פסקי דין על יוסף ברינט | פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל בעמ | פסקי דין על וליאם ח'ורי | פסקי דין על אלכסנדר סיליץ' | פסקי דין על ילנה סיליץ' |

42054-05/10 רעצ     20/07/2010




רעצ 42054-05/10 יוסף ברינט, בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' וליאם ח'ורי, אלכסנדר סיליץ', ילנה סיליץ'








בית משפט השלום בחיפה



רע"צ 42054-05-10 ברינט(אחר/נוסף) ואח' נ' ח'ורי ואח'






בפני

כב' השופטת
נסרין
עדוי


המבקשים

1
.
יוסף ברינט
(אחר/נוסף)

2
.
בנק דיסקונט לישראל בעמ


נגד


המשיבים

1.וליאם ח'ורי
2.אלכסנדר סיליץ'
3.ילנה סיליץ'



החלטה

עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ (כב' הרשם גור שי) מיום 6.5.2010, לפיה לא אושר מכר הנכס אשר רשום על שם המשיבים 2-3/החייבים למשיב 1/הקונה על פי הוראות ס' 34 א' לחוק המכר (להלן: "הבקשה").

המבקשים טוענים, כי יש לקבל את הבקשה ולדון בה כערעור, וכן מבוקש להורות כי הדירה נשוא הבקשה תימכר למשיב 1, במחיר הנקוב בבקשה, על פי תנאי חוזה המכר שצורף לבקשה ועל פי הוראות ס' 34 א' לחוק המכר.

אקדים ואציין, כי דין הבקשה להידחות.

רקע עובדתי

1.
בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ הוא המבקש 2 בבקשה דנן (להלן: "הבנק") נושה בחייבים סיליץ' אלכסנדר וילנה הם המשיבים 2 ו – 3
(להלן: "החייבים") בגין הלוואת משכנתא אשר ניתנה להם ולא נפרעה על ידם.

2.
הבנק נאלץ לפתוח בהליכי מימוש הנכס וביום 3.6.2003 מונה המבקש 1, עו"ד יוסף ברינט
ככונס נכסים על הנכס (להלן: "הכונס").

3.
במשך כ- 6 שנים לא הצליח הכונס למצוא קונה לנכס. בשנת 2009 נמצאו מס' רוכשים פוטנציאליים, וביום 21.10.09 המבקש 1 ביצע התמחרות למכירת הנכס.
4.
בהתמחרות לרכישת הנכס זכה המבקש 1 (להלן: "הקונה") תמורת סכום של 164,000 ₪ והכונס החתים אותו על חוזה מכר המותנה באישור רשם ההוצל"פ בחיפה. הכונס הגיש הבקשה לאישור המכר לאור העובדה כי סכום המכר גבוה אפילו משווי השוק של הנכס קל וחומר משווי הנכס למימוש מהיר באמצעות הליכי הוצל"פ, וכן מאחר והחייבים ממילא אינם מתגוררים בנכס, שכן הם עזבו את הארץ כבר ביום 8.11.2002.

5.
הרשם סירב לאשר את המכר וקבע כי יש להראות לו נסח רישום. הכונס המציא לרשם נסח רישום וגם אישורי מס שבח, מס רכישה ומס המכירה. הרשם שוב לא אישר המכר ודרש כי תשלח הודעת פדיון אל הערבים. וכך הכונס שלח הודעת פדיון אל הערבים אלכסנדר זלדיץ ואינה פרייס.

6.
שוב הוגשה בקשה לאישור ושוב נדחתה הבקשה. הרשם הורה על משלוח החומר פעם נוספת אל הבעלים הרשום של הנכס; רבינוביץ ולדיסלב ולריסה, הגם ששולמו מיסי ההעברה בעסקה הקודמת.

7.
הכונס שלח החומר לבעלים הרשומים של הנכס, אך דבר הדואר חזר בציון "לא נדרש". לפיכך הגיש הכונס בקשה שלישית לאישור המכר וגם הפעם לא אישר הרשם את מכירת הנכס, וקבע כי הבעלים הרשומים של הנכס הם צד ג' אשר נגרר להליך שלא מרצונו ואין מנוס מקבלת עמדתו הפוזיטיבית של צד ג' ואין להסתפק בשתיקתו והעדר משיכת הדואר.

סיכום נימוקי הבר"ע:

1.
הרשם חוזר ודוחה את המבקשים והקונה במשך כ – 6 חודשים ואינו מאשר את המכר על אף שהכונס מילא אחר כל הוראותיו והגיש 4 בקשות לאישור המכר ועל אף שהמדובר במכר אשר סכומו עלה על שווי השוק של הנכס.

2.
הרשם מפרט את המונח "לא נדרש" בניגוד לפרשנות המונח כפי שניתן בבית המשפט העליון בהחלטה בעניין רע"א 10646/02 יוסף עדן נ' בית זית אגודה שיתופית (פורסם בנבו).

3.
אין לקבל החלטת הרשם הקובעת, כי החייבים הם צדדי ג' אשר נגררו לתיק וכי יש לקבל את עמדתם הפוזיטיבית, מאחר ולא קיימת דרישה שכזו בדין ובפסיקת העליון.
4.
הרשם הוא שגרר שלא לצורך, את הבעלים הרשומים של הנכס, לתיק.

דיון והכרעה

בהחלטתו מיום 6.5.2010 קובע הרשם, בין היתר, כי:

"לא נדרש מהווה עקרונית, אישור מסירה. כך לדוגמא, כאשר לנמען הדואר קיים אינטרס ברור שלא למשוך את הדואר...שונים הדברים, להשקפתי, כאשר נמען הדואר הנו צד ג', אשר נגרר להליך שלא מרצונו, קל וחומר כאשר צד ג' מחזיק בזכויות קנייניות בנכס נשוא תיק זה, זכויות אשר אמורות לעבור לרוכש במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.
לפיכך, ובהעדר אינדיקציה ברורה כי לצד ג' אין כל טענות באשר לנכס נשוא תיק זה...אין מנוס מלקבל את עמדתו הפוזיטיבית של צד ג' ואין להסתפק בשתיקתו
והעדר משיכת דואר".

בבקשה זו טוענים המבקשים, כי משניסו פעמיים למסור לבעלים הרשומים של הנכס את החלטות כב' הרשם, ומשלא נדרשו דברי הדואר אשר חזרו לידי המבקשים בציון "לא נדרש" יש לראות בכך מסירה כדין. המבקשים מסמתמכים על ע"א 10646/02 יוסף עידן נ' בית זית-אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית, תק-על 2003 (3), 716.

נסיבותיו של ע"א 10646/02 הנ"ל, שונות לחלוטין מהנסיבות דנן ועל כן, אין להחיל את מה שנקבע שם על המקרה הנדון.

לאחר שעיינתי בהחלטתו של כב' הרשם, ולאחר ששקלתי את נימוקי הבקשה, הנני סבורה כי אין כל מקום להתערב בהחלטתו של כב' הרשם. מדובר בהחלטה נכונה וצודקת. הבעלים הרשומים של הנכס הינם בעל דין דרוש ונכון, ולא ניתן לאשר את המכר ללא קבלת עמדתם הפוזיטיבית של בעלי הזכות הקניינית ו/או לכל הפחות, ללא מתן הזדמנות הוגנת ונאותה לבעלים הרשומים להגיש עמדתם. עמדתם של בעלי הנכס נחוצה להכרעה בנושא המהותי העומד לדיון בפני
כב' הרשם. לאישור המכר השפעה ישירה על זכויות הקניין של הבעלים הרשומים בנכס ואין מנוס מקבלת עמדתם בטרם יאושר המכר.

מכל מקום, ברי כי בשלב זה, אין מנוס מלהראות כי המבקשים פעלו בצורה סבירה וזהירה על מנת לקבל את עמדתם של הבעלים הרשומים. משלוח דבר הדואר באמצעות דואר רשום שחזר בציון "לא נדרש" אינו עונה על הדרישה לעיל.

כב' הרשם אף נתן למבקשים את ההזדמנות לפעול כאמור וציין בהחלטתו, כי במידת הצורך ישקול זימונם של בעלי הנכס בפני
ו במסגרת צו הבאה.
מן הראוי היה, כי המבקשים יפעלו בהתאם להנחיות כב' הרשם. במקום לפעול כאמור, המבקשים בחרו להגיש בר"ע על אותה החלטה, בקשה שהינה מיותרת לחלוטין.

על כן, הנני מורה על דחיית הבקשה.

בנסיבות, אין צו להוצאות.




ניתנה היום,
ט' אב תש"ע, 20 יולי 2010, בהעדר הצדדים.














רעצ בית משפט שלום 42054-05/10 יוסף ברינט, בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' וליאם ח'ורי, אלכסנדר סיליץ', ילנה סיליץ' (פורסם ב-ֽ 20/07/2010)