פסקי דין על לבנת יעל גולדברג | פסקי דין על המוסד לבטוח לאומי

1205/09 בל     12/07/2010




בל 1205/09 לבנת יעל גולדברג נ' המוסד לבטוח לאומי








בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו



ב"ל 1205-09 לבנת יעל גולדברג
נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית






בפני
:
כב' השופטת הדס יהלום



התובעת

לבנת יעל גולדברג
038948428

-


הנתבע
:

המוסד לבטוח לאומי




פסק דין



1.
הוגשה תביעה בעקבות שלילת זכאותה של התובעת לדמי לידה.

הסוגיה שבמחלוקת היא האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין חברת שוגון תיקים ומוצרי עור בע"מ.

2.
כך נאמר בתצהיר התובעת:
"1.
עבדתי בחברת שוגון תיקים ומוצרי עור בע"מ ... החל מחודש ינואר 2006 במתכונת של עבודה לפי שעה בתעריף של 35 ₪ לשעה. עיקר עיסוקי בחברה היה תחזוקת אתר האינטרנט של החברה, בעיבוד תמונות עבור האתר בתוכנות מחשב בתוכנות מחשב ובעדכון צילומי מוצרים חדשים לאתר החברה. מדי חודש עבדתי כ- 20 שעות, ובהתאם קיבלתי את שכרי.

במקביל לעבודתי השלמתי את לימודי המסטר שלי באוניברסיטה העברית.

2.
בחודשים ינואר – מרץ 2007 הצטרפתי לבעלי אשר עבד בהודו. עם זאת, לא הפסקתי את עבודתי בחברה והמשכתי אותה "מרחוק" באמצעות האינטרנט, באופן שהשקעתי 20 שעות מדי חודש בעבודתי כמתחזקת אתר האינטרנט של החברה במהלך הטיול אשר ערכתי.

3.
למען השלמת התמונה יובהר, כי מחלקת הנהלת החשבונות אצל החברה קלטה את מס' השעות אשר עבדתי מידי חודש, אך מכיוון שלא קיבלה נתונים לגבי התפלגות השעות על פני ימי העבודה, אלו לא הוקלדו כלל, באופן שבתלוש המשכורת נראה כאילו עבדתי יום אחד. יובהר כי לענייננו אין כל חשיבות למספר ימי העבודה שלי, אלא למספר השעות אשר עבדתי בפועל ובגינן קיבלתי שכר.

4.
במהלך חודש אפריל 2007, לאחר חזרתי לארץ וחזרתי לעבודה סדירה במשרדי החברה, גדל היקף משרתי בשוגון למשרה מלאה, כאשר בסיס שכרי היה 5,000 ₪ ברוטו. בתוך כך, הורחבו סמכויותיי בחברה ובנוסף לעבודתי בתחזוק אתר האינטרנט של החברה, ועסקתי בעבודות גרפיקה.

5.
יובהר ויודגש כי עבדתי במשרה מלאה מידי יום, במשרדי החברה. במסגרת זו הייתי שותפה בהפקת והכנת הקטלוג. עיסוק זה כלל תחומי אחריות רבים כגון: עריכת הקטלוג, בחירת המוצרים והדגמים אשר יכנסו לקטלוג, הפקת הצילומים, עיצוב הצילומים, עיבוד התמונות, סריקת תמונות באינטרנט, עריכה גרפית ועבודות גרפיקה, תיאום מול סוכנים ואני מקצוע, חיבור והקלדת טקסטים המופיעים בקטלוג וכולי.

6.
עסקתי בכל פרט ופרט שנגע להפקת הקטלוג על כל היבטיו. לשם כך ביקרתי בסטודיו לצילום מספר רב של פעמים, השתתפתי בדיונים עם כל שאר המעורבים בעניין, ופעלתי לקידום הקטלוג בצורה אינטנסיבית ביותר באופן שעבודתי בחברה נמשכה 12 – 8 שעות ביום.
7.
במקביל המשכתי לעדכן את אתר האינטרנט של החברה, בניתי מאגר תמונות, עיצבתי עלון פרסומי ועוד פעולות רבות.

8.
לשם השלמת התמונה יצויין כי בחודש אפריל 2007 קיבלתי שכר על פי בסיס 5,000 ₪ לחודש. בשל תשלום מפרעה אשר נוכתה משכרי התשלום בפועל היה נמוך מכך, וראה בתלוש השכר לחודש אפריל 2007: משכורתי עמדה על סך 5,000 ₪ ממנה נוכו ניכויי חובה (ביטוח לאומי ומס בריאות) ומפרעה בסך 2,413 ₪, כך התשלום בפועל בחודש זה לאחר ניכוי המפרעה אשר ניתנה לי, עמד על סך 2,163 ₪ בלבד, וזאת אך ורק בשל ניכוי המפרעה. עם זאת, שכרי בסך הכל לא שונה עקב כך.

9.
החל מיום 24/9/07 יצאתי לחופשת לידה. בגין חודש זה קיבלתי שכר חלקי בסך 3,808 בגין ימי העבודה בהם עבדתי בפועל באותו חודש.

10.
בפברואר 2008 לאחר חופשת לידתי שבתי לעבודתי במשרה מלאה והמשכתי בתחזוק אתר האינטרנט של החברה, תרגום מסמכים שונים לאנגלית, נסיון בפיתוח תחום ניהול תחום המוצרים ה"ירוקים" ועוד. החל מחודש אפריל 2008 (לאחר כשנתיים בחברה בסה"כ) הועלה שכרי לבסיס ברוטו של 6,000 ₪".



3.
מעדותה ומחקירתה בפני
חוקר המל"ל עולה שמינואר 2006 עבדה לפי שעות, ומאפריל 2007 החלה לעבוד בשכר חודשי.

4.
לא הוצגו תלושי שכר לשנת 2006. הוצג ריכוז של התלושים, ממנו עולה שלא היתה העסקה רצופה בשנת 2006.

התובעת לא הציגה אישור על תשלום שכר בשנת 2006, אף שלטענתה יש לה תדפיסי חשבון בנק בהן מופיעות הפקדות שכר.

כן לא הציגה דוחו"ת נוכחות לשנת 2006, אף שלחוקר המל"ל אמרה שהדפיסה כרטיס באותה עת.

לדברי התובעת, היתה מדווחת על השעות אולם לא זכרה האם בכתב או בעל פה.

כן העידה שעבדה גם בבית וגם במשרד, לרוב בבית ולפעמים מהמשרד.

התובעת נשאלה האם יש לה הוכחה שביצעה עבודה כלשהי באותה תקופה. התובעת התקוממה על השאלה. יחד עם זאת, העידה שעבדו איתה אנשים נוספים כגון גרפיקאית, אולם אלה לא הובאו למתן עדות.

5.
התובעת שהתה בחו"ל ביחד עם בעלה, בחודשים ינואר עד מרץ 2007.

לדבריה, בעלה נסע לצורך עבודה והיא התלוותה אליו והמשיכה את עבודתה מחו"ל .

כך העידה:

"היה לי דיסק עם התמונות שהייתי צריכה לעבוד עליהם ולהכניס אותם וזה היה ... וגם פה אני חושבת שזה מדווח כיום בחודש כי שוב, זה לא היה משהו שהייתי בקשר ... ואמרתי לה היום עבדתי שעתיים או לא. אני עבדתי באופן די קבוע עשרים שעות חוץ מהחודשים שבהם לא עבדתי".

6.
התובעת הופנתה לטופס התביעה, החלק שמולא על ידי המעביד ובו פירוט תקופת העבודה.

לגבי חודשים 1/07 עד 3/07 כולל, נכתב שעבדה יום אחד לחודש.

כך השיבה:

"... העבודה שלי היתה תחזוקה של האתר. זה אומר לסרוק תמונות, להכניס אותם למחשב. זה משהו גלובלי שהייתי עובדת 20 שעות בחודש ...

פה עבדתי שעתיים, פה עבדתי שלוש שעות, פה עבדתי ארבע שעות. אני הגשתי בסוף החודש כמעט באופן קבוע שעבדתי 20 שעות וכנראה החלוקה של השעות ...".


7.
התובעת העידה שכאשר חזרה לארץ, באפריל 2007, התפקיד שלה השתנה לחלוטין.

כך העידה:

"... כשאני חזרתי שוגון רצתה להוציא קטלוג כבר כמה חודשים קודם לכן ולא היה מי שיניע את זה קדימה. אני חזרתי לארץ, לא היתה לי עבודה כי גמרתי את המאסטר חודש אחרי שחזרתי. זה התאים בול שאני זאת שאפיק את הקטלוג וזה מה שעשיתי ... אם עד עכשיו עבדתי 20 שעות לחודש, מאותו יום עבדתי כמעט 20 שעות ביום ...".

8.
התובעת אמרה שעסקה בגרפיקה.

משהופנתה לכך שרותי, חמותה, אמרה שהתובעת לא עסקה בגרפיקה, ההשיבה התובעת:

"... לקטלוג הזה יש גרפיקאית מוסמכת, מנוסה, שבעצם היא, אם היה כתוב מי עשה את זה, זה יהיה הגרפיקאית.

עדיין יש המון עבודות גרפיקה שצריך לעשות שלא נחשבות. למשל לצרוב את התמונות, שזה שעות על גבי שעות. חבל לבזבז את הנסיון של גרפיקאית מוסמכת. כנ"ל המון דברים אחרים שעשיתי שלוקחים וגוזלים שעות ועדיין עשיתי אותם".

9.
עוד העידה שלאחר הלידה חזרה לעבודה ועבדה באופן מלא, שעות רבות ביום, יום יום.

10.
מטעם התובעת העידה חמותה, גב' רות חלפין, מנהלת העסק.

כך הצהירה:
"1.
אני משמשת מנהלת ומבעלי חברת שוגון תיקים ומוצרי עור בע"מ (להלן: "החברה"), והייתי אחראית על עובדי מחלקת הגרפיקה, וביניהם על לבנת יעל גולדנברג.
2.
אני מכירה את לבנת באופן אישי-משפחתי, וגם במסגרת עבודתי בחברה. בתחילת דרכה בחברת לבנת עבדה כ- 20 שעות חודשיות ועיקר עיסוקה היה בתחזוקת אתר האינטרנט של החברה, בעיבוד תמונות עבור האתר בתוכנות מחשב ובעדכון צילומי מוצרים חדשים לאתר החברה.
3.
במהלך חודש אפריל 2007, החלה לבנת לעבוד בחברה במשרה מלאה. מלבד תפקידיה הקודמים אשר המשיכה לבנת למלא, לבנת הייתה מעורבת בהפקת קטלוג החברה. לבנת עבדה בחברה במשרה מלאה מידי יום, במשרדי החברה, משך 8-12 שעות מידי יום. לבנת עסקה יחד עם צוות נוסף בהפקת הקטלוג לרבות עריכת הקטלוג, בחירת המוצרים והדגמים אשר יכנסו לקטלוג, הפקת הצילומים, עיצוב הצילומים, עיבוד התמונות, סריקת תמונות באינטרנט, עריכה גרפית, תיאום מול סוכנים ואנשי מקצוע, חיבור והקלדת טקסטים המופיעים בקטלוג וכולי.
4.
החל מיום 24/9/07 יצאה לבנת לחופשת לידה. בפברואר 2008 לאחר חופשת הלידה שבה לבנת לעבודה במשרה מלאה והמשיכה בתחזוק אתר האינטרנט של החברה, ובמקביל עסקה בנושאים חדשים כגון ניהול ענייני הסניף האנגלי של החברה, תרגום מסמכים שונים לאנגלית, ניהול תחום המוצרים ה"ירוקים" ועוד.
5.
במהלך חופשת הלידה הגיעה לבנת לחברה לביקורים חברתיים בלבד. לבנת לא ביצעה עבודה כלשהי בחברה במהלך חופשת הלידה, אלא הגיעה לביקור חברתי בלבד יחד עם בנה התינוק.
6.
מחליפתה של לבנת בתקופת חופשת הלידה הייתה גב' דגנית קם, אשר ביצעה את כל מטלותיה בזמן חופשת הלידה".

11.
לדברי העדה, בעסק מועסקים היא ושני בניה ועוד כלה למעט התובעת.

העובדים האחרים בעסק, מדווחים על שעות העבודה באמצעות החתמת כרטיס. ואולם, העדה לא ידעה לאמר מי מדווח ומי לא, ומי מחליט על כך.

לדבריה, התובעת החלה לעבוד בעסק לפני שנסעה להודו וכן לאחר שחזרה.

העדה נשאלה מי החליף את התובעת בתקופה שהיתה בחופשת לידה והשיבה:


"עבדנו במקביל עם עוד גרפיקאית שאת הדברים הכי חשובים כבר סיימנו. את הדברים שקשורים להחלטות, לטקסטים, להגהות, לצילומים. היה רק עניין ... להכניס אולי דברים ואני לא זוכרת בדיוק ...".



העדה לא ידעה לאמר מתי יצא הקטלוג. לדבריה, כאשר התובעת ילדה הוא עדיין לא הופק.

12.
העדה נשאלה האם התובעת עבדה בתקופת חופשת הלידה.

כך השיבה:
"ש.
גם כשהיא היתה בחופשת לידה. ז"א היית צריכה את העזרה שלה גם כשהיא היתה בחופשת הלידה.
ת.
אה, חופשת לידה לא יכולה להגיד לך. לא זוכרת אותה מבחינת עבודה. איך אפשר לעבוד בחופשת לידה? איזה עבודה אפשר לעשות?
ש.
לא יודעת, אני שואלת. אני שואלת אותך, תגידי לי מה את חושבת.
ת.
היא באה עם סל קל, אנחנו יושבים בפינת האוכל ומדברים. מה? איזה עבודה אפשר לעשות עם תינוק?
ש.
לא דיברתם על עבודה כשהיא היתה?
ת.
אנחנו מדברים יום ולילה וחולמים עבודה. מה להגיד לך?שאני זוכרת אם דיברנו או לא? אנחנו חולמים ואנחנו מדברים עבודה ואנחנו חיים את העבודה. אני אגיד לך שלא דיברנו? אני אשקר אותך. אני לא אשקר אותך.

חיים את העבודה. אבל כשגרה 10 דקות מהעבודה במושב חמד ובאה לבקר אותי, אז להגיד לך שהיא לא התעניינה או לא ידעה? אני לא זוכרת להגיד לך באיזה שלב היה הקטלוג. לא זוכרת. אני רק זוכרת את הנקודה המאוד חשובה, שכשלבנת הגיעה ללידה, היינו, נשמנו לרווחה ואת הדברים החשובים ...
ש.
כי זה היה לקראת הסוף כבר.
ת.
כן וטקסטים של דברים של הגהות, של דברים שהייתי צריכה אותם בצילומים ודברים שהיו חשובים לי, נעשו. מה קרה אח"כ שהיא באה? לא יודעת להגיד. זה שהיא באה לבקר, היא באה עם תינוק, על מה דיברנו? אני אגיד לך שלא דיברתי על עבודה אז אני אשקר, מה אני אגיד לך".

13.
מצהירה נוספת מטעם התובעת, גב' מיה בן דוד, העידה:

"1.
אני עובדת בחברת שוגון תיקים ומוצרי עור בע"מ (להלן: "החברה") בתפקיד מנהלת אדמיניסטרטיבית החל מיום 06.12.2005.

2.
אני מכירה את לבנת יעל גולדברג
מתחילת עבודתה בחברה.

3.
למיטב ידיעתי, ובעבודתי עימה, עיקר עיסוקה של ליבנת היה בתחום הגרפיקה ואתר האינטרנט.

4.
החל מיום 24.9.07 יצאה לבנת לחופשת לידה.

5.
בפברואר 2008 לאחר חופשת הלידה שבה לבנת לעבודה.

6.
במהלך חופשת הלידה הגיעה לבנת לחברה לביקורים חברתיים בלבד. למיטב ידיעתי, לבנת לא ביצעה עבודה כלשהי, אלא הגיעה לביקור חברתי בלבד יחד עם בנה התינוק".

14.
בחקירתה לא זכרה להגיד מתי התובעת התחילה לעבוד.

באשר לנוכחותה בעבודה בחופשת הלידה, העידה שבאה עם סלקל ותיק החתלה וברכה בשלום את עובדי המשרד.

לדבריה, התובעת לא הגיעה לביקורים חפוזים אלא לשהיה ממושכת, אך לא ידעה לאמר לכמה שעות.

15.
בסיום הדיון, הגישה ב"כ המל"ל תעודת עובד ציבור בה נכתב:


"אני החתומה מטה מעידה ומאשרת בזה כי הגב' לבנת יעל גולדברג
ת.ז. 3894842-8 הגישה בקשה לדמי לידה בתאריך 25/11/07.

התביעה אושרה עפ"י שכר של 700 ₪ בכל חודש.

הסכום על סך 2,186 ₪ הופקד ב- 13/7/08.

לאחר חקירה והתיעצות עם ענף אמהות במשרד הראשי בירושלים הוחלט לראותה "עובדת שנתית" ולחלק את ההכנסה ב- 12 חודשים ולהפחית 30% מתשלום דמי הלידה מאחר וחזרה לעבודה של יומיים בשבוע במהלך חופשת הלידה".

16.
הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

17.
לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שבתיק, להלן פסק הדין.

18.
בתלושי שכר כתוב תאריך תחילת עבודה ינואר 2006.

התובעת העידה שבתקופה זו ועד 4/07, עבדה לפי 20 שעות בשבוע.

עיון בריכוז התלושים (נ/5) מעלה כי בשנת 2006 הוצאו תלושים על חודשים ינואר עד אפריל ולאחר מכן חודש יולי.

השכר עמד על 2,100 ₪ בחודש ינואר ולאחר מכן 351 ₪, 495 ₪ וסכומים דומים.

בשאר החודשים בשנת 2006 לא הוצאו תלושי שכר.

בטופס שאלון למל"ל בחודש 12/07 (נ/6), נכתב ששעות העבודה הן "יום יום 11:00 – 19:00 לערך".

זאת, בניגוד לעדות התובתע כי במרבית התקופה עבדה 20 שעות לחודש.

19.
התובעת שהתה בחו"ל עם בעלה, בחודשים ינואר עד מרץ 2007.

בחודשים אלה שולם לה שכר בסך 700 ₪ לחודש.

התובעת טענה שעבדה מחו"ל, בעדכון אתר האינטרנט של החברה.

יחד עם זאת, לא ידעה לאמר כיצד דווחה על שעות העבודה, האם בכתב או בעל פה ולמי.

כמו כן, לא הביאה תעוד על עבודה כלשהי שעשתה בחודשים אלה.

20.
האמור לעיל מעלה בספק רב את תקופת העבודה הנטענת מחודש ינואר 2006 ברצף עד אפריל 2007.


יתכן שעבדה במשך מספר שעות ספורות בחודשים בודדים בשנת 2006.

החל מחודש 8/06 לא הוכיחה שעבדה בחברה.

בודאי שלא הוכיחה שעבדה 20 שעות בחודש, אלא לכל היותר יום אחד, כפי שדיווח המעביד למל"ל.

התובעת עצמה אמרה לחוקר שעבדה בחברה מחודש אפריל 2007.

21.
עם חזרתה מחו"ל, החל מחודש אפריל 2007, שולם לתובעת שכר בסך 5,000 ₪ ברוטו לחודש.

22.
לטענת התובעת, עם חזרתה מחו"ל החלה לעבוד על קטלוג של החברה, אשר הבעלים גב' רות חלפון עסקה בהכנתו אך כמעט שלא עמדה במשימה.

23.
התובעת נשאלה על ידי החוקר מי החליף אותה בהכנת הקטלוג עת היתה בחופשת לידה:
"ש.
מי החליף אותך בזמן החל"ד?
ת.
אף אחד. אני המשכתי להיות בעניינים של הקטלוג אך לא קיבלתי שכר.
ש.
מה הכוונה המשכת להיות בעניינים?
ת.
הייתי מדברת על זה עם חמתי, וגם הייתי מגיעה עם התינוק לחברה כפעם או פעמיים בשבוע לכ- 5 שעות.
ש.
וכמה זמן אחרי הלידה התחלת להגיע לחברה?
ת.
זה לא קבוע. וגם במהלך ה- 5 שעות שאמרתי אז היינו אוכלים צהריים וגם זה לא היה כל שבוע קבוע כלומר הייתי באה פעם פעמיים בשבוע וכל פעם זה משתנה לפי הצרכים והייתי שם בין שעה ל- 4 שעות.
ש.
מה עשית שם?
ת.
מדברת עם הגרפיקאית, מסתכלת על הקטלוג, אוכלת צהריי םוזהו ...".

24.
בתצהירה טענה שבעת היותה בחופשת לידה, החליפה אותה בעבודה עובדת בשם דגנית קם.

25.
מספר שאלות עולות מחומר הראיות.

האחת – עבודה נטענת בשנת 2006 ובראשית שנת 2007.


כפי שעולה מחומר הראיות, מדובר בתשלום שכר בחודשים ספורים בשנת 2006.
לפיכך אני קובעת שלא הוכח שהתקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין החברה במהלך כל שנת 2006.
כן לא הוכיחה שעבדה בחודשים ינואר עד מרץ 2007, עת שהתה עם בעלה בחו"ל.


השניה – האם התובעת עבדה מחודש אפריל 2007 במשרה מלאה, כטענתה, באופן שהצדיק עליה כה תלולה בשכרה.

דומה שאף המל"ל אינו מתכחש לכך שעבדה ולראיה שולמו דמי לידה, ואף תוקן החישוב של 700 ₪ לחודש, לחישוב לפי השכר בפועל.

מטעם זה, אף אני קובעת שהתובעת הוכיחה שעבדה במשרה מלאה בחברה, מחודש אפריל 2007 ואילך.

26.
השלישית – האם עבדה בחופשת הלידה.

התובעת אמרה לחוקר המל"ל שאף אחד לא החליף אותה בעבודה במהלך חופשת הלידה.
בעדותה ובתצהירה בפני
י, טענה שדגנית קם החליפה אותה בעבודה.

עובדת זו לא הובאה למתן עדות.


בעדותה לחוקר, אישרה התובעת שעבדה בחופשת הלידה, היתה מגיעה לחברה פעם עד פעמיים בשבוע, לכחמש שעות, בהם ישבה עם הגרפיקאית וגם אכלה ארוחת צהריים.

בעדותה בפני
י, התובעת חזרה בה מעדותה זו אך לא ניתן להתעלם מהדברים שנאמרו בזמן אמת ולפני קבלת יעוץ משפטי.


חמותה של התובעת גב' חלפון העידה אף היא
- בהגינותה - שהתובעת עבדה במהלך חופשת הלידה.

הובהר שהקטלוג יצא רק לאחר שהתובעת ילדה וכי במהלך חופשת הלידה עבדה על הקטלוג בעת שהיתה מגיעה לחברה עם התינוק, מעת לעת.

אמנם אין מדובא על עבודה של יום מלא, במשרה מליאה. יחד עם זאתץ, הובהר שהתובעת נכחה במקום העבודה למשך מספר שעות בלתי מבוטל, שוחחה עם הגרפיקאית על ענייני עבודה ועבדה.


העדה הנוספת מטעם התובעת, גב' בן דוד, גם היא אישרה
שהתובעת היתה מגיעה לעבודה בתקופת חופשת הלידה, לא לשהות קצרה.

27.
לא הוכח ששולם לתובעת שכר בחופשת הלידה וכן לא הוכח ששולם שכר לאחר חופשת הלידה, עבור עבודה בחופשת לידה.

יחד עם זאת, הוכח שעבדה, יומיים בשבוע למשך מספר שעות בכל פעם.


28.
המוסד לביטוח לאומי לא שלל לחלוטין את דמי הלידה, אלא 30% מהם, בשל עבודה של יומיים בשבוע.

קביעת המל"ל בענין זה עולה בקנה אחד עם חומר הראיות כפי שהוצג בפני
י.

29.
סוף דבר,
א.
התובעת לא הוכיחה שעבדה בחברה באופן רציף משנת 2006.
ב.
התובעת לא הוכיחה שעבדה בחברה בחודשים ינואר עד מרץ 2007, עת שהתה בחו"ל.
ג.
התובעת הוכיחה שעבדה בחברה מחודש אפריל 2007, במשרה מליאה.
ד.
המל"ל הוכיח שהתובעת עבדה באופן חלקי, בתקופה חופשת הלידה.

30.
החלטת המוסד לביטוח לאומי בענין הכספים ששולמו לתובעת כדמי לידה, התקבלה כדין ואין כל מקום להתערב בה.

31.
התביעה נדחית.

32.
לצדדים זכות ערעור על

פסק דין
זה לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.


ניתן היום,
12/7/10
א' באב , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














בל בית דין אזורי לעבודה 1205/09 לבנת יעל גולדברג נ' המוסד לבטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 12/07/2010)