פסקי דין על אחמד אבו זאיידה | פסקי דין על אסעד אבו זאידה | פסקי דין על באסם חושיה |

1488/09 פ     14/07/2010




פ 1488/09 מדינת ישראל נ' אחמד אבו זאיידה, אסעד אבו זאידה, באסם חושיה






בפני

כב' השופט חיים לי-רן
בעניין:

מדינת ישראל

ע"י ב"כ ענף תביעות ירושלים

המאשימה
נגד
1.אחמד אבו זאיידה

2.אסעד אבו זאידה

3.באסם חושיה

כולם ע"י ב"כ עו"ד א. כץ
הנאשמים
קבוע ליום 14.7.10
גזר דין
1. הנאשמים, ילידי 1979, 1978 ו-1973 בהתאמה, תושבי אבו גוש ועין נקובא, הורשעו, בתום שמיעת ראיות, בעבירות של התפרצות לדירה במטרה לבצע גניבה, גניבתם מתוכה של תכשיטים והחזקת כלי פריצה שנעברו ביום 3.2.09, הכל כמפורט בהכרעת הדין מיום 27.1.10.
בקצירת האומר אציין כי הנאשם מס' 1 הסיע את הנאשמים האחרים לדירה שנפרצה, ואספם משם לאחר מכן כשברשותם שורת תכשיטים מכובדת שגנבו משם.

2. לנאשם מס' 1 ארבע הרשעות קודמות, מהן אחת, משנת 2007, בעבירה של החזקת מכשירי פריצה, בגינה הוטל עליו עונש מאסר מותנה בן 4 חודשים שאינו ניתן להפעלה מהטעם שיובהר להלן.
הרשעתו האחרונה היא מדצבמר 2007 בעבירת איומים.
לנאשם מס' 2 הרשעה קודמת אחת משנת 1999 בעבירות של שוד מזוין ופריצה לבנין שאינו דירה וגניבה ממנו, בגינן נדון ל-18 חודשי מאסר ממש.
לנאשם מס' 3 שלוש הרשעות קודמות בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל ותקיפה סתם. הרשעתו האחרונה היא משנת 2007.

3. מבין העבירות נגד הרכוש, חמורה בעיני במיוחד היא העבירה שעניינה התפרצות
לדירת מגוריו של אדם. פגיעתה בתחושת הבטחון שאמור אדם לחוש בביתו –
מבצרו, הינה פגיעה קשה, ומשתרעת הרבה מעבר לנזק הרכושי שנגרם לו בעטיה
של הפריצה. תחושות המועקה והחרדה מלווים את קרבן מעשה ההתפרצות לאורך
זמן, ומותירים בו, לעיתים, צלקות נפשיות לא קלות.
שבעתיים נכונים הדברים לפי שהמעשים נעשו בחבורה, אגב התועדות מוקדמת
והצטיידות בכלי פריצה, וברכב.
על בית המשפט לתת, איפוא, בגזר דינו ביטוי להוקעתה של החברה עבירות אלה, ולהגן עליה מפני מבצעיה על ידי כליאתם לתקופה משמעותית.

4. מתסקירי שירות המבחן עולה כי מדובר בנאשמים נשואים, אבות לילדים, (שני ילדים לנאשם מס' 1, ארבעה לנאשם מס' 2, וחמישה לנאשם מס' 3) ששהו במעצר בית מלא בקשר לתיק זה תקופה בת 7 חודשים.
לאחר מכן הותר להם לצאת לעבודה.
נאשם מס' 3 לא הצליח למצוא עבודה, בעוד הנאשם מס' 2 נפגע ברגלו בחודש אפריל השנה, בעת שנפל מסולם במקום עבודה בנגריה בעין רפא, נותח ומצוי בחופשת מחלה כשהוא מוגבל בתנועותיו.
הנאשם מס' 1 עובד כעוזר של נהג משאית.
פרנסת משפחותיהם מוטלת עליהם .
מהתסקירים עולה כי איש מהנאשמים לא נטל אחריות למעשה.
הנאשמים 2 ו-3 עשו זאת במפורש בעוד הנאשם מס' 1 סיפר כי לא ידע על הגניבה העתידה להתרחש .

5. הסניגור טען כי משום נתוניהם האישיים לא ידעו הנאשמים לומר את אשר צריך לומר בשלב זה של הדיון, דהיינו: קבלת אחריות.
יש להעיר כי מיד בתום טיעוניו לעונש הודיע הסנגור כי למרשיו אין מה לומר, כזכותם על פי החוק.

6. נדמה לי כי לא משום נתונים אישיים לא נטלו הנאשמים אחריות למעשיהם.
סבורני כי הסיבה לכך מתוארת בסעיף 9 של הכרעת הדין, ועיקרה רשת כזבים כה עמוקה שטוו הנאשמים סביבם, עד כי אין ביכולתם להכיר עוד במציאות שטפחה על פניהם.
זוהי כמובן עובדה מצערת.

7. זכותו היסודית של נאשם היא לכפור במיוחס לו ולבקש בכך מהמאשימה להוכיח את אשמתו.
ואולם, ברור כי עונשו של המנהל את הדיון אינו יכול לדמות לעונשו של המודה בניטען כלפיו, שעונשו, בדרך כלל, נותן ביטוי לקולא גם לעובדת הודאתו.
הנאשמים אינם יכולים להינות מיתרון זה, וחבל, שכן אין לשכוח כי התכשיטים הגנובים נמצאו ברכב בו נתפסו סמוך לאחר ההתפרצות, ובלא שיהא בידם לספק הסבר מתקבל על הדעת להימצאותם בחזקתם.

8. לאחר שנתתי דעתי לנסיבות כולן, ובהן לאורכה של תקופת שהותם במעצר בית, ולפסיקה שהוגשה לי ע"י הצדדים, אני גוזר לנאשמים את העונשים הבאים :

א. 12 חודשי מאסר לריצוי ממש.

ב. 4 חודשי מאסר בהם לא יישאו הנאשמים אלא אם בתוך שנתיים מיום
שחרורם מהמאסר יעברו עבירה שעניינה התפרצות או גניבה ויורשעו בה
בדין בתוך התקופה או לאחריה.
ג. עונש המאסר המותנה אינו ניתן להפעלה משום שלא נקבעה בו תקופת
התנאי.
אין ראיה כי הוספתה, יומיים לאחר הדיון, של התקופה (3 שנים) בכתב ידה
של השופטת הנכבדה, הובא לידיעת הנאשמים .(נא לראות גזר הדין בת.פ.
4317/06 של בית משפט השלום בראשון לציון).

ד. אני מעכב את ביצוע גזר הדין עד יום 15.8.10 כדי לאפשר לנאשמים לעשות
את הסידורים הדרושים להם קודם כליאתם.
באותו יום על הנאשמים להתייצב, עד השעה 10:00, בתחנת המשטרה
במגרש הרוסים לשם תחילת ריצוי העונש.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.
ניתן היום, 14.7.10 במעמד הנאשמים, סניגורם עו"ד א. כץ
וב"כ המאשימה_____________
132
בית משפט השלום בירושלים
ת"פ 1488-09 מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' אבו זאיידה ואח'

14 יולי 2010








פ בית משפט שלום 1488/09 מדינת ישראל נ' אחמד אבו זאיידה, אסעד אבו זאידה, באסם חושיה (פורסם ב-ֽ 14/07/2010)