פסקי דין על ירוסלב ניישטוט | פסקי דין על נטליה ניישטוט | פסקי דין על בנק המזרחי המאוחד בע"מ

32059-11/09 תאק     20/07/2010




תאק 32059-11/09 ירוסלב ניישטוט, נטליה ניישטוט נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בחדרה



תא"ק 32059-11-09 בנק המזרחי המאוחד בעמ נ' ניישטוט ואח'





מספר בקשה:2

בפני

כב' הרשמת
קרן מרגולין-פלדמן


המבקשים

1
.
ירוסלב ניישטוט

2
.
נטליה ניישטוט


נגד


המשיב

בנק המזרחי המאוחד בע"מ



החלטה


בפני
בקשה לביטול

פסק דין
שניתן בתיק זה ביום 12/1/10, לאחר שהנתבעים לא הגישו בקשת רשות להתגונן מטעמם.

בבקשתם טוענים המבקשים כי בין הצדדים כאן מתנהל הליך נוסף בבימ"ש השלום בקריות, וכי באותו תיק נקבע דיון ליום 11/1/10. לטענת המבקשים, קיבלו לידיהם את כתב התביעה בתיק זה ביום 29/11/09, אך סברו שמדובר בכתב הקשור לתיק האחר המתנהל בין הצדדים, ועל כן לא התגוננו כנגד התביעה במועד, ואת הכתב שקיבלו לידיהם שמרו ברשותם על מנת שיוכלו להציגו בפני
בא כוחם במועד שנקבע לדיון בתיק האחר.

לטענתם, בא כוחם הוא שהעיר את עיניהם כי מדובר בכתב טענות חדש שאינו נוגע לתיק האחר, במועד שנקבע לדיון שם.

המבקשים טוענים כי הם עצמם אינם בקיאים בשפה העברית, מתקשים לקרוא טקסט המכיל משפטים שלמים בעברית, ועל כן לא יכלו ללמוד בעצמם כי מדובר בכתב תביעה נפרד.

לטענת המבקשים כתב התביעה שהוגש נגדם בבימ"ש השלום בקריות מתייחס לתביעה בסך של 250,000 ₪ (עותק ממנו צורף לבקשה), והם סברו שמדובר באותה תביעה.

לפיכך טוענים המבקשים, כי משמדובר במקרה שבו המבקשים הם אנשים שאינם שולטים בשפה וכתב התביעה הומצא להם בסמוך למועד דיון שנקבע בתיק האחר, הרי שיש למעשה לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

לחלופין, טוענים המבקשים, כי יש לכל הפחות לבטל את פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, בשל העובדה שמדובר בטעות תמימה שהביאה לאי הגשת בקשת הרשות להתגונן במועד, וכי מעבר לכך יש לקחת בחשבון את טענות ההגנה העומדות להם.

בעניין זה טוענים המבקשים כי החיוב נשוא תיק זה הוא חיוב מכח היותם ערבים מוגנים לחובותיהם של צדדי ג', וכי לא מוצו ההליכים הסבירים כנגד צדדי ג' האמורים. בעניין זה טוענים המבקשים כי המשיב טען בכתב התביעה שהחייבים העיקריים יצאו מן הארץ לצמיתות, אך לא הוכיח טענתו זו בתיעוד כלשהו, בעוד שלשיטתם אחת החייבות שבה לארץ מספר פעמים לאחר מועד יציאתם הנטענת של החייבים מן הארץ, והיא שבה ויוצאת מן הארץ מעת לעת ובכל פעם עושה דרכה חזרה.

מעבר לכך טוענים המבקשים,
כי לא קיבלו מידע אודות מחירה של הדירה שנמכרה בהליכי מימוש, ואשר שימשה כבטוחה לסילוק החוב מאת החייבים העיקריים, ובנוסף הם טוענים, שלא קיבלו לידיהם מסמכים, המפורטים בגוף הבקשה, ואשר יש בהם לטענתם כדי לאפשר להם לבסס הגנתם כנדרש, לרבות צירוף חוות דעת חשבונאית מתאימה.

הבקשה הועברה לתגובת המשיב, ובתגובתו מתנגד המשיב נחרצות לביטול פסק הדין.

אשר לביטול מחמת הצדק, מבקש המשיב להבהיר כי בתצהיר התומך בבקשה, כמו גם בבקשה עצמה, הבהירו המבקשים באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי קיבלו לידיהם את כתב התביעה במועד הנקוב על גבי אישור המסירה. משכך, לא יכולים לטענתו המבקשים לטעון כי אין לראות במסירה כמסירה כדין וכי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

אשר לביטול על פי שיקול דעת ביהמ"ש, טוען המשיב ראשית לעניין טענות המבקשים באשר לעילת העיכוב, כי אין ממש בטענותיהם, וכי אלו אינן סבירות ואינן מתיישבות עם ההגיון הבריא. לטענתו, משידעו המבקשים לזהות כי מדובר באותו תובע שתבע בתביעה שהוגשה לבימ"ש השלום בקריות, אף ללא ייעוץ משפטי ואף ללא עזרה חיצונית, חזקה עליהם שידעו גם לזהות כי, כפי שעולה מהעמוד הראשון של כל את מהתביעות, הרי שמדובר בתביעה על סך של 200,000 ₪ בלבד ולא על סך של 250,000 ₪, כי ב"כ התובע אינו עורך הדין המייצג את התובע בתביעה המתנהלת בבימ"ש השלום בקריות, כי ביהמ"ש הנזכר על גבי כתב התביעה כביהמ"ש שבו תידון התובענה הוא בימ"ש השלום בחדרה ולא בימ"ש השלום בקריות, וכיוצ"ב.

לטענתו, די היה בדברים אלו כדי לעורר חשדם של הנתבעים כי אין מדובר באותה תביעה, וחזקה עליהם שפנו לבא כוחם על מנת לברר מדוע השוני הנשקף מכתבי הטענות, מיד עם קבלת כתב התביעה. בעניין זה מבקש המשיב להפנות תשומת הלב אף לכך שעוביים של כתבי הטענות אינו זהה, נספחיהם אינם זהים וכיוצ"ב.

במיוחד, טוען המשיב, נכונים הדברים שעה שהמבקשים קיבלו מספר התראות בדבר החוב נשוא תיק זה טרם הגשת התביעה דנן, וזאת במכתבים שנשלחו אליהם והתקבלו בידם במועדים - 31/8/09, 24/9/09 ו – 2/11/09.

עוד מבקש המשיב להפנות את תשומת הלב לכך שגירסת המבקשים אף אינה סבירה, וזאת נוכח העובדה שאף לו סברו כי מדובר בכתב הנוגע לתביעה המתנהלת בבימ"ש השלום בקריות, הרי אין סבירות בטענה כי החזיקו את הכתב בידיהם ולא הציגו אותו לבא כוחם טרם מועד הדיון, על מנת שיוכל להיערך כנדרש לאמור בו.

אשר לטענות ההגנה, מבקש המשיב להבהיר כי המבקשים למעשה לא מנו כל טענת הגנה כנגד התביעה, לא הביאו כל ראיה לכך שהחייבת העיקרית, טסלנקו יאנה, אמנם חזרה ארצה והיא אמנם נכנסת ויוצאת את הארץ לעתים מזומנות כטענתם, וזאת בניגוד לגירסתו המגובה בדוח חקירה שנערך לבקשתו טרם הגשת התביעה (העתק הדוח צורף לתגובה).

המשיב מבקש להפנות בנוסף את תשומת הלב לעובדה שעל פי אישור משרד הפנים החייבת העיקרית בהלוואה 2 (מבין ההלוואות נשוא התביעה), הלכה לעולמה, ומכאן שממילא בכל הנוגע להלוואה זו רשאי היה המשיב לתבוע את הערבים, והמבקשים לא התייחסו לסוגייה זו.

אשר לטענה כי המבקשים לא קיבלו מידע לגבי התמורה שהתקבלה ממכירת הנכס נשוא השיעבוד שניתן להבטחת החוב, טוען המשיב, כי חוק הערבות קובע מפורשות מה הן החובות המוטלות על הנושה בכל הנוגע להמצאת מידע לידי הערבים, ולא ניתנה בו כל הוראה בנוגע לעניין זה, ואין מקום להכביד על הנושה ולהוסיף חובות שלא נקבעו מפורשות שם.

עוד מבקש המשיב להבהיר כי כתב התביעה הוגש בהתאם לכללים שנקבעו בפסיקה באשר לנספחים הנדרשים להגשת תביעה מעין זו, ובעניין זה נקבע כי די בהמצאת אישור היתרות העדכני, ערב הגשת התביעה, ואין חובה על התובע לפרט במסמכים או בכתב התביעה מהם התקבולים שהתקבלו על חשבון החוב עד אותה עת.

לבסוף לעניין אי המצאתם מסמכים לידי הנתבעים, טוען המשיב כי טענה זו קמה רק במסגרת הבקשה, וזאת על אף העובדה שעל פי הפסיקה יכולה הטענה לשמש כהגנה אפשרית אם אמנם סירב המשיב למסור מסמכים לידי המבקשים, וזאת על פי מסמכים המעידים על פניה אליו מבעוד מועד לקבלתם.

לטענת המשיב, פנה ב"כ המבקשים אל ב"כ המשיב כבר ביום 13/1/10 בבקשה להאריך את המועד להגשת בקשת רשות להתגונן מטעם המבקשים, אז הוסבר לו כי ניתן זה מכבר

פסק דין
בתביעה, ואף על פי כן לא עתר ב"כ המבקשים באותה עת לקבל את המסמכים הנדרשים לו לכאורה להוכחת טענות הגנה, ואף המתין עד ליום 14/2/10 להגשת הבקשה לביטול פסק הדין היא הבקשה נשוא החלטה זו.

בשים לב לכל אלו מבקש המשיב להבהיר כי המבקשים לא הראו מהי ההגנה העומדת להם, טענותיהם בנוגע למועד הגשת בקשת הרשות להתגונן קלושות, ולפיכך, יש לדחות את הבקשה תוך חיובם בהוצאות.

המבקשים השיבו לתגובה, תשובתם הוגשה ללא תצהיר לתמיכה, ולמעשה חוזרים בה המבקשים על האמור בבקשה, ותו לא.

עיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, ואני רואה לנכון לדחות את הבקשה ואבהיר.

ראשית, יצויין כי המבקשים מצהירים שקיבלו לידם את כתב התביעה במועד הנקוב באישור המסירה, ומכאן שבמועד מתן פסק הדין ניתן פסק הדין כדין על פי התביעה, ואין מקום לבטלו מחובת הצדק.

מטענות המבקשים עולה למעשה כי המבקשים יכולים היו לזהות כי כתב התביעה הוגש על ידי התובע כאן, הוא התובע בתביעה האחרת שהתנהלה בין הצדדים בבימ"ש השלום בקריות, ומכאן שהמבקשים יכולים לקרוא, לכל הפחות, מילים בודדות בשפה העברית.
בהתאמה יכולים היו המבקשים, כך נראה, לזהות כי מדובר בעורך דין אחר המייצג את התובע, בסכום אחר של תביעה (הסכום נקוב בספרות באופן בולט על גבי העמוד הראשון של כתב התביעה), בבימ"ש אחר מזה שבו מתנהל הדיון בתיק הנוסף וכיוצ"ב פרטים מהותיים שראוי שיהיה בהם, לכל הפחות, כדי להדליק נורה אדומה, ולהמריץ את המבקשים לפנות לבא כוחם על מנת לברר את העניין.

מעבר לכך, מקובלת עלי עמדתו של המשיב כי גם אילו סברו המבקשים שמדובר בכתב הנוגע לתביעה המתנהלת בין הצדדים בבימ"ש אחר, הרי שחזקה עליהם כי פנו לבא כוחם על מנת ליידעו כי התקבל בידם כתב טענות נוסף ביחס לאותה התובענה, עוד טרם מועד הדיון בתיק.

כאן המקום להזכיר כי הדיון בתיק האחר התקיים ביום 11/1/10, פסק הדין כאן ניתן ביום 12/1/10, וביום 13/1/10 נערכה פניה למשיב מאת ב"כ המבקשים.

נראה בעיני אם כן כי המבקשים לכל הפחות ישבו בחיבוק ידיים תוך התעלמות מחובתם להתגונן כנגד התובענה, ואין בטענותיהם משום הצדקה ראויה להתנהלות זו.

בין התאריכים 13/1/10 ועד למועד הגשת הבקשה נשוא החלטה זו, חלפו למעלה מחודש ימים. ניתן היה לצפות כי במהלך תקופה זו יפעלו המבקשים, אשר ידעו כי ניתן נגדם

פסק דין
בתיק, לביסוס טענותיהם ולחיזוק עמדתם, כך שבמועד הגשת הבקשה תעמוד בפני
, לכל הפחות, גירסת הגנה מלאה. יכולים היו המבקשים במהלך תקופה זו לפנות בכתובים אל ב"כ המשיב, לבקש מסמכים הנדרשים להם לכאורה להכנת חוות דעת חשבונאית, לפניה לרואה חשבון מטעמם על מנת שיערוך חוות דעת מתאימה, לאיתור מידע רלוונטי אודות החייבים העיקריים, ככל שסבורים שאלו מצויים בארץ וכיוצ"ב.

תחת זאת, הוגשה בפני
הבקשה כשבמסגרתה העלו המבקשים טענות כלליות וסתמיות להגנתם. כך, טענו המבקשים כי אחת מהחייבים העיקריים, מצויה בארץ ונכנסת ויוצאת משטחי המדינה מעת לעת, אך לא צירפו כל ראיה לכך ואף נמנעו מלהזכיר עובדה זו בתצהירם. משמדובר בטענה עובדתית שאינה באה לידי ביטוי במסגרת התצהיר, רואים אותה כטענה שאין בה ממש.

משכך הם פני הדברים, ובהתחשב בעובדה שהתובע צירף דוח חוקר בנוגע לשניים מהחייבים העיקריים, ואישור משרד הפנים בנוגע לחייבת עיקרית נוספת, מהם עולה כי התקיימו התנאים להגשת תביעה כנגד הערבים, אין מקום לשמוע טענות המבקשים כי לא מוצו ההליכים הסבירים כנגד החייבים העיקריים.

לכך יש להוסיף את העובדה שכתב התביעה הוגש בליווי כל המסמכים הנדרשים לשם הגשת תביעה כנגד הערבים, והמבקשים אינם טוענים כי סכום התביעה בתיק אינו מביא לידי ביטוי את הסכומים שנגבו על חשבון החוב, ועל כן אין מקום לדון בטענה כי המשיב לא המציא לידי המבקשים מידע אודות שיעור התמורה שהתקבלה ממימוש הנכס נשוא השיעבוד, או בטענה כי המבקשים לא קיבלו מידע אודות החוב. המשיב צירף לתגובתו אישורים המעידים על המצאת מכתבי התראה למבקשים, ואני סבורה כי היה על המבקשים לפנות למשיב לקבלת מידע נוסף, ככל שזה היה חסר בידם, אך תחת זאת, כך עולה למעשה מהבקשה, התעלמו המבקשים ממכתבי ההתראה, לא ביקשו לקבל לידם מסמכים ומידע, ואין בטענותיהם בעניין זה כדי להצדיק פתיחת דלתות ביהמ"ש בפני
הם.

לבסוף, לעניין הטענה כי המבקשים זקוקים למסמכים נוספים על מנת שיוכלו לבסס טענות ההגנה, גם בעניין זה איני סבורה כי יש בטענה זו כדי להצדיק ביטול פסק הדין.

המבקשים לא הראו כי פנו לב"כ המשיב לקבלת מסמכים מבעוד מועד, לא הבהירו מהי למעשה הטענה העובדתית שבסיס הגנתם, ואשר לביסוסה הם זקוקים למסמכים שפורטו בבקשה, וממילא באין טענת הגנה, אין מקום ואין צורך לחייב את המשיב להמציא להם מסמכים ואין באי המצאת מסמכים כדי להוות בסיס למתן רשות להתגונן.

כאמור מעלה, סבורני כי היה בידי המבקשים די והותר זמן להכין הגנה סדורה, שתפורט במסגרת הבקשה, ואם לא עשו כן אין זאת מפאת קוצר זמן כי אם מפאת העדר הגנה.

הנה כי כן, נחה דעתי כי אין בפי המבקשים הגנה כלשהי מפני התביעה, ובהצטרף עובדה זו לעובדה שלא שוכנעתי כי למבקשים הצדקה ראויה לאי הגשת בקשת הרשות להתגונן מטעמם במועד, אין לי אלא לדחות את הבקשה.

אני רואה לנכון לחייב את המבקשים בהוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪ ומע"מ כדין, ומפאת תוצאותיה אינני רואה מקום וצורך לדון בבקשה להמרת ההפקדה בהתחייבות.

המזכירות
תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום,
ט' אב תש"ע, 20 יולי 2010, בהעדר הצדדים.














תאק בית משפט שלום 32059-11/09 ירוסלב ניישטוט, נטליה ניישטוט נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/07/2010)