פסקי דין על גמלט סדייב | פסקי דין על דניס גרוסמן |

42121-06/10 מת     15/07/2010




מת 42121-06/10 מדינת ישראל נ' גמלט סדייב, דניס גרוסמן




לך



3


בית משפט השלום בנתניה

מ"ת 42121-06-10 מדינת ישראל
נ' סדייב(עציר) ואח'



15 יולי 2010




42117-06-10

בפני
כב' השופטת חנה שניצר-זאגא

המבקשת


מדינת ישראל

נגד

המשיבים
1 גמלט סדייב
(עציר)
2 דניס גרוסמן
(עציר)



<#2#>
נוכחים:
ב"כ המבקשת – עוה"ד גב' נויה שטרק
ב"כ משיב 1 – עוה"ד ג'קי סגרון
המשיב 1 – הובא
ב"כ משיב 2 – עוה"ד אשר מכלוף
משיב 2 - הובא



<#4#>
החלטה (בעניינו של משיב 2 דניס גרוסמן
)
1.
כנגד המשיב 2 - דניס גרוסמן
ומשיב נוסף הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים בגין כתב אישום המייחס למשיב 2 עבירות של חבלה בנסיבות מחמירות בצוותא והחזקת סכין שלא כדין בצוותא.

בהעדר מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר הגיעו הצדדים להסכמה בדבר שחרורו בתנאים.
2.
לאחר שעיינתי בבקשה ובכתב האישום, שמעתי טיעוני הצדדים הנני מורה על שחרורו של משיב 2 בתנאים הבאים:
א.
המשיב ישהה בתנאי מעצר בית מלא בבית הוריו גלינה ואדוארד גרוסמן ברח' בן צבי 93 נתניה טל: 098353106.

אמו של המשיב גלינה גרוסמן ת.ז. 306676339 נייד: 0508911784 ואביו של המשיב אדוארד גרוסמן ת.ז. 306676271 נייד: 0505751304 – יפקחו על המשיב לסרוגין 24 שעות ביממה וידווחו למשטרה מיידית על כל הפרה.
ב.
לצורך הבטחת תנאי השחרור, תחתם ערבות עצמית וערבות צד ג' של כל אחד משני הערבים על סך 7,000 ₪.
ג.
נאסר על המשיב ליצור קשר כלשהו עם מי מהמעורבים.
ד.
הוסברה לערבים האחריות שהם לוקחים על עצמם ואת החובה לדווח למשטרה על כל הפרה.
ה.
המשיב מוזהר כי הפרת תנאי מתנאי השחרור תגרור מעצרו עד תום ההליכים ועיון מחדש בהחלטת שחרור זו.
<#5#>

ניתנה והודעה היום ד' אב תש"ע, 15/07/2010 במעמד הנוכחים.



חנה שניצר-זאגא
, שופטת


החלטה (בעניינו של משיב 1 – גמלט סדייב
)

1.
כנגד המשיב 1 – גמלט סדייב
ומשיב נוסף הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים בגין כתב אישום המייחס לכל אחד מהם אישומים נפרדים.

בעניינו של המשיב הנוסף, ניתנה החלטה לפיה בהעדר מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, שוחרר בהסכמה בתנאים.

2.
בהתאם לעובדות כתב האישום, מדובר באירוע מיום 27.6.10 שתחילתו במספרה של המתלונן בעיר נתניה, כאשר המשיב 1 נכנס למספרה אך המתלונן סרב לספר אותו.

בהתאם לנטען בכתב האישום, בתגובה ביקש המשיב 1 מהמתלונן לצאת החוצה, משך בחולצתו תקף אותו במכת אגרוף וגרם לו לחבלות כמפורט בתיעוד הרפואי.

כתב האישום מתייחס בהמשך לתקיפה של שני המשיבים בצוותא את המתלונן בכך שהיכו אותו ואח"כ נמלטו מהמקום ברכב.

כאשר הגיעו כוחות המשטרה למקום וביקשו מהרכב אליו נמלטו השניים לעצור, סימן משיב 1 לנהג להמשיך לנסוע ורק כאשר הרכב נחסם על ידי שוטר, נעצר, נעשה בו חיפוש ונמצא במקום חבוי סכין.

עובדות כתב האישום בהמשך מסעיף 10 עד סעיף 21 מתייחסות לאלימות מילולית ופיזית שנקט המשיב 1 כלפי השוטרים שהגיעו למקום, אשר נאלצו להשתמש באמצעים על מנת לכבול אותו, לרבות גרימת נזק לניידת תוך שהמשיב 1 משתולל בתוכה, תוקף את השוטרים, מנפץ חלון.

הוראות החיקוק המיוחסות למשיב 1 בכתב האישום, חבלה חמורה, איומים, חבלה במזיד, הפרעה לשוטר, תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור, התנגדות למעצר.

כתב האישום מייחס לשני המשיבים חבלה בנסיבות מחמירות בצוותא והחזקת סכין שלא כדין בצוותא.
3.
ב"כ משיב 1 אינו טוען לעצם התשתית הראייתית כמפורט בכתב האישום ומפנה את עיקר טיעוניו לעובדה כי מדובר "באכיפה בררנית" ובמסקנה אחרת שניתן להגיע אליה על פי הראיות, כאשר המשטרה בחרה מראש לפעול כנגד המשיב 1 תוך התעלמות ממעשיו של המתלונן ו/או המשיב הנוסף בכתב האישום.
4.
שמעתי טיעוני הצדדים, בחנתי את הראיות בתיק החקירה.

לא נעלמה מעיני העובדה כי המתלונן אכן מסר שתי גירסאות כאשר בראשונה התייחס למכות במקל שנתן בראשו של המשיב 1, בשניה טען כי בכל מקרה הותקף קודם, מדובר בהגנה עצמית והוא לא בטוח אם אכן היכה במקל שהחזיק.

התשתית הראייתית הלכאורית אותה יש לבחון בשלב זה של הדיון מתבססת על עדות מפורטת של המתלונן אשר בניגוד לגירסה אותה מנסה ההגנה להציג לעניין סיכסוך בין הצדדים, הרי שביום האירוע נשוא כתב האישום המשיב 1 הוא זה שהחל באלימות מילולית ופיזית כלפי המתלונן.

בתיק קיימות עדויות של עדי ראיה אשר הבחינו בקטטה בין המעורבים.

טיעוני הסנגור אינם עולים בקנה אחד עם התשתית הראייתית הלכאורית המצויה בתיק החקירה, בוודאי לא לעניין התנהלותו של משיב 1 מתחילת האירוע ועד סופו, וניכר כי במדרג החומרה ניצב משיב 1 בפער ניכר מהאחרים, גם על פני ציר הזמן לעניין האלימות
המתוארת כלפי השוטרים.

לעניין העבירות המיוחסות למשיב 1 כלפי השוטרים, קיימות בתיק החקירה דוחות פעולה המקימות את התשתית הראייתית הלכאורית הנדרשת בשלב זה של ההליך.
5.
פסיפס הראיות הלכאורי כולל כאמור את הודעות המתלונן, עדי הראיה, דוחות השוטרים, התיעוד הרפואי המתאר את החבלות של המתלונן (לעומת התיעוד הרפואי המתאר את חבלות המשיב 1 לאחר אירועי האלימות כלפי השוטרים והניידת המשטרתית), כמו גם ההודעות שנגבו משני המשיבים הקושרים עצמם לתקיפה.

במכלול, שאר טיעוני ההגנה לעניין מהימנות ומשקל יוכרעו בהליך העיקרי.

קיימת תשתית ראייתית לכאורית ולא שוכנעתי לקבל את טענת האכיפה הבררנית.
6.
עילת המעצר נלמדת מהמסוכנות הנשקפת מנסיבות ביצוע העבירות לכאורה, עברו המכביד של משיב 1 (רישום קודם בעבירות אלימות, שוד סמים, נשיאת סכין, גניבה, סחיטה באיומים) אשר ריצה תקופות מאסר ממושכות.

בנסיבות, לא שוכנעתי כי נסתרה חזקת המסוכנות בעניינו של משיב זה.

לפיכך הנני קובעת כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר.
7.
לעניין שחרורו בחלופה אצל קרובי משפחתו, לא מצאתי בשלב זה להעתר לבקשה בטרם תיבחן על ידי שירות המבחן בשים לב לנסיבות ביצוע העבירות המיוחסות למשיב ונסיבותיו האישיות.
8.
לפיכך, נדחה לקבלת תסקיר שירות מבחן ליום 29.7.10 שעה 11:30 - בפני
שופט תורן.

המשיב עצור עד להחלטה אחרת ויובא לדיון באמצעות שב"ס.
9.
המזכירות תעביר עותק הפרוטוקול לשירות המבחן.

החלופה המוצעת בבית האמא הגב' ציאלה סדייב טל: 098820168.

אחותו של המשיב דיינה ברכה נייד: 0544915183.
<#7#>

ניתנה והודעה היום ד' אב תש"ע, 15/07/2010 במעמד הנוכחים.



חנה שניצר-זאגא
, שופטת

הוקלד על ידי: יסמין חיון







מת בית משפט שלום 42121-06/10 מדינת ישראל נ' גמלט סדייב, דניס גרוסמן (פורסם ב-ֽ 15/07/2010)