פסקי דין על אורן ציזין | פסקי דין על שמעון דהן | פסקי דין על שאול פישר |

40666-03/10 תק     25/07/2010




תק 40666-03/10 אורן ציזין נ' שמעון דהן, שאול פישר








בית משפט לתביעות קטנות ברמלה



25 יולי 2010

ת"ק 40666-03-10 ציזין נ' דהן ואח'






בפני

סגנית הנשיאה, כב' השופטת נירה דסקין


תובעים

אורן ציזין


נגד


נתבעים

1.שמעון דהן
2.שאול פישר




פסק דין



בפני
תביעה כספית לפיצוי בגין נזקי תאונת דרכים אשר ארעה ביום 27/08/09 בסך 2,479 ₪ וזאת בגין הנזקים לרכב התובע (להלן: "ההתנגשות").

גרסת התובע–
התובע מציין בכתב תביעתו כי אינו יודע מהן נסיבות קרות ההתנגשות. לדבריו אשתו אשר עובדת במקום החנתה את הרכב בחניון ומאוחר יותר התבשרה על ידי שומר במקום כי רכב אחר התנגש בה. בעת שהגיעה למקום הנתבע 1 לא היה שם אלא ורק מאוחר יותר הגיע מסר את פרטיו וציין כי התנגש ברכבה.
הנזקים ברכב נמצאים בדופן השמאלית של הרכב בחלק של הדלת האחורית עם מעט בחלק הקדמית ימנית.
לפיכך פנה התובע לנתבע 1 כדי שיפצהו עבור הנזקים שנגרמו לרכב ואשר בגינם לא פוצה באמצעות פוליסת הביטוח ודהיינו עלות השתתפות עצמית בסך 1,418 ₪, ירידת ערך בסך 588 ₪ וכינון בסך 23 ₪ אולם משסרב הנתבע 1 וטען כי מדובר למעשה ב"תאונת שרשרת" שנגרמה שלא באשמתו החליט לצרף את הנתבע 2 לכתב תביעתו.

גרסת הנתבע 1–
גרסת הנתבע 1 הנה כי ביום האמור עמד עם רכבו בחניון ברחוב הרצל ברמלה. באותן נסיבות החל הנתבע 2 בנסיעה לאחור ופגע ברכב הנתבע 1 (להלן: "התאונה") וכתוצאה מכך ארעו נזקים בחלקו השמאלי האחורי של רכבו של הנתבע 1. עוד הוא מוסיף בכתב ההגנה וטוען כי כתוצאה מהתאונה נהדף רכבו של הנתבע 1 לעבר רכבו של התובע ופגע בו עם חזית הרכב.
לכתב ההגנה צרף הנתבע 1 "ספח א' רישום פרטי התאונה" וכן תרשים מוגדל לאופן שבו התרחשה התאונה וההתנגשות לטענתו (להלן: "הרישום"). ברישום נכתב מפיו כדלקמן:
"בכניסה לחניון ברחוב הרצל רמלה... רכב שנסע לפני החנה ליד הכניסה לחניון בסמוך לקיר ואני עמדתי אחרי רכב שניסה להכנס לחניון וכך הרכב חנה ליד הקיר התחיל לנסוע אחורנית ונכנס בי בצד שמאל בשפיץ של הבגאז' ומהמכה אני נידחפתי לרכב שעמד לפני וניסה להחנות...".


במסגרת הדיון הוסיף הנתבע 1 וציין כי הנזקים ברכבו הנם בחלק השמאלי הקדמי ועל כן אין הדבר מתיישב עם טענת התובע לפיה הרכב ניזוק בדופן ימין של רכבו החונה. והסביר כי נסיבות קרות ההתנגשות כדלקמן:
"אינני זוכר במדויק היכן חנה רכב התובע מכל מקום הוא חנה בתוך החניון. אני הייתי בכניסה לחניון לפני שער הכניסה. הנתבע 2 חנה ליד הכניסה והתחיל לנסוע ברוורס ראיתי שאני הולך לקבל מכה התחלתי לברוח כדי לא לקבל מכה, מההדף נכנסתי לחניון, מדובר בירידה עם שיפוע עמוק והיה מכה ברכב של התובע הם לא היו נוכחים במקום..."
(עמ' 3 ש' 4-7)

בדיון שבפני
העלה הנתבע 1 טענות שונות ונוספות כדלקמן:
בתיק האמור בוצעה "השמטת ראיות" (עמ' 2 ש' 25).

עולה מן התיק ניגוד עניינים שכן התובע והוא מבוטחים באותה חברת ביטוח (עמ' 4 ש' 3).
הצדדים לתיק ניסו למנוע ממנו להגיש תביעה וכן להגיע עמו להסדרים שונים על מנת שלא להפעיל את הביטוח (עמ' 2 ש' 25 השוו עמ' 3 ש' 22).
קלטת מצלמות האבטחה מן החניון נעלמה (עמ' 2 ש' 1,26). בהקשר זה מציין כי התובע הנו איש משטרה "ומה הוא יודע ומפעיל בדרכיו שלו ומטשטש עניינים זה הוא יודע ולא אני" (עמ' 2 ש' 27,28).

גרסת הנתבע 2-
הנתבע 2 טוען למעשה כי אין יריבות בינו לבין התובע נוכח העובדה כי לא התנגש ברכב התובע וכי אין קשר בין התאונה שבין רכב הנתבע 1 לרכב הנתבע 2 לפגיעה ברכב התובע.
עוד הוא מציין כי ביום המדובר נסע עם רכבו ברחוב הרצל ברמלה עד הגיעו לחניון לאחר שוידא שאין רכב אחריו נסע בנסיעה איטית לאחור ולפתע הגיח מאחור רכב הנתבע 1 במהירות מופרזת וגרם לתאונה ממנה נפגע קלות בצד השמאלי אחורי. עוד מציין הנתבע 2 כי מייד לאחר התאונה נסע רכב הנתבע במהירות לתוך החניון ונעלם כעבור זמן מה חזר למקום ברגל ללא רכבו.
בדיון שב וטען נתבע 2 כי ארוע התאונה בין רכבו לרכב הנתבע 1 התרחש אל מחוץ לחניון ובעת שהתכוון לצאת מרחוב צר בנסיעה זהירה לאחור בשלב זה לטענתו הגיח הנתבע 1 במהירות ואלו הנסיבות בהן התרחשה התאונה. לטענת הנתבע 2 בשלב זה הנתבע 1 הזיז את רכבו וחזר כעבור זמן מה בלי הרכב תוך שהוא צועק.
עוד עולה מגרסת הנתבע 2 כי "לא ראינו שום מאזדה או מכונית של התובע" (עמ' 2 ש' 14 והשוו עמ' 3 ש' 18,19).

דיון והכרעה

לאחר שמיעת הצדדים ובחינת טענותיהם וראיותיהם קובעת אני כי גרסת התובע והנתבע 2 עדיפות עלי על פני גרסת הנתבע 1.
ראשית מעלה הנתבע 1 גרסאות שונות וסותרות:
מן החלק המילולי של רישום פרטי התאונה עולה כי גרסת נתבע 1 לפיה רכבו נהדף לרכב שעמד לפניו ודהיינו לרכב התובע אשר "ניסה להחנות" באותה שעה. מן התרשים המצורף לכתב הגנתו עולה כי ישנו "רכב עומד במחסום ומנסה לחנות" גרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם הדברים אותם השמיע בבית המשפט ולפיהם עולה לכאורה כי רכב התובע חנה במקום וכי התובע ואשתו לא היו במקום.
האמור ברישום פרטי התאונה אף סותר את גרסת התובע לפיה השומר הוא שחזה בקרות התאונה והזעיק את אשת התובע אשר כלל לא היתה במקום בעת התאונה וכי בהמשך משהגיעה לרכב הנתבע 1 כלל לא היה בנמצא ורק מאוחר יותר הגיע על מנת למסור את פרטיו.
שנית גרסת הנתבע 2 מקובלת עלי.
על פי גרסת הנתבע 2 הוא נסע לאחור בהיותו מחוץ לחניון ובעת הזו פגע קלות בחלק האחורי של רכב הנתבע
1 כתוצאה מכך נגרמו נזקים קלים לרכב הנתבע 2 כעולה מן המסמכים שצרף במעמד הדיון (נ/1,נ/2). מידת הנזק ומיקומו בכל אחד מרכבי הנתבעים אינם מתיישבים עם גרסת הנתבע 1 לפיה עוצמת המכה גרמה להדיפתו אל עבר רכב התובע. ודוק: מידת הנזק לרכב הנתבע 1 מלמדת כי מדובר בפגיעה קלה בלבד ואין זה מתקבל על הדעת כי תאונה שנעשתה בהילוך אחורי ואשר פגעה "בשפיץ הבגאז'" כמתואר על ידי הנתבע 1 תוביל להדיפה כה חזקה שתגרום לכך שרכב הנתבע 1 יכנס אל תוככי החניון ושם יפגע ברכב התובע אשר עמד בחניה מוחלטת בינות לעמודים.

עולה אפוא כי גרסת הנתבע 1 ברישום פרטי התאונה שונה בתכלית מזו שמסר בבית משפט ואף אינה מתיישבת עם גרסת התובע והנתבע 2.
יתרה מכך שתי גרסאות הנתבע 1 אינן עולות בקנה אחד עם השכל הישר ההיגיון ומציאות החיים כי בין אם ההתנגשות בוצעה כך או אחרת אזי אין זה סביר בעיני כאמור שכתוצאה מהתנגשות בבגאז'
יחליק רכב הוולוו של הנתבע 1 שהנו רכב מסיבי ובסופו של דבר יגרום לנזק האמור ברכב התובע.
לכך הוסף את מיקום הנזקים ברכב התובע כעולה מהצילומים המצורפים בכתב הביעה –בדופן האחורי של הרכב אלו אינם מתיישבים עם גרסת הנתבע 1 שהרי אם אקבל את הגרסה לפיה עמד מאחורי רכב התובע בעת שניסה לחנות הנזק אמור היה להיות בחלק האחורי ולא בצידי.
בהקשר זה אציין כי אמנם צרף הנתבע 1 את תמונות רכבו כפי שביקש במעמד הדיון. עיינתי בתמונות ולא מצאתי כי ישנו צילום של הרכב כולו ובפרט אין צילום של חלקו הקדמי של רכב הנתבע 1 וצד ימני קדמי ועל כן התמונות המצורפות אינן משקפות נאמנה את הנזקים שהתרחשו ברכב.
עומדות בפני
שתי גרסאות סותרות של הנתבע 1 כאשר אין למעשה בידי כלי להכריע ביניהן.
לא זאת אף זאת כפי שצוין לעיל התיאור הנמסר ע"י הנתבע 1 לגבי כל אחת מהן אינו מתיישב עם הממצאים בשטח ועם נסיון החיים.

במכלול הנסיבות אני דוחה את גרסאות הנתבע 1 ומעדיפה את גרסאות התובע והנתבע 2 ודהיינו לא השתכנעתי כי התרחשה תאונת שרשרת.
השתכנעתי כי אין קשר בין התאונה שבין רכב הנתבע 1 לרכב הנתבע 2 לבין ההתנגשות של הנתבע 1 ברכב התובע.

בסיכומו של דבר לאחר ששקלתי את הטענות והראיות סבורה אני כי האחריות לקרות "ההתנגשות" מושא התביעה, רובצת לפתחו של הנתבע 2 ולאור האמור במקובץ לעיל אני מקבלת את התביעה וקובעת כי עליו לשאת בנזקי התובע ומחייבת אותו בסך של 2,029 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך של 350 ₪ סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
בית המשפט מודיע לצדדים כי המועד להגשת בקשת לרשות ערעור על

פסק דין
של בית משפט לתביעות קטנות, הינו מכח תקנה 16 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז – 1976, תוך 15 יום מיום מתן פסק הדין.

ניתן היום,
י"ד אב תש"ע, 25 יולי 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 40666-03/10 אורן ציזין נ' שמעון דהן, שאול פישר (פורסם ב-ֽ 25/07/2010)