פסקי דין על דר נופרים וא. חן בע"מ | פסקי דין על דליה מצרי | פסקי דין על יואב חיים מצרי |

18553/06 תאק     18/07/2010




תאק 18553/06 דר נופרים וא. חן בע"מ נ' דליה מצרי, יואב חיים מצרי








בית משפט השלום בחיפה



תא"ק 18553-06 דר נופרים וא.חן בע"מ נ' מצרי ואח'


בפני

כב' הרשמת
שלומית פומרנץ

תובעת – משיבה
דר נופרים וא. חן בע"מ

נגד

נתבעים – מבקשים
דליה מצרי
יואב חיים מצרי






החלטה
זוהי בקשה לביטול פס"ד שניתן נגד המבקשים ביום 13.1.08 בהעדר בקשת רשות להגן מטעמם.

בתצהיר התומך בבקשת הביטול טוענת הנתבעת 1 בשמה ובשם בנה, הנתבע 2, כי לא ידעו על קיום ההליך המשפטי נגדם; כי לא קיבלו מכתב אזהרה, וכי נסיונות המסירה של מסמכי התביעה לא בוצעו בכתובתם הנכונה.

מאישורי המסירה המצויים בתיק ביהמ"ש עולה כי ב – 12/06 בוצעה מסירה ברח' אברבנל 10/6, בני ברק, והתברר כי המבקשים עזבו את הכתובת לפני שלוש שנים, לדברי השכנים. ברח' מימון 48 בני ברק, בוצעה מסירה נוספת ללא הצלחה, ובסופו של דבר בוצע תחליף המצאה עפ"י החלטת ביהמ"ש שהתירה זאת.

ב"כ התובעת טוען כי בכתב התביעה שהוגש ביום 15.10.06, צויינה כתובתם של המבקשים: רח' הדקלים 30, קרית אתא, שהיא הכתובת המופיעה ככתובתם בהסכם שנחתם ביום 28.2.00 בין הצדדים בקשר לתובענה נשוא פסק הדין.

עוד טוען ב"כ המשיבה כי המבקשים ו/או מי מטעמם מעולם לא נתנו לה הודעה בכתב ו/או בעל פה בדבר שינוי כתובתם.

ההסכם בין הצדדים נחתם ב – 2/00 ואילו כתב התביעה הנוגע לביטולו של הסכם זה הוגש ביום 15.10.06. חלפו קרוב לשבע שנים בין שני המועדים, ועל כן מן הראוי היה לברר את כתובת המבקשים המעודכנת במירשם האוכלוסין במשרד הפנים.

בראשיתו של הדיון הוגש מטעם הנתבעים מוצג מש/1 – צילום תעודת הזהות של הנתבעת ממנה עולה כי ארבעה ימים לאחר הגשת כתב התביעה, דהיינו ביום 19.10.06 נרשמה כתובת המשפחה ברח' צבי 20 בני ברק.

זוהי אפוא כתובתם הנכונה של הנתבעת 1 ובנה - הנתבע 2, סמוך לאחר הגשת כתב התביעה.




משלא נעשה נסיון להמציא את מסמכי התביעה לכתובתם המעודכנת של הנתבעים הרשומה במשרד הפנים, אין לראות בהמצאה - המצאה תקינה, ועל כן גם אם סברה המשיבה שהיא עושה כל אשר לאל ידה על מנת לבצע מסירה כדין של מסמכי התביעה, מוכיח מוצג מש/1, כי כשלה בנושא זה.

העולה מן האמור לעיל, שביטול פסה"ד מתבקש, ואני מבטלת אותו מחובת הצדק.

תביעת התובעת מתבססת על הסכם ביטול מיום 20.10.02 (נספח א' לכתב התביעה), לפיו התחייבו הנתבעים "לשלם ו/או להחזיר לתובעת את הסכום של 365,000 ₪ תוך 20 יום לכל המאוחר מעת חתימת הצדדים על הסכם הביטול הנ"ל, כמפורט בסעיף 3 להסכם הביטול".

התובעת טוענת כי הנתבעים הפרו ומפרים את התחייבותם וכי לא החזירו לתובעת סכום כלשהו על חשבון חובם למרות פניות שנעשו אליהם מטעם התובעת.

הנתבעת 1 (שתיקרא להלן "המבקשת"), טוענת בתצהירה כי "התובעת חייבת כספים לנתבעים ואמורה לקזז את סכום חובה מסכום התביעה". לטענתה, לנתבעים זכות לקבל כספים מן התובעת וזאת עפ"י הסכמים שנעשו בין הצדדים לאחר "הסכם הביטול" -
הסכמים שלא נתגלה דבר קיומם בכתב התביעה, ואשר יש בכוחם לאיינה.

בחקירתה הנגדית אישרה המבקשת את חתימתה על הסכם הביטול מיום 20.10.02 (נספח א' לכתב התביעה), ואף אישרה כי לא החזירה סך 365,000 ₪ תוך התקופה שנקבעה בהסכם זה, אך טענה כי: "לא יכולתי להחזיר כי היה לנו הסכם חדש לאחר ארבעה ימים. לא ניתן היה להחזיר" – נספח 12 לתגובת ב"כ התובעת.

אליבא דהמבקשת אין היא חייבת דבר עפ"י מערכת ההסכמים בין הצדדים: "התחייבתי לפני התובעת לא לספר על דברים שהיו בינינו, הסכמות".

עיון בנספח 12 לתגובת ב"כ התובעת מגלה דבר קיומו של הסכם מיום 24.10.02 שנחתם בין הצדדים, והמכונה "ההסכם הקובע", ואשר נערך ארבעה ימים לאחר הסכם הביטול נשוא כתב התביעה.

בסעיף 7 להסכם נכתב ב"רחל בתך הקטנה": "הסכם זה קובע יותר מההסכם שנחתם ב – 20.10.02 לביטול פסה"ד במשרדו של עו"ד שמואל ברח"ד". יום אחד לאחר מכן, ביום 25.10.02 שיגרה המבקשת מכתב למשיבה שכותרתו "התייחסות להסכם הקובע מיום 24.10.02 (מוצג מש/4), וביום












28.10.02 שיגרה המשיבה למבקשת "מכתב כוונות משלים להסכם הקובע מתאריך 24.10.02". (מוצג מש/5).

במכתב זה נתנה המשיבה הבהרות לשאלותיה של המבקשת ובו נקבע כי בהתמלא תנאים מסויימים מתבטל חובה של המבקשת למשיבה.

סעיף 8 למכתב הכוונות: "עם הסבת היחידה לרפי וויתור של דליה על שלושים אלף דולר שהיא אמורה לקבל מהחב', מתבטל החוב שלה לחברה"

לפנינו אפוא הסכמים מאוחרים להסכם הביטול (הסכם מיום 24.10.02 ומכתב כוונות מיום 28.10.02) שתוקפם גובר על הסכם הביטול נשוא התביעה מיום 20.10.02, ולא ניתן להתעלם מהם, אם כי טרם הוברר אם המבקשת אכן עמדה בתנאים המזכים אותה בביטול חובה למשיבה.

לא זה המקום להיכנס לכל פרטי העיסקאות שנקבעו בנספח 12 לתגובת ב"כ המשיבה ובמוצג מש/5, ומן הראוי שהדברים יבוררו לאשורם באמצעות עדים וראיות שיובאו במסגרת ההליך העיקרי.

סבורתני שמן הראוי לתת למבקשים רשות להתגונן שכן במדה ותוכח הגנתם, עשוייה זו להעמיד להם "תריס ומגן בפני
התביעה", אם כי פטור בלא כלום אי אפשר, שכן התצהיר התומך בבקשה הינו כללי למדי, וגם במהלך הדיון לא הובהר לחלוטין אם אכן נתקיימו התנאים לביטול החוב נשוא כתב התביעה.

ניתנת אפוא למבקשים רשות להתגונן, אך הרשות מותנית בהפקדת סך 75,000 ₪ בקופת ביהמ"ש או ערבות בנקאית צמודת מדד ובלתי מוגבלת בזמן על סכום זה – לא יאוחר מיום 31/8/10.

לאחר ביצוע ההפקדה ומתן הרשות להגן, יהיו המבקשים זכאים להגיש כתב הגנה תוך 30 יום נוספים.

בהעדר כתב הגנה ישמש התצהיר התומך בבקשה ככתב הגנה.

הוצאות הבקשה תיפסקנה עפ"י תוצאות התביעה.

ניתנה היום,
ז' אב תש"ע, 18 יולי 2010, בהעדר הצדדים.














תאק בית משפט שלום 18553/06 דר נופרים וא. חן בע"מ נ' דליה מצרי, יואב חיים מצרי (פורסם ב-ֽ 18/07/2010)