פסקי דין על אברהם בנימין | פסקי דין על רוני בנימין | פסקי דין על הקדש שלמה יעקב מוסאיוף ואח' "ד יעקב מרקס

115/10 ש     18/07/2010




ש 115/10 אברהם בנימין, רוני בנימין נ' הקדש שלמה יעקב מוסאיוף ואח' "ד יעקב מרקס








st1\:*{behavior: }
בית דין לשכירות בירושלים



18 יולי 2010

ש 115-10 בנימין ואח' נ' הקדש שלמה יעקב מוסאיוף
א 3022/10
בפני
כב' השופט יצחק שמעוני
, שופט בכיר




המבקשים
1
.
אברהם בנימין

2
.
רוני בנימין
ע"י ב"כ עו"ד אהרון פוגל



נגד

המשיבים
הקדש שלמה יעקב מוסאיוף ואח'
ע"י
נאמן ההקדש עו"ד ירון רבינוביץ

ועו"ד יעקב מרקס





פסק דין


1.
המבקשים אברהם ורוני
בנימין, הדיירים המוגנים בדירה הנמצאת ברחוב דוד מס' 2, שכונת הבוכרים בירושלים (להלן – המושכר), הגישו ביום 14.2.10 בקשה למתן רשות להעברת זכויותיהם במושכר לדיירים המוצעים משה ובלומה פרנק. הבקשה הוגשה בהתאם לסעיף 85 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב) התשל"ב-1972 (להלן - החוק). בין המבקשים לדיירים המוצעים סוכם כי בגין העברת הזכויות ישלמו הדיירים המוצעים סך של 1,121,000 ₪, כשחלקם של המבקשים הוא 672,600 ₪ והיתרה בסך 448,400 ₪ תועבר לבעל הבית.

2.
ביום 25.2.10 הגישו בעלי המושכר- המשיבים, באמצעות עו"ד ירון רבינוביץ
, הנאמן על נכסי הקדש ש' י' מוסאיוף, תביעה לפינוי המבקשים מהמושכר, וכן תביעה כספית בסך 172,698 ₪.
התביעה הוגשה על פי סעיף 131 לחוק הגנת הדייר בגין שינויים שבוצעו על ידי המבקשים במושכר תוך הפרת הסכם השכירות (ת"א 3022/10).

3.
בדיון מיום 14.7.10 הגיעו הצדדים, בהמלצת ביהמ"ש, לידי הסכמה דיונית, לפיה יורה ביהמ"ש על איחוד הדיון בת"ש 115/10 יחד עם תיק ת"א 3022/10.
הוסכם כי ביהמ"ש יערוך ביקור במקום בנוכחות הצדדים ובאי-כוחם ויפסוק בתוקף סמכותו לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, מהו הסכום לפינוי המושכר שעל המבקשים לקבל מאת בעל הבית. הוסכם, כי לאחר הביקור במקום יתאפשר לצדדים לסכם טענותיהם בעל פה ופסק הדין ינתן על
יסוד כתבי הטענות, סיכומי הצדדים והתרשמות ביהמ"ש מהביקור במקום.

4.
ביום 15.7.10 נערך ביקור במקום במעמד הצדדים ובאי כוחם. להלן דו"ח הביקור:

"המושכר נמצא ברח' דוד 2 שכונת הבוכרים ירושלים, הנמצא בקומה שנייה בבניין ישן נושן, הכולל 16 חנויות ו-12 דירות בלב שוק הבוכרים.
הגישה לבית דרך גרם מדרגות המוביל לפתח מעץ ומבואה מקורה ברעפים – פרגולה וקירות עץ שנעשו על ידי המבקשים על פי הודאתם בעת הביקור במקום. הכניסה נועדה לשמש 5 דירות, עם זאת קיימת גדר מעץ ועליה עציצים החוסמת את המעבר ליתר הדירות. למעשה על ידי סגירת הדלת והקמת גדר מעץ, נוצרה מרפסת כניסה לדירה המשמשת באופן יחודי את המושכר שבחזקת המבקשים. יובהר כי יתר הדירות באותה קומה ריקות ואינן מאוכלסות.
בביקור בדירה נשוא הבקשה נראה כי הדירה כוללת 4 חדרים, מטבח ושני שירותים. מרפסת הדירה פונה לרח' דוד – שוק הבוכרים. שטח הדירה כ-130 מטר על פי תשריט שהוגש על ידי ב"כ המבקשים וסומן מ/1, המהווה חלק בלתי נפרד מדו"ח הביקור במקום.
בחדר הכניסה קיים פתח שנפרץ והמוביל לדירות הריקות שבאותה קומה. הדירה הסמוכה שאליה מוביל הפתח הינה ריקה ואינה מאוכלסת ללא ריצוף ומוזנחת, ואינה ראויה למגורים. שטח זה אינו כלול במושכר וכך גם הכניסה והפרגולה שנבנתה על ידי המבקשים. יובהר כי בפתח נבנתה קשת מאבנים וניכר כי הטיח והמלט מעידים שהבנייה נעשתה לאחרונה. בתוך הדירה – המושכר עצמה לא נעשו שינויים משמעותיים על ידי המבקשים. מהתרשמות מהמושכר נראה כי מדובר בדירה ישנה עם ריצוף ישן, קיימת בחלקים מהתקרה רטיבות, השירותים אינם ברמה גבוהה, וכך גם מראה הדירה באופן כללי".







לאחר הביקור במקום התייצבו ב"כ הצדדים באולם ביהמ"ש וסיכמו טענותיהם בעל פה. ב"כ המבקשים טען כי תביעת הפינוי שהוגשה כנגד המבקשים מטרתה סחיטת כספים, שכן המבקשים מעולם לא הפרו את תנאי השכירות ולא פלשו לשום שטח לא להם. התביעה הוגשה בסמוך להגשת הבקשה למתן רשות. מנגד טען ב"כ המשיבים, כי המבקשים הפרו את חוזה השכירות וביצעו שינויים במושכר תוך השתלטות על שטחים לא להם, ובכך הפרו את חוזה השכירות וקמה עילת פינוי כנגדם בהתאם להוראות סעיף 131 לחוק. ב"כ המשיבים הוסיף וטען, כי יש להפחית מהסכום שמגיע למבקשים, את הסכום שיפסק כסעד מן הצדק, וכן סכום בגין הנזקים שנגרמו למשיבים כתוצאה מהפרת החוזה והשינויים שבוצעו במושכר.


5.

כידוע, בבוא בית המשפט לפסוק בעניין שלפניו בדרך של פשרה בהתאם לסעיף
79א' לחוק בתי המשפט, אין עליו לנמק את הפסק (ע"א 757/88, ברמן נ' איילון חב' לביטוח בע"מ- לא פורסם וכן ע"א 448/94 של בית המשפט המחוזי בירושלים באדר נ' דבר מיום 9.4.95- לא פורסם).

בבית המשפט העליון נפסק, כי סעיף 79א' אינו מונע מבית המשפט להחליט לקבל את התביעה במלואה או לדחותה במלואה, וכי סעיף 79א' לחוק יוצר הסדר שתחולתו משתרעת על כל סוגי הסכסוכים המובאים בפני
הערכאות ועל כל רכיבי ההכרעה בסכסוכים אלה, לרבות קביעת אחריות, אשם תורם, חלוקת אחריות ועוד.

הצדדים המפקידים הכרעות אלה בידי בית המשפט, על מנת שיפסוק בהן על דרך הפשרה, מבקשים לקצר את משך ההתדיינות ביניהם, בין בערכאה ראשונה ובין בערכאת ערעור ולצמצם את האפשרות להמשך ההתדיינות ביניהם במסגרת הדיון בערכאות ערעור (ע"א 1639/97, אגיאפוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרס סנטה, פ"ד נג(1) 337. ע"א 3958/95 אדמונד שמעון נ' עזבון המנוח אלפרד שמעון ז"ל ואח'

פסק דין
מיום 14.2.96 (לא פורסם). רע"א 5569/97 אליאס עובדיה ואח' נ' רם בן שמחון ואח', תקדין עליון כרך 97(4), תשנ"ז/תשנ"ח - 1997 עמ' 268. רע"א 6756/96 זוננשוילי יצחק נ' חוד, חברה לתעשיית מוצרי מתכת בע"מ, תקדין עליון, כרך 97 (4) תשנ"ז/תשנ"ח - 1997 עמ' 622).

יצויין כי במקרה דנן, הצדדים גם
לא ביקשו שאנמק את פסק הדין.

6.
עיינתי בכתבי הטענות, הן בתיק השכירות והן בתיק הפינוי על כל המסמכים שהוגשו בתמיכה לבקשות השונות, כמו כן נתתי דעתי לטענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם בעל-פה. מתוכנם של אלה נראה כדלהלן:

ראשית, נראה כי הסכום שסוכם בין הדיירים היוצאים – המבקשים, לבין הדיירים המוצעים, הינו סכום ריאלי התואם את ערכו של המושכר, זאת בהתאם למיקומו ולשטחו הגדול.
שנית, לא מצאתי בתצהירים שצורפו לבקשה פגמים היורדים לשורשו של ענין, והמזכים את המשיבים בדחיית הבקשה.

שלישית, אכן התרשמתי כי המבקשים ביצעו שינויים במושכר. יחד עם זאת, סבור ביהמ"ש כי בסופו של יום גם אם היה ניתן פס"ד לפינוי, הרי המבקשים היו זכאים לסעד מן הצדק, המאפשר להם להמשיך ולהחזיק במושכר, אולם כפוף לתשלום פיצוי לבעל הבית.
רביעית, לא מצאתי מקום לחייב את המבקשים בגין התביעה הכספית שהוגשה כנגדם.

7.
נוכח כל האמור לעיל, אני קובע כי כנגד פינוי המושכר ומסירת החזקה בו לידי המשיבים, ולאחר ששולמו כל תשלומי החובה, ישלם ההקדש באמצעות הנאמן למבקשים, סך של 632,000 ₪. הפינוי יעשה תוך 75 יום מהיום, ובמעמד מסירת החזקה והתשלום בפועל.

ניתן היום,
ז' אב תש"ע, 18 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.














ש בית הדין לשכירות 115/10 אברהם בנימין, רוני בנימין נ' הקדש שלמה יעקב מוסאיוף ואח' "ד יעקב מרקס (פורסם ב-ֽ 18/07/2010)