פסקי דין על טלי הכטמן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2079/08 בל     19/07/2010




בל 2079/08 טלי הכטמן נ' המוסד לביטוח לאומי




בפני
:



בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו



19 יולי 2010

ב"ל 2079-08 טלי הכטמן
נ' בטוח לאומי-סניף תל-אביב




בפני

:
כב' השופטת נטע רות
נ.צ. מר אלעזר פרידמן





בעניין
:
טלי הכטמן
התובעת


ע"י ב"כ עו"ד כהן



נ
ג
ד



המוסד לביטוח לאומי
הנתבע


ע"י
ב"כ עו"ד הרצוג


פסק דין

yyy
רקע כללי

1.
השאלה שהובאה לפתחנו נוגעת לפרשנותו ולאופן יישומו של סעיף 176(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"), הקובע לאמור:
"הזכאי לדמי אבטלה... ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים לו ליום."


בעוד שהנתבע טוען כי נוכח סעיף זה יש לנכות מדמי האבטלה שקיבלה התובעת בתקופה בה היתה זכאית להם את החלק היחסי מההכנסה שהתקבלה מעבודה שבוצעה במהלך התקופה בה לא שולמו לה דמי אבטלה, כשהיא מחושבת על-פי תחשיב שנתי.
הרי שהתובעת טוענת כי אין לנכות את החלק היחסי מהכנסתה שהתקבלה בגין עבודה שבוצעה בתקופה שאינה מזכה בדמי אבטלה וכי דמי האבטלה שקיבלה הינם בגין תקופה שבה לא עבדה ולא היתה לה כל הכנסה.

2.
התשתית העובדתית הצריכה להכרעה אינה שנויה במחלוקת והיא פורטה במסגרת תצהיר התובעת ובתעודת עובד הציבור שהוגשו לביה"ד, כדלקמן:

א.
התובעת עבדה משך כ-5 שנים בתחום משאבי אנוש בחברת פלאפון תקשורת בע"מ וזאת, עד ליום 31.3.06, עת הודיעה על התפטרותה.

ב.
מאחר והתובעת הפסיקה לעבוד בלא שהיתה הצדקה לכך, היא החלה לקבל דמי אבטלה לאחר שלושה חודשי המתנה (ביום 29.7.06), וזאת בהתאם לסעיף 166 לחוק.

ג.
במהלך חודש 9/06 נרשמה התובעת כעצמאית במס הכנסה, וזאת לאחר שקיבלה הצעה מחברת פלאפון לבצע עבורה פרויקט בתחום משאבי אנוש (להלן: "הפרויקט").

ד.
ביום 22.10.06 החלה התובעת לעבוד על פרויקט עבור חברת פלאפון וחדלה להתיצב בלשכת התעסוקה לאחר שהודיעה על תחילת העבודה כאמור. מאז הפסיקה התובעת לקבל דמי אבטלה.

ה.
ביום 30.12.06, לאחר שסיימה התובעת את עבודתה על הפרויקט, היא התייצבה בשרות התעסוקה וחידשה את תביעתה לתשלום דמי אבטלה, כאשר דמי האבטלה שולמו לה עד לתום תקופת הזכאות (בחודש 3/07).

ו.
ביום 15.8.07 קיבלה התובעת מהנתבע דרישה לתשלום חוב בסך של 7,502 ש"ח. לטענת הנתבע, החל מחודש 9/06 עת נרשמה התובעת כעצמאית ועד לחודש 3/07. מועד בו מיצתה את זכאותה לדמי אבטלה – שולמו לה דמי אבטלה ביתר. לשיטתו יש לנכות את הכנסתה של התובעת ממשלח ידה על-פי שומת ההכנסה המדווחת לתשלום דמי ביטוח על-פי תחשיב שנתי כדלקמן: בגין החודשים 9-12/06 – סך של 2,817 ש"ח; בגין החודשים 1-3/07 – סך של 1,916 ש"ח.
הנתבע הוסיף וציין כי השומה של התובעת לשנת 2007 עודכנה ל-2,306 ש"ח לחודש ולכן דמי האבטלה לחודשים 1-3/07 חושבו מחדש וחובה אף גדל.

y

טענות הצדדים
3.
טענתה של התובעת הינה כי סעיף 176(א) לחוק אינו חל בעניינה. שכן, היא לא עבדה בפועל במהלך כל התקופה בה קיבלה דמי אבטלה (מיום 29.7.06 ועד 22.10.06) ואף לא היו לה הכנסות מעבודה או ממשלח יד במהלך תקופה זו.

4.
טענת הנתבע בתמציתה היא כי ההכנסה לפיה נקבעים דמי הביטוח לעובד עצמאי הינה ההכנסה השנתית הממוצעת, כאשר הכנסה זו אף מהווה בסיס לחישוב גמלאות מחליפות שכר. משכך, לשיטתו, יש לאמץ את התחשיב השנתי כאמור אף לצורך יישומו של סעיף 176(א) לחוק.
כן טען הנתבע כי גם פקודת מס הכנסה, בדומה לחוק הביטוח הלאומי, בוחנת הכנסה ממשלח יד לאורך שנה ולא בחודש מסוים.
בהקשר זה הנתבע השליך יהבו על פסה"ד שניתן על-ידי ביה"ד הארצי לעבודה ביום 29.5.08, עב"ל 383/07 המוסד לביטוח לאומי
נ' צור חן, נקבע לאמור:
"באשר חישוב ההכנסה ממשלח יד על-פי סעיף 176(א) לחוק צריך להעשות על בסיס ההכנסה השנתית ולא על בסיס ההכנסה בפועל בחודשים בהם קיבל המערער גמלת דמי אבטלה"
.

yyy
הכרעה
אשר לדעתנו נקדים ונציין כי סבורים אנו כי דין התביעה להתקבל וזאת, מהטעמים כדלקמן:

5.
במקרה דנן עולה - כי במהלך התקופה מושא המחלוקת (9/06 – 10/06) התובעת לא עבדה ולא היתה לה הכנסה מעבודה או ממשלח יד.
זאת, שעה שתכליתם של דמי אבטלה הינה כידוע – לגרום לכך שבתקופת האבטלה תשמר רמת חייו של המבוטח כפי שהיתה קודם. אי לכך, קיזוז הכנסות שהתקבלו בגין עבודה שבוצעה לאחר תום תקופת האבטלה מדמי האבטלה ששולמו במהלך תקופה שהמבוטח לא עבד בה פוגעת בתכלית זו.

מעבר לכך ובהמשך לדברנו לעיל, נראה כי יש לפרש את הוראות החוק לאור תכליתו הסוציאלית באופן בו הזכאות לתשלום דמי אבטלה לא תפגע באופן בלתי מידתי בתמריץ שיש למבוטח לזנוח את מעגל האבטלה ולעסוק במשלח יד המניב הכנסה. דא עקא, שהפרשנות בה מצדד הנתבע בנסיבות דוגמת אלה שבפני
נו, פוגעת באופן בלתי מידתי בתמריץ זה מאחר והיא מתמרצת את המבוטח למצות את תקופת האבטלה ברציפות גם אם נקרית בדרכו הזדמנות לעבוד או לעסוק במשלח ידו. זאת, ככל שיקוזזו מדמי האבטלה הכנסות בגין עבודה שבוצעה בתקופה שבה לא נהנה המבוטח מתשלום דמי אבטלה והשקיע את מירב מרצו להשתלבות בשוק העבודה ולהגדלת הכנסותיו.

6.
ערים אנו לפסיקתו של ביה"ד הארצי לעבודה בעניינו של צור חן, אשר קבע כי חישוב ההכנסה ממשלח יד צריך להעשות על בסיס ההכנסה השנתית ולא על בסיס ההכנסה בפועל במהלך תקופת האבטלה.
אלא שבאותו ענין דובר במבוטח שבפועל ביצע עבודה במהלך תקופת תשלום דמי האבטלה אך לא נרשמו לזכותו הכנסות דווקא בתקופה זו. זאת, בשונה מהמקרה שבפני
נו בו מדובר במבוטחת שלא עבדה כלל ולא נהנתה מהכנסה בתקופה המזכה בדמי אבטלה.

הטעם להבחנה בין שני המקרים; קרי – בין המקרה שבו המבוטח אינו מבצע עבודה ואף אינו נהנה מהכנסה בתקופת הזכאות לדמי אבטלה לבין המקרה שבו המבוטח אינו נהנה מהכנסה דווקא בתקופת הזכאות אך מבצע עבודה בפועל – נעוץ ביכולתו של המבוטח המבצע עבודה בתקופת הזכאות לתכנן את מועד תשלום ההכנסה על-פי נוחותו ולדחותה באופן מלאכותי לאחר תום תקופת הזכאות.
גמישות זו אינה מתאפשרת למבוטח החפץ לחזור למעגל העבודה בכל הנוגע לקביעת המועד לביצוע עבודה או לעיסוק במשלח יד.

מכאן שאין כל הצדקה - הן מבחינת תכליתם של תשלומי דמי האבטלה והן מבחינת הכוונה שתשלומם לא יהווה תמריץ בלתי מידתי להמנעות מביצוע העבודה או לעיסוק במשלח יד - להפחית מדמי האבטלה את ההכנסות היחסיות על-פי חישוב שנתי בגין עבודה שבוצעה לאחר תום תקופת האבטלה.

7.
אכן צודק הנתבע בטענתו כי לענין חישוב דמי הביטוח ולענין הבסיס לחישוב גמלאות מחליפות שכר נבדקת ההכנסה ממשלח יד לאורך השנה, אולם סעיף 176(א) לחוק לא אימץ במפורש
ובאופן גורף עקרון זה, תוך שהוא עושה שימוש בדיבר המסייג אותו. בהקשר זה מכוונים אנו לדיבר "בעד אותו זמן".
משמע – סעיף זה התנה את ההפחתה של ההכנסה מעבודה וממשלח יד מדמי האבטלה בכך שההכנסה הופקה מעבודה או ממשלח יד בו עסק המבוטח "באותו זמן" בו שולמו לו דמי האבטלה.

8.
קביעתנו זו תואמת את עובדות המקרה אשר נדון בתיק בל (חי') 1696/99 דן רן נ' המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 26.5.02 שם דובר במבוטח אשר לא עסק בכל עבודה שהיא (כשכיר או כעצמאי) בתקופה המזכה בדמי אבטלה ולא היו לו באותה תקופה הכנסות ממשלח ידו.
באותו ענין קבע ביה"ד לאמור:
"הבסיס לקביעת ההכנסות ממשלח ידו של עצמאי, שאינו עונה על הגדרת 'עובד עצמאי' לפי סעיף 1 לחוק לצורך חישוב דמי הביטוח, הוא אכן בסיס שנתי כפי שמתחייב מסעיפים 345 ו-351(יא) שעל פיהם נדרש התובע לשלם דמי ביטוח עבור שנת המס 1993 - ושילם אותם כפי שנדרש.
אלא שבכך אין כדי להצדיק את קביעת המוסד כי בתקופה הספציפית הרלבנטית לתביעה; היינו בתקופת האבטלה, שהיא חלק משנת המס – היו לתובע הכנסות ממשלח ידו.
לענין קיזוז הכנסות ממשלח יד, מתוך דמי אבטלה המשתלמים למובטל שפוטר ממקום עבודתו – נקבע במפורש בסעיף 176(א) כי הקיזוז יעשה רק למובטל שיש לו הכנסה מעבודה וממשלח יד 'בעד אותו זמן' שבגינו משתלמים לו דמי האבטלה.
בענייננו, משקיבלתי את גרסת התובע כי בתקופת האבטלה הוא לא עסק כלל במשלח ידו, ולא היו באותה תקופה הכנסות מעבודה - אין בהוראות החוק עליהן הצביעו עובדות הציבור בתעודות עובד ציבור וגם לא בסיכומי הנתבעת - כדי לבסס את הקביעה כי 'בעד אותו פרק זמן' שבגינו שולמו לתובע דמי אבטלה היו לו גם הכנסות ממשלח ידו."


דברים אלה, הנשענים על לשונו של החוק, כוחם יפה גם לענייננו.

9.
לאור כל האמור, התביעה מתקבלת במובן זה שסכום החוב מושא המחלוקת מבוטל.

10.
המזכירות תשלח העתק מפס"ד זה לצדדים בדואר.


נ.צ. מר אלעזר פרידמן
ניתן היום, ח' אב תש"ע (19.7.10), בהעדר הצדדים.



נטע רות
, שופטת













בל בית דין אזורי לעבודה 2079/08 טלי הכטמן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 19/07/2010)