פסקי דין על נגרית עלי וסלמאן | פסקי דין על סלמאן ח'יר | פסקי דין על עלי ח'יר | פסקי דין על בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

18588-05/09 תאק     19/07/2010




תאק 18588-05/09 נגרית עלי וסלמאן בע"מ, סלמאן ח'יר, עלי ח'יר נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



תא"ק 18588-05-09 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
נ' נגרית עלי וסלמאן בע"מ
ואח'





מספר בקשה:5

בפני

כב' הרשם
ניר זיתוני

מבקשים
1
.
נגרית עלי וסלמאן בע"מ

2
.
סלמאן ח'יר

3
.
עלי ח'יר


נגד


משיב

בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ



החלטה

בעניין בקשת רשות להתגונן

1.
לפני בקשת רשות להתגונן.

2.
המשיב הגיש ביום 27.5.09 תביעה בסדר דין מקוצר נגד המבקשים בגין יתרת חובה בחשבון המבקשת 1 (להלן: "החברה") להחזרתה ערבו המבקשים 2 ו-3. לתביעה צורפו מסמך שכותרתו "פתיחת חשבון עו"ש ע"ש תאגיד", מסמך שכותרתו "תנאים כלליים בחשבונות", דף חשבון לתקופה מיום 17.4.09 – 21.5.09, מסמך המתאר את שיעורי הריבית בחשבונות עו"ש וכתב ערבות מתמדת שאינה מוגבלת בסכום , חתום ע"י המבקשים 2 ו-3.

3.
המבקשים הגישו ביום 2.11.09 בקשת רשות להתגונן ובמסגרתה העלו את הטענות הבאות:

א.
המשיב מחזיק שלא כדין ובניגוד למוסכם בשיקים שבבעלות החברה. המשיב הגיש תביעות נגד צדדים שלישיים בהתאם לשיקים ולא מן הנמנע כי גבה כספים רבים מבלי לדווח על כך למבקשים.

ב.
המשיב גבה ריביות בלתי חוקיות מהמבקשים. לפי מכתב רו"ח ג'מאל ח'יר מיום 3.8.09 בדיקה ראשונית העלתה כי יש עבירה על חוק הריבית וחיובי ריבית ביתר בסך של לפחות כ- 500,000 ₪.

ג.
בכוונת המבקשים להגיש תביעה שכנגד נגד המשיב לאחר השלמת עריכת חוות דעת משפטית מקצועית ע"י כלכלן מוסמך.

ד.
אין הצדקה להפעיל את הערבות נגד המבקשים 2 ו- 3 בטרם מוצו ההליכים נגד החברה.

ה.
המשיב לא דיווח למבקשים 2 ו-3 בדבר החריגה בחשבון החברה ובדבר כוונתו להעמיד את החוב לפרעון מיידי.

ו.
המשיב נהג בחוסר תום לב כאשר לא הפעיל את זכות הקיזוז הקבועה בסעיף 17 לתנאים הכלליים לגבי סכום השיקים שחוללו בחשבון.

ז.
התביעה הוגשה בחוסר תום לב לאחר שבחודש 5/09 הפקידו המבקשים בחשבון 12,000 ₪ בהתאם לסיכום בינם לבין הנהלת הסניף.

ח.
המבקשים 2 ו-3 מעולם לא ערבו לחובות החברה ואם הוחתמו על טפסים כלשהם הרי שהחתימה הושגה במרמה בהונאה ובהטעיה מבלי להסביר למבקשים השלכות ומהות המסמכים עליהם הוחתמו.

4.
בהחלטה מיום 2.6.10 נמחקה בקשת המבקשים לדחיית התביעה על הסף והמבקשים חויבו בתשלום הוצאות. כב' השופטת רננה גלפז-מוקדי קבעה כי התנהלות המבקשים בתיק זה מצביעה על התנהלות מגמתית בניסיון לגרום לדחיות בניהול ההליכים.

5.
ביום 11.7.10 הגיש ב"כ המבקשים לתיק מסמך שכותרתו "הודעה על צירוף חוות דעת" אליו צורפה חוות דעתו של המומחה סלימאן עלי סלמאן מיום 10.3.10 (להלן: "המומחה").

6.
ביום 15.7.10 התקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן במסגרתו נחקר המבקש 2, שהוא המצהיר היחיד מטעם המבקשים, על האמור בתצהירו. כמו כן טענו באי כח הצדדים את טענותיהם באשר לשאלה האם חוות דעת המומחה תהווה חלק מחומר הראיות בתיק .

7.
המבקש 2 סיפר כי הוא היה בעל מניות של החברה יחד עם המבקש 3 ושימש כמנהל יחיד של החברה. לאחר שהוצג לעיונו תדפיס רשם החברות ממנו עולה כי גם המבקש 3 רשום כמנהל של החברה, הסביר המבקש 2 כי לא ידוע לו מי גרם לכך שהמבקש 3 ירשם כמנהל של החברה ברשם החברות. עוד הסביר המבקש 2 כי המבקש 3 עבד בנגריה של החברה.

8.
המבקש 2 סיפר כי החברה פעילה משנת 1994 וכתובתה לצורך קבלת דואר היא: ת.ד. 245 פקיעין. המבקש 2 טען
כי לא קיבל אף מסמך מהמשיב דרך תיבת הדואר של החברה וידע על החוב של החברה כיוון שהיה בסניף הבנק.

9.
המבקש 2 אישר כי חתם בשם החברה על מסמכים במסגרתם נרשם "שעבוד שוטף וקבוע" על ממסרים סחירים , דוקומנטים וזכויות כספיות , להבטחת חובות החברה למשיב.

10.
לאחר גמר חקירת המבקש 2, סיכמו באי כח הצדדים טענותיהם בע"פ.

11.
ב"כ המבקשים הפנה למסמך שכותרתו "רשימת תיקי הוצל"פ אשר נפתחו לבצוע שיקים" והוגש ע"י ב"כ המשיב לתיק במסגרת תגובה מיום 28.3.10 לבקשה למתן צו עשה וגילוי מסמכים. ב"כ המבקשים טען כי סיכום הסכומים שפורטו באותו מסמך מלמד כי המשיב מחזיק בשיקים בסך של 272,268 ₪ במסגרת 20 תיקי הוצל"פ ובשיקים בסכום של 70,907 ₪ לגביהם טרם נפתחו תיקי הוצל"פ. נטען כי המשיב הפר הסכם בע"פ, לפיו מנהל החברה יפעל לגביית השיקים והמשיב יעמיד למבקשים הלוואה בהתאם. עוד נטען כי הריבית המופיעה בכתב התביעה בשיעור של 21.75% היא ריבית חריגה , שאף עסק בישראל לא יוכל לעמוד בה.

12.
ב"כ המבקשים טען כי המשיב חייב את המבקשים להפקיד כספים בתכניות חסכון נושאי ריבית אפסית בתמורה להעמדת אשראי בריביות חריגות ובכך ביצע התנאת שירות בשירות.

13.
ב"כ המבקשים טען כי ההערכה הראשונית של רו"ח ג'מאל ח'יר התבררה כנכונה כאשר בחוות דעת המומחה נמצא שיש לקזז מסכום התביעה 883,378 ₪. ב"כ המבקשים הסביר את העיכוב בהגשת חוות הדעת והתביעה שכנגד באילוצים כלכליים של המבקשים , הנובעים מהעוקץ המתוכנן שביצע המשיב.

14.
ב"כ המבקשים טען כי טענות המבקשים לא נסתרו במסגרת החקירה הנגדית ולכן יש ליתן למבקשים רשות להתגונן גם ללא חוות דעת המומחה. לעניין זה, הפנה ב"כ המבקשים להחלטת הביניים מחודש 11/09 , בה נאמר כי לכאורה ישנו קושי לברר את המחלוקת העובדתית במסגרת בקשת רשות להתגונן ולכן הוצע למשיב לשקול להסכים לקבלת הבקשה
.

15.
ב"כ המשיב ביקש להתעלם מכל טענה עובדתית שהעלה ב"כ המבקשים ואינה נתמכת בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן.

16.
ב"כ המשיב טען כי יש להוציא מהתיק את חוות דעת המומחה שכן לא הוגשה בקשה להגשתה בהתאם לתקנות והמומחה לא התייצב לדיון כדי להחקר על האמור בחוות דעתו. עוד הודגש לעניין זה כי, ב"כ המבקשים עמד על כך כי אין בדעתו לבקש לתקן את הבקשה ע"י צירוף חוות דעת המומחה.

17.
ב"כ המשיב טען כי אין ממש בטענה
בדבר חובת המשיב למצות את ההליכים כנגד החברה,
שכן המבקשים 2 ו-3 , שחתמו על הערבות , הם בעלי עניין בחברה.

18.
ב"כ המשיב טען כי המשיב שלח מכתבים טרם הגשת התביעה למען שמסרה החברה במעמד פתיחת החשבון ולכן יש לדחות את גרסת המבקש 2 לפיה אף אחד מדברי הדואר שנשלחו אליו, לא הגיע ליעדו. כך בפרט כאשר מעדותו של המבקש 2 עולה כי, הוא ידע על החוב ולכן בא בדברים עם הבנק לצורך הסדרתו.

19.
באשר לשיקים המצויים בידי הבנק, נטען כי אין ממש בטענות המבקשים לאחר שהתברר כי הבנק מחזיק בזכות עיכבון ביחס לשיקים לאור סעיפים 15-17 לתנאים הכלליים וכן בשעבוד של כל השיקים להבטחת החוב של החברה לבנק.

20.
באשר לטענות כנגד גובה הריבית, נטען כי אין להן יסוד , שכן הריבית המוזכרת בכתב התביעה הינה בהתאם לאמור לתנאי ניהול החשבון בכתב הערבות.

21.
ב"כ המשיב ביקש לדחות את הטענות בדבר הונאה ומרמה בהעדר פירוט ובהתחשב בחובת הפירוט המוגברת לגבי טענות מסוג זה.

22.
הלכה היא כי מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675, ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ
(מאגר נבו)). לפיכך, נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)).


עוד נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, נדרש ממבקש הרשות להגן להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400). המבקש רשות להתגונן נדרש להראות בתצהירו תשתית עובדתית מלאה לכל אחת מטענותיו, שהרי לימים ישמש תצהירו, ורק הוא, גם כתב הגנה בתיק (ראה גם
ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721 וע"א 1471/06
עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' יאיר רבינוביץ, רו"ח - יו"ר הרשות לבקרת תקציבית
).

23.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים, אני מקבל את טענת המשיב לפיה חוות דעת המומחה אינה חלק מחומר הראיות בתיק, שכן הוגשה שלא בהתאם להוראות הדין. לעניין זה, יודגש כי ביום 20.8.09 ביקשו המבקשים וקיבלו אורכה להגשת בקשת רשות להתגונן כדי לצרף לבקשה חוות דעת מומחה. ביום 7.12.09 קיבלתי את בקשת המבקשים להורות למשיב להעביר להם מסמכים נוספים כנגד תשלום. חרף האמור לעיל, הוכנה חוות דעת המומחה ביום 10.3.10 והוגשה לתיק ביום 11.7.10, ארבעה ימים לפני המועד שנקבע לדיון בבקשת הרשות להתגונן.

24.
יתרה מזאת, חוות דעת המומחה כוללת טענות עובדתיות חדשות שלא בא זכרן במסגרת בקשת הרשות להתגונן , דוגמת טענת בעל החשבון לפיה הבנק אילץ אותו לפתוח תכניות חסכון כתנאי למתן הלוואה ואשראי.
ברי, כי בנסיבות העניין היה על המבקשים להגיש בקשה לתיקון בקשת הרשות להתגונן ע"י הוספת הטענות העובדתיות המוזכרות בחוות דעת המומחה והוספת חוות דעת המומחה לבקשה. במהלך הדיון התעוררה סוגייה זו וב"כ המבקשים הבהיר כי הוא אינו מבקש לתקן את כתבי הטענות , שכן לשיטתו חוות דעת המומחה אינה מעלה ואינה מורידה מטענות המבקשים.

25.
אין ממש בטענת המבקשים לפיה המשיב מחזיק שלא כדין ובניגוד למוסכם בשיקים שבבעלות החברה. הגרסה לפיה הושגה הסכמה בע"פ במסגרתה ימסור הבנק את השיקים שחוללו למבקשים לצורך גבייתם, מהווה מקרה מובהק של הגנת בדים. ראשית , אין כל הגיון שהמשיב יוותר על שעבוד וזכות עיכבון על השיקים ויאפשר למבקשים לגבותם. שנית, הטענה לא פורטה. שלישית, הטענה לקיומו של הסכם בע"פ אינה מתיישבת עם הוראת סעיף 21.2 לתנאים הכלליים , לפיה כל הסדר של המבקשים עם הבנק לא יחייב את הבנק זולת אם נעשה בכתב.

26.
אין ממש בטענה לפיה הריבית המוזכרת בכתב התביעה היא ריבית בלתי חוקית. הבנק צרף לכתב התביעה מסמך המתאר את שיעורי הריבית המרבית הנהוגים בבנק ולא הועלתה כל טענה לפיה הריבית שמופיעה בכתב התביעה חורגת מהריבית המקובלת במקרים דומים אחרים. המבקשים לא השכילו להעלות כל טענה מפורטת שיש בה כדי להוות הגנה אפשרית מפני האמור בתביעה, בעניין גביית ריבית בהתאם לאמור בתנאים הכלליים. האמור במכתבו של רו"ח ג'מאל ח'יר מיום 3.8.09 לוקה בחוסר פירוט ולכן אין בו לבדו כדי להקים הגנה אפשרית מפני התביעה.

27.
אין רלוונטיות לכוונת המבקשים להגיש תביעה שכנגד, שכן לפי הפסיקה הרצון להגיש תביעה שכנגד אינו מהווה לכשעצמו עילה המצדיקה מתן רשות להתגונן.

28.
אין ממש בטענות המבקשים 2 ו-3 בנוגע לערבות עליה חתמו. ראשית, הטענה שהועלתה לעניין זה בסעיף 16 לבקשה לא נתמכה בתצהירו של מבקש 2 . למעלה מן הדרוש יצויין כי, גם טענה זו , לפיה המבקשים מעולם לא ערבו לחובות החברה ואם הוחתמו על טפסים הרי שחתימתם הושגה במרמה, מהווה טיעון עובדתי חלופי אסור, שאינו עומד בדרישת הפירוט המוגברת שנקבעה בפסיקה לגבי טענות מרמה.

29.
אין ממש בטענה לפיה המשיב לא הפעיל את זכות הקיזוז לגבי סכום השיקים שחוללו בחשבון. המשיב פירט בהודעתו את כל השיקים המוחזקים בידו ואת הליכי הגבייה שננקטו לגבייתם. המבקשים לא השכילו להעלות כל טענה לפי הסכומים שנגבו בפועל מצדדי ג' לא קוזזו מיתרת החוב של המבקשים. יודגש כי, למבקשים גישה חופשית לתיקי ההוצל"פ שנפתחו , שכן החברה מופיעה בהם כחייבת.

30.
טענת המבקש 2 לפיה המבקשים לא קיבלו כל התראה
עם הגשת התביעה, אינה מתיישבת עם האמור בבקשה בדבר הצעת המבקש 2 לפרוס את החוב. ברי, כי לא ניתן להציע פריסה של חוב שלא יודעים על קיומו. כמו כן אין זה מתקבל על הדעת שמנהל החברה בפועל לא מקבל אף מכתב מסניף הבנק בו מתנהל חשבונה של החברה במשך חמש שנים , כאשר הכתובת שנמסרה להמצאת דברי דואר היא הכתובת הנכונה וכתובת זו לא השתנתה.

31.
הטענה לפי הגשת התביעה נעשתה בניגוד לסיכום בין המבקשים לבין הנהלת הסניף , לוקה בחוסר פירוט. לא נטען מתי הושג הסיכום, מי נציג הבנק שהיה שותף לגיבושו וכיצד לא הועלה הסיכום על הכתב כנדרש בתנאים הכלליים.

32.
אשר על כן, נמצא כי אף אחת מטענות ההגנה שהועלו המבקשים אינה מקימה להם הגנה אפשרית מפני התביעה ולכן דין הבקשה להדחות.

33.
אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן ומחייב את המבקשים לשלם למשיב הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ.

34.
ב"כ המשיב יגיש פסיקתא לחתימתי בהתאם לאמור בכתב התביעה.




ניתנה היום,
ח' אב תש"ע, 19 יולי 2010, בהעדר הצדדים.














תאק בית משפט שלום 18588-05/09 נגרית עלי וסלמאן בע"מ, סלמאן ח'יר, עלי ח'יר נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/07/2010)