פסקי דין על טקסי קול | פסקי דין על אילן בוחבוט | פסקי דין על משה עמדי מזרחי |

186/09 תתח     06/07/2010




תתח 186/09 מדינת ישראל – משרד התחבורה נ' טקסי קול בע"מ, אילן בוחבוט, משה עמדי מזרחי





בפני
כב' השופט מרדכי כדורי

המאשימה
מדינת ישראל – משרד התחבורה


נגד

הנאשמים
1. טקסי קול בע"מ

2. אילן בוחבוט

3. משה עמדי מזרחי
<#2#>
נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד עמיקם קוריש

הנאשם 3 בעצמו
הכרעת דין (כנגד נאשם 3)

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של אי הפעלת מונה, אי קיום חובת החקירה, סירוב למסור ידיעות ולהציג מסמכים, והתנהגות שאינה הולמת נהג המורשה להסיע נוסעים ברכב ציבורי.

אני מחליט לזכות את הנאשם מחמת הספק מעבירות של אי קיום חובה בחקירה וסירוב למסור עדויות, ולהרשיעו בעבירות של אי הפעלת מונה והתנהגות שאינה הולמת.

לגרסת המאשימה הסיע הנאשם במונית בה נהג את המתלוננת גב' רוחמה דגן, לאחר שהנאשם והנוסעת סיכמו על שכר הסעה בסך 15 ₪. מיד לאחר שהחל הנאשם בנסיעה הוא חזר בו והודיע לנוסעת כי עלות הנסיעה תעמוד על 20 ₪. הנוסעת ביקשה מהנאשם לעצור או להפעיל מונה, אך הוא סירב להפעיל מונה, עצר את המונית והנוסעת ירדה.
הנאשם פנה לנוסעת, הודיע לה כי היעד קרוב והציע לה לעלות לרכבו. הנוסעת עלתה בדעה כי הנאשם יפעיל את המונה.
הנאשם החל בנסיעה אך לא הפעיל מונה והודיע לנוסעת כי היא לא קובעת את המחיר. הנוסעת ביקשה מהנאשם להפעיל מונה אך זה הודיע לה כי המונה מקולקל.
או אז פנה הנאשם לנוסעת בדברים שאינם הולמים והטיח בפני
ה "יא זבל, חזרתי מבית אבלים... אל תרגיזי אותי, אל תתחילי איתי... את לא דתייה, תורידי את הכיסוי מעל הראש שלך, תלכי ללמוד תורה" ובהמשך "הרבה זבל אני מכיר כמוך, בעבר שילמתי קנסות אני לא מפחד, לא ממך ולא מהמדינה שלך".
הנאשם נדרש לפנות למשרדה של חוקרת מוסמכת מטעם המאשימה ולהציג מסמכים וידיעות, אך הוא סירב לעשות כן ובכך סיכל את ביצועו של החוק.

מטעם המאשימה העידו הנוסעת וחוקרת משרד התחבורה.

הנוסעת ציינה בעדותה כי פרטי המקרה אינם זכורים לה, לנוכח הזמן הרב שחלף מאז האירוע ( כשנתיים וחצי), אולם הדברים שציינה בתלונה שהגישה למשרד התחבורה ובעדותה בסמוך לאחר האירוע נכונים ואמיתיים.
בתלונתה פירטה הנוסעת את המסכת העובדתית המצוינת בכתב האישום בכל הנוגע לנסיעה הרלוונטית.
חוקרת משרד התחבורה ציינה בעדותה את הליך חקירתו של הנאשם ואת דרישתה מהנאשם להציג ידיעות ומסמכים.

הנאשם העיד לעצמו. על פי גרסתו, בניגוד לגירסת המאשימה, הוא הפעיל מונה במהלך הנסיעה. בעת שהמונית נעמדה בפקק תנועה פתחה לפתע הנוסעת את דלת המונית. כתוצאה מכך הנאשם נבהל, ואסר על הנוסעת לרדת. הנוסעת פנתה אליו ביידיש בלשון שאינה נקייה, וכתוצאה מכך השיב לה הנאשם באותו מטבע.
לגרסתו של הנאשם הוא לא הציג למאשימה את המסמכים שהתבקשו על ידה שכן אלו אינם מצויים בשליטתו אלא נמסרו זה מכבר למעסיקיו, נאשמים מס' 1 ו- 2.

בכל הנוגע להתרחשות בעת הנסיעה אני מוצא לקבל את גרסתה של הנוסעת, ולדחות את גרסת הנאשם.
הנוסעת המציאה קבלה שקיבלה מהנאשם בתום הנסיעה (ת/5) בה מצוין בבירור כי הנסיעה בוצעה ללא מונה, ובה מצוינת שעה זהה לתחילת הנסיעה ולסיומה. די בכך כדי ללמד שהנאשם לא הפעיל מונה בעת הנסיעה.
טענתו של הנאשם כי ייתכן והנוסעת הציגה קבלה שונה מזו שנמסרה לה על ידו הינה דחוקה ואין בידי לקבלה. הקבלה שהוצגה על ידי הנוסעת מציינת באופן ברור את מועד הנסיעה ואת המחיר ששולם על ידה ואין זה סביר כי יהיה באפשרותה להציג קבלה שונה מזו שמסר לה הנאשם, או כי היא תפעל להשיג קבלה שונה מזו שנמסרה לידיה, רק על מנת להכפיש את הנאשם.
די בכך שגרסתו של הנאשם בכל הנוגע להפעלת המונה אינה עומדת אל מול הקבלה שהוצגה כדי להביא לדחייה של מכלול גרסתו. חרף זאת אוסיף ואציין כי לא מצאתי נימוק לכך שהעדה תבקש לטפול על הנאשם אשמת שווא. ההיפך הוא הנכון. מעדותה של הנוסעת עלה בבירור כי היה עליה להתאמץ מבחינה רגשית לשם הגשת התלונה, וכי היא היתה מוטרדת מהפגיעה שעלולה להיגרם לנאשם כתוצאה מהגשתה. רק מתוך אזרחות טובה ומתוך תקווה שיהיה בכך לשפר את דרכו של הנאשם בחרה היא להגיש את התלונה.
בעדותה אף ציינה הנוסעת כי היא מוחלת לנאשם, גם זאת מתוך הנחה שהנאשם למד את הלקח והיטיב את דרכו.

אינני מקבל את גרסת הנאשם לפיה הנוסעת ביקשה לרדת מהרכב לנוכח קיומו של פקק תנועה. אין ספק בליבי כי הנוסעת ביקשה לרדת מהרכב לאחר שהנאשם חזר בו מהמחיר עליו הוסכם בינו לבין הנוסעת, כפי שציינה הנוסעת. הנוסעת לא הכחישה את טענת הנאשם וציינה בעדותה כי ייתכן ופתחה את הדלת. אולם הסיבה לכך, כאמור, היתה התנהגותו של הנאשם ולא פקק התנועה.
גרסתו של הנאשם בעדותו לפיה הנוסעת פנתה כלפיו ביידיש אינה עולה בקנה אחד עם גרסתו במועד ההקראה לפיה היא קיללה אותו באנגלית.
הנוסעת ציינה בעדותה כי אינה דוברת אנגלית ואינה מקללת לא בעברית ולא באנגלית וגרסתה זו אמינה בעיניי ומקובלת עליי.

נותר בליבי ספק באשר לגורמים אשר עמדו בבסיס הימנעותו של הנאשם להציג לחוקר את המסמכים שנדרשו על ידו.
כפי שמצוין על גבי הקבלה (ת/5) הופקה החשבונית מטעמה של חברת טקסיקול, נאשמת מס' 1. גרסתו של הנאשם לפיה אין באפשרותו לאתר את מעסיקיו על מנת למסור לחוקר את המסמכים שנדרשו על ידו נתמכת בעובדה שגם המאשימה לא הצליחה עד כה לאתרם, לא לצורך חקירה ולא לצורך מסירת ההזמנות.
לכן, אני מוצא לזכות את הנאשם מהאישומים הרלוונטיים, מחמת הספק.

סיכומו של דבר, אני מחליט להרשיע את הנאשם בעבירות של אי הפעלת מונה והתנהגות שאינה הולמת, ולזכותו, מחמת הספק, מעבירות של אי מילוי חובה וסירוב למסור ידיעות ומסמכים.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ד תמוז תש"ע, 06/07/2010 במעמד הנוכחים.
מרדכי כדורי
, שופט
גזר דין כנגד נאשם 3

הנאשם שלפני הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של אי הפעלת מונה והתנהגות שאינה הולמת נהג המורשה להסיע נוסעים ברכב ציבורי.

עברו של הנאשם מכביד מאוד. הנאשם הורשע ב- 4 עבירות קודמות של אי הפעלת מונה ו- 3 עבירות קודמות של התנהגות שאינה הולמת.

אי הפעלת מונה הינה עבירה כלכלית אשר מבצעה מבקש להגדיל את הכנסותיו תוך כדי עבירה על החוק.
אין מנוס מלהכביד בקנס המוטל על עבירה מאין זו, על מנת להבהיר לעבריין כי עבירה זו אינה משתלמת. במיוחדת נכונים הדברים שעה שמדובר בהרשעה חמישית מסוג זה.

כמו כן יש להחמיר בגין עבירה של התנהגות שאינה הולמת, אשר נעברת זו פעם רביעית. על בית המשפט לשדר מסר ברור וחד משמעי אשר יבהיר לנאשם ולמסיעים הציבוריים האחרים כי חובה עליהם להתנהג בדרך נאותה לנוסעים ולשמור על כבודם.

לא נעלמה מעיניי העובדה שהנוסעת מחלה לנאשם. אולם על בית המשפט לבכר את האינטרס הציבורי, במיוחד לנוכח עברו של הנאשם. לכן אני מוצא לתת לסליחה זו משקל מועט בלבד.

היה מקום לשקול להקל עם הנאשם בקנס ולפסול את רישיון הנהיגה הציבורי שלו לפרק זמן ממושך. אולם הנאשם מבקש שלא לעשות כן תוך תקווה כי הרישיון הציבורי יוחזר לו בעקבות הליכי ערר אותם הוא נוקט.
אני דן איפוא את הנאשם לעונשים הבאים:

1. לתשלום קנס בסך 10,000 ₪ אשר ישולם ב 10 תשלומים חודשיים החל מיום 1/10/2010.
2. לפסילה מלקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם יעבור עבירה של התנהגות שאינה הולמת או אי הפעלת מונה.
3. הנאשם יחתום על התחייבות על סך של 15,000 ₪, לפיה לא יעבור עבירות של אי הפעלת מונה והתנהגות שאינה הולמת נהג המורשה להסיע נוסעים ברכב ציבורי במשך שלוש שנים מהיום. לנוכח שביתת מזכירות בית המשפט תיחתם ההתחייבות עד ליום 1/9/2010, שאם לא כן ייאסר הנאשם למשך 14 יום.

4. הנאשם ישלם למתלוננת, גב' רוחמה דגן ת.ז 54125083 מרחוב עזרה תורה 28 ב' בירושלים, פיצוי בסך 500 ₪. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1/9/2010.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

<#8#>

ניתן והודע היום כ"ד תמוז תש"ע, 06/07/2010 במעמד הנוכחים.
מרדכי כדורי
, שופט
הוקלד על ידי: הילה כהן-טיאר
5
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
תת"ח 186-09 מ.י. משרד התחבורה - תביעות משפטיות נ' טקסי קול בע"מ
ואח'
06 יולי 2010








תתח בית משפט לתעבורה 186/09 מדינת ישראל – משרד התחבורה נ' טקסי קול בע"מ, אילן בוחבוט, משה עמדי מזרחי (פורסם ב-ֽ 06/07/2010)