פסקי דין על יצחק בכור | פסקי דין על רועי אזולאי | פסקי דין על סטארט שרותי רכב בדרכים ואח' |

163675/09 תאמ     22/07/2010




תאמ 163675/09 יצחק בכור נ' רועי אזולאי, סטארט שרותי רכב בדרכים בע"מ ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 163675-09 בכור נ' אזולאי ואח'







בפני

כב' השופט
חאג יחיא


תובעים

יצחק בכור


נגד


נתבעים

1.רועי אזולאי
2.סטארט שרותי רכב בדרכים בע"מ



נגד

הצד השלישי
גרר אזולאי ע.מ026613299


פסק דין


התובע היה בזמן הרלוונטי לתביעה זו הבעלים של מונית . באחת הנסיעות שלה התקלקלה המונית והיה צריך להזמין גרר כדי להעביר אותה למוסך. התובע התקשר אל הנתבעת1 ובק שלהזמין גרר כאמור. הנתבעת 2 שלחה את הנתבע 1 נהג רכב החילוץ אל מקום עמידת המונית. נהג הגרר עצר את רכב הגרר לפני המונית, הוריד כבלים וחיבר אותם אל המתלה המחבר את הגלגל של הרכב עם מערכת ההנעה , משך את המונית אל גב הגרר והוביל אותה למוסך.,,\

התובע טוען כי כשהתחילו לעבוד על המונית קראו לו מהמוסך הביתה ואמרו לו
שיש נזק מלמטה במונית , וכי יש להזמין שמאי להערכת הנזק.

התובע טוען כי הנזק למונית שלו נגרם בגלל גרירה לא מקצועית ע"י הנתבע 1 אשר קשר את המונית באמצעות המתלה שליד הגלגל במקום לחברו לוו מיוחד לגרירת הרכב המותקן בחלק התחתון של השסי של המונית

שמאי מטעם התובע העריך את הנזק שנגרם למונית בסוכם של 6442 ₪ .

התובע תובע מאת הנתבעים את הסכום הנ"ל
בתוספת שכ"ט שמאי, אגרת משפט, אובדן ימי עבודה , ואובדן הנאה מהרכב , סך הכל 9741 ₪ .


הנתבעת
2 דוחה את טענותיו של התובע , וטוענת כי על פי הזמנתו של התובע הם התקשרו לגרר אזולאי הנותן שירותי גרירה באמצעותם, ואלה שלחו את נהג הגרר מטעמם- עד ההגנה 2 מר קאסם דולפי לבצע את הגרירה. הנתבעת 2 טוענת כי האחריות לנזק אם נגרם נזק , מוטלת על חברת הגרירה
מעסיקתו של נהג הגורר , ואף שלחה אליה הודעה לצד ג' .

האחריות לגרירת הרכב

אין ספק כי
חלקה של הנתבעת 2 התמצה בכך שעם פנייתו של התובע לקבלת שירותי גרירה
שהיא פנתה אל קבלן המשנה איתו היא עובדת , הצד השלישי אשר שלחו את הרכב שלהם נהוג בידי נהג הגרר. נהג הגרר היה עובד שכיר שליח ועושה דברה של הצד ג ', מעשיו ומחדליו מחייבים את הצד השלישי ולא את הנתבעת 2.


לא נטען ע"י התובע כי הנתבעת 2 התרשלה בכך שבחרה לשלוח קבלן משנה בלתי מקצועי ובלתי מיומן, ובכך הרשלנות שלה. התובע טען כי אחריותה של הנתבעת 2 היא אחריות שילוחית למעשיו ומחדליו של נהג הגרר בהיותו עובד שלה . התברר כי הנתבע 1 ונהג הגרר הינם עובדים של הצד ג '
, ולא של הנתבעת 2 , מעשיו ומחדליו של הנתבע 1 ונהג הגרר מחייבים את הצד השלישי ולא את הנתבעת 2.

האם התרשלה הצד ג' בהעסקת נהג הגרר.

בענין זה לא הובאו כל ראיות, ולא נטען כי יש לייחס לצד ג' אחריות או רשלנות ישירה בגין כך שהעסיקה נהג גרר לא מיומן, ולא נטען כי ש לה אחריות ישירה לאירוע הנזק למוניתו של התובע.


הטענה היחידה כנגד הצד ג', היא שהיא אחראית למעשיו ומחדליו של נהג הגרר בתור עובד שכיר שלה, וכדי לבדוק אם יש לייחס לצד ג' אחריות שילוחית, יש לבדוק אם נהג הגרר התרשל בעבודתו , ואם כתוצאה מרשלנות זו נגרם למונית של התובע נזק.


כיצד אירע הנזק.

התובע מעיד ואומר כי הוא לא ידע
שיש וו גרירה אליו יש לחבר את כבל הגרירה של הרכב, רק במוסך אמרו לו על כך. התובע מוסר כי נהג הגרר קשר את כבל הגרירה אל המשולש שמתחת לרכב , ולא לוו גרירה . הוא לא יודע על קיומו של וו הגרירה, רק במוסך אמרו לו .


לשאלת בית המשפט עונה התובע כדלקמן -

ש- אמרת בעדותך שיותר מאוחר ידעת שיש וו גרירה , אתה הסתכלת אם יש וו גרירה בחלק הקדמי, אחרי האירוע
ת- הוו גרירה נמצא אצלי בארגז הכלים ברכב
והגרריסט היה צריך לבקש ממני להוציא אותו ולחבר אותו "
ש- אתה לא אמרת לו שיש וו גרירה בארגז
ת-לא חשבתי שהוא מקצועי והוא ידע לבקש ממני "


תשובות אלו של התובע סותרות את הטענות שלו כי לא ידע על קיומו של וו גרירה, וכי רק במוסך נודע לו על כך. הנה התובע ידע כי כדי לגרור את הרכב יש לחבר וו גרירה, וכי וו הגרירה נמצא בארגז שלו, וכל הטרוניה שלו כנגד הנתבע 1 בכך שזה לא בקש ממנו את הוו .

עדותו של נהג הגרר מר קאסם דולפי .


עד ההגנה 2 , הוא נהג הגרר שעבד בשירותה של הצד השלישי,. עדותו נמסרה בתצהיר , .


העד מוסר כי קיבל קריאה לגרור את רכבו של התובע , הגיע למקום ביצע עם התובע דו"ח ביצוע. העד מוסר כי לצורך גרירת הרכב הוא חיבר
את שרשרת הגרירה "למשולש המיועד לכך" בצד ימין קדמי של הרכב.

העד אינו מתיחס לשאלת קיומו או אי קיומו של וו גרירה מיוחד ברכב. הוא טוען כי חיבר את השרשרת ל"משולש המיועד לכך, בחלק הקדמי של הרכב.

בחקירתו הנגדית אומר העד כי כשהגיע למקום ומצא את התובע במונית שאל אותו איך לחבר את השרשרת לרכב, כי הוא ידע שיש סוגים שונים של רכבים, , וכי התובע ענה לו שהוא לא יודע. אמר לו כי בדרך כלל יש פין חיבור , וכי התובע לא ידע היכן החיבורים והוא – העד – אנו בעל אסמכתא לשבור פלסטיקים.


יש לציין כי תשאול זה ושיחה זו בה בקש כביכול העד לדעת היכן לחבר את השרשרת, וכי הוא ידוע כי קיים פין מיוחד לכך, לא הוזכרה כלל בתצהיר העדות הראשית שלו . עד ההגנה העיד בישיבה נדחית אחרי עדותו של התובע, ואין מנוס מן המסקנה כי הוא קרא את טענותיו של התובע בעדותו בבית המשפט, והגיב עליה בצורה שהגיב בטענות והסברים שזכרם לא בא בתצהיר העדות שלו .


מתוך עדותו המשופצת של התובע, ניתן לקבוע כי התובע ידע על קיומו של וו חיבור לסוג זה של הרכב, וכי הוו נמצא למעשה בתוך ארגז הכלים של הרכב, אין לי ספק כי אילו העד נהג הגרר שאל אותו על אותו וו, היה מציג לו אותו והחיבור נעשה עם הוו ולא עם המשולש.

אני לא מקבל את גרסת עד ההגנה 2 שהוא שאל את התובע בדבר קיומו של וו גרירה מיוחד וחיבר את הרכב לגרר עם שרשרת שנקשרה אל המשולש מתחת לרכב, על דעת עצמו .


נהג גרר מקצועי ומיומן, חייב לדעת את הדרך והאמצעי לחיבור כל כלי הרכב שהוא אמור לגרור, והוא חייב לדעת על כל סוג של רכב כיצד לגרור אותו. גרירה של רכב שלא בדרך שיועדה על ידי היצרן, עלולה לגרום לנזקים כתוצאה מחיבור הרכב שלא במקום המיועד לכך.

אין ספק כי חיבור מתלה הרכב עם שרשרת אל רכב הגרר , מציבה שרשרת ברזל בין המשולש ליתר חלקי הרכב בחזית בזווית כזו שהשרשרת לוחצת במקומות הלא נכונים ועל חלקים לא נכונים והדבר עלול לגרום נזק.


אי ידיעתו של נהג גרר על קיומו של אמצעי גרירה זה או אחר ברכב מסוג זה או אחר, מהווה עיסוק על ידו במה שאינו בקיא בו ובכך יש משום רשלנות.

עד ההגנה , לא שכנע אותי כי הוא אמר
לתובע כי הוא יודע שלסוג זה של רכבים יש פין חיבור או וו חיבור לגרירה , וכי בקש ממנו את הוו . ובכך אין ספק כי הוא התרשל .


מאידך, אינני מקבל את גרסתו של התובע כי הוא לא ידע על דרך מיוחדת זו לגרירת רכבו, הוא ידע על כך וידע על קיומו של וו מיוחד לגרירה, הנמצא בארגז הכלים של הרכב. הוא רק מלין על עד ההגנה 2 כ הוא לא בקש ממנו את הוו.


אין לקבל מהתובע את הטענה כי משלא בקש ממנו עד ההגנה 2 נהג הגרר את הוו, הוא היה פטור מלהודיע לו על קיומה של דרך מיוחדת לגרירת הרכב דרך וו גרירה מיוחד.

אני סבור כי יש לייחס אחריות לאירוע הנזק הן לתובע אשר לא הודיע לנהג הגרר על קיומו של פין מיוחד לגרירה , והן לעד ההגנה 2 נהג הגרר אשר החל בקשירת הרכב לשרשרת, בלי לוודא ולברר מהי הדרך המיוחדת לגרירה של רכב זה.


חלקו של נהג הגרר באחריות לטעמי הוא 60 % ואילו חלקו של התובע 40 % .


לעניין גובה הנזק.

התובע טוען תוך הסתמכות על חוות דעת השמאי מטעמו מר עמוס כחלון כי לרכבו נגרם נזק בסכום של 6442 ₪ , חלקים שתוקנו , ועוד נזק ללא ביצוע תיקון בפועל, של הפיבר בחזית הרכב, בסך של 1500 ₪ .


כן תובע התובע שכ"ט שמאי 611 ₪ , אובדן הכנסה של יום אחד 188 ₪,
נזק שאינו נזק ממוני 1000 ₪ . סך הכל 9741 "ח .

חוות הדעת של השמאי מטעם התובע צורפה לכתב התביעה , בהתאם להוראות תקנה 214 ג' לתקנות סדר הדין האזרחי . משכך הפכה להיות ראיה ככל הראיה המוגשת בתיק. ראה בענין זה את
ע"א (תל-אביב-יפו) 1845/06 - מובארק מוחסן ואח'
נ' כלל חברה לביטוח בע"מ . תק-מח 2007(4), 12539 ,עמ' 12543.

צירופם של המסמכים לכתב התביעה בליווי התצהיר מהווה הגשת המסמכים לבית המשפט. הסתייגות מקבלת מסמך כראיה חייבת להיות במועד הדיון או בסמוך לו, במיוחד לעניין הדורש זימון עד לצורך הגשת המסמכים, וחוות דעת השמאי. מיותר לציין, כי זימונם של עדים, כאמור, משמע, הארכת הדיון כמו הגדלת ההוצאות, ולא זו היתה כוונת המחוקק ביצירת - ההליך לסדר דין

מהיר.

בישיבת יום 4/5/10 הודיע בא כוח התובע על דעת באי כוח הנתבעים וצד ג' כי אלה ויתרו על חקירת השמאי מטעם התובע , ולכן זימונו בוטל.


חוות הדעת של השמאי מטעם התובע התקבלה על כן ללא התנגדות מטעם הנתבעים וצד ג'.


בחוות הדעת של השמאי מציין השמאי כי החלקים שניזוקו ותוקנו אחרי האירוע הם
א- עבודת מרב ומכונאות 1004 ₪
ב- אינטר קולר
3060 ₪
ג- צינור אויר
570 ₪
ד- מצנן מים
1550 ₪
ה- שונות
258 ₪ .

הנתבעים וצד ג' חולקים על טענותיו של השמאי , לא בקשר לעלות העבודה והתיקון והחלקים כפי שפורטו אלא על הקשר הסיבתי בין הנזקים הנטענים והצורה בה גרר נהג הגרר את המונית.


לצורך הדיפת טענות התובע בקשר לכך הזמינו הנתבעים צד ג' את השמאי מר דני סלוצקי אשר מסר חוות דעת של מומחה בענין .


מר סלוצקי טוען בחוות הדעת שלו כי במשיכת הרכב עם שרשרת שנרתמה למשולש הקדמי , יכול להיגרם נזק חלקי לפגוש הקדמי של הרכב . לא ניתן לקשור
את הנזק שנגרם לשאר החלקים ברכבו של התובע לצורת הגרירה , כולל מצנן , טורבו צינור אויר או מצנן המים. השמאי מסתמך על העובדה כי הרכב עבר יותר מ 250000 קילומטר
כדי לקבוע כי " סביר להניח שהפגוש היה פגוע בטרם האירוע הנדון. בכל כלי הרכב הפגוש ממוקם במקום נמוך ונפגע מכל מדרכה או מכל עצם קשיח אחר "

הסבירות או חוסר הסבירות בקביעה של השמאי מר סלוצקי, אינה נחלתו הבלעדית של שמאי מומחה זה או אחר. העובדה כי רכב שעבר בחייו מספר מסוים של קילומטרים, וההנחות והאפשרויות סביב כך, יכולות להיות מוסקות ע"י כל אדם סביר מן היישוב, ולא צריך להיות מומחה כדי לקבוע זאת.


המומחה מר סלוצקי אינו קובע במפורש על סמך בדיקה של גוף הרכב או ההיסטוריה שלו כי אכן נפגע באירוע אחר, או שהפגוש שלו היה פגוע בפועל ממש לפני הגרירה .


עד ההגנה 2 הגרריסט העיד בפני
, ע"י תצהירו נ/2, ואין בתצהיר זה כל טענה או התייחסות לכך כי חלקים כלשהם ברכב התובע היו פגועים בשעה
שהגיע למקום כדי לבצע את הגרירה , ואינני מעלה על דעתי מצב בו רואה גרריסט הבא לגרור רכב נזקים ברכב , ואינו מציין אותם בדו"ח שלו .

כמו כן הוגש מסמך הנושא כותרת " טופס אישור ביצוע " ת/1 מטעם הצד ג' , ובו מצוין

" תיאור / מצב הרכב " נרשם שם " שריטות+ מכה קלה..... ( מילה לא מובנת )
אין התייחסות במסמך שנעשה ע"י נהג הגרר לא הפגיעה בפגוש הקדמי ולא לפגיעה במצנן שהיתה קיימת לפני שהוא החל בקשירת הרכב לשרשרת.


זאת ועוד . עד שהגרר הוזמן המונית של התובע נסעה וביצעה את הדרוש ממנה . המונית נעצרה בגלל תקלה טכנית ולא בגלל שבר במערכת הקירור , או פגיעה בפגוש.

על מנת להבין את ההגיון א חוסר ההיגיון בטענות מר כחלון המומחה של התובע באשר לקשר הסיבתי בין צורת הקשירה
של הרכב לנזק, יש לבחון את מנגנון הקשירה והסבירות בגרימת הנזק לחלקים שנטען ע"י התובע כי נפגעו בטפול נהג הגרר ברכב, או שנגרמו ע"י גור אחר.


הגרריסט קשר את הרכב במשולש שמתחת לרכב, המחבר את הגלגל עם מערכת ההנעה . משך את השרשרת קדימה וקשר אותה לגלגלת המותקנת על משטח הרכב . תוך הפעלת הגלגלת , זו מסתובבת ומושכת את השרשרת אליה למעלה , השרשרת נמתחת ומתחילה להסתובב על הגלגלת, ויחד עימה למשוך את הרכב .

גובה רכב הגרר הוא 1.20לגרסת נהגו, המרחק בין
הסקט של רכב הגרר ועד חזית הרכב כדברי נהג הגרר 30-40 ס"מ . הסקט נמצא באורך של 1.5 מטר, כאשר צד אחד שלו מחובר לגף הגרר וחלקו השני על הרצפה , ועליו עולה הרכב הנגרר.
בנתונים אלו , השרשרת נמצאת בצידה האחד מחוברת למשולש ובצידה האחר מחוברת לגלגלת, וכשהיא נמתחת היא מצויה בזוית חדה ביחס לאופק הכביש ומשטח הגג של הרכב. מאחר והחיבור נמצא במשולש, שנמצא סמוך לגלגל, הרי שהחלק המרוחק של השרשת הרתום למשולש, נמתח קודם למרחק של לפחות 80 ס"מ בין המשולש לפח התחתון בחזית, משם עולה למעלה בחדות לגובה של 1.20 וכשהגרירה מתבצעת , והשרשרת נמתחת היא – ללא כל ספק , לוחצת הן על פח החזית התחתון ברכב, והן על חזיתו כולל מערכת הקירור שלו .


מכל ההסברים והנימוקים דלעיל, אני דוחה את מסקנותיו של המומחה מטעם הנתבעים וצד ג', וקובע כי הנזק הן בפח החזית התחתון, בפגוש, ובמערכת הקירור, נגרם בגלל אותה קשירה לא מקצועית של נהג הגרר של הרכב לגרר.


סך כל הנזק שנגרם למונית של התובע אם כן באירוע נשוא התביעה הוא .

א- נזק על פי דו"ח השמאי 6442 ₪ שתוקנו + 1500 ₪ ללא תיקון

( התובע זכאי
לפיצוי גם על הנזק שלא תוקן – ראה בעניין זה את רע"א 1772/99 )
ב-
שכ"ט שמאי 611 ₪
ג- יום השבתה ( על בסיסי אומדנה דדינא , כפי שנתבע 188 ₪

אני דוחה את התביעה בראש הזנק של נזק לא ממוני , משזה לא הוכח .


סך כל נזקי התובע
7741 ₪


על פי חלוקת האחריות, יש לפסוק לתובע את הסכום של 4645 ₪ .


אני מחייב את הנתבעים
לשלם לתובע את הסכום של 4645 ₪ בתוספת אגרת מנשפט ששילם,והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל,
וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% בתוספת מע"מ
כדין .

משנקבע כי האחריות לאירוע הנזק
שאינו מנת חלקו של התובע ,
נופלת על שכמו של נהג הגרר עובדה של הצד ג' , אני מחייב את הצד ג' לשלם לנתבעת 2 כל סכום שהנתבע 2 תיאלץ לשלם במסגרת

פסק דין
זה לתובע , בתוספת הוצאות משפט , וש"ט עו"ד בשיעור של 20% בתוספת מע"מ


התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית








ניתן היום,
י"א אב תש"ע, 22 יולי 2010, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 163675/09 יצחק בכור נ' רועי אזולאי, סטארט שרותי רכב בדרכים בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 22/07/2010)