פסקי דין על מ.י. פרקליטות אשקלון | פסקי דין על אלברט אוחיון

1056/09 פ     14/07/2010




פ 1056/09 מ.י. פרקליטות אשקלון נ' אלברט אוחיון






בית משפט השלום באשדוד
14 יולי 2010

ת"פ 1056-09 מ.י. פרקליטות אשקלון
נ' אוחיון

בפני
כב' השופטת רובין לביא

מ.י. פרקליטות אשקלון

המאשימה
נגד
אלברט אוחיון

הנאשם

<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה - עו"ד הילה דרימר

הנאשם ובא כוחו - המתמחה יצחק לוינסקי

<#6#>
גזר דין

הנאשם הודה והורשע ע"פ הודאתו בעובדות שבכתב האישום ללא הסכמה עונשית.

מדובר בפרשת שוחד בגינה הועמדו לדין 42 נאשמים כשהשיטה כמפורט:

שירות התעסוקה תאגיד שהוקם מכוח החוק, שמטרתו לפעול לריכוז מידע על המצב בשוק העבודה, להשיג עבודה לדורשי עבודה ולהפנות עובדים למעבידים. הוא פועל באמצעות לשכות שירות התעסוקה שהוקמו ברחבי הארץ (להלן : "הלשכה").

המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הביטוח הלאומי") הינו תאגיד שהוקם מכוח חוק, שאחראי בין היתר על מתן קצבאות שונות לאוכלוסיה, בהתקיים התנאים שקבועים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח - 1968 (להלן: "החוק ").

עובד שעבודתו הופסקה (להלן: "דורש עבודה"), זכאי, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק, לקבל מהביטוח הלאומי קצבת דמי אבטלה (להלן: "דמי אבטלה"), לתקופה של עד 175 ימים, או קצבת הבטחת הכנסה (להלן: "הבטחת הכנסה").

אחד מהתנאים לכך שדורש עבודה יהיה זכאי לקבל דמי אבטלה או הבטחת הכנסה, הוא רישום בלשכה כמחוסר עבודה והתייצבות לרישום בלשכה, בימים ובשעות שנקבעו על ידי הלשכה.
דורש עבודה המבקש לקבל דמי אבטלה או הבטחת הכנסה חייב להתייצב בלשכה הממוקמת בעיר מגוריו.
הליך הרישום בלשכה:

בלשכה קיימת "מערכת לזיהוי ביומטרי" (להלן: "המתקן הביומטרי"), לשם זיהוי ורישום של דורשי עבודה.
דורש עבודה שמגיע ללשכה בפעם הראשונה, נדרש לבצע הליך של רישום אצל פקיד בלשכה. בסוף הליך הרישום נילקח דורש העבודה למתקן הביומטרי, לשם נטילת טביעות אצבע. כמו כן, נמסר לדורש העבודה יום שבו אמור להתייצב בלשכה, מידי שבוע.
מהפעם השנייה ואילך, דורש העבודה מתייצב בלשכה, אך אינו מתייצב בפני
פקיד בלשכה, אלא מזין את טביעת האצבע שלו במתקן הביומטרי, כדי לרשום התייצבות כנדרש.
במידה ואין עבודה להציע, מוצא מהמתקן פתק ובו ציור של בית, המורה לדורש העבודה ללכת לביתו, לאחר שהרשמתו נרשמה.
במידה ויש עבודה להציע, או שטביעת האצבע לא זוהתה מסיבה כלשהי, מוצא מהמתקן פתק ובו נאמר לדורש העבודה לגשת לפקיד. במקרה כזה חייב להגיע לפקיד מצויד בתעודת זהות, כדי להשלים את הליך הזיהוי או את הליך שליחתו לעבודה.
דורש עבודה שנשלח לעבודה ומסרב, נשללת ממנו זכאותו לדמי אבטלה.
ללא התייצבות בפני
פקיד לא נרשמת התייצבות לדורש העבודה.
נתוני ההתייצבות מועברים מהלשכה לביטוח לאומי ובהתבסס על נתונים אלו משולמים לדורש העבודה דמי אבטלה או הבטחת הכנסה .
במהלך התקופה שבה דורש העבודה מקבל הבטחת הכנסה או דמי אבטלה, אסור לו לעבוד אלא בידיעה ובאישור של הביטוח הלאומי. דורש העבודה שעובד ללא אישור הביטוח הלאומי נשללת ממנו זכאותו לדמי אבטלה או הבטחת הכנסה.

במקרה שבפני
העובדות כמפורט:

הנאשם עובד בשירות התעסוקה משנת 1982.
עד לשנת 2004 עבד בלשכה בקריית גת והחל מתאריך 4/8/2004, עבר לעבוד בלשכה, באשדוד.
בין השנים 2006 - 2008, עבד הנאשם כפקיד רישום בלשכה באשדוד ועל כן הוא עובד ציבור.
במהלך השנים 2006-2008 פנה הנאשם למתווכים שונים ולדורשי עבודה שונים, במטרה להונות את הביטוח הלאומי, ע"י קבלת שוחד עבור רישום התייצבויות כוזבות במחשבי הלשכה, על מנת שדורשי העבודה יקבלו במרמה, דמי אבטלה או הבטחת הכנסה, בדרכים ובסכומים שיפורטו באישומים להלן.
הנאשם פנה לאנשים שהכיר - ארתור שושקוב, מאני יוחננוב, אלכסנדר דימורה, בוריס יעקובוב ואחרים (להלן: "המתווכים"), וביקש מהם להפנות אליו דורשי עבודה שמעוניינים ב"שירותיו". אלה הפנו אליו דורשי עבודה.
דורשי העבודה שילמו למתווכים סכומי כסף שונים שיפורטו באישומים להלן, שהועברו ברובם, על ידי המתווכים, אל הנאשם, בניכוי שכר טרחתם.
על מנת להציג בפני
הביטוח הלאומי מצג כוזב, לפיו דורשי העבודה התייצבו בלשכה כנדרש על פי החוק, נקט הנאשם בדרכים שונות, בהם רשם רישום כוזב במסמכי הלשכה, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו דורשי העבודה התייצבו בלשכה, כאשר בפועל דורשי העבודה לא התייצבו בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת, והכול בדרכים, כדלקמן:

הנאשם הזין במתקן הביומטרי את מספר תעודת הזהות של דורש העבודה, ביחד עם טביעת אצבע אקראית או ללא טביעת אצבע כלל. לפיכך בכל הזנה של המתקן הביומטרי הוצא פתק ובו הפנייה של "דורש העבודה" לפקיד לשם זיהוי על ידו. הנאשם, שהוא הפקיד, ביצע רישום של דורש העבודה באופן שייחזה כאילו דורש העבודה התייצב בפני
ו, כנדרש.
הנאשם רשם כי דורש העבודה חולה, כשהוא יודע שאין זה נכון.
הנאשם רשם לדורש העבודה הפנייה לעבודה וביטל את ההפניה ביום המחרת.
בחודש מרץ 2008, אפשרו לעובדים בלשכה לרשום במחשב התייצבות לדורשי העבודה, בימי חג הפורים [[20-23/3/2008]]. הנאשם ניצל אפשרות זו ורשם התייצבות פיקטיביות לדורשי העבודה בכל חודש מרץ.

הנאשם עשה את מעשיו על מנת לאפשר לדורשי העבודה לקבל במרמה בנסיבות מחמירות, קצבאות מהביטוח הלאומי, בסכום כולל של - 423,580 ₪, תוך קבלת שוחד, בסכום כולל של - 46,400 ₪ והטבות נוספות.
בחלק מן המקרים ומשראה הנאשם כי דורש העבודה לא עומד בתנאים הקבועים בחוק, לקבלת דמי אבטלה, זייף בנסיבות מחמירות, מסמכים שונים, באופן שיחזה להיראות כאילו דורש העבודה עומד בתנאי החוק והינו זכאי לקבל דמי אבטלה, ביודעו שאין הדבר כך.
הנאשם הגיש את המסמכים שזייף בנסיבות מחמירות, לביטוח הלאומי, לשם טיפול בבקשה לקבלת דמי אבטלה, והכול כפי שיפורט להלן.
מעשיו של הנאשם המפורטים בכתב האישום, נעשו בנסיבות המחמירות שמצאו את ביטוין בריבוי המקרים, משך זמן המרמה, סכום המרמה והשוחד, קבלת כספי שוחד לביצוע המרמה, ביצוע עבירות נוספות לשם המרמה (רישום כוזב במסמכי תאגיד, זיוף), ניצול תפקידו, ניצול נגישותו למחשבי הלשכה לביצוע הרישום הכוזב ולרישום התייצבויות וניצול ידיעותיו והכרתו את המערכת.
המבוא מהווה חלק בלתי נפרד מכתב אישום.

אישום ראשון:

ויקטוריה גולדשטיין (להלן: "ויקטוריה"), הינה תושבת אשדוד, אשר פוטרה מעבודתה ביום 20/3/2008.
לצורך קבלת דמי אבטלה, התייצבה ויקטוריה בלשכה באשדוד ושם הכירה את הנאשם שפנה אליה, כשהגיעה ללשכה מדי יום רביעי, כנדרש, וביקש ממנה במספר הזדמנויות, בין היתר בתאריכים 4/6/2008 ו- 18/6/2008, להניח את אצבעה על המתקן הביומטרי, בזמן שהוא הקליד את מספרי תעודות הזהות של דורשי העבודה, שיוזכרו להלן.
את הפתק שיצא מהמתקן הביומטרי, זרקה ויקטוריה לפח, לבקשתו של הנאשם.
בתמורה, דאג הנאשם כי ויקטוריה לא תשלח לעבודה ולא תופסק זכאותה לדמי אבטלה.
בעשותו כן, ביצע הנאשם מעשה מרמה והפרת אמונים הפוגע בציבור .

אישום שני:

למיכאל רובינוב (להלן: "מיכאל") ולנאשם היכרות מוקדמת.
במהלך אחת השיחות ביניהם, אמר הנאשם למיכאל כי, יפנה אליו כל מי שמעוניין לחתום בלשכה.
בוריס רובינוב (להלן: "בוריס"), הינו תושב קריית גת ואחיו של מיכאל.
החל משנת 2000, קיבל בוריס הבטחת הכנסה, לסירוגין, כאשר זכאותו נבחנת מדי פעם, ע"י הביטוח הלאומי.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודשים- אפריל מאי 2007, התקשר מיכאל לנאשם וביקש ממנו "שיעזור" לבוריס. הנאשם ביקש ממיכאל שיביא לו מסמכים שונים וסך של 1,000 ₪.
מיכאל נפגש עם הנאשם מסר לו מסמכים שונים וסך של 1,000 ₪ במזומן, עבור הטיפול בבוריס.
הנאשם העביר את תיקו של בוריס מהלשכה בקריית גת ללשכה באשדוד, לטיפולו.
בין התאריכים 9/5/2007 ל- 7/7/2008, רשם הנאשם 49 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי לעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו בוריס התייצב בלשכה באשדוד במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל בוריס לא התייצב בלשכה באשדוד, כנדרש, או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ בין התאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל בוריס במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם, הבטחת הכנסה בסך של 14,442 ₪ עבור החודשים 5/07 ועד 5/08 מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.סייע לבוריס לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 14,442 ₪. רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות. אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע .

אישום שלישי:

סמיון חבסוב (להלן: "סמיון") הינו תושב קריית גת, שפוטר מעבודתו בתאריך 1/2/2008.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש פברואר 2008, פנה סמיון לחברו, מיכאל רובינוב (להלן: "מיכאל"), הנזכר באישום השני וסיפר לו כי הוא לא רוצה להישלח לעבודה באמצעות הלשכה. מיכאל סיפר לסמיון שהנאשם יכול לסדר לו קבלת דמי אבטלה מבלי להתייצב בלשכה, בתמורה לסך של- 2,000 ₪ ומסר לו את פרטיו של הנאשם.
סמיון התקשר לנאשם, נפגש עימו בקריית גת, מסר לו מסמכים שונים הדרושים לפתיחת בקשה לקבלת דמי אבטלה וסך של- 2,000 ₪, עבור הטיפול בו.
הנאשם פתח לסמיון תיק במחשבי הלשכה באשדוד.
בין התאריכים 3/2/2008 ל- 7/7/2008, רשם הנאשם 28 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי לעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו סמיון התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל לא התייצב סמיון בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, כנדרש, בין התאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל סמיון במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם, דמי אבטלה בסך של 19,509 ₪, עבור חודשים2/08-6/08, מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע לסמיון לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 19,509 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום רביעי:

ארתור שושקוב (להלן: "ארתור") היה תושב קריית גת עד לחודש 4/08. בתאריך 9/7/2007 פוטר מעבודתו.
ביום 6/8/2007, פנה ארתור ללשכה בקריית גת, לשם קבלת דמי אבטלה והופנה לעבודה.
בסמוך לאמור בעובדה 2, פגש ארתור את מיכאל רובינוב (להלן: "מיכאל"), הנזכר באישום השני וסיפר לו כי הוא מובטל שהופנה לעבודה והוא אינו מעוניין בכך. מיכאל הפנה את ארתור לנאשם וסיפר לו שהנאשם מבטל הפניות לעבודה ומסדר קבלת דמי אבטלה.
במהלך חודש אוגוסט ספטמבר 2007, פנה ארתור לנאשם וביקש כי "יסדר" לו קבלת דמי אבטלה מבלי להתייצב בלשכה מדי שבוע ומבלי להישלח לעבודות.
הנאשם אישר כי, הוא יכול לעזור לארתור לקבל דמי אבטלה. לשם כך ביקש הנאשם מארתור שלא ימלא את כתובתו בבקשה לקבלת דמי אבטלה (להלן: "הבקשה") ושימסור לידו מסמכים שונים הדרושים לפתיחת הבקשה וסך של - 2,000 ₪.
בסמוך לאמור בעובדה 5, מסר ארתור לנאשם את הבקשה, מסמכים שונים וסך של- 2,000 ₪, עבור הטיפול בו.
הנאשם העביר את תיקו של ארתור מהלשכה בקריית גת ללשכה, באשדוד.
הנאשם הוסיף את כתובתו שלו על הבקשה, רשם תאריך התייצבות בלשכה, צירף את המסמכים שקיבל מארתור והגיש את הבקשה והמסמכים לסניף הביטוח הלאומי באשדוד, לשם קבלת דמי אבטלה, עבור ארתור.
בין התאריכים 13/8/2007 ל- 20/2/2008, רשם הנאשם 28 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי לעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו ארתור התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל ארתור לא התייצב בלשכה באשדוד, כנדרש, או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל ארתור במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם, דמי אבטלה בסך של 25,218 ₪, עבור החודשים 8/07 ועד 1/08, מהביטוח הלאומי.

הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע לארתור לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 25,218 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום חמישי:

לריסה שושקוב (להלן: "לריסה") הינה אשתו של ארתור ששוקוב, הנזכר באישום הרביעי (להלן: "ארתור"). השניים עברו בחודש 4/08 להתגורר באשדוד.
בחודש מאי 2008 התפטרה לריסה מעבודתה לאחר שסיימה חופשת לידה.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש אפריל 2008, פנה ארתור לנאשם, וביקש כי "יסדר" ללריסה קבלת דמי אבטלה מבלי להתייצב בלשכה מדי שבוע.
הנאשם שאל אם ללריסה יש את כל המסמכים הנדרשים לפתיחת בקשה לקבלת דמי אבטלה, כשנענה בחיוב, אישר כי הוא יכול לעזור ללריסה וביקש מארתור את מספר תעודת הזהות של לריסה.
בתמורה מסר ארתור לנאשם סך של- 2,000 ₪, עבור הטיפול בלריסה.
הנאשם פתח ללריסה תיק במחשבי הלשכה, באשדוד.
בין התאריכים 14/5/2008 ל- 7/7/2008, רשם הנאשם 9 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי לעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו לריסה התייצבה בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל לריסה לא התייצבה בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, כנדרש, בתאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבלה לריסה במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם, דמי אבטלה בסך של 2,923 ₪ עבור חודשים 5/08-6/08,מהמל"ל. הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע ללריסה לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 2,923 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום שישי:

ארקדי זובריצקי (להלן: "ארקדי") הינו תושב חולון, שפוטר מעבודתו בתאריך 9/7/2007.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש אוגוסט ספטמבר 2007, פנה ארקדי לחברו ארתור שושקוב, הנזכר באישום הרביעי (להלן: "ארתור"), וביקש כי "יסדר" לו קבלת דמי אבטלה מבלי להתייצב בלשכה מדי שבוע, וזאת לאחר שארתור סיפר לו כי יש לו מכר באשדוד שיכול לסדר זאת.
ארתור התקשר לנאשם. הנאשם אישר כי הוא יכול לעזור לארקדי וביקש שארקדי לא ימלא את כתובתו בבקשה לקבלת דמי אבטלה (להלן: "הבקשה").
בסמוך לאמור בעובדה 3, מסר ארקדי לארתור את הבקשה, מסמכים שונים הנדרשים לפתיחת הבקשה וסך של- 3,000 ₪, עבור הנאשם.
מיד ובסמוך נפגש ארתור עם הנאשם, באשדוד, מסר לו את המסמכים והבקשה שקיבל מארקדי וסך של 2,000 ₪, עבור הטיפול בארקדי.
הנאשם פתח לארקדי תיק במחשבי הלשכה באשדוד.
הנאשם הוסיף את כתובתו שלו על הבקשה, רשם תאריך התייצבות בלשכה, צירף אל הבקשה את המסמכים שקיבל מארקדי והגיש את הבקשה וצרופותיה לביטוח הלאומי, לשם קבלת דמי אבטלה, עבור ארקדי.
בין התאריכים 4/9/2007 ל- 5/3/2008, רשם הנאשם 26 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי לעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו ארקדי התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל לא התייצב ארקדי בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, כנדרש, בין התאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל ארקדי במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם, דמי אבטלה בסך של 25,849 ₪ עבור חודשים 9/07-2/08, מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע לארקדי לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 25,849 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום שביעי:

ויקטוריה ניאזוב (להלן: "ויקטוריה") הינה תושבת רמלה, שהתפטרה מעבודתה בתאריך 16/10/2007, לאחר חופשת לידה.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש אוקטובר נובמבר 2007, פנה ארתור שושקוב, הנזכר באישום הרביעי (להלן: "ארתור") לויקטוריה ובעלה, קרובי משפחתו, סיפר להם כי הוא מכיר פקיד באשדוד שאצלו חתם, והציע להם כי "יסדר" לה קבלת דמי אבטלה מבלי להתייצב בלשכה מדי שבוע.
ארתור התקשר לנאשם. הנאשם אישר כי הוא יכול לעזור לויקטוריה וביקש שויקטוריה לא תמלא את כתובתה בבקשה לקבלת דמי אבטלה (להלן: "הבקשה").
בסמוך לאמור בעובדה 3, מסר בעלה של ויקטוריה לארתור את הבקשה, מסמכים שונים הדרושים לפתיחת הבקשה וסך של- 3,000 ₪, עבור הנאשם.
מיד ובסמוך נפגש ארתור עם הנאשם, באשדוד, מסר לו את המסמכים והבקשה שקיבל מבעלה של ויקטוריה וסך של- 2,000 ₪, עבור הטיפול בויקטוריה.
הנאשם פתח לויקטוריה תיק במחשבי הלשכה, באשדוד.
במסגרת "העזרה" של הנאשם, פנה הנאשם אל ויקטוריה ובעלה, דרך ארתור וביקש מהם שילכו למשרד הפנים באשדוד, וישנו את כתובתה של ויקטוריה מרמלה לכתובתו שלו. ביום 16/11/2007, הגיעו ויקטוריה ובעלה למשרד הפנים באשדוד ושינו את כתובתה של ויקטוריה במשרד הפנים לכתובתו של הנאשם. ויקטוריה ובעלה קיבלו ספח תעודת הזהות של ויקטוריה עם כתובתו של הנאשם. את ספח תעודת הזהות מסרו ויקטוריה ובעלה לנאשם.
הנאשם הוסיף את כתובתו שלו על הבקשה ורשם בבקשה תאריך התייצבות בלשכה. אל הבקשה צירף הנאשם את המסמכים שקיבל מארתור ואת ספח תעודת הזהות שקיבל כאמור לעיל והגיש את הבקשה והמסמכים לסניף הביטוח הלאומי, באשדוד, לשם קבלת דמי אבטלה, עבור ויקטוריה.
בין התאריכים 16/10/2007 ל- 5/8/2008, רשם הנאשם 36 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי לעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו ויקטוריה התייצבה בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל לא התייצבה ויקטוריה בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, כנדרש, בין התאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבלה ויקטוריה במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם דמי אבטלה בסך של 18,034 ₪ עבור חודשים 10/07-4/08 מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע לויקטוריה לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 18,034 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום שמיני:

דורש עבודה שהתפטר מעבודתו ללא סיבה מוצדקת לא זכאי לדמי אבטלה אלא בחלוף שלושה חודשים מיום ההתפטרות.
בלה שימונוב (להלן: "בלה") הינה תושבת רמלה, שעזבה את מקום עבודתה, "גורי פתרונות לוגיסטיים בע"מ" (להלן: "חברת גורי"), בחודש דצמבר 2007 ועל כן לא הייתה זכאית לקבלת דמי אבטלה, אלא בחלוף שלושה חודשים מיום עזיבתה.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש דצמבר 2007, פנה בעלה של בלה לארתור שושקוב, הנזכר באישום הרביעי (להלן: "ארתור") וביקש כי "יסדר" לבלה קבלת דמי אבטלה למרות ההתפטרות ומבלי להתייצב בלשכה מדי שבוע, וזאת לאחר ששמע שארתור יכול לסדר זאת.
ארתור נפגש עם בלה ובעלה, קיבל מהם מסמכים שונים הדרושים לפתיחת בקשה לדמי אבטלה (להלן: "הבקשה", "המסמכים") וסך של- 4,000 ₪ במזומן.
מיד ובסמוך לאמור בעובדה 4 נפגש ארתור עם הנאשם, באשדוד, מסר לו את המסמכים שקיבל מבעלה של בלה וסך של- 2,000 ₪, עבור הטיפול בבלה.
הנאשם פתח לבלה תיק במחשבי הלשכה באשדוד.
בכדי שבלה תהיה זכאית לקבלת דמי אבטלה באופן מיידי, זייף הנאשם בנסיבות מחמירות מכתב בחתימת חברת גורי, הנחזה להיות מכתב שנכתב ע"י חברת גורי, בו נכתב כי חברת גורי פיטרה את בלה (להלן: "המכתב המזוייף"). כן זייף הנאשם בנסיבות מחמירות, אישור הנחזה להיות אישור של חברת גורי, על תקופת העסקה ועל שכרה של בלה בתקופת ההעסקה (להלן: "האישור המזויף"). הנאשם חתם על האישור המזוייף ועל המכתב המזוייף באופן שנחזה כאילו חברת גורי חתמה על האישור והמכתב, והכל ללא סמכות כדין ובכוונה לקבל במרמה דמי אבטלה מהביטוח הלאומי.
הנאשם מילא את הבקשה לקבלת דמי אבטלה, הוסיף את כתובתו שלו על הבקשה ורשם תאריך התייצבות בלשכה. הנאשם צירף את המכתב המזוייף והאישור המזוייף ואת המסמכים שקיבל מארתור כאמור לעיל לבקשה, והגיש את הבקשה על צרופותיה לביטוח הלאומי, לשם קבלת דמי אבטלה, עבור בלה.
לאור העובדה שהאישור המזויף לא היה חתום בחותמת של חברת גורי. החזיר הביטוח הלאומי את הבקשה, לכתובת המצויינת על הבקשה, היא כתובתו של הנאשם להשלמת פרטים.
בכדי למלא את הפרטים החסרים, זייף הנאשם את האישור המזוייף ואת המכתב המזוייף בנסיבות מחמירות, בכך שרכש חותמת הנחזית להיות חותמתה של חברת גורי והטביע אותה על המכתב והאישור המזוייף, באופן שיחזה כאילו חברת גורי אכן חתמה בחותמתה על האישור המזוייף והמכתב המזוייף, והכל בלא סמכות כדין ובכוונה לקבל במרמה דמי אבטלה מהביטוח הלאומי.
לאחר הטבעת החותמות, הגיש הנאשם בפעם השנייה את הבקשה על צרופותיה, לביטוח הלאומי, לשם קבלת דמי אבטלה, עבור בלה.
בין התאריכים 16/12/2007 ל- 07/07/2008, רשם הנאשם 35 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי דלעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו בלה התייצבה בלשכה בין התאריכים הנ"ל.
בפועל לא התייצבה בלה בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, כנדרש, בין התאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבלה בלה במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם, דמי אבטלה בסך של 20,053 ₪ עבור חודשים 12/07-06/08 מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
זייף מסמכים בנסיבות מחמירות בכוונה לקבל דבר ועשה בהם שימוש בנסיבות מחמירות.
סייע לבלה לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של- 20,053 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום תשיעי:

במהלך שנת 2007, פנה הנאשם לבוריס יעקובוב (להלן: "בוריס") ואמר לו שיפנה אליו דורשי עבודה המעוניינים לקבל דמי אבטלה מבלי לחתום בלשכה תמורת סך של- 2,000 ₪.
מנשה שבילוב (להלן: "מנשה") הינו תושב קריית גת, שהתפטר מעבודתו בתאריך 5/9/2007, בשל מחלה.
ביום 10/9/2007, פנה מנשה ללשכה בקריית גת, לשם קבלת דמי אבטלה.
מנשה ובוריס הינם קרובי משפחה.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש אוקטובר 2007, פנה מנשה לבוריס וביקש כי "יסדר" לו קבלת דמי אבטלה מבלי להתייצב בלשכה מדי שבוע מכיוון שאינו מעוניין שישלחו אותו לעבודה.
בסמוך לאמור בעובדה 5 מסר מנשה לבוריס סך של- 1,300 ₪, עבור הנאשם.
בוריס נפגש עם הנאשם, באשדוד ומסר לו סך של- 1,300 ₪, שקיבל ממנשה, עבור הטיפול במנשה.
הנאשם העביר את תיקו של מנשה מהלשכה בקריית גת ללשכה, באשדוד, לטיפולו.
בין התאריכים 14/10/2007 ל- 14/5/2008, רשם הנאשם 37 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי לעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו מנשה התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל לא התייצב מנשה בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, כנדרש, בין התאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל מנשה במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם דמי אבטלה בסך של- 21,280 ₪, עבור חודשים 10/07-05/08, מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע למנשה לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של- 21,280 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום עשירי:

אבנון מורטוב (להלן: "אבנון") ורומן זבולונוב (להלן: "רומן") הינם תושבי קריית גת, שפוטרו מעבודתם בתאריך 14/12/2007.
אבנון ובוריס יעקובוב, הנזכר באישום תשיעי (להלן: "בוריס"), הינם קרובי משפחה.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש דצמבר 2007, פנו אבנון ורומן לבוריס וביקשו כי "יסדר" להם קבלת דמי אבטלה, מבלי להתייצב בלשכה מדי שבוע.
בסמוך לאמור בעובדה 3, מסר אבנון לבוריס סך של- 2,000 ₪, עבור הנאשם. רומן מסר לבוריס סך של- 2,200 ₪, עבור הנאשם.
בוריס נפגש עם הנאשם, באשדוד, מסר לו סך של 1,200 ₪ עבור אבנון וסך של 1,200 ₪ עבור רומן.
הנאשם פתח לאבנון ולרומן תיקים במחשבי הלשכה, באשדוד.
בין התאריכים 18/12/2007 ל- 8/6/2008, רשם הנאשם 62 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי לעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו אבנון ורומן התייצבו בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל לא התייצבו אבנון ורומן בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, כנדרש, בין התאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבלו אבנון ורומן במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם דמי אבטלה בסך של 22,673 ₪, כל אחד, עבור חודשים 12/07-06/08 מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע לאבנון ורומן לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 45,346 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום אחד עשר:

סטניסלב פנחסוב (להלן: "סטניסלב") הינו תושב קריית גת, שפוטר מעבודתו בתאריך 1/11/2007.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש נובמבר 2007, הציע בוריס יעקובוב, הנזכר באישום התשיעי (להלן: "בוריס"), לסטניסלב, "לסדר" לו קבלת דמי אבטלה, מבלי להתייצב בלשכה מדי שבוע, תמורת סך של 1,800 ₪.
בסמוך לאמור בעובדה 2, מסר סטניסלב לבוריס סך של 1,800 ₪, עבור הנאשם.
בוריס נפגש עם הנאשם, באשדוד ומסר לו סך של 1,200 ₪, שקיבל מסטניסלב, עבור הטיפול בסטניסלב.
הנאשם פתח לסטניסלב תיק במחשבי הלשכה באשדוד.
בין התאריכים 19/11/2007 ל- 7/7/2008, רשם הנאשם 37 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי לעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו סטניסלב התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל לא התייצב סטניסלב בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, כנדרש, בתאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל סטניסלב במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם, דמי אבטלה בסך של 24,457 ₪, עבור חודשים 11/07 - 06/08 מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע לסטניסלב לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 24,457 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום שניים עשר:

אלכסנדר דימורה (להלן: "אלכסנדר") הינו תושב אשדוד, שפוטר מעבודתו בתאריך 1/5/2008.
לאלכסנדר ולנאשם היכרות מוקדמת. כשנה עובר לפיטוריו, פגש הנאשם באלכסנדר ואמר לו כי הוא עובד בלשכה ואם הוא יצטרך לחתום, שיגיע אליו. באותו מעמד מסר הנאשם לאלכסנדר את מספר הטלפון הנייד שלו.
בתאריך 15/5/2008 או בסמוך לכך, התקשר אלכסנדר אל הנאשם והשניים קבעו להיפגש בלשכה, באשדוד. בפגישה בין השניים, הציע הנאשם לאלכסנדר לקבל דמי אבטלה מבלי להתייצב בלשכה מדי שבוע וזאת בתמורה לסך של - 2,000 ₪.
אלכסנדר נענה להצעתו של הנאשם וכשלושה שבועות לאחר פגישתם מסר לנאשם סך של 2,000 ₪, עבור הטיפול בו.
הנאשם פתח לאלכסנדר תיק במחשבי הלשכה באשדוד.
בין התאריכים 20/5/2008 ל- 7/7/2008, רשם הנאשם 9 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי לעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו אלכסנדר התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל אלכסנדר לא התייצב בלשכה באשדוד, כנדרש, או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ בתאריכים הנ"ל.
בהנחיית הנאשם הגיש אלכסנדר בקשה לקבלת דמי אבטלה, הבקשה הוחזרה אל אלכסנדר לשם השלמת פרטים.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, ניסה אלכסנדר לקבל במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם דמי אבטלה בסך של 4,238 ₪, עבור החודשים 5/08 ועד 6/08, מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע לאלכסנדר לנסות לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 4,238 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום שלושה עשר:

יוליה קוגל (להלן: "יוליה") הינה תושבת פתח-תקווה, שפוטרה מעבודתה בתאריך 1/5/2008.
יוליה ואלכסנדר דימורה, הנזכר באישום השניים עשר (להלן: "אלכסנדר"), עבדו יחדיו ברמת גן, עד שפוטרו.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש מאי 2008, נפגשה יוליה עם אלכסנדר. בפגישה בין השניים, אמר אלכסנדר ליוליה כי הוא מכיר אדם שיכול לעזור לה למצוא עבודה מבלי להפסיד את דמי האבטלה, תמורת סך של- 2,500 ₪.
אלכסנדר התקשר לנאשם. הנאשם אישר כי הוא יכול לעזור וביקש שיוליה תמסור לו את מספר תעודת הזהות שלה.
יוליה הסכימה להצעה וביום 6/6/2008 מסרה לאלכסנדר סך של 2,500 ₪, עבור הנאשם.
מיד ובסמוך נפגש אלכסנדר עם הנאשם, באשדוד ומסר לו סך של- 2,000 ₪, עבור הטיפול ביוליה.
הנאשם פתח ליוליה תיק במחשבי הלשכה באשדוד.
בין התאריכים 20/5/2008 ל- 7/7/2008, רשם הנאשם 9 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי דלעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו יוליה התייצבה בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל יוליה לא התייצבה בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, כנדרש, בין התאריכים הנ"ל.
בהנחיית אלכסנדר, הגישה יוליה בקשה לקבלת דמי אבטלה, הבקשה הוחזרה אל יוליה לשם השלמת פרטים, בכך ניסתה יוליה לקבל במרמה בנסיבות מחמירות דמי אבטלה, בסיוע הנאשם.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.
סייע ליוליה לנסות ולקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

אישום ארבעה עשר:

אולג דנישבסקי (להלן: "אולג") הינו תושב בני-ברק, שפוטר מעבודתו בתאריך 25/10/2007.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש נובמבר 2007, נפגש אולג עם אלכסנדר דימורה, הנזכר באישום השניים עשר (להלן: "אלכסנדר"). בפגישה בין השניים, סיפר אולג לאלכסנדר כי הוא מובטל ובכוונתו לקבל דמי אבטלה. בתגובה אמר אלכסנדר לאולג כי הוא מכיר אדם שיכול לעזור לו לקבל דמי אבטלה מבלי להתייצב בלשכה, תמורת סך של- 2,000 ₪.
אלכסנדר התקשר לנאשם. הנאשם אישר כי הוא יכול לעזור לאולג וביקש שאולג יעביר אליו מסמכים שונים הדרושים לשם פתיחת בקשה לקבלת דמי אבטלה (להלן: "המסמכים", "הבקשה"). מיד ובסמוך, נפגש אלכסנדר עם הנאשם, באשדוד, מסר לו את המסמכים שקיבל מאולג וסך של 2,000 ₪, עבור הטיפול באולג. הנאשם פתח לאולג תיק במחשבי הלשכה באשדוד.הנאשם מילא בשמו של אולג את הבקשה, רשם בה את כתובתו ואת תאריך ההתייצבות בלשכה. הנאשם צירף אל הבקשה את המסמכים שקיבל מאלכסנדר והגיש את הבקשה והמסמכים לביטוח לאומי, באשדוד, לשם קבלת דמי אבטלה, עבור אולג.
בין התאריכים 4/12/2007 ל- 4/6/2008, רשם הנאשם 32 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי דלעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו אולג התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל אולג לא התייצב בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, כנדרש, בין התאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל אולג במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם, דמי אבטלה בסך של- 18,697 ₪, עבור החודשים 12/07 ועד 5/08 מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע לאולג לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 18,697 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום חמישה עשר:

דימיטרי אקישין (להלן: "דימיטרי") הינו תושב אשדוד, שפוטר מעבודתו בתאריך 16/3/2008.
דימיטרי ואלכסנדר דימורה, הנזכר באישום השניים עשר (להלן: "אלכסנדר"), הינם מכרים. הנאשם שאף הוא מכיר את אלכסנדר נהג לשבת עם השניים בבית קפה.
באחת הפעמים ולפני פיטוריו של דימיטרי, ביקש הנאשם מדימטרי סך של 500 ₪, כהלוואה לרכישת דלק. דימיטרי מסר לידי הנאשם סך של 500 ₪, סכום אותו הנאשם לא החזיר לדימיטרי.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש מרץ אפריל 2008, הגיע דימטרי ללשכה, באשדוד ופגש בנאשם. הנאשם הציע לדימטרי לקבל דמי אבטלה מבלי להתייצב בלשכה, תמורת סכום נוסף של 1,500 ₪.
דימיטרי הסכים לדרישה ושילם לנאשם 1,500 ₪, עבור הטיפול בו.
הנאשם פתח לדימיטרי תיק במחשבי הלשכה, באשדוד.
בין התאריכים 1/4/2008 ל- 7/72008, רשם הנאשם 10 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי דלעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו דימיטרי התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל דימיטרי לא התייצב בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, כנדרש, בין התאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל דימיטרי במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם, דמי אבטלה בסך של 16,092 ₪ עבור החודשים 4/08 ועד 6/08 מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע לדימיטרי לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 16,092 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.
אישום שישה עשר:

בין מאני יוחננוב (להלן: "מאני") לבין הנאשם היכרות מוקדמת. במהלך אחת הפגישות ביניהם ביקש הנאשם כי, מאני יפנה אליו אנשים המעוניינים לקבל דמי אבטלה מבלי להתייצב בלשכה.
בן ציון יוחננוב (להלן: "בן ציון") הינו תושב חדרה, שפוטר מעבודתו בחברת "פלסטיב פתרונות אריזה בע"מ" (להלן: "פלסטיב"), ביום 30/9/2007.
במהלך חודש אוקטובר 2007 פנה מאני לאחיו, בן ציון, מסר לו את מספר הטלפון של הנאשם ואמר לו שהנאשם יוכל לעזור לו לקבל דמי אבטלה מבלי להתייצב בלשכה.
בן ציון פנה לנאשם, שאישר כי יוכל לסייע לו. הנאשם ביקש כי בן ציון יביא לו מסמכים שונים הדרושים לפתיחת בקשה לקבלת דמי אבטלה (להלן: "הבקשה", "המסמכים") וסך של - 2,000 ₪.
בסמוך לאמור בסעיף 4, נפגשו הנאשם ובן ציון, באשדוד. בן ציון מסר לנאשם את המסמכים וסך של 2,000 ₪, עבור הטיפול בו.
הנאשם העביר את תיקו של בן ציון, מחדרה לאשדוד, לטיפולו.
בכדי שניתן יהיה להגיש את הבקשה, זייף הנאשם בנסיבות מחמירות אישור הנחזה להיות אישור של פלסטיב על תקופת העסקה ועל שכרו של בן ציון בתקופת ההעסקה (להלן: "האישור המזויף") והכול בלא סמכות כדין, מתוך כוונה לקבל במרמה דמי אבטלה, מהביטוח הלאומי.
הנאשם מילא את הבקשה, הוסיף את כתובתו שלו על הבקשה ורשם תאריך התייצבות בלשכה. הנאשם צירף אל הבקשה את האישור המזוייף ואת המסמכים שקיבל מבן ציון כאמור לעיל והגיש את הבקשה על צרופותיה, לסניף הביטוח הלאומי, באשדוד, לשם קבלת דמי אבטלה, עבור בן ציון.
לאור העובדה שנדרש לצרף תלושי שכר לבקשה. החזיר הביטוח הלאומי את הבקשה, לכתובת המצויינת על הבקשה, היא כתובתו של הנאשם להשלמת פרטים.
הנאשם קיבל מבן ציון חלק מתלושי השכר החסרים, במטרה למסרם לביטוח הלאומי. בכדי שבן ציון יקבל דמי אבטלה כתב הנאשם הצהרה לביטוח הלאומי, בשמו של בן ציון, לפיה בן ציון לא עבד בחודשים, בגינם נדרשו תלושי שכר.
הנאשם הגיש לביטוח הלאומי את הבקשה בצירוף תלושי השכר שקיבל כאמור לעיל, ואת ההצהרה שכתב בשמו של בן ציון, וזאת לשם קבלת דמי אבטלה, עבור בן ציון.
בין התאריכים 18/10/2007 ל- 04/06/2008, רשם הנאשם 39 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי דלעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו בן ציון התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל לא התייצב בן ציון בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, כנדרש, בין התאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל בן ציון במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם דמי אבטלה בסך של 34,096 ₪, עבור חודשים 05/08-10/07 מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
זייף מסמך בנסיבות מחמירות בכוונה לקבל דבר ועשה בו שימוש בנסיבות מחמירות.
סייע לבן ציון לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 34,096 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום שבעה עשר:

אחד התנאים לקבלת דמי אבטלה הוא, שדורש עבודה עבד 360 יום (לעובד חודשי) ו- 300 יום (לעובד יומי), שבגינם שולמו דמי ביטוח אבטלה, מתוך 540 ימים (להלן: "תקופת אכשרה").
בוטיר ברדייב (להלן: "בוטיר") הינו תושב רמלה, שפוטר מעבודתו בחברת "חד-אסף תעשיות" (להלן: "חד-אסף"), ביום 14/12/2007.
בוטיר עלה לארץ ביום 11/1/2007 והחל לעבוד בחד-אסף ביום 15/1/2007, כך שבוטיר לא היה זכאי לקבלת דמי אבטלה בהעדר תקופת אכשרה.
במהלך חודש דצמבר פנה מאני יוחננוב (להלן: "מאני"), הנזכר באישום השישה עשר, לבוטיר, קרוב משפחתו, ואמר לו כי יעזור לו לקבל דמי אבטלה, בתמורה לתשלום.
בוטיר נענה ומסר למאני מסמכים שונים הדרושים לפתיחת בקשה לקבלת דמי אבטלה (להלן: "הבקשה", "המסמכים") וסך של - 4,000 ₪.
בסמוך לאמור בסעיף 5, נפגשו הנאשם ומאני. מאני מסר לנאשם את המסמכים שקיבל מבוטיר וסך של- 1,000 ₪, עבור הטיפול בבוטיר.
הנאשם פתח לבוטיר תיק במחשבי הלשכה, באשדוד.
הנאשם ידע כי בוטיר אינו זכאי לקבלת דמי אבטלה ובכדי שיחזה להראות כאילו בוטיר הינו זכאי לקבלת דמי אבטלה, זייף הנאשם בנסיבות מחמירות את מכתב הפיטורין של בוטיר, בכך שרשם כי בוטיר פוטר ביום 31/12/2007 (להלן: "המכתב המזוייף").
כן זייף הנאשם בנסיבות מחמירות את תלושי השכר של בוטיר בכך ששינה בהם את מספר ימי העבודה (להלן: "התלושים המזוייפים").
בנוסף זייף הנאשם בנסיבות מחמירות אישור הנחזה להיות אישור של חד-אסף על תקופת העסקה ועל שכרו של בוטיר בתקופת ההעסקה (להלן: "האישור המזויף").
הנאשם עשה את מעשיו אלו ללא סמכות כדין, מתוך כוונה לקבל במרמה דמי אבטלה, מהביטוח הלאומי.
הנאשם מילא את הבקשה, הוסיף את כתובתו שלו על הבקשה, רשם תאריך התייצבות בלשכה וצירף אל הבקשה את האישור המזוייף, התלושים המזוייפים והמכתב המזוייף. הנאשם הגיש את הבקשה על צרופותיה לסניף הביטוח הלאומי, באשדוד, לשם קבלת דמי אבטלה, במרמה ובנסיבות מחמירות, עבור בוטיר.
לאור העובדה שהאישור המזויף לא היה חתום בחותמת של חד-אסף. החזיר הביטוח הלאומי את התביעה לדמי אבטלה, לכתובת המצויינת על הבקשה, היא כתובתו של הנאשם להשלמת פרטים.
בכדי למלא את הפרטים החסרים, זייף הנאשם את האישור המזוייף בנסיבות מחמירות, בכך שרכש חותמת הנחזית להיות חותמתה של חד-אסף והטביע אותה על האישור המזוייף, באופן שיחזה כאילו חד-אסף אכן חתמה בחותמתה על האישור המזוייף, והכל בלא סמכות כדין ובכוונה לקבל במרמה דמי אבטלה מהביטוח הלאומי.
לאחר הטבעת החותמת המזוייפת הגיש הנאשם בפעם השנייה את הבקשה עם צרופותיה, לביטוח הלאומי, לשם קבלת דמי אבטלה, עבור בוטיר.
בין התאריכים 1/1/2008 ל- 14/05/2008, רשם הנאשם 12 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בשיטות שתוארו בחלק הכללי דלעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו בוטיר התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל לא התייצב בוטיר בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, כנדרש, בין התאריכים הנ"ל.
לאור ערנותו של הביטוח הלאומי, לא אושרה תביעתו של בוטיר והנאשם החזיר למאני את הכסף שקיבל, כאמור לעיל.
על סמך פעולותיו של הנאשם והנתונים הכוזבים שהזין כאמור לעיל ושהועברו לביטוח הלאומי, ניסה בוטיר לקבל במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם, דמי אבטלה בסך 5,039 ₪ עבור חודשים 1/08- 5/08, מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
זייף מסמכים בנסיבות מחמירות בכוונה לקבל דבר ועשה בהם שימוש בנסיבות מחמירות.
סייע לבוטיר לנסות לקבל במרמה בנסיבות מחמירות דמי אבטלה בסך של 5,039 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.
אישום שמונה עשר:

אלכסנדר נזרוב (להלן: "אלכסנדר") הינו תושב חדרה, שפוטר מעבודתו בתאריך 31/8/2007.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש ספטמבר אוקטובר 2007, פנה מאני יוחננוב (להלן: "מאני"), הנזכר באישום השישה עשר לאלכסנדר ואמר לו שידאג שהוא יקבל דמי אבטלה מבלי להתייצב בלשכה, תמורת סך של 3,000 ₪.
בסמוך לאמור בעובדה 2 מסרה אשתו של אלכסנדר למאני סך של 3,000 ₪, עבור הנאשם.
מאני נפגש עם הנאשם ומסר לו סך של 2,000 ₪, עבור הטיפול באלכסנדר.
הנאשם העביר את תיקו של אלכסנדר, מחדרה לאשדוד, לטיפולו.
בין התאריכים 17/10/2007 ל- 5/8/2008, רשם הנאשם 36 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי לעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביו של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו אלכסנדר התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל לא התייצב אלכסנדר בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, כנדרש, בין התאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל אלכסנדר במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם, דמי אבטלה בסך של 28,430 ₪, עבור חודשים 4/08-10/07, מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע לאלכסנדר לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 28,430 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום תשעה עשר:

גאריק אברמוב (להלן: "גאריק"), הינו תושב נתניה. בין הנאשם לבין גאריק יש היכרות מוקדמת.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה ולפני שנת 2007 טיפל גאריק ברכבו של הנאשם, בלא תשלום. באותו מעמד אמר הנאשם לגאריק כי בתמורה לתיקון רכבו הוא יעזור לו, במידה וגאריק יהיה מחוסר עבודה.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש יוני יולי 2007, התקשר גאריק לנאשם, אמר לו כי הוא מחוסר עבודה וביקש שיעזור לו לקבל דמי אבטלה מבלי לחתום בלשכה, בתמורה לתיקון רכבו של הנאשם בעבר ותיקונו בעתיד.
מיד ובסמוך מסר גאריק לנאשם תלושי שכר.
בכדי שגאריק יהיה זכאי לקבלת דמי אבטלה, זייף הנאשם בנסיבות מחמירות מכתב הנחזה להיות מכתב פיטורין של גאריק מחברת "פרביטל גרניט בע"מ" (להלן: "פרביטל") ואישור הנחזה להיות אישור של פרביטל, על תקופת העסקה ועל שכרו של גאריק בתקופת ההעסקה.
כן זייף הנאשם בנסיבות מחמירות, מכתב הנחזה להיות מכתב פיטורין של גאריק מחברת "זוהר אינטרנשיונל" (להלן: "זוהר") ואישור הנחזה להיות אישור של זוהר על תקופת העסקה ועל שכרו של גאריק בתקופת ההעסקה.
בנוסף זייף הנאשם בנסיבות מחמירות, שני אישורים הנחזים להיות אישורים של חברות "מוקד אמון ובקרה" ו"יהב כח אדם בע"מ", על תקופת העסקה ועל שכרו של גאריק בתקופת ההעסקה. (להלן: "המכתבים המזויפים", "האישורים המזוייפים").
הנאשם עשה מעשיו אלה, ללא סמכות כדין ובכוונה לקבל במרמה דמי אבטלה מהביטוח הלאומי.
הנאשם מילא את הבקשה לקבלת דמי אבטלה (להלן: "הבקשה"), הוסיף את כתובתו שלו על הבקשה ורשם תאריך התייצבות בלשכה. הנאשם צירף אל הבקשה את מכתבי הפיטורין המזוייפים, את האישורים המזוייפים ואת תלושי השכר שקיבל מגאריק כאמור לעיל. הנאשם הגיש את הבקשה על צרופותיה והמסמכים לסניף הביטוח הלאומי, באשדוד, לשם קבלת דמי אבטלה.
הנאשם פתח לגאריק, תיק במחשבי הלשכה, באשדוד.
בין התאריכים 1/10/2007 ל- 20/2/2008, רשם הנאשם 24 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בשיטות שתוארו בחלק הכללי דלעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו גאריק התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל גאריק לא התייצב בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, כנדרש, בין התאריכים הנ"ל.
על סמך פעולותיו של הנאשם המפורטים דלעיל והנתונים הכוזבים שהזין כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל גאריק במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם דמי אבטלה בסך של 13,899 ₪, עבור חודשים 2/08-10/07, מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
זייף מסמכים בנסיבות מחמירות בכוונה לקבל דבר ועשה בהם שימוש בנסיבות מחמירות.
סייע לגאריק לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 13,899 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.
אישום עשרים:

במהלך "טיפולו" של הנאשם בבקשה של ארקדי אברמוב (להלן: "גאריק") לדמי אבטלה, כאמור באישום התשעה עשר, פנה הנאשם לגאריק וביקש ממנו שיפנה אליו אנשים שרוצים לקבל דמי אבטלה, מבלי לחתום בלשכה.
אלכסנדר פודולסקי (להלן: "אלכסנדר") הינו תושב נתניה, שפוטר מעבודתו בתאריך 16/9/2007.
אלכסנדר וגאריק הינם חברים. במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש ספטמבר אוקטובר 2007, סיפר אלכסנדר לגאריק, שפוטר מעבודתו. גאריק הציע לאלכסנדר לקבל דמי אבטלה, מבלי לחתום בלשכה.
אלכסנדר מסר לגאריק את הבקשה לקבלת דמי אבטלה (להלן: "הבקשה"), ומסמכים שונים הדרושים לפתיחת הבקשה (להלן: "המסמכים").
בסמוך לאמור בעובדה 4, מסר גאריק לנאשם את המסמכים שקיבל מאלכסנדר ואמר לו שיטפל באלכסנדר. בתמורה לכך הבטיח כי יתקן את רכבו בעתיד ללא תשלום ואילו אלכסנדר יבצע בביתו תיקונים כלליים ללא תשלום.
הנאשם פתח לאלכסנדר תיק, במחשבי הלשכה, באשדוד.
הנאשם הוסיף את כתובתו שלו על הבקשה והגיש את הבקשה בצירוף המסמכים שקיבל מגאריק, לסניף הביטוח הלאומי, באשדוד, לשם קבלת דמי אבטלה.
בין התאריכים 11/10/2007 ל- 20/2/2008, רשם הנאשם 20 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי, דלעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו אלכסנדר התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל אלכסנדר לא התייצב בלשכה באשדוד, כנדרש, או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, בין התאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל אלכסנדר במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם, דמי אבטלה בסך של 14,538 ₪ עבור החודשים 10/07 ועד 2/08, מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע לאלכסנדר לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 14,538 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.
אישום עשרים ואחד:

אולג קליימן (להלן: "אולג") הינו תושב אשדוד, שפוטר מעבודתו בתאריך 1/2/2008.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש פברואר 2008, פנה הנאשם לסטניסלב קליימן (להלן: "סטניסלב"), דודו של אולג ושאל אותו אם הוא זקוק לעזרה בדמי אבטלה. סטניסלב אמר לנאשם כי אולג זקוק לעזרה. הנאשם אישר כי יוכל לעזור לו, תמורת סך של 1,000 ₪.
מיד ובסמוך, נפגש סטניסלב עם הנאשם ומסר לו סך של- 1,000 ₪, תמורת הסיוע לאולג.
בין התאריכים 1/2/2008 ל- 14/5/2008, רשם הנאשם 23 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי דלעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו אולג התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל לא התייצב אולג בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, כנדרש, בין התאריכים הנ"ל.
אולג הגיש לביטוח הלאומי תביעה לדמי אבטלה, אך תביעתו הוחזרה אליו לשם השלמת פרטים. על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, ניסה אולג לקבל במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם, דמי אבטלה בסך של 4,670 ₪ עבור חודשים 4/08-2/08, מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע לאולג לנסות לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 4,670 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום עשרים ושניים:

זרנגויל אשורוב (להלן: " זרנגויל") הינה תושבת אשדוד, שפוטרה מעבודתה בתאריך 1/4/2008.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש אפריל 2008, פנתה זרנגויל לפליקס אברמוב (להלן: "פליקס"), אחיינה, ושאלה אותו איך ניתן לקבל דמי אבטלה מבלי להתייצב בלשכה.
פליקס אמר לזנגויל כי יש אדם שיכול לעזור לה תמורת סך של- 2,000 ₪. זנגויל העבירה לפליקס סך של- 2,000 ₪ והאחרון העבירם לנאשם, עבור הטיפול בזנגויל.
הנאשם פתח לזנגויל תיק במחשבי הלשכה, באשדוד.
בין התאריכים 1/4/2008 ל- 7/7/2008, רשם הנאשם 10 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי דלעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו זנגויל התייצבה בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל לא התייצבה זנגויל בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, כנדרש, בין התאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבלה זנגויל במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם דמי אבטלה בסך של 5,408 ₪ עבור חודשים 6/08-4/08 מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע לזנגויל לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 5,408 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום עשרים ושלושה:

אלכסנדר בולגקוב (להלן: "אלכסנדר"), הינו תושב אשדוד, שפוטר מעבודתו בתאריך 15/8/2007.
ביום 6/8/2007 פנה אלכסנדר ללשכה באשדוד, לשם קבלת דמי אבטלה והופנה לעבודה.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש אוגוסט 2007, בצאתו מהלשכה באשדוד, פגש אלכסנדר באדם שזהותו אינה ידועה למאשימה, המכונה סטס. זה הציע לו לקבל דמי אבטלה מבלי להתייצב בלשכה מדי שבוע, בתמורה לסך של- 3,000 ₪.
אלכסנדר נענה להצעתו של סטס.
מיד ובסמוך פנה סטס אל הנאשם והעביר לו את פרטיו של אלכסנדר, עבור הטיפול באלכסנדר.
בין התאריכים 27/7/2007 ל- 6/2/2008, רשם הנאשם 22 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי, דלעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו אלכסנדר התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל, אלכסנדר לא התייצב בלשכה באשדוד, כנדרש, או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, בין התאריכים הנ"ל.
כחודש לאחר הפגישה המתוארת בסעיף 3 לכתב האישום ולאחר שאלכסנדר החל לקבל דמי אבטלה, שילם אלכסנדר לסטס סך של 3,000 ₪.
סטס מסר לנאשם סך של 2,000 ₪.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל אלכסנדר במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם, דמי אבטלה בסך של 29,435 ₪, עבור החודשים 5/08 ועד 6/08, מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע לאלכסנדר לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 29,435 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום עשרים וארבעה:

יורי גוידה (להלן: "יורי") הינו תושב ראשון לציון. יורי פוטר מעבודתו בתאריך 31/3/2008.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש אפריל 2008, נפגש הנאשם באשדוד, עם אחר שזהותו לא ידועה למאשימה וקיבל ממנו סך של 2,000 ₪ בדולרים, בתמורה לרישום התייצבות כוזבת בלשכה, עבור יורי.
הנאשם פתח ליורי תיק במחשבי הלשכה באשדוד.
בין התאריכים 2/4/2008 ל- 7/7/2008, רשם הנאשם 10 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי, דלעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו יורי התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל יורי לא התייצב בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, כנדרש, בין התאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל יורי במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם דמי אבטלה בסך של 8,456 ₪, עבור החודשים 5/08 ועד 6/08, מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע ליורי לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 8,456 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום עשרים וחמישה:

ארקדי אברמוב (להלן: "ארקדי") הינו תושב נתניה. בין ארקדי לנאשם הייתה היכרות מוקדמת.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה ולפני חודש נובמבר 2006, במהלך אחד המפגשים בין ארקדי לנאשם, אמר הנאשם לארקדי כי, הוא עובד בלשכה ואם אי פעם יצטרך עזרה, שיפנה אליו.
בתאריך 1/11/2006 פוטר ארקדי מעבודתו.
בסמוך לאמור בעובדה 3, פנה ארקדי לנאשם, סיפר לו שפוטר מעבודתו ושאל את הנאשם אם יוכל לעזור לו.
הנאשם שאל את ארקדי אם יש ברשותו את כל המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה לקבלת דמי אבטלה (להלן: "המסמכים"). כשנענה בחיוב, אישר הנאשם לארקדי כי יוכל לעזור לו.
הנאשם ביקש מארקדי ללכת למשרד הפנים, ולשנות את כתובתו, לכתובתה של אימו, באשדוד.
ארקדי מסר לנאשם את המסמכים שביקש וספח של תעודת הזהות עם הכתובת, באשדוד.
הנאשם פתח לארקדי תיק במחשבי הלשכה באשדוד.
הנאשם הגיש את המסמכים שקיבל מארקדי, כאמור לעיל, לסניף הביטוח הלאומי, באשדוד, לשם קבלת דמי אבטלה.
בין התאריכים 5/11/2006 ל- 18/4/2007, רשם הנאשם 19 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי, דלעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביו של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו ארקדי התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל ארקדי לא התייצב בלשכה באשדוד, כנדרש, או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, בין התאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל ארקדי במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם, דמי אבטלה בסך של 6,859 ₪ עבור החודשים 11/06 ועד 1/07, מהביטוח הלאומי.
בתמורה "לעזרה" קיבל הנאשם שירותי מוסך וטיפולי רכב בהנחה מהמוסך בו עובד אחיו של ארקדי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע לארקדי לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 6,859 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום עשרים ושישה:

סמיון מוסייב (להלן: "סמיון") הוא תושב אשדוד, שהפסיק לעבוד ב"גבינות הכפר בע"מ" (להלן: "גבינות הכפר"), בחודש דצמבר 2007.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש ינואר 2008, הגיע סמיון ללשכה, באשדוד שם פגש את הנאשם. הנאשם הציע לסמיון לעזור לו לקבל דמי אבטלה, מבלי להתייצב בלשכה מדי שבוע וזאת בתמורה לסך של- 2,000 ₪.
הנאשם ביקש כי סמיון ימסור לו מסמכים שונים הדרושים לפתיחת בקשה לדמי אבטלה (להלן: "הבקשה", "המסמכים") וסך של- 2,000 ₪. סמיון מסר לידי הנאשם את המסמכים וסך של 2,000 ₪, עבור הטיפול בו.
בכדי שסמיון יהיה זכאי לקבלת דמי אבטלה, זייף הנאשם בנסיבות מחמירות מכתב בחתימת גבינות הכפר, הנחזה להיות מכתב שנכתב ע"י גבינות הכפר, בו נכתב כי גבינות העיר פיטרה את סמיון עקב צמצומים (להלן: "המכתב המזוייף").
כן זייף הנאשם בנסיבות מחמירות, אישור הנחזה להיות אישור של גבינות הכפר על תקופת העסקה ועל שכרו של סמיון בתקופת ההעסקה (להלן: "האישור המזויף"). הנאשם חתם על האישור המזוייף באופן שנחזה כאילו גבינות הכפר חתמו על האישור.
מעשיו אלו נעשו ללא סמכות כדין ובכוונה לקבל במרמה דמי אבטלה מהביטוח הלאומי.
הנאשם מילא חלק מהבקשה ורשם בבקשה תאריך התייצבות בלשכה. הנאשם צירף אל הבקשה את המכתב המזוייף והאישור המזוייף ואת תלושי השכר שקיבל מסמיון כאמור לעיל, והגיש את הבקשה וצרופותיה לסניף הביטוח הלאומי, באשדוד, לשם קבלת דמי אבטלה, עבור סמיון.
לאור העובדה שהאישור המזויף לא היה חתום בחותמת של גבינות הכפר ולא היה מידע באם גבינות הכפר שילמו לסמיון פיצויים עבור הודעה מוקדמת, החזיר הביטוח הלאומי את הבקשה, להשלמת פרטים.
בכדי למלא את הפרטים החסרים, זייף הנאשם את האישור המזוייף, בנסיבות מחמירות, בכך שקנה חותמת הנחזית להיות חותמתה של גבינות הכפר והטביע אותה על האישור המזוייף, באופן שיחזה כאילו גבינות הכפר אכן חתמה בחותמתה האישור המזוייף.
כמו כן, זייף הנאשם מכתב הנחזה להיראות כמכתב שניתן לסמיון מגבינות הכפר, אודות אי מתן הודעה מוקדמת (להלן: "המכתב המזוייף").
הנאשם עשה זאת בלא סמכות כדין ובכוונה לקבל במרמה דמי אבטלה מהביטוח הלאומי.
לאחר הטבעת החותמות וזיוף המכתב, הגיש הנאשם בפעם השנייה, לסניף הביטוח הלאומי באשדוד, את הבקשה וצרופותיה, להן צירף גם את המכתב המזוייף, ואת האישור המזוייף עם החותמת, לשם קבלת דמי אבטלה, עבור סמיון.
בין התאריכים 9/1/2008 ל- 14/05/2008, רשם הנאשם 23 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי דלעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו סמיון התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל סמיון לא התייצב בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, כנדרש, בתאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל סמיון במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם דמי אבטלה בסך של 19,281 ₪ עבור חודשים 4/08-1/08, מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
זייף מסמכים בנסיבות מחמירות בכוונה לקבל דבר ועשה בהם שימוש בנסיבות מחמירות.
סייע לסמיון לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 19,281 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום עשרים ושבעה:

דורש עבודה שהתפטר מעבודתו ללא סיבה מוצדקת לא זכאי לדמי אבטלה אלא בחלוף שלושה חודשים מיום ההתפטרות.
דג'נטה קורייב (להלן: "דג'נטה") הינה תושבת נתניה, שהתפטרה מעבודתה ב"סופר פארם", בתאריך 31/12/2007 ועל כן לא הייתה זכאית לקבלת דמי אבטלה, אלא בחלוף שלושה חודשים מיום עזיבתה.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש ינואר 2007, התקשר בעלה של דג'נטה, בוריס קורייב (להלן: "בוריס") לנאשם וביקש שיעזור לדג'נטה לקבל דמי אבטלה מבלי להתייצב בלשכה.
הנאשם ובוריס נפגשו בתל-אביב. הנאשם אישר כי יכול לעזור תמורת סך של 2,000 ₪. בוריס מסר לנאשם בקשה לקבלת דמי אבטלה חתומה ע"י דג'נטה (להלן: "הבקשה") וסך של- 2,000 ₪, עבור הטיפול בדג'נטה.
הנאשם פתח לדג'נטה תיק במחשבי הלשכה, באשדוד.
בכדי שדג'נטה תהיה זכאית לקבלת דמי אבטלה באופן מיידי, זייף הנאשם בנסיבות מחמירות מכתב בחתימת ה"סופר פארם", הנחזה להיות מכתב שנכתב ע"י חברת "סופר פארם" בו נכתב כי דג'נטה פוטרה (להלן: "מכתב הפיטורין המזוייף").
כן זייף הנאשם בנסיבות מחמירות, אישור המעסיק, בכך שמחק את המילים "התפטרות העובדת" ורשם במקום "פיטורין" והוסיף את המילה "צימצומים" (להלן: "האישור המזויף").
הנאשם עשה את מעשיו ללא סמכות כדין ובכוונה לקבל במרמה דמי אבטלה מהביטוח הלאומי.
הנאשם מילא את הבקשה, הוסיף את כתובתו שלו על הבקשה ורשם תאריך התייצבות בלשכה. הנאשם צירף אל הבקשה את מכתב הפיטורין המזוייף, את האישור המזוייף ואת תלושי המשכורת שקיבל מבוריס כאמור לעיל, והגיש את הבקשה על צרופותיה לסניף הביטוח הלאומי, באשדוד, לשם קבלת דמי אבטלה, עבור דג'נטה.
לאור העובדה שלא היה מידע אם הסופר פארם שילמו לדג'נטה דמי אי הודעה מוקדמת, החזיר הביטוח הלאומי, בדואר רשום את הבקשה, להשלמת פרטים לכתובת המצויינת על הבקשה, היא כתובתו של הנאשם להשלמת פרטים.
בסמוך לאמור בסעיף 8, התקשר הנאשם לדג'נטה ובוריס, ביקש מהם להגיע לסניף הדואר באשדוד ולקחת את הדואר המחכה להם שם, מהביטוח הלאומי. בוריס ודג'נטה הגיעו לאשדוד, אספו את המכתב מהביטוח הלאומי ומסרו אותו לנאשם. באותו מעמד מסר הנאשם לדג'נטה ובוריס פתק עליו רשם את כתובתו ואת היום בשבוע בו הייתה אמורה דג'נטה להתייצב בלשכה, כדי שיוכלו לברר מידע בביטוח הלאומי ולענות לשאלות, במידה וישאלו.
בכדי למלא את הפרטים החסרים, זייף הנאשם בנסיבות מחמירות, מכתב הנחזה להיות מכתב מ"סופר פארם" ובו נכתב כי דג'נטה לא קיבלה כספים עבור אי מתן הודעה מוקדמת (להלן: "המכתב המזוייף") והכול בלא סמכות כדין ובכוונה לקבל במרמה דמי אבטלה מהביטוח הלאומי.
לאחר זיוף המכתב, הגיש הנאשם בפעם השנייה את הבקשה וצרופותיה, עם המכתב המזוייף, לסניף הביטוח הלאומי, באשדוד, לשם קבלת דמי אבטלה, עבור דג'נטה.
בין התאריכים 24/1/2008 ל- 7/7/2008, רשם הנאשם 34 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי דלעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביו של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו דג'נטה התייצבה בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל דג'נטה לא התייצבה בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, כנדרש, בין התאריכים הנ"ל.
לאור ערנותו של הביטוח הלאומי, לא נתקבלה החלטה בבקשה ולא שולמו לדג'נטה דמי אבטלה.
על סמך פעולותיו של הנאשם והנתונים הכוזבים שהזין, כאמור לעיל ושהועברו לביטוח הלאומי, ניסתה דג'נטה לקבל במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם, דמי אבטלה בסך של 19,203 ₪ עבור חודשים 7/08-1/08, מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
זייף מסמכים בנסיבות מחמירות בכוונה לקבל דבר ועשה בהם שימוש בנסיבות מחמירות.
סייע לדג'נטה לנסות ולקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 19,203 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום עשרים ושמונה:

רובין בורוכוב (להלן: "רובין") הינו תושב קריית גת. לרובין ולנאשם היכרות מוקדמת.
בחודש אפריל 2007 הגיש רובין לביטוח הלאומי, תביעה להבטחת הכנסה.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש אפריל 2007, התקשר רובין לנאשם. רובין סיפר לנאשם כי, הוא מקבל הבטחת הכנסה וביקש שהנאשם "יעזור" לו באופן, שרובין לא יצטרך להתייצב בלשכה, כנדרש.
הנאשם הסכים ורובין נתן לנאשם בתמורה סך של 1,500 ₪, בשישה תשלומים של 250 ₪ כל תשלום.
הנאשם העביר את תיקו של רובין מהלשכה בקריית גת ללשכה, באשדוד.
בין התאריכים 9/5/2007 ל- 25/6/2008, רשם הנאשם 51 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי דלעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו רובין התייצב בלשכה באשדוד במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל רובין לא התייצב בלשכה באשדוד, כנדרש, או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ בין התאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל רובין במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם הבטחת הכנסה בסך של 17,206 ₪ עבור החודשים 5/07 ועד 5/08, מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע לרובין לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 17,206 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום עשרים ותשעה:

סרגיי יוסופוב (להלן: "סרגיי") הינו תושב קריית גת.
בחודש דצמבר 2006, הגיש סרגיי לביטוח הלאומי תביעה להבטחת הכנסה.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש מאי 2007, פגש הנאשם בסרגיי. סרגיי סיפר לנאשם כי, הוא מקבל הבטחת הכנסה. הנאשם הציע לסרגיי "לעזור" לו באופן שסרגיי לא יצטרך להתייצב בלשכה, כנדרש.
סרגיי הסכים להצעתו של הנאשם ונתן לו בתמורה סך של- 2,000 ₪.
הנאשם העביר את תיקו של סרגיי מהלשכה בקריית גת ללשכה, באשדוד.
בין התאריכים 9/5/2007 ל- 7/7/2008, רשם הנאשם 61 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי דלעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו סרגיי התייצב בלשכה באשדוד במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל סרגיי לא התייצב בלשכה באשדוד, כנדרש, או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ בין התאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל סרגיי במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם, הבטחת הכנסה בסך של 13,271 ₪ עבור החודשים 7/07 ועד 5/08, מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע לסרגיי לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 13,271 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום שלושים:

ארתור פינגסוב (להלן: "ארתור") הינו תושב תל-אביב, שפוטר מעבודתו בתאריך 31/5/2007.
במהלך חודש יולי 2007, פגש ארתור את הנאשם, בסניף הביטוח הלאומי באשדוד. באותו מעמד הציע הנאשם לארתור כי יסייע לו בקבלת דמי אבטלה.
ארתור מסר לנאשם את הבקשה לקבלת דמי אבטלה (להלן: "הבקשה") ומסמכים שונים הדרושים לפתיחת הבקשה (להלן: "המסמכים").
הנאשם פתח לארתור תיק במחשבי הלשכה באשדוד ובו כתב כי ארתור מתגורר באשדוד, כשהוא יודע שאין זה נכון.
הנאשם מילא את הבקשה, הוסיף את כתובתו שלו על הבקשה, רשם תאריך התייצבות בלשכה, צירף את המסמכים שקיבל מארתור והגיש את הבקשה והמסמכים לסניף הביטוח הלאומי באשדוד, לשם קבלת דמי אבטלה, עבור ארתור.
בין התאריכים 3/6/2007 ל- 28/11/2007, רשם הנאשם 32 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי דלעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו ארתור התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל ארתור לא התייצב בלשכה באשדוד, כנדרש, או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ בתאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל ארתור במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם דמי אבטלה בסך של 12,140 ₪, עבור החודשים 6/07 ועד 9/07, מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
עשה בעת מילוי תפקידו מעשה מרמה והפרת אמונים הפוגע בציבור.
סייע לארתור לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 12,140 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.
אישום שלושים ואחד:

בוריס לינסקי (להלן: "בוריס") הינו תושב קריית גת. בין בוריס לבין הנאשם הייתה היכרות מוקדמת.
בוריס פוטר מעבודתו בתאריך 1/8/2007.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה במהלך חודש יולי 2007, התקשר בוריס לנאשם, סיפר לו כי הוא לא עובד וביקש את עזרתו.
הנאשם אישר כי, הוא יכול לעזור לבוריס לקבל דמי אבטלה, לשם כך ביקש הנאשם מבוריס, שלא ימלא את כתובתו בבקשה לקבלת דמי אבטלה (להלן: "הבקשה") ושימסור לידו מסמכים נוספים.
בסמוך לאמור בעובדה 3, באשדוד, מסר בוריס לנאשם את הבקשה לקבלת דמי אבטלה (להלן: "הבקשה") ומסמכים שונים, הדרושים לפתיחת הבקשה (להלן: "המסמכים"). השניים סיכמו כי בתמורה לעזרה בוריס ישלם לנאשם סך של- 500 ₪ בכל חודש.
בפועל שילם בוריס לנאשם סך של 500 ₪ בלבד.
הנאשם פתח לבוריס תיק במחשבי הלשכה באשדוד.
הנאשם הוסיף את כתובתו שלו על הבקשה, רשם תאריך התייצבות בלשכה, צירף את המסמכים שקיבל מבוריס והגיש את הבקשה והמסמכים לסניף הביטוח הלאומי, באשדוד, לשם קבלת דמי אבטלה, עבור בוריס.
בין התאריכים 23/7/2007 ל- 13/2/2008 רשם הנאשם 17 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי דלעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו בוריס התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל בוריס לא התייצב בלשכה באשדוד, כנדרש, או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, בין התאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל בוריס במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם דמי אבטלה בסך של 6,684 ₪ עבור החודשים 8/07 ועד 9/07 ומחודש 1/08 ועד 2/08, מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע לבוריס לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 6,684 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.
אישום שלושים ושניים:

אולג קשובוי (להלן: "אולג") הינו תושב אשדוד, שפוטר מעבודתו בתאריך 15/8/2007.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש אוגוסט 2007, נפגש אולג עם הנאשם, באשדוד, נתן לו סך של 2,000 ₪ וביקש כי יסייע לו לקבל דמי אבטלה מבלי להתייצב בלשכה.
הנאשם פתח לאולג תיק במחשבי הלשכה באשדוד.
בין התאריכים 29/8/2007 ל- 26/3/2008, רשם הנאשם 38 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי דלעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו אולג התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל אולג לא התייצב בלשכה באשדוד, כנדרש, או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, בין התאריכים הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל אולג במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם, דמי אבטלה בסך של 26,811 ₪, עבור החודשים 08/07 ועד 03/08, מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע לאולג לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 26,811 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום שלושים ושלושה:

יורי פליצנטה (להלן: "יורי") הינו תושב אשדוד, שפוטר מעבודתו בתאריך 23/8/2007.
ביום 26/8/2007 פנה יורי ללשכה באשדוד, לשם קבלת דמי אבטלה וטופל, בין היתר, גם על ידי הנאשם.
במועד מדוייק שאינו ידוע לתביעה, במהלך חודש דצמבר 2007, הגיע יורי ללשכה באשדוד לחתימה וסיפר לנאשם כי יש לו בעיות. הנאשם בתגובה אמר ליורי כי, הוא יסייע לו בכך שלא יצטרך להגיע לחתום בלשכה, בתמורה לתשלום.
יורי הסכים להצעתו של הנאשם והבטיח כי ישלם לו בהמשך.
בין התאריכים 2/1/2008 ועד 26/3/2008, רשם הנאשם 30 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי דלעיל, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביו של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו יורי התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל יורי לא התייצב בלשכה באשדוד, כנדרש, או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, בין התאריכים הנ"ל.

על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל יורי במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם, דמי אבטלה בסך של 9,401 ₪ עבור החודשים 1/08 ועד 3/08 מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
בהיותו עובד ציבור, הציע שוחד.
סייע ליורי לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 9,401 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

אישום שלושים וארבעה:

ארתור סוליימנוב (להלן: "ארתור") הינו תושב קריית גת. בין ארתור לבין הנאשם הייתה היכרות מוקדמת.
בתאריך 10/2/2008 פוטר ארתור מעבודתו.
במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש פברואר 2008, נפגש ארתור עם הנאשם, באשדוד, סיפר לו שפוטר מעבודתו ושאל את הנאשם אם יוכל לעזור לו לקבל דמי אבטלה מבלי להתייצב בלשכה, בתמורה לסך של- 1,000 ₪.
הנאשם אישר כי יכול לעזור וביקש מארתור להגיש תביעה לדמי אבטלה לביטוח הלאומי.
הנאשם פתח לארתור תיק במחשבי הלשכה באשדוד. בין התאריכים 14/2/2007 ל- 7/7/2008, רשם הנאשם 13 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי דלעיל,ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שיחזה כאילו ארתור התייצב בלשכה, כנדרש, במהלך התאריכים הנ"ל.
בפועל ארתור לא התייצב בלשכה באשדוד, כנדרש או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, בין התאריכים הנ"ל.
בעבור העזרה שילם ארתור לנאשם סך של- 1,000 ₪, בשני תשלומים שווים.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין הנאשם כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל ארתור במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע הנאשם, דמי אבטלה בסך של 19,059 ₪, עבור החודשים 02/08 ועד 06/08, מהביטוח הלאומי.
הנאשם בעשותו כן:
קיבל שוחד בעד פעולה שקשורה לתפקידו.
סייע לארתור לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 19,059 ₪.
רשם רישומים כוזבים במסמכי הלשכה בכוונה לרמות.
אחסן במחשב מידע כוזב שיש בו כדי להטעות והעביר את המידע.

עבירות בניגוד לסעיפים 284 , 290, 415 סיפא + 25 + 31, 415 סיפא + 30, 418, 420, 423 לחוק העונשין התשל"ז-1977 וסעיף 3(א)(1) לחוק המחשבים, תשנ"ה-1995.

הסנגור בטיעוניו לעונש טען כי אמנם מדובר במס' לא מבוטל של עבירות, אך יש לבחון הרקע למעשיו: מצבו הסוציו אקונומי, טראומה שעבר בשנת 2000 כאשר בתו נפגעה בתאונת דרכים קשה ועברה הליך שיקומי ארוך, גירושין קשים, מאסרים התלויים נגדו בגין חובות להוצל"פ, וחוב מזונות בעבור 5 ילדים, ומצבו הנפשי הירוד. הוא לא עמד בתשלום המזונות, גרושתו פתחה תיק הוצל"פ שכן חייב לה הכסף ולא למל"ל, עיקלו את משכורתו, הוציאו פקודות מאסר. כל זאת היה ב-07'-08'. אולץ לעזוב ביתם המשותף ושכר לעצמו דירת חדר ומקיים את עצמו. החובות הלכו וגדלו, משכורתו וחשבונות הבנק עוקלו, נלקח להוצל"פ בפקודות מאסר וצווי הבאה ונאלץ ליצור לעצמו מקור הכנסה נוסף. לא נטל הכספים לצורך חיים ראוותניים, חיי עושר, אלא על מנת ליתן מענה לצרכיו היומיומיים והניסיון להציל עצמו ממאסר של 21 יום כמופיע בפקודות המאסר בהוצל"פ. הנזק לחברה ברור ומיידי, יחד עם זאת, אותם דורשי עבודה יכלו לחתום בעצמם בלשכה ולכן מעשיו במרבית המקרים הוא לחסוך הגעה פיזית ללשכה, להבדיל ממס' מקרים בודדים בהם באופן אישי סייע להשלמת ימים ותק' אכשרה הדרושה לקבלת דמי אבטלה וכן מקרה שלאדם אין מכתב פיטורין.
לטענתו מול חומרת מעשים אלה, יש לציין שמרביתם יכלו לקבל קצבת הבטחת הכנסה ממל"ל, ולכן הטענה של גרימת נזק לקופת הציבור לא מדויקת, הנזק נמוך בהרבה מהנזק שנטען על-ידי המדינה. כמו כן, ציין כי יש להשוותו לעובדי ציבור אחרים ולעונשים שהוטלו עליהם. בשורה של פס"ד הורשעו ח"כים ושרים, להבדיל מהנאשם שבין השנים 84'-08' כל תפקידו היה פקיד השמה בלשכת התעסוקה, לא קודם בשעה שחבריו התקדמו לתפקידים בכירים. העובד הזוטר ביותר שמושווה לח"כים ושרים שהורשעו בעבירות דומות.
הסנגור הפנה למס' גז"ד לעובדי ציבור שסרחו ולדבריו:
בעניינו של אריה דרעי, עבירות של שוחד באופן שיטתי על-ידי אדם מתוחכם וממולח שטיפס בדרגות השירות הציבורי עד להיותו שר פנים, סכומי שוחד שהגיעו למאות אלפי דולרים, ניהל הגנה ארוכה ומתמשכת והקשה על מתן פס"ד. נדון לאחר שדינו הוחמר, ל-3 שנות מאסר בפועל. בעלי תפקידי המשנה, משה ויינברג נדון ל-18 חודשי מאסר בפועל, לאחר ערעור; אריה ויינברג וד"ר רובין קיבלו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
כמו כן מפנה לעניינו של השר הירשנזון שיוחסו לו גניבת כספים מניצולי שואה בסכום של 4 מיליון ₪, באופן שיטתי ובמהלך שנים, ונדון ל-65 חודשי מאסר בפועל. אדם פיקח, בעל תפקיד מהבכירים ביותר בשירות הציבורי, שר אוצר, שביצע הגניבה באמצעים מתוחכמים, רישומים כוזבים במסמכי תאגיד, והון שהולבן בדרכים שונות, בהתחשב בסכום הגדול מדובר בכספים שנתקבלו לטובתו האישית.
כמו כן הוא מפנה לפרשת שלמה בניזרי, שר העבודה והרווחה, שמעבר לעבירות השוחד והפרת אמונים ניסה לשבש המשפט, קשר קשרים לביצוע פשע, תוך ששילש סכומי עתק לכיסו הפרטי, ונדון ל-4 שנות מאסר בפועל. וכן לגבי פלאטו שרון, ח"כ, עבירות דומות במיליוני פרנקים נדון ל-11 חודשי מאסר בפועל.
עמרי שרון, ח"כ לשעבר, הורשע ברישום כוזב במסמכי תאגיד, עדות שקר, הפרת חוק מימון מפלגות, נדון ל-9 חודשי מאסר בפועל.
עופר חוגי, ח"כ, נדון לשנתיים מאסר בפועל לאחר שהורשע בקבלת דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמכים מזויפים ורישום כוזב במסמכי תאגיד.
ח"כ יאיר פרץ קיבל תואר אקדמי מזויף ונדון למאסר מותנה.
שלמה דיין, סגן יו"ר הכנסת, נדון בגין קבלת דבר במרמה ל-4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
ח"כ וסגנית השר נעמי בלומנטל נדונה בגין מתן שוחד בחירות, שיבוש הליכי משפט, הדחה בחקירה, עונשה הוקל ונדונה למאסר בעבודות שירות.
שר התקשורת רפאל פנחסי נדון בגין העברת כספים שלא כדין, למאסר מותנה.
יצחק מרדכי, שר התחבורה, נדון בגין עבירות של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות למאסר מותנה.
מיכאל גורולובסקי, ח"כ, הורשע בהפרת אמונים בפרשת ההצבעות הכפולות, נדון למאסר לריצוי בעבודות שירות.
השר לענייני מיעוטים, סאלח טריף, נדון בגין מתן שוחד והפרת אמונים ל-6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

לדברי הסנגור, בעיניינם של בכירים אלה, נקבעו הלכות בבימ"ש עליון לאחר שהוגשו ערעורים, ולאחר שניהלו מאבקים עיקשים, ובסופו של יום קיבלו העונשים כמפורט לעיל. לטענתו, יש מקום להשוות זאת לנאשם. שכן הם בצמרת השירות הציבורי והוא בתחתיתה. הם לקחו כספים לטובתם האישית, לקידום אינטרסים אישיים, לטפס בצמרת הפוליטית, והוא לקח כספים לתשלום מזונות ילדיו. הם עברו העבירות באופן מתוחכם תוך שימוש ציני במתווכים מתוחכמים, עבירות מרמה באמצעות מוסדות ללא רווח לעומת הנאשם שעשה שימוש באנשים פשוטים. הם העבירו סכומים של מיליונים והוא אלפים בודדים. לטעמו יש להסתכל בפרספקטיבה הנכונה, מדובר באדם בעייתי מבחינת האופי החלש שלו, סובל מדיכאונות, מחשבות על התאבדות, ניתן להבחין בגוון דיספורי בפני
ו, בשיחות התרשם מהדיכאון בו שרוי. הוא לא נשבר, ממשיך לעבוד כדי לשלם המזונות, היום עובד כמלצר בת"א, זוכה לקבל תשרים ומשכורות בסיס, כדי להמשיך ולקיים את משפחתו וילדיו הקטינים.
הסנגור הפנה לתסקיר המפרט את מהלך חייו הקשים, מגיל מוקדם נאלץ לפרנס בני משפחתו, את אחיו, נישא בגיל מוקדם, נדרש לפרנס 5 ילדים, טראומה אחר טראומה סבל במהלך חייו, איבד את אביו בגיל צעיר ואת אמו, אביו היה משותק בעקבות אירוע מוחי. בגיל 44 התגרש ביוזמת אשתו, שהסיתה את ילדיו נגדו, הגישה נגדו הליכים משפטיים ומצא עצמו במשבר נפשי נוכח אובדן תא משפחתי, ועול כלכלי נוסף לפרנס עצמו ולעמוד בתשלום מזונות קבועים שחוייב בהם, בסך 4500 ₪. סבור שאין מקום להחמיר עמו אלא יש מקום לנסות ולהבין המצוקות שהובילו אותו לביצוע מעשיו, מבקש להתחשב שהודה בהזדמנות הראשונה במשטרה ובביהמ"ש, חסך זמן שיפוטי יקר ומזמן חקירת המשטרה. הודאתו משרתת בתיקים אחרים המתנהלים נגד נותני השוחד ותסייע לסיים ההליכים התלויים נגדם. לאור האמור מבקש את הענישה ברף התחתון.

ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש פרטה כי הנאשם הועסק כעובד מדינה בשירות התעסוקה כפקיד רישום משנת 1982. עד לשנת 2004 עבד הנאשם בלשכה בקרית גת. מתברר כי הכתובת הייתה על הקיר שכן לאשתו היה משרד כ"א למציאת עבודה לקטינים והוא ניצל עבודתו בלישכה כדי לשלחם אליה. למרות חומרת אותו המעשה הסתפקו בהליך משמעתי ובענישה של העברתו בשנת 2004 ללשכה באשדוד עיר גדולה בהרבה מקרית גת עם פוטנציאל אינסופי לביצוע עבירות מרמה...

הנאשם עומד לדין כיום בגין פרשת שחיתות רחבת היקף בגינה הועמדו לדין 42 נאשמים שתחילתה בקבלת שוחד וטובות הנאה בסכום כולל של מעל 46,000 ₪, וסופה בהוצאה במרמה של קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי בסך מצטבר של מעל 423,000 ₪.

במהלך השנים 2006-2008 פנה הנאשם לכל דכפין, בניסיון לאתר אנשים שיש להם עניין לקבל דמי אבטלה או הבטחת הכנסה, גם מבלי לטרוח לעמוד בדרישות החוק, ללא צורך להתייצב בלשכת התעסוקה ומבלי להיות זמין ומוכן לקבל עבודה שאולי תוצע. הנאשם פנה ביוזמתו למכרים ברחבי הארץ, לאנשים מזדמנים ואף ארב ל"לקוחות פוטנציאליים" במקומות שונים כשהוא מציע להם מיוזמתו את שירותיו בתמורה לתשלום שוחד. וזאת בעזות מצח ועל פני תקופה ארוכה.
תמורת תשלום השוחד עשה הנאשם כל מאמץ מצידו ולא בחל בביצוע עבירות נוספות, רישומים כוזבים, זיוף מסמכים ובביצוע עבירות נלוות בכדי להבטיח כי משלם השוחד יקבל במרמה את דמי הביטוח הלאומי.

הנאשם קיבל ממשלמי השוחד אישית או באמצעות המתווכים איתם היה בקשר את מסמכי התביעה לקצבה מהמוסד לביטוח לאומי ומסמכים שנדרשים כתמיכה לבקשה כגון תלושי משכורת ומכתבי פיטורין.
במידת הצורך ובכדי להתאים את הבקשות לדרישות החוק, לתקופת האכשרה לזכאות, נהג הנאשם לזייף תלושי שכר ומכתבי פיטורין ובמקצת מהזיופים אף עשה שימוש במחשב במקום עבודתו בלשכת התעסוקה.

כיון שעפ"י חוק על אדם להתייצב בלשכת התעסוקה במקום מגוריו ולהגיש בקשה למל"ל במקום מגוריו, נהג הנאשם למלא את כתובתו שלו, באשדוד, על גבי הבקשות ואף הציע ל"לקוחותיו" שמקום מגוריהם מחוץ לתחום העיסוק של לשכת התעסוקה בה עבד, לרשום כתובת באשדוד על הבקשה ואף לשנות הכתובת הרשומה במשרד הפנים לעיר אשדוד בכדי שלא לעורר חשד ובכדי לאפשר לו לפעול לקבלת קצבת מל"ל במרמה עבורם.
בכדי לעקוף את המכשיר הביומטרי נהג הנאשם להטביע טביעת אצבע שלו ובטביעת אצבע של דורשי עבודה שהגיעו ללשכה לצורכיהם הפרטיים. במספר מקרים אף השתמש בדורשת עבודה אשר עבדה במשק בית בביתו ובתמורה דאג שהיא לא תשלח לעבודה ותמשיך לקבל את קצבת אבטחת ההכנסה.
הטבעת טביעת אצבע שונה מזו שהוטבעה בעת פתיחת התיק ע"י "דורש העבודה" מנפיקה הוראה להתייצב אצל פקיד ולהזדהות בתעודת זהות וכך נפתחה הדרך לנאשם לנצל את עיסוקו כדי לרשום ל"לקוחותיו" התייצבות פיקטיבית ובכדי שלא לעורר חשד כלפיו נהג לעתים להסוות את מעשיו בכך שניצל העדרם של פקידי השמה אחרים מעמדת המחשב שלהם, כשזו נותרה פתוחה וחתם רישום התייצבות פיקטיבי על שמם.

בעקבות מעשיו אלה, הנאשם הודה והורשע 34 אישומים ועשרות עבירות של לקיחת שוחד מאנשים שונים ובעבירות רבות נוספות של מרמה והפרת אמונים. הוא ביצע מאות רישומים כוזבים במסמכי תאגיד והעברת מידע כוזב, מספר רב של מקרי זיוף ובשימוש במסמכים מזויפים בנסיבות מחמירות, סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והכול כדי לאפשר למשלמי השוחד לקבל במרמה מהביטוח הלאומי קצבאות בסך כולל של כ- 423,000 ₪.

במשך כשנתיים ביצע הנאשם את העבירות והיה ממשיך לבצען לולא ערנות חוקרי המוסד לביטוח לאומי. החקירה הסמויה אחר הנאשם חשפה את מעשיו הפלילים שהובילו למעצרו ולהגשת כתב אישום נגדו ונגד המתווכים ומקבלי הקצבאות.

מעשיו של הנאשם הופסקו בעקבות מעצרו. אומנם, הנאשם הודה במשטרה בעבירות שיוחסו לו אולם יש לזכור כי הודייתו זו באה לאחר מספר הודעות בהן הכחיש את מעורבותו ורק לאחר שעומת עם דורשי עבודה שהטיחו בו את אשמתו, ולאחר שהוצגו בפני
ו ראיות שלא מתירות מקום לספקות- הודה הנאשם. תחילה בחר לספר כי עשה זאת בשל איומים על חייו ורק מאוחר יותר חשף את האמת.

מעשי השחיתות לאורך זמן, בהיקף נרחב ובשיטתיות פגעו בקופה הציבורית ויש להדגיש כי תפיסתו של הנאשם כפי שהוצגה בתסקיר לעניין זה מעוותת קשות שכן אין כאן לקיחה מעשירים לטובת העניים, כטענתו, יש לקיחת כסף מהקופה הציבורית. אך לא רק בכסף ניזוק הציבור. הנאשם אפשר לאחרים לשלוח ידם בכסף במרמה, בכך פגע בשוויון של אזרחים בפני
החוק, מדובר במעשים שיש בהם כדי לערער את אמון הציבור בחוק ובמערכת הציבורית, האמונה על מימושו במוסדותיה ובעובדיה ולמוטט את הבסיס החברתי שבמסגרתו אנו מקיימים את חיינו.
בין "לקוחותיו" של הנאשם היו שהתפטרו ולא פוטרו, לחלקם חסרו ימי עבודה להשלמת תקופת הזכאות עפ"י חוק. היו שהמשיכו לעבוד מבלי לדווח על עיסוקם זה לרשויות והיו כאלה שהיה נוח להם לקחת פסק זמן ולנוח מעבודה על חשבון הקצבה.

שחיתות במערכות ציבוריות היא רעה חולה שיש ללחום בה לא פחות משלוחמים בעבירות סמים, שכן נזקיה לטווח ארוך קשים מנשוא.

לטענת ב"כ המאשימה העונש הראוי במקרה זה גם עפ"י הפסיקה, הוא מאסר ממושך בפועל ועל בית המשפט להוציא מלפניו מסר ברור וחד משמעי שעובד ציבור הלוקח שוחד פוגע באמון הציבור. בטח ובטח כאשר אין מדובר במעידה רגעית אלא במי שיזם את המעשים והזמין את מתן השוחד , שפעל לאורך תקופה ממושכת, בהיקף נרחב, בנחישות ותוך ביצוע עבירות נוספות למימוש המטרות הפליליות .
מטבע הדברים - עובד הציבור מקבל השוחד היה בעבר אדם נורמטיבי ונעדר רישום פלילי וסביר שהמציאות לא תזמן לו הזדמנות נוספת לחזור על העבירות ולכן אין מקום לתת משקל רב לקולא לעובדות אלה. אם כי חשוב לזכור במקרה זה כי לנאשם רישום משמעתי מבית הדין למשמעת שבעקבותיה הועבר מתפקידו בקרית גת לתפקיד באשדוד. הרשעה זו לא רק שלא גרמה לו לתקן את דרכיו אלא היוותה הזדמנות לבצע עבירות פליליות חמורות יותר של שוחד מרמה זיוף וכו'.

מהתסקיר עולה כי מדובר בנאשם בעל מערכת ערכית לא מגובשת, בעל טשטוש בין גבולות המותר והאסור.

אין לשכוח את העובדה שלא מדובר במעשה חד פעמי אלא במסכת של מעשים שנמשכה מעל כשנתיים - תוך קבלת שוחד והטבות נוספות.

הענישה שהמאשימה מבקשת להטיל על הנאשם לאור חומרת העבירות ונסיבות ביצוען , עונש מאסר בפועל ארוך למשך 7 שנים, שכן לא מדובר במקרה חד פעמי אלא ב- 31 מקרים של נטילת שוחד ועבירות נוספות. לא בכדי החוק קבע עונש של עד 7 שנות מאסר של לקיחת שוחד, 5 שנות מאסר על זיוף וכו'.
בנוסף, המאשימה מבקשת מביהמ"ש לפעול עפ"י הוראות סעיף 297(א)(2) ולחייב את הנאשם לשלם לאוצר המדינה את שוביה של התועלת שהפיק מן השוחד בסך של 50,000 ₪ בנוסף לקנס ומאסר על תנאי.

לאחר שהצדדים טענו לעונש, ביקש הנאשם להעיד עדי אופי בטרם ייגזר דינו, העדים כדלקמן:

עד אופי 1, מר פנחסוב יעקב:

תושב קרית גת, מכיר אותו מקרית גת, היה בא לבקר אצלם. חבר של המשפחה. בן בית, חבר משפחה. מכיר אותו שהוא איש טוב. מכיר את אשתו והילדים שהם טובים.

עד אופי 2, מר וייזגן דניאל:

מכיר את הנאשם מקטנות, היו כל הזמן ביחד. היו בקשר טלפוני. טוען שהוא "אחלה בן אדם" ועוזר בכל דבר, בכל מה שרצה הוא עזר. כשנשאל, במה הוא עזר לו, השיב, שביקש הלוואה והוא נתן לו בסכום של 1,000 ₪ לפני חמש שנים בערך חברים מילדות. לא יודע במה מואשם וזה לא מעניין אותו. "זה בינו לבין המדינה".

עד אופי 3, אוחיון נסאל ניסים:

בן 17, הבן של הנאשם. העיד שאביו אדם טוב, בנה בית כנסת בשכונה בקרית גת. מדובר בבית כנסת שסבא שלו בנה והוא שיפץ הוא השקיע את כל הכסף שלו בשיפוצים. המצב שלהם קשה בבית. אמא שלו עובדת רק כשמזדמן לה, כבר כמה שנים שהיא לא מוצאת עבודה. הפרנסה היחידה זה המזונות שאביו משלם. אחת לומדת, אחת בצבא, ואחת נשואה גרה בקרית גת. לכן אף אחד מהילדים לא יכול לעזור.
יש לו אח קטן חולה אפילפסיה ולא שומע טוב. גם הפסיכולוגית אמרה שהוא חייב לראות את אבא שלו לעיתים קרובות.

עד אופי 4, מר יוסי לנקרי:

מכיר אותו משנת 60, עלו ארצה וגרו באותה שכונה, אביו היה שמש בית הכנסת כל חייו, שימשו חברי וועד בבית הכנסת 8-10 שנים. היה גבאי בבית הכנסת אך מזה 5 שנים הוא לא פעיל בבית הכנסת מאז שעזב את קרית גת. בזכותו בית הכנסת שופץ והיום יש להם בית כנסת לתפארת בעקבות השיפוץ. יודע שהוא אדם חיובי שעזר. מצא עבודה לנערים במלצרות. הוא היה לוקח ילדים מהשכונה ונותן להם לעבוד במלצרות. הוא היה מספק עובדים לאולמות. לו ולאשתו היה איזה משרד בשוק למציאת עבודה.
לא יודע על מה הוא עומד לדין, לא מעניין אותו בא רק לומר מה שיש לו מההיכרות שלו איתו, 45 שנים מאותה שכונה, הוא עבד בלשכת התעסוקה.
מכיר אותו כבן אדם ישר, אין לו עניין בזה.

עד אופי 5, רו"ח מוריס אזולאי:

מר אלברט אוחיון
, שהוא ידידו, חברו ומוכר לו אישית כמה שנים טובות, מעל 10 שנים. הוא בחור כארז, בחור טוב וישר, הגון, תמיד משתדל למלא חובותיו, גם אם זה עולה לו בנטילת הלוואות מאנשים בריבית גבוהה. מבין שאדם שנקלע למצוקה יכול לעשות טעויות כפי שהוא עשה.
לדבריו יש נסיבות אליהם אנשים נקלעים, למצוקה ולקשיים, הוא אדם שהיה חרוץ מאוד והשתדל, יצא לעבודה ב-06:00, חזר אחרי חצות, עבד בלשכת התעסוקה ובמשרה נוספת באספקת מלצריות לאולמות. סבור כי כל אדם שעושה טעות וזכאי להזדמנות בחייו, לשקם אותו, אין הצדקה להחמיר עימו.
לדבריו כל מי שנמצא באשדוד עובד וחותם אבטלה, הם לא צריכים את עזרתו כדי לרמות את המדינה. מי שרוצה לרמות את המל"ל, יעשה זאת. מי שרוצה לשדוד בנק, ישדוד בנק. הוא לא היה מגדיר את זה כשוחד. מדובר באנשים שחיפשו דרך לרמות את המדינה, באו אליו והוא התפתה. אם הוא היה מקבל 10,000 $ מכל אחד, זה היה שוחד. מה שהוא קיבל זה מתנות, אלה הם הפושעים ולא הוא. הם שרימו את המדינה. הוא בתפקיד שכזה רצה לעזור.

עד אופי 6, ארגמן יעקב:
מורה ומחנך בישראל ומנהל בי"ס מקצועי בבאר טוביה לשעבר. מכירו דרך חבר מלפני 5 שנים. אדם נעים הליכות, שבשנים האחרונות עבד קשה מאוד, לעתים ללא אגורה בכיס, ואת כל זה עשה כדי לשלם מזונות גבוהים, כ-4000 ₪. אין לו עניין בעבירה עצמה אלא רק מבקש להקל בעונשו שכן סבל מספיק.

מתסקיר שירות המבחן עולה כי מדובר בגבר כבן 50, גרוש ואב לחמישה (10 - 26). עלה לארץ בשנת 1963 והתגורר בקרית גת, בשנים 1982 - 2008 עבד בשירות התעסוקה כפקיד השמה עד לביצוע העבירות הנדונות. משנת 2008 עובד במלצרות בבתי מלון בת"א וגר לבדו באשדוד.
בסוף שנת 2009 אושפז על פי בקשתו במרכז לבריאות הנפש באר יעקב עקב ירידה במצב רוח ומחשבות אובדניות. התרשמו מאדם מופנם בעל דימוי עצמי נמוך ובעל תחושות בדידות וכישלון. נראה כי גירושיו בשנת 2004 היוו משבר מצטבר נוסף עימו התקשה להתמודד. כמו כן, התרשמו מאדם בעל מערכת ערכית לא מגובשת, בעל טשטוש בין גבולות המותר והאסור. התרשמו כי נוטה באופן מניפולטיבי להצדיק התנהגותו במעטה אידיאולוגי של לקיחה מהעשירים ונתינה לעניים.
מודה בביצוע העבירות, מביע צער וחרטה. לדבריו, בתקופת ביצוען היה נתון בחובות רבים ולחצים כספיים עקב תביעת מזונות מצד גרושתו וחשש שאם לא ישיג את הכסף יאסר או יאבד את ביתו. חש קורבן למציאות אליה נקלע וחש צורך לפצות את עצמו. על פי תפיסת עולמו חש הצדקה למעשיו היות ולתחושתו, כאמור לוקח מעשירים ונותן לעניים. מסיכום המחלה מהמרכז לבריאות הנפש, באר יעקב עולה כי בקבלתו שיקר לגבי קיום הליכים משפטיים נגדו וכי במחלקה לא היה קיים רושם למצב פסיכוטי אלא למניפולציות של אדם שהסתבך עם החוק.
להערכתם העבירות קשורות לדימוי העצמי הנמוך, לתחושות הבדידות והכישלון, תוך ניסיון לפיצוי עצמי, למערכת ערכית לא מגובשת ולקיום טשטוש בין גבולות המותר והאסור, בין היתר, על רקע היעדר דמויות הוריות תומכות ומציבות גבול. לאור חומרת העבירות, הישנותם והנסיבות המחמירות, נמנעו מהמלצה אודותיו.
המצב המשפטי:

סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, קבלת דבר במרמה :

" המקבל דבר במרמה, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים."

סעיף 25 לחוק העונשין, ניסיון מהו :

" אדם מנסה לעבור עבירה אם, במטרה לבצעה, עשה מעשה שאין בו הכנה בלבד והעבירה לא הושלמה."

סעיף 30 לחוק העונשין, משדל :

"המביא אחר לידי עשיית עבירה בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ, הוא משדל לדבר עבירה."

סעיף 31 לחוק העונשין, מסייע:

"מי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע."

סעיף 284 לחוק העונשין, מרמה והפרת אמונים :
"עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו - מאסר שלוש שנים."

סעיף 290 לחוק העונשין, לקיחת שוחד :

"(א) עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו - מאסר עשר שנים או קנס שהוא אחד מאלה, הגבוה מביניהם:
(1) פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד - פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4);
(2) פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה.
(ב) בסעיף זה, "עובד הציבור" - לרבות עובד של תאגיד המספק שירות לציבור."

סעיף 423 לחוק העונשין, רישום כוזב במסמכי תאגיד :

"מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו - מאסר חמש שנים; לענין סעיף זה, וסעיפים 424 ו-425, "תאגיד" - לרבות תאגיד העומד להיווסד."

סעיף 418 לחוק העונשין, זיוף :

"המזייף מסמך, דינו - מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל? באמצעותו דבר, דינו - מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים.

ההלכה הרווחת היא כי העונש ההולם עברייני שוחד הינו מאסר ממש, יפים לעניין זה דברי ביהמ"ש העליון, מפי כב' השופט גולדברג, בע"פ 419/90 מדינת ישראל נ' חיים כהן , פ"ד מז(3) 821:

"על-פי מדיניותו של בית משפט זה משכבר הימים, העונש ההולם עברייני שוחד הוא מאסר בפועל, כעונש מרתיע. שכן "הסכנה לדמותו של השירות הציבורי ולאפיה של החברה בישראל היא כה גדולה, עד שאין להירתע מנקיטת אמצעי ענישה קשים ומורגשים היטב כלפי כל מי שעולה על דרך השוחד - אם כנותן, אם כלוקח או כמבקש, ואם כמתווך" (מדינת ישראל נ' ויטה וערעור שכנגד [8], בעמ' 613 ).

בהלכת בנזירי ע"פ 5083/03,(פורסם בנבו) קבע ביהמ"ש כי לא די במלל ובדברי קידושין והגיעה העת לעשות מעשה ע"י הצגת תג מחיר גבוה מזה שהיה נהוג בעבר לצד עבירות אלה.

ע"פ 291/81 פלוני נ' מ"י, פ"ד לה (4),438 , נקבע כי:

"המידה והמשקל של הנסיבות המיוחדות של העבריין נמדדים ונשקלים לאור מהותה ואופיה של העבירה, ועל-פי-הרוב, משקלן המקל של הנסיבות המיוחדות של העבריין פוחת והולך, בה במידה שנסיבות ביצוע העבירה ואפיה החמור גוברים והולכים.
עם סוג העבירות החמורות, החותרות תחת אושיות חיי חברה מתוקנים, נמנות אותן עבירות, שבהן מנצל העבריין את הסמכות שהוענקה לו ואת האמון שרחשו לו כדי להונות ולרמות "בחסותם" של סמכות ואמון אלה. בכל אלה קבע וחזר וקבע בית המשפט הזה, כי יש להחמיר עם העבריין על-ידי השתת מאסר בפועל, למען ישמעו וייראו, כדי להרתיע עבריינים בכוח מליפול ברשת פיתוי הסמכות והאמון שבידם".

בג"ץ 7074/93 סויסא נ. היועץ המשפטי פד"י מ"ח (2)749, 777, נקבע כי:

"נטילת שוחד, הפרת אמונים וביצוען של עבירות אחרות הקבועות בדיני העונשין, אשר יסוד של שחיתות (במובן הרחב) טבוע בהן, מסוכנות הן לחברה ולסדרי הממשל. הן מכרסמות בעבותות הקושרות אותנו כבני חברה אחת. הן מפרות את האמון של פרט בפרט, ושל הפרט בשלטון. הן מעודדות זלזול ברשויות הציבור ובעובדי הציבור. הן מטפחות ציניות כלפי רשויות המינהל וכלפי הסדר חברתי קיים. הן פוגמות באמון של הפרט בתיפקודו של הכלל, ובכך מערערות את היציבות החברתית."

בבואי לגזור דין הנאשם, ניצבים על כפות המאזנים מהצד האחד חומרת העבירות בהן הורשע, מישכן, הצורך להגן על הציבור מפני מעשי שחיתות של עובדי ציבור, והמשתפים הפעולה עימו, המעדיפים טובתם האישית על פני טובת הציבור,שבמעשיהם מפרים האמון שניתן ברשויות לצורך בצע כסף, וצרכי ההרתעה והגמול המחייבים גינוי והוקעה של מעשים אלה, ומהצד השני, נסיבותיו האישיות של הנאשם ומשפחתו, כפי שפורטו בהרחבה בתסקירים וע"י הסנגור .

פגיעתה של עבירת השוחד רעה היא, ופוגעת באמון הציבור במערכת השלטונית. כדי להילחם בתופעה קשה זו על בית המשפט להטיל עונש שיהיה בו להרתיע אחרים שלא יתפתו ללכת בדרכיהם הנלוזות. עונשים קלים שהוטלו על האחרים אין בהם להצדיק הטלת עונש קל גם במקרה זה.

"אמון הציבור במערכת השלטונית, הינו פקטור חיוני לקיום חיים דמוקרטיים תקינים, שעלול להיפגע אם השירות הציבורי ייתפס בעיני הציבור כמושחת וכמי שעובדיו נוהגים לקבל שוחד" (ראה דנ"פ 24/08 , ברק כהן נ' מ"י (טרם פורסם, 2.3.09 ), עמ' 2978).

"מעשה השוחד הינו מעשה חמור מאין כמוהו, ונוגס בתשתית המבנה החברתי, פוגע באמון הציבור במינהל, ולכן יש למגר את הנגע ולעקור אותו מן השורש כאשר תכלית החוק היא להרתיע עובדי ציבור לבל ייקחו חלק במעשים שריח של שוחד נודף מהם, כמו כן נועד להרתיע את האזרחים לבל ידיחו עובדי הציבור " ( רע"פ 5905/98, אליהו רונן, נ' מד"'י, פ"ד נ"ג (1) 728).

אסיים בדבריו היפים והממצים של כבוד השופט טירקל בפרשת ציון קורן:

"...חז"ל אמרו 'השוחד למה הוא דומה? לאבן - בכל מקום שנופלת שוברת' (מדרש תנחומא, פרשת תולדות, סימן ח'). דומה שבכך מתמצה הכול" (דברַי בע"פ 8573,8620,8710,8873,8901/96 מרקדו נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(5) 481, 592 ). ונאמר: "עבירות השוחד הן כנגע שאותו ואת פיתוייו יש להרחיק מעובדי הציבור ומן המשחרים לפתחיהם על-ידי סייגים וגדרות" (דברַי ברע"פ 5905/98 רונן נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 728, 742 ). דינם של עוברי עבירות שכאלה ענישה קשה ומכאיבה בלי היסוסים ובלי רחמים, המביעה את שאט הנפש של החברה ומרתיעה עבריינים בכוח".

הפרקליטות הציגה בפרשה זו בפני
בית המשפט הסדרי טיעון שונים על פי מדרג של חומרת העבירות אותו לקחה בחשבון, גובשו הסדרי טיעון עם מרבית הנאשמים בפרשה זו, אשר כבר הודו והורשעו וחלקם כבר נגזר דינם.
בחלקו העליון של המדרג, החומרה הרבה ביותר הינה של הנאשם, עובד הציבור, מקבל השוחד ומבצע הזיופים, אחריו המתווכים בינו לבין מקבלי השוחד, והאחרונים נותני השוחד, מרבית הנאשמים, שגם לגביהם נקבע מדרג פנימי: החמור ביותר כאלה שפנו לאוחיון ביוזמתם, אשר קיבלו כספים רבים ממל"ל, ואף עבדו באותה תקופה במקומות אחרים, בשונה מאלה שלא קיבלו כספים ממל"ל, ולא עבדו במקום אחר בעת קבלת דמי האבטלה, כשלגבי חלק אף ויתרו על עבירת מתן השוחד והסתפקו בקבלת דבר במרמה ואפילו בניסיון בלבד, ובהסדר לכן נמנעו לעתור לעונש מאסר, כשבכל מקרה התנאי הראשוני לעריכת ההסדרים היה השבת כסף למל"ל אם נתקבל.
המדרג לוקח בחשבון פקטורים שונים, ביניהם השוני במספר ההתייצבויות שזוייפו, משך הפעילות העבריינית, השוני בסכומים שנתקבלו, אם נתקבלו, ובסכומים שהושבו למל"ל, השוני במידת לקיחת האחריות והחרטה שהביעו הנאשמים, והשוני בעברם.
חלק מנותני השוחד נדונו לעונשי מאסר לריצוי בכלא וכך גם המתווכים וזאת כשמדובר במספר בודד של עסקאות ובשונה מהנאשם. האבסורד המובנה הינו כי ככל שעוברים יותר עבירות כך העונש היחסי הופך קל יותר.

שמעתי את עדי האופי שהעידו והזדעזעתי מעדויותיהם שכן הם שיבחו אותו על כך שעבד קשה גם בהשמה של עובדים באופן פרטי בעת שעבד בלישכה כעובד ציבור. הציגו אותו כצדיק המסייע לאחרים, כמי שמוצא מקום עבודה למלצריות וזו בדיוק הסיבה בגינה עליו ליתן הדין. אותם אנשים שחושבים שזה בסדר. כך העיד חברו רוה"ח, שבניגוד לדברי הסנגור, איננו אדם פשוט. מה קרה לנו לחברה הישראלית שהציבור הפך כה סלחן כלפי מי שעושה בכספי הציבור כבשלו. האם הפכנו אדישים או שמא אכן התחושה הינה של איפה ואיפה...

לאור כל האמור ולאחר ששקלתי האינטרס הציבורי למול נסיבותיהם האישיות, מדרג החומרה של העבירות בהן הודו כל אחד מהנאשמים שבפני
, נסיבות העבירות בהן הודו והורשעו מישכן, היקפן, סכומי הכסף שקיבלו, מספרי הרישומים הכוזבים, ועברם, למול נסיבותיהן האישיות, אני מטילה עליהם עונשים כדלקמן:

בהתחשב במהות העבירה ונסיבותיה ולאחר שקילת האינטרס הציבורי מול נסיבותיו האישיות של הנאשם , אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1. קנס בסך 10,000 ₪, או 200 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם ב-12 תשלומים שווים ורצופים מידי 15 בחודש מהחודש הראשון שלאחר שחרורו מן הכלא.
אם לא ת/ישלם אחד מן התשלומים במועדם יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי.

2. מאסר בפועל לתקופה של 72חודשים.

3. אני מטילה על הנאשמ/ת 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנה/ים והתנאי הוא שלא ת/יעבור העבירות שבהן הורשע.

4. הנאשמ/ת ת/יחתום על התחייבות בסך 250,000 ש"ח ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע במשך 3 שנים מהיום.
אם לא ת/יחתום על ההתחייבות, יאסר למשך 90 ימים במצטבר.

6. פצוי למוסד לביטוח לאומי בסך 20,000 ₪ שישולם ב-12 תשלומים שווים ורצופים מידי יום 15 בחודש בחודש הראשון לשחרורו מן הכלא ואם לא ישולם- יגבה כקנס.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#3#>
ניתנה והודעה היום ג' אב תש"ע, 14/07/2010 במעמד הנוכחים.

רובין לביא
, שופטת

<#4#>
החלטה

מדובר בתקופת מאסר ארוכה ובמי שידע שיוטל עליו עונש מאסר. מפתיעה אם כן העובדה שלא נערך לכך.
בנסיבות אלה, בשל החשש שלא יתייצב לריצוי המאסר - אעתר לבקשה אך ל-7 ימים על מנת להיפרד מילדיו והתנאים יהיו מחמירים:

1. הפקדה במזומן בסך 20,000 ₪.
2. ערבות עצמית בסך 100,000 ₪.
3. ערבות צד ג' בסך 100,000 ₪.
4. עיכוב יציאה מן הארץ - הנאשם יפקיד את דרכונו במזכירות ביהמ"ש.

<#5#>
ניתנה והודעה היום ג' אב תש"ע, 14/07/2010 במעמד הנוכחים.

רובין לביא
, שופטת
* הפרוטוקול מוצא בכפוף לתיקוני הקלדה ועריכה*









פ בית משפט שלום 1056/09 מ.י. פרקליטות אשקלון נ' אלברט אוחיון (פורסם ב-ֽ 14/07/2010)