פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ | פסקי דין על לריסה שפירו

32993-01/10 תת     15/07/2010




תת 32993-01/10 בנק הפועלים בע"מ נ' לריסה שפירו








בית משפט השלום בחיפה



ת"ת 32993-01-10 בנק הפועלים בע"מ
נ' שפירו






בפני

כב' הרשמת
שלומית פומרנץ


תובע

בנק הפועלים בע"מ


נגד


נתבעת

לריסה שפירו



החלטה
הבנק – התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעת בגין ערבותה כלפי התובע להחזרת הלוואה בחשבון החייבת העיקרית מס' 143910, נסר אלדין עביר.

לכתב התביעה צורפו הנספחים הבאים:

1.
העתק מכתב התביעה שהוגש נגד החייבת העיקרית.

2.
כתב התחייבות מיום 17.8.06 על פיו ערבה הנתבעת כלפי התובע להחזרת הלוואה ולפרעון
כל חובות החייבת העיקרית בגין ההלוואה.

3.
בקשה לראש הוצל"פ לאישור מיצוי הליכים, ואישור ראש הוצל"פ על מיצוי הליכים.

4.
דף חשבון המצביע על יתרת - החוב.

5.
התראה מן התובע לנתבעת מיום 4.8.09 לסילוק חובה.

בתצהיר התומך בהתנגדות טוענת הנתבעת כי ב"כ הזוכה לא עשה די פעילות על מנת לגבות כספים מהחייבת העיקרית, וכן היא מתארת בפרוטרוט את מסכת הכרותה עם חמה של החייבת - במסגרת עבודתה כרופאת משפחה במרפאת קופת חולים כללית בדלית אל כרמל.

הנתבעת מסבירה כיצד התגלגלו העניינים שהביאו אותה בסופו של דבר לחתום על כתב ההתחייבות, שהרי אין הנתבעת כופרת בתצהירה כי חתמה כערבה להלוואה שנטלה החייבת העיקרית.

עיקר טענותיה מכוונות נגד חמה של החייבת העיקרית אשר גרם להטעייתה בעניינים שאינם קשורים כלל ועיקר לחתימתה כערבה לחובות החייבת העיקרית.

לקראת סוף התצהיר מספרת הנתבעת כי חמה של החייבת פנה אליה בבקשה חברית להיפגש לצורך חתימה על מסמכים בנושאים בהם טיפל עבורה.

תוך כדי שיחה, סיפר לה כי בנו וכלתו נקלעו לקשיים בבנק, "וכי הוא מבקש את עזרתי במתן מספר שיקים שהוא יוכל להסדיר את חובם בבנק ו/או ליטול הלוואה לצורך כיסוי חובם". (סעיף 12 לתצהיר).

והמצהירה ממשיכה ואומרת ב"רחל בתך הקטנה" בסעיף 13 לתצהירה: "מיד וללא כל היסוס חתמתי על הבקשה, שסברתי כי מדובר בבקשה למתן הלוואה ואטען, כי מעולם לא ידעתי כי אשמש כערבה לחובותיה של כלתו של נסראלדין". ושוב היא חוזרת על טענתה כי הבנק לא עשה די מאמצים לנסות ולהיפרע מן הלווה.

הנתבעת מודה ללא כחל וסרק כי נענתה מיד וללא היסוס לבקשתו של נסראלדין לעזור לכלתו. היא היתה מוכנה לחתום על בקשה למתן הלוואה, בעוד שבפועל חתמה רק כערבה להלוואה, ולכן תמוהה טענתה כי מעולם לא ידעה שתשמש כערבה.

שהרי אם היתה חותמת כלווה על הלוואה עבור החייבת העיקרית, מצבה לא היה יותר טוב אלא יותר גרוע, שכן היתה נתבעת להחזר ההלוואה כחייבת עיקרית. כערבה אין עליה לפרוע את ההלוואה אלא אם כן החייבת העיקרית לא עומדת בהתחייבויותיה.

הטענה כי הבנק לא פעל מספיק להיפרע מן החייבת – דינה להידחות.

לכתב התביעה צורף כנספח ד' – אישור ראש הוצל"פ על מיצוי הליכים, ודי בכך כדי להכשיר את התביעה נגד הערבה. על המבקשת היה להגיש בקשה לביטול החלטת ראש הוצל"פ, או לערער עליה, אך בשלב זה לא ניתן להעלות טענות כנגד ההחלטה, בהיותה החלטה חלוטה. מה גם שאיני יושבת כערכאת ערעור על החלטות ראש הוצל"פ.

ב"כ המבקשת טוען בבקשה כי המבקשת סברה שהיא חותמת על מסמכים הנדרשים לצורך הסדר חובותיה לרשויות המס, אך בתצהירה אמרה, כאמור, דברים אחרים לגמרי.

בתצהירה ציינה המבקשת כי "מיד וללא היסוס חתמתי על הבקשה, שסברתי כי מדובר בבקשה למתן הלוואה", והדברים מדברים בעד עצמם.

מסמך הערבות עליו חתמה המבקשת אינו שונה מהותית ממסמך לבקשת הלוואה, כך שגם אם סברה המבקשת שהיא חותמת על בקשת הלוואה, אין בכך כדי לגרוע מתוקפו של כתב ההתחייבות עליו חתמה כערבה.

המבקשת לא העלתה בתצהירה כל טענה כנד מי מעובדי הבנק, וכן לא כפרה בסכום החוב.

הנתבעת הינה רופאת משפחה הנמצאת כבר תשע עשרה שנים בארץ.

בהעדר טענת הגנה ראויה כנגד התביעה, אני דוחה את ההתנגדות.

ההליכים בת. הוצל"פ 02-56536-09-2 יימשכו כסידרם נגד הנתבעת ע"י התובע.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום,
ד' אב תש"ע, 15 יולי 2010, בהעדר הצדדים.














תת בית משפט שלום 32993-01/10 בנק הפועלים בע"מ נ' לריסה שפירו (פורסם ב-ֽ 15/07/2010)