו ולמעשה כלל לא הועלו בחקירת המבקשים, ובקצירת האומר אפנה לטענות אלו,

1

.
כי הבנק אינו פטור ממתן הודעה בכתב לגבי הפעולות המתבצעות בחשבון הבנק, ולמעשה לגבי כל פעולה.
2.
כי הבנק איננו פטור ממתן הודעת קיזוז.
3.
כי מסמכי הבנק לעניין ההסכמים וסכום התביעה, אינם מהווים ראיה מכרעת.
4.
התביעה כוללת חיובים שנעשו שלא כדין בגין ריבית ועמלות שלא הוסכמו, ואין מדובר בתביעה על סכום קצוב.
5.
התניית שירות בשירות. טען המבקש 2 בתצהירו כי אולץ, ע"י המשיב, כמו גם המשיב 4, להחזיק בתוכניות / פיקדונות שקליים כתנאי למתן האשראי ואף פתח מספר רב של תוכניות למבקש 2 ולילדיו תוך שהבנק חייב מידי חודש את חשבונו, והכל במטרה למקסם את רווחי הבנק על סמך התנאי שהעמיד, שלא כדין, לפני המבקשים.
6.
כי פעולות הבנק עולות כדי הטעיה על פי חוק החוזים.

7.
כי המשיב פעל בחוסר תום לב ותוך הפרת חובת האמון כלפי המבקשים המוטלת עליו על פי החוק; וכי תנאי ניהול החשבון עליו הוחתמו המבקשים הינם חוזה אחיד ועל כן נעדרי נפקות.
הגם שחלק מטענות אלה הן כלליות הרי לא אוכל לומר בנסיבות התיק הזה כי "

ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו" (ע"א 6514/96)

ומשכך ראיתי לתת למבקשים רשות להתגונן מפני התביעה.

אכן כל טענות המבקשים יצטרכו להתברר בבוא היום וממילא אין זה השלב לקבוע אם יש בהן ממש, ואולם די בהן, כמפורט לעיל, לצורך מתן רשות להתגונן מפני התביעה ו"

ככל שמתברר בסופו של דבר כי הרשות שניתנה להתגונן רשות סרק היא, בידי בית המשפט הכלי של הטלת הוצאות, ולדידי במקרה כזה עליהן להיות כבדות" (כבוד השופט רובינשטיין בע"א 10189/07 הנ"ל).
אשר על כן ניתנת למבקשים 1, 2, 4 ו- 5 להתגונן מפני התביעה; אני מורה כי תצהירי המבקשים ישמשו כתבי הגנה.
לא מצאתי לעשות צו להוצאות בשלב זה, וכפי שציינתי בסיפא להחלטתי, בהתאם לתוצאות ההליך יראו הצדדים להביא בפני
המותב שישמע את התיק את טענותיהם לענין הוצאות, בהתאם לרוח הדברים של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 10189/07 הנ"ל.
הצדדים ישלימו הליכים מקדמיים תוך 60 יום.
המזכירות תקבע את התיק לפני שופט כדי שיראה לקבוע ישיבת ק.מ.


ניתנה היום,
כ"ב תמוז תש"ע, 4 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי








א בית משפט מחוזי 1231/09 בנק הבינלאומי הראשון בע"מ - סניף האופרה נ' בלו סקאי תור בע"מ, עיסא נביל, כהן אמיר ואח' (פורסם ב-ֽ 04/07/2010)