פסקי דין על גרמן בוקין | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

23672-02/10 בל     21/07/2010




בל 23672-02/10 גרמן בוקין נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה



ב"ל 23672-02-10 בוקין נ' המוסד לביטוח לאומי







בפני

כב' סגנית הנשיא איטה קציר


המערער

גרמן בוקין

ע"י עוה"ד
מוחמד כיאל


נגד


המשיב

המוסד לביטוח לאומי


ע"י עוה"ד
גבי ברנדס





פסק דין


1.
זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת וועדה לעררים לעניין אי כושר מיום 14.1.10 אשר קבעה כי המערער איבד 74% מכושרו להשתכר.

2.
תמצית טענות המערער:

2.1
טעתה הוועדה עת הותירה על כנה דרגת אי כושר בשיעור 74% על אף שהתווספו למערער 10% נכות בגין טינטון לעומת מצב קודם. טעתה הוועדה עת לא הבהירה קביעתה זו שכן היה עליה לתרגם אחוזי הנכות הנוספים שנקבעו בגין טינטון לאחוזי אי כושר להשתכרות.
2.2
טעתה הוועדה בקביעתה עת קבעה כי המערער מסוגל לעבוד בהיקף חלקי ובעבודה פיזית קלה ללא הרמת משאות כבדים וללא חשיפה לרעש על אף בעיות הלב הקשות מהן סובל המערער.
2.3
המערער עצמו ציין כי הוא מפחד לעבוד בשל התקפי הלב שעבר אולם הוועדה התעלמה מטענותיו אלה ומהלחץ הנפשי שעבודה גורמת למערער.

3.
תמצית טענות המשיב:

3.1
ועדה רפואית לעררים קבעה למערער ביום 14/7/08 40% נכות רפואית בגין סעיף קרדיאלי בגובה 40% זמני ועוד שלושה סעיפים מנופים של עודף משקל, יתר לחץ דם ומצב אחרי כריתת כליה. על סמך נכות זו הזמנית נקבעה למערער דרגת אי כושר בגובה 60% על ידי ועדה לעררים מיום 5/8/08. דרגת אי הכושר שנקבעה נקבעה עד לתום הנכות הזמנית.
3.2
לאחר תום הנכות הזמנית נבדקה נכותו של המערער שוב, וועדה רפואית לעררים מיום 3/9/09 ו-17/12/09 קבעה למערער 46% נכות, כאשר הסעיף הקרדיאלי נשאר על 40% נכות ובמצבו זה לא חל שום שינוי. השינוי היחיד שחל הוא הוספת אחוזי נכות בגין טנטון.
3.3
לפיכך, משלא חלה כל החמרה במצבו הקרדיאלי של המערער בהתאם להחלטות הוועדה הרפואית לעררים, הרי שכל טענות חברי בעניין זה לא מעלות כל פגם.
3.4
הוועדה לעררים נשוא ערעור זה קבעה למערער דרגת אי כושר של 74%, תוך שהיא לוקחת בחשבון את כלל הליקויים הרפואיים וכאשר בפני
ה חוות דעת רופא מוסמך שקבע כי המערער מסוגל לעבודה מלאה, עבודה קלה. הוועדה מציינת כי עיינה בכל החומר הרפואי, בדוחות השיקום ואף מציינת כי המערער הציג בפני
ה טענותיו לעניין השלכות הליקויים על תפקודו התעסוקתי.
3.5
המערער טען בפני
הוועדה כי אין לו בעיה לעבוד בעבודה חלקית של שעתיים ביום בישיבה.
3.6
טענות בא כוחו של המערער סותרות את מה שאמר המערער בוועדה. הוועדה מציינת כי המערער צריך לעבוד ללא חשיפה לרעש מזיק ובכך נותנת מענה לליקוי בגין הטנטון. הוועדה מפרטת באלו עיסוקים יכול המערער לעבוד בצורה חלקית ולא נפל פגם משפטי בהחלטתה.

דיון והכרעה:

4.
במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה

פסק דין
בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי
פד"ע לד' 213).

5.
על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6.
לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ושמעתי טיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור.

7.
לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני
הוועדה ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערער ורשמה ממצאיה לעניין זה.

8.
במסגרת ישיבתה מיום ה- 14.1.10 שמעה הוועדה את תלונות המערער (סעיף ג' לפרוטוקול), שציין:
"עבד כלטש לחלקי מטוסים. מפחד לעבוד עקב התקפי לב שעבר גם בעבר חזר לעבור בהיקף חלקי ואחר כך בהיקף מלא ושוב קיבל התקף.
קשה לו בהליכה, מזיע ומתחיל עם כאבים בחזה. מקבל תרופת איזוקט ספריי מתחת ללשון וזה מפחית את הכאבים.


בעיות שמיעה וטינטון הרעש מעצבן.


בעל כליה אחת. אין הפרעה בעניין זה.


לחץ דם.

נשאל האם מוכן לעבוד בהיקף של שעתיים ביום בישיבה? מוסר שלא הוצעה לו עבודה כזאת על ידי השיקום לטענת עורך הדין – אין לו בעיה לעבוד בעבודה כזו לדברי עורך הדין: מצבו הרפואי של התובע כל הזמן מחמיר, יש המלצה של הקרדיולגית המטפלת לתג נכה, יתר שומנים בדם." (ההדגשה הוספה א.ק.)

9.
במסגרת סיכום מסקנותיה (סעיף ו' לפרוטוקול), מציינת הוועדה:
"בן 45. אובחן כסובל מטינטון (10) מחלת לב אסכמית (40) מ/א כריתת כליה (30) יתר לחץ דם (10), עודף משקל (10), שומנים בדם (0).


סך הכל נכות רפואית יציבה בשיעור 46%.


על פי חוות דעת רופא מוסמך מה – 17.12.09 מסוגל לעבודה מלאה – עבודה קלה.


בהופעתו בפני
הוועדה הציג התובע את השלכות הליקויים על תפקודו התעסוקתי.


הוועדה עיינה בחומר הרפואי שבתיק ובדוחות השיקום.

בשיחה עם התובע עולה כי הוא אינו שולל תעסוקה קלה מתאימה למצבו בהיקף של שעתיים ליום עבודה.


זאת גם כן אושר על ידי בא כוחו.

התובע מביע נכונות שמחלקת השיקום תהיה איתו בקשר על מנת לסייע לו להשתלב בעבודה מתאימה בהיקף חלקי.
הוועדה עברה על כל החומר הרפואי ודוח השיקום והינה בדעה כי התובע מסוגל לעבוד בהיקף חלקי בעבודה פיזית קלה, ללא הרמת משאות כבדים וללא חשיפה לרעש מזיק.
מדובר בעיסוקים כגון חרושת קלה, חניון, שומר."


משכך קובעת הוועדה כי היא דוחה את הערר.

10.
הלכה פסוקה היא שהקביעה אם אדם כשיר לעבוד או לא, מסורה לוועדה המיומנת לכך ואין בית הדין מחליף שיקול דעתו בשיקול דעתה של הוועדה, אלא אם מדובר בטעות משפטית הגלויה על פי נוסח ההחלטה.

11.
הסמכות לקבוע את העבודה אשר הוצעה למבוטח ומתאימה למגבלותיו הרפואיות נתונה, מכוח החוק, לוועדת הנכות לעררים בלבד ואין בית הדין רשאי להתערב במסקנתה כל עוד לא נפלה טעות משפטית בהחלטתה ומובן שלא המבוטח מוסמך לקבוע אם הוא מסוגל לעבודה אליה נשלח או לאו (דב"ע מד' 01-924 מוחמד אחמד בושנאק נ' המוסד לביטוח לאומי
פד"ע יח' 40).
כן נקבע בפסיקה:

"מכל האמור עולה כי העבודה המוצעת לנכה בנכות כללית אינה חייבת להיות עבודה התואמת את כישוריו המקצועיים של האיש, אלא יכולתו הפיזיולוגית
". דב"ע מב'/01-1638 רוזינגר נטע נ' המוסד לביטוח לאומי
פד"ע טו' 349.

12.
לשון אחרת מתפקיד הוועדה לבדוק האם המערער מסוגל לעבוד כלל לאור מצבו הרפואי, ובמידה שכן – באילו עבודות ובאילו אחוזי משרה.

13.
עלינו לזכור, כי המדובר בהחלטת ועדה לעררים לעניין אי כושר, הדנה בכושר תפקודו של המערער. הוועדה אינה קובעת את שיעור הנכות אלא מקבלת את שיעור הנכות שנקבע בועדה לעררים ובהתאם לה, דנה בכושר תפקודו של המערער.

14.
הוועדה בדקה סוגיה זו, עיינה במסמכים הרלוונטיים וקבעה שהמערער מסוגל לבצע עבודות בהיקף חלקי בעבודה פיזית קלה, ללא הרמת משאות כבדים וללא חשיפה לרעש מזיק. כעולה מדברי הוועדה זו היתה ערה לעובדה כי המערער עבר מספר התקפי לב וכי נקבעה לו נכות בתחום הקדיאלי וכן היתה ערה לעובדה כי נוספו לו אחוזי נכות בגין טנטון ועל כן קבעה לאור האמור כי המערער מסוגל לעבודה ללא חשיפה לרעש.

15.
ללא ספק יש חשיבות להתרשמות הוועדה מדברי העורר בפני
ה כאשר במקרה זה גם המערער וגם בא כוחו ציינו כי קיימת נכונות מצד המערער לעבוד באופן חלקי. אין פסול בכך כי הוועדה שמה דגש בין היתר גם על דברי המערער בפני
ה ולקחה דבריו אלה בחשבון.

16.
לא מצאתי חוסר סבירות בהחלטת הוועדה אשר הביאה במכלול שיקוליה את כל מגבולתיו הרפואיות של המערער וציינה אלה לפרוטוקול, תוך הסתמכות על כל המסמכים שבפני
ה ולאחר שראיינה כאמור את המערער, שמעה ורשמה תלונותיו והיתה ערה לנכותו הרפואית העדכנית אף לאחר העלאת אחוזי הנכות ובמיוחד בשים לב לבעיות הקרדיאליות ואחוזי הנכות שנוספו בגין טנטון דבר שצוין מפורשות על ידה בפרוטוקול.

17.
העובדה כי אחוזי הנכות עלו אולם אחוזי אי הכושר לא עלו באופן ישיר להעלאת אחוזי הנכות אין בה כשלעצמה כדי לפגום בהחלטת הוועדה שכן זו מבהירה את החלטתה והיתה ערה לאחוזי הנכות שנוספו.
18.
קביעת הוועדה היא סבירה ומנומקת דיה. ניתן להבין מהפרוטוקול כיצד הגיעה למסקנתה כי המערער איבד 74% מכושרו להשתכר.

19.
לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה – דין הערעור להידחות.

20.
אין צו להוצאות.

21.
הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
י' אב תש"ע, 21 יולי 2010, בהעדר הצדדים.










בל בית דין אזורי לעבודה 23672-02/10 גרמן בוקין נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 21/07/2010)