פסקי דין על דוד פלדמן | פסקי דין על בנק פולקא קאסא אופיקי ת"א (בנק פאקאו) | פסקי דין על רידזי תומס |

300653/98 עב     11/03/2004




עב 300653/98 דוד פלדמן נ' בנק פולקא קאסא אופיקי ת"א (בנק פאקאו) בע"מ, רידזי תומס




1
בתי הדין לעבודה
עב 300653/98
בית הדין האזורי לעבודה - תל-אביב-יפו
11/03/2004

כב' השופטת ו. וירט-ליבנה

בפני
:
דוד פלדמן

בעניין:
התובע
א. לייבו

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. בנק פולקא קאסא אופיקי ת"א (בנק פאקאו) בע"מ

2. רידזי תומס
הנתבעים
יצחק גולדנצוייג

ע"י ב"כ עו"ד
שניהם
פסק דין
1. עניינה של התובענה שבפני
לחייב את הנתבעים לשלם לתובע את נזקיו כתוצאה מהפרת ההסכם עימו להעסיקו במשך חמש שנים ובנוסף לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי פטורים.

באשר לפיצויי הפיטורים - ב"כ התובע הודיעה כי לאור גילוי השיק ששילם התובע עבור פיצויי פטורים התובע מוותר על תביעתו זו.
(פסק הדין ניתן בדן יחיד מאחר ולכל ישיבות ההוכחות הוזמנו נציגי הציבורולא התייצבו).

2. הרקע העובדתי לתובענה:

א. התובע הועסק על ידי הנתבעת החל מיום 17.5.96 ועד ליום 21.3.97 כמנהל עסקים בנתבעת ובמסגרת זו אחראי על הפעילות העסקית ופיתוח עסקים של לקוחות ישראליים בארץ ובחו"ל.

ב. התובע מתאר בתצהירו את הרקע לקבלתו לעבודה ואת אופן סיכום תנאי העסקתו, כשלדבריו הפגישה הראשונה היתה ע"י מר מנס שהיה משנה למנכ"ל בבנק ובאותה פגישה התובע טען כי הציב את הדרישה למינימום תקופת העסקה בת חמש שנים.
כמו כן ציין את תנאי העסקה להם הוא מצפה כמו גובה שכר של 22,000 ₪ ובונוס שנתי של לפחות 5,000 $.
מר מנס היפנה את התובע למר פיירנשטיין - מנהל הבנק, שפגש אותו עוד באותו היום, באותה פגישה לא סוכמו הדברים ורק לאחר כמספר חודשים נקבעה לתובע פגישה נוספת עם מנכ"ל הבנק ואליה הגיע במיוחד ממקום מגוריו בטורנטו-קנדה.

באותה פגישה שהתקיימה ביום 7.1.96 סוכמו לדבריו תנאי העבודה בעל פה כשהסיכום היה, לגרסתו של התובע, כדלקמן:
תקופת ההעסקה - 5 שנים; משכורת חודשית בסכום של 18,000 ₪ ברוטו, אחזקת רכב וטלפון, קרן השתלמות וקופת גמל ובונוס שנתי מינימלי של 5,000 $.

ג. התובע ביקש כי סיכום תנאי ההעסקה יעשה במכתב, אולם כל שהנתבעת הסכימה להעלות על הכתב היה המכתב - נספח א' לתצהירו, המאשר כי הנתבעת מוכנה להעסיק את התובע בתנאים שסוכמו בפגישה הנ"ל, ללא פירוט התנאים.

ד. הנתבעים מכחישים את הסיכום הנטען על ידי התובע ונסמכים על פרוטוקול הישיבה שערך מר מנס במהלך הפגישה עם התובע - מצורף כנספח א' לתצהירו.
לגרסתם, לא הועלה נושא תקופת עבודה מינימלית ואף לא סוכם על כך וכי כל שסוכם עם התובע הוא בהתאם להסכם הקבוצי החל על עובדי הבנק וכל עובדיו, למעט העובדים הפולנים, מועסקים על פיו.

ה. התובע החל לעבוד בנתבעת ועבד כשנה ולגבי נסיבות הפסקת עבודתו בנתבעת הצדדים חלוקים.

ו. תביעתו של התובע מתייחסת לנזקים, שנגרמו לו כתוצאה מהפסקת עבודתו לאחר כשנה, כאשר בסיס הטענה הוא הסכם לתקופה קצובה בת חמש שנים ועל כן נדון תחילה בפלוגתא זו.

3. הסכם עבודה לתקופת קצובה בת חמש שנים:

א. התובע טוען, כאמור לעיל, כי הציב בתנאיו לקבלתו לעבודה תקופת עבודה מינימלית בת חמש שנים ומבהיר דרישתו זו בכך שלצורך עבודתו בנתבעת היה עליו לחסל את עסקיו בקנדה ולהעביר משפחתו בחזרה לישראל.
לטענתו, אין זה סביר כי יעשה צעד כזה ללא הבטחה לתקופת העסקה מינימלית.

ב. הנתבעים טוענים, לעומתו, כי הבטחה כזו לא ניתנה לו, מאחר ובבנק לא נוהגים להבטיח תקופות העסקה מינימליות.

ובאשר לטענה כי התובע חיסל את עסקיו בטורונטו, טוענים הנתבעים כי התובע לא הוכיח קשר סיבתי כלשהו בין עזיבתו את קנדה ועבודתו בנתבעת ובמיוחד לא הוכיח כי נוצרה התחייבות מצב הנתבעת להעסיקו לפחות חמש שנים.

ג. אין חולק כי נטל ההוכחה בדבר קיומו של הסכם המחייב את הנתבעת להעסיק את התובע לפחות חמש שנים מוטל על התובע והשאלה האם עמד בנטל הזה?

התובע העיד על גרסתו בעצמו ולא הביא כל עדות לתמוך בגרסתו זו.
לעומת התובע, הנתבעים העידו מטעמם מספר עדים וביניהם מר מנס ומר פיירנשטיין, אשר הכחישו באופן חד משמעי כי התחייבו להעסיק את התובע לתקופה קצובה.

ד. בחינת סבירות גרסתו של התובע אל מול גרסתם של הנתבעים מעוררת ספק באמינות גרסתו של התובע ולכל היותר ניתן לקבל את הגרסה כי היתה זו ציפייתו של התובע מן הנתבעת, ציפייה שלא באה לידי סיכום מחייב.
דהיינו: התובע ביקש את התנאי הזה אולם לא הוכיח כי היתה מצד הנתבעת קבלה כלשהיא לתנאי כזה.

ד. מסקנתי זו נתמכת בטעמים הבאים:
(1) התובע מנסה לשכנע את בית הדין בסבירות גרסתו בכך שאין זה סביר שיחסל את עסקיו בקנדה ללא התחייבות על תקופת העסקה בת חמש שנים. על פניה טענה זו אכן יכולה לשבות את הלב, אולם משהיא נבדקת לעומקה עולה כי התובע, לבד, מאמירות סתמיות וכוללניות בדבר חיסול עסקיו, לא הביא כל ראיה תומכת למהות עסקיו, כיצד חיסל אותם, האם אכן חיסל אותם ובאיזה מחיר.

כאשר התובע מבסס את כל רכיבי תביעתו על עובדת חיסול העסקים בחו"ל, סביר היה כי היה מביא ולו מסמך אחד התומך בטענתו זו שהרי אין זה סביר כי כל עסקיו וחיסולם נעשו בעל פה.
ובהקשר זה אציין כי התובע הגיש שני תצהירים מפורטים ביותר ורק בנושא חיסול העסקים בקנדה, האמירות הן כלליות ויוצרות עמימות בכל הקשור לעסקיו שם.

(2) התובע, המציג עצמו כאיש עסקים רב נסיון, האם זה סביר כי יסתפק בהבטחה בעל פה לתקופת העסקה מינימלית ולא יעמוד על כך שתנתן התחייבות בכתב יד. התובע מסביר זאת בכך שסמך על דבריו של מר זליג כי מר פיירשנטיין הוא אמין ויש לסמוך על דבריו בעל פה. אם כך, מדוע לא הזמין את מר זליג לתמוך בגרסתו זו. ב"כ התובע הסבירה כי מר זליג לא הוזמן מחשש לטענה כי מדובר בעדות שמיעה.
הסבר זה אינו מקובל מאחר ומר זליג יכול היה להעיד על שיחותיו הישירות עם התובע ולפחות על השיחה בה אמר לתובע שיסמוך על התחייבותיו של מר פיירנשטיין גם אם נעשו בעל פה וכי יוותר על ההתחייבות בכתב.

(3) התובע טען לאורך כל הדרך כי לא קיבל פיצויי פטורים ויש לציין כי התביעה הוגשה כשנה מיום הפסקת עבודתו שאז זכרונו היה טרי יותר.
הנתבעת טענה, מאידך, כי שילמה את הפיצויים, אך לא היו בידיה המסמכים. לקראת סופו של הדיון נמצאו המסמכים ומשהמסמכים הוצגו בפני
התובע, לפתע נזכר כי אכן שולמו לו הפיצויים. עובדה זו אך מאשרת את חוסר אמינותו של התובע לעומת אמינותם של עדי הנתבעת.
כאשר מצד אחד, התובע מתאר בפרטי פרטים את פגישותיו, עובר לתחילת עבודתו, עם נציגי הבנק ומצד שני התובע אינו זוכר כי קיבל מן הנתבעת את פיצויי הפטורים?!

(4) הנתבעת העידה מטעמה את מר בצלאל ג'ורג אשר העיד כי התובע היה מעורב בעסקיו עם מר דויד ביטי, בתקופת עבודתו בנתבעת ואף אישר כי התובע נסע לאיטליה בקשר לעסקים אלה בתקופת החופשה שלקח, מטעמי בריאות בבנק. התובע הכחיש עובדה זו מכל וכל ואף ביקש להזמין את מר דויד ביטי לעדות. בקשתו זו אושרה על מנת לאפשר לתובע להבהיר את הדברים, אולם בסופה של ישיבת ההוכחות הנוספת ב"כ התובע הודיעה כי היא מוותרת על עדותו ועל עד נוסף מטעמה.

(5) ובאשר לעדי הנתבעים - הנתבעים העידו מטעמם את כל מי שהיה מעורב בהתקשרות עם התובע, הגם שחלק מהם אינם עובדי הבנק וכל העדים אישרו את גרסת הנתבעים כי לא היתה התחייבות להעסיק את התובע במשך חמש שנים, לפחות וכי אין זה מקובל להעסיק עובדים ישראלים בחוזה אישי, מאחר וכולם עובדים על פי הסכם הקיבוצי.
הנתבעים גם הביאו עדויות לגבי תיפקודו של התובע, לרבות מעורבותו בעסקים של מר ג'ורג' בצלאל ומר דויד ביטי, אולם מאחר וקבעתי כי לא היתה התחייבות להעסיק את התובע למשך חמש שנים ומאחר והתובע הודה בסופו של הליך כי קיבל פיצויי פטורים וכל תביעותיו נסמכות על התחייבות זו בלבד, אין מקום להכנס לשאלת תיפקודו של התובע בבנק, במסגרת תובענה זו.

(6) למעלה מן הצריך, אוסיף כי גם אם היתה מתקבלת טענתו של התובע, כי היתה מחוייבת לחמש שנים, הרי שלכל היותר היה התובע זכאי לשכר עבור כשנה אחת, שלדבריו במהלך אותה שנה היה מובטל ובשנת 1998 כבר החל לעבוד במקום אחר ובאשר לתביעותיו האחרות כמו עוגמת נפש והפסדים בגין חיסול העסקים בקנדה, לא הובאה ולו ראשית ראיה התומכת בסכומי הנזק הנתבעים.

4. סוף דבר:
מאחר וקבעתי כי התובע לא הוכיח התחייבות להעסיקו במשך חמש שנים, הרי שדין כל תביעותיו להדחות ועל התובע לשאת בהוצאות הנתבעים בסך 5,000 ₪ בצרוף מע"מ לכל אחד מן הנתבעים שישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, סכום זה ישא הפרשי הצמדה כחוק עד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום י"ח באדר, תשס"ד (11 במרץ 2004) בהעדר הצדדים.

ו. וירט-ליבנה
, שופטת
שופט ראשי
ק: נעמי ג.ט.








עב בית דין אזורי לעבודה 300653/98 דוד פלדמן נ' בנק פולקא קאסא אופיקי ת"א (בנק פאקאו) בע"מ, רידזי תומס (פורסם ב-ֽ 11/03/2004)