פסקי דין על ג'ומאנה בשותי | פסקי דין על נאדרה בשותי | פסקי דין על ג'רייס בשותי | פסקי דין על אדיב עיאס

16761/04 תט     07/07/2010




תט 16761/04 ג'ומאנה בשותי, נאדרה בשותי, ג'רייס בשותי נ' אדיב עיאס








בית משפט השלום בחיפה

ת"ט 16761-04 בשותי ואח' נ' עיאס





בקשה מס' 1

בפני

כב' הרשמת
גילה ספרא-ברנע

מבקשים
1.ג'ומאנה בשותי

2.נאדרה בשותי

3.ג'רייס בשותי
ע"י ב"כ עוה"ד נעים מוסא


נגד

משיב
אדיב עיאס
ע"י ב"כ עוה"ד שמעון רביב


החלטה


תיק ישן זה החל בבקשה לביצוע שטר, בתיק הוצל"פ 02-18088-04-3.

השיק נשוא התיק הינו שיק בסך 980,000 ₪ לז.פ. 23/1/04, שמשכה המבקשת מס' 1 מחשבונה בבנק הפועלים, ונחתם בגבו ע"י המבקשת מס' 2 וע"י המבקש מס' 3 והגיע לידי המשיב, שגם הוא חתם בגב השיק.

השיק חולל מהסיבות: חשבון סגור ומוגבל.

המבקשים הגישו ביום 1/9/04 התנגדות ובקשה לביטול הליכי עיקול בטרם מתן אזהרה.

ההתנגדות נמחקה לאחר שהתיק נסגר ע"י כב' רשמת ההוצל"פ, ולאחר שנפתח מחדש (עקב בעיה בתשלום אגרת תביעה), נקבע לדיון לפניי ליום 24/1/05 (החלטתי מיום 24/11/05). הדיון נדחה לבקשת הצדדים ליום 2/3/05 (החלטתי מיום 28/12/04) ושוב ליום 25/5/05 (החלטתי מיום 1/3/05).

לדיון לא התייצב איש מטעם המבקשים, ההתנגדות נדחתה, והעיקולים אושרו (פרוטוקול מיום 25/5/05).

הבקשה שפניי, לביטול ההחלטה הנ"ל, הוגשה ביום 6/9/09.

בבקשה טענו המבקשים כי אי התייצבותם לדיון היתה עקב הסדר, אליו הגיעו "החייבים האמיתיים" בתיק, אבו שקארה ראדי ו/או ג'ריס, ביום 18/4/05, ולאחריו הובטח למבקשים כי אין צורך בהופעתם לדיון, וכי תיק ההוצל"פ ייסגר, וכי בסמוך לדיון הודיע המשיב למבקש מס' 3 כי אין צורך להגיע לדיון, וכי הוא יורה לבא כחו לסגור את התיק בבית המשפט.
לגוף העילה השטרית טענו המבקשים כי השיק נשוא התביעה ניתן ללא שם הנפרע, כבטוחה להלוואה שקיבל מר אחמד דבאח, מכר של המבקש מס' 3 ממר אבנר חדד, ההלוואה נפרעה והיה על מר חדד להשיב את השיק למבקש מס' 3.

עוד טענו המבקשים כי ביום 20/9/06 הוחתמו תחת הטעייה על הסכם לפרעון החוב (צורף כנספח הן לבקשה והן לתגובה), תוך שסברו כי החוב הינו כ-17,000 ₪, כפי שהופיע בתיק ההוצל"פ באותו זמן.

כל אחד מהמבקשים נתן תצהיר. המבקש מס' 3 הינו העד העיקרי, ותצהירו מפורט משל שתי המבקשות האחרות.

המשיב הגיש תגובה לבקשה, ובה טען כי הבקשה מוגשת באיחור, לאחר שהליכי מימוש מקרקעין בתיק ההוצל"פ הגיעו לשלב מכריע של מציאת דיור חלופי למבקשים. עוד נטען כי אין תימוכין לטענת המבקשים כי החוב הינו של האחים אבו שקארה או של אותו אחמד דבאח, כי סכום החוב הנמוך יחסית שהופיע בתיק ההוצל"פ בעת חתימת הסכם הפשרה מיום 20/9/06 מקורו בטעות, מאחר והתיק נסגר עקב תקלה בתשלום האגרה, ולאחר מכן נפתח והיתרה תוקנה, וכי אין לקבל את
טענת המבקשים שכן לא יעלה על הדעת כי יחתמו על הסדר לפיו ישלמו ע"ח החוב תשלומים בני 5,000 ₪ לחודש, אח"כ 10,000 ₪ לחודש ולאחר מכן 15,000 ₪ לחודש. הטענה אינה עולה בקנה אחד עם הטענה כי המבקשים סברו כי החוב הינו כ-17,000 ₪. המשיב מדגיש כי המבקשת מס' 1 הינה עו"ד ובעת החתימה על ההסכם היתה מתמחה, וכי המבקשים היו מיוצגים כל העת ע"י עו"ד.

המבקשים הגישו תגובה לתגובה בה חזרו על טענותיהם.

הצדדים הוזמנו לדיון בבקשת הביטול, ולפי התוצאות גם בהתנגדות, לפניי ליום 1/2/10. גם מועד זה נדחה לבקשת הצדדים ליום 3/2/10 ולאחר מכן ליום 16/2/10.

ביום 16/2/10 התקקים לפניי הדיון, נחקרו שתי המבקשות, וב"כ המשיב ויתר על חקירת המבקש מס' 3.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בכתבי הטענות השונים, אני מוצאת כי יש בתיק זה שאלות, הראויות להתברר, ואין לדחות את טענות המבקשים בשלב זה.

א. הארכת מועד

אין חולק כי הבקשה מוגשת באיחור ניכר. החלטתי מיום 25/5/05, בה נדחתה ההתנגדות, מהווה

פסק דין
. המבקשת מס' 1 הודתה כי ידעה על החלטה זו בסמוך למועד נתינתה: "אני משיבה שנודע לנו על ההחלטה בערך שבוע לאחר שניתנה..."(פרוטוקול, עמ' 4, שורות 22-23).

המדובר באיחור משמעותי של כ-4 שנים, ועל המבקשים להציג "טעם מיוחד" משמעותי לאיחור במועד שנקבע בחיקוק (תקנה 214 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). המבקשת מס' 1 ציינה כי עם היוודע למבקשים על ההחלטה שניתנה בהעדרם פנו לבא כחם להכנת בקשה לביטול, אך אז הגיע המשיב לביתם ואמר להם לא לדאוג מהעניין, כי אין לו טענה כלפיהם אלא הוא מבקש להיפרע מהאחים אבו שקארה, וכי הוא הבטיח כי יבטל את הכל (פרוטוקול, עמ' 4, שורות 24-30).
עוד טענו שתי המבקשות כי לא קיבלו מסמכים בתיק זה במשך שנים, ולכן האמינו כי העניין הסתיים. המבקשת מס' 1 העידה כי קיבלה מסמכי הוצל"פ, אך לא ידעה לקרוא אותם והעבירה אותם לביתה, והמבקשת מס' 2, הבת, טענה כי הגיעו מסמכי הוצל"פ רבים עקב חובות רבים שלה, אך לא בעניין זה. לבסוף הודתה המבקשת מס' 1 כי קיבלה הודעה על מינויו של ב"כ המשיב ככונס נכסים לדירת המבקשים בסמוך לחודש אוקטובר 2008 (מב/1), ושוב אמרה כי אביה הלך אל המשיב והאחרון "סחב אותנו בזמן" (פרוטוקול, עמ' 6, שורות 10-13), עד שהחליטה לא לשמוע למשיב ולאביה ופנתה לבא כחם דהיום, והוגשה הבקשה דנן.

אני מוצאת לנכון לקבל את טענות המבקשת כטעם להארכת מועד להגשת הבקשה, בין השאר מאחר והטענות לא נסתרו, ובמיוחד לאור נימוקי ההגנה לגוף העניין, כפי שיפורט להלן.

ב. אי התייצבות לדיון ביום 25/5/05
טענה זו נטענה בצורה מפורטת. כל המצהירים טענו כי ביום 18/4/05 נפגשו האחים אבו שקארה עם המשיב וערכו הסכם בעניין תיק זה. המבקשים טענו כי בעקבות ההסכם הודיע המשיב למבקשים באמצעות המבקש מס' 3 כי אין עוד צורך בדיון, וכי הוא יפנה לבא כחו ויבקש כי יסגור את התיק. לטענה זו בסיס עובדתי בבקשת הדחייה מיום 1/3/05, בה נכתב בסעיף 4 כי מטרת הצדדים לנהל מו"מ, ואף ב"כ המשיב בדיון בפני
י ביום 25/5/05 אישר כי הדיון נדחה לאחר שסוכם כי ב"כ המבקשים ינהל עימו מו"מ. לא נאמר האם מו"מ כזה נוהל, אם לאו.

המצהיר היחיד שהעיד על הסכמת המשיב מידיעה אישית, המבקש מס' 3, לא נחקר אודות תצהירו, שם הצהיר על הדברים בסעיפים 9.7 עד 9.10 לתצהיר. על כן אני קובעת כי לצדדים הסבר סביר לאי הופעתם לדיון, הנעוץ בהבטחת המשיב כי העניין הוסדר, אין צורך בהופעתם, וכי הוא יורה לבא כחו לסגור את התיק בבית המשפט.

ג. ההגנה לגוף השטר
גם בעניין זה העד העיקרי, ובעל הידיעה האישית הינו המבקש מס' 3, ודווקא הוא לא נחקר, בעוד העדה, המבקשת מס' 2 דווקא נחקרה ארוכות, אף שהיה ברור לכל כי ידיעתה הינה מכלי שני של המבקשת מס' 1, בתה, או המבקש מס' 3, בעלה. בנסיבות אלו לא נסתרו טענות המבקשים לפיהן החוב אינו שלהם אלא השיק נמסר לאבנר חדד כבטוחה לחוב של אחד אחמד דבאח, חברו של המבקש מס' 3, וקשור לאחים אבו שקארה. הטענה כי החוב נשוא השיק סולק מתערערת מההסכם המאוחר מיום 20/9/06 (נספח ג' לבקשת המבקשים, נספח א' לתגובת המשיב), לפיו התחייבו שלושת המבקשים לפרוע את החוב נשוא תיק ההוצל"פ והמינוי ככונס נכסים בתשלומים בסכומים משמעותיים, אך אין בכך כדי להכריע בגורל הטענה.

נסיבות חתימת ההסכם שנויות במחלוקת. ראשית, לא ניתן לדעת מתי נחתם ההסכם אל נכון, לאחר שהוא נושא כותרת של יום 20/9/06 ואימות עו"ד מיום 20/6/06. תאריך העריכה לא מתיישב עם מכתב ב"כ המשיב מיום 6/9/06, (נספח ג' לתגובת המשיב), שם כתב כי המבקשת הגיעה עם הוריה להסדר החוב. אפשר שהתאריך הנכון הוא 20/6/06, אך עובדה זו לא הוכחה.

זו אינה הבעיה היחידה עם ההסכם. עיון בתדפיס תיק ההוצל"פ, שצורף לבקשת המבקשים מעיד כי לא שולם כל תשלום עפ"י הסכם זה, שאמור היה להתחיל ביום 30/9/06. לא נסתרה טענת המבקשים כי ההסכם לא נחתם בפני
עו"ד סעדי, וכי לא נכח כלל בפגישה, בה נחתם ההסכם. ממילא לא נסתרה הטענה כי ההסכם היה למראית עין, ולא לשם אכיפתו על המבקשים.

המבקשים העלו טענה לפיה הסכימו לחתום על ההסכם רק לאחר שהמבקשת מס' 1 ביררה במרכז המידע של בית המשפט נאמר לה כי יתרת החוב בתיק הינה רק כ-17,000 ₪. אין חולק כי זו היתה היתרה הרשומה בתיק בזמן הרלוונטי, אך מדוע שיסכימו המבקשים לחתום על ההסכם, אם הם טוענים כי אין כל חוב למשיב? גם טענה זו לא ניתן להכריע כעת, לאחר שאין כל הסבר לעובדה שהחוב בתיק ההוצל"פ הראה את היתרה השגוייה, לא הוכח כיצד נוצרה וכיצד תוקנה, וספק אם יש קשר בין שיבוש היתרה בתיק, שלא תוקן למצער עד ליום 30/6/07, לבין חילול השיק שמסר ב"כ המשיב לתשלום האגרה בתיק. תיק ההוצל"פ נסגר ע"י כב' הרשמת מרגולין-פלדמן ביום 23/9/04 ונפתח מחדש בסמוך לנובמבר 2004. ב"כ המשיב לא צירף את ההחלטה על תיקון סכום החוב, והדבר פועל לרעת המשיב בשלב זה.

בנוסף לא נסתרו הטענות לפיהן המשיב או מר חדד הם שמילאו את שמה של המבקשת מס' 2 כנפרעת ואת הסכום במילים ובספרות. לא נסתרה הטענה כי היה על אבנר חדד להשיב את השיק למבקש, אך הוא העבירו למשיב שלא כדין, ולמטרות זרות.

אין מקום להכריע במהימנות טענות המבקשים, כפי שמבקש ב"כ המשיב בסיכומיו לעשות, מאחר ואין לדרוש מהם בשלב זה להוכיח את טענותיהם, להביא עדים, או אף להראות כיצד יוכיחו את טענותיהם. בשלב זה די בהצגת הגנה לכאורה, ובנטל זה עמדו המבקשים מעבר לצורך, במיוחד לאחר שהמבקש מס' 3 לא נחקר.

יש לשמוע את המשיב, את מר חדד ואפשר שאף אנשים נוספים, וזאת לאחר שתינתן למבקשים רשות להתגונן.
אני מאריכה את המועד להגשת הבקשה, מבטלת את החלטתי מיום 25/5/05, ומקבלת את ההתנגדות לביצוע שטר בטענותיה.

לאור סכום החוב המשמעותי, וספקות שעלו גם בגירסת המבקשים, אני קובעת כי העיקול וצו מינוי כונס הנכסים לא יבוטלו, ויישארו על כנם עד למתן פסק הדין הסופי, אך ההליכים ימשיכו להיות מעוכבים, על מנת לא לגרום למבקשים נזק בלתי הפיך, ומן הצד האחר לשמור על המצב הקיים.

הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד ייקבעו בפסק הדין הסופי, ולפי תוצאותיו.

ניתנה היום,
כ"ה תמוז תש"ע, 07 יולי 2010, בהעדר הצדדים.









תט בית משפט שלום 16761/04 ג'ומאנה בשותי, נאדרה בשותי, ג'רייס בשותי נ' אדיב עיאס (פורסם ב-ֽ 07/07/2010)