פסקי דין על אופרייט ליס בע"מ | פסקי דין על מוחמד עלי קאסם | פסקי דין על אחמד נהלה מוחמד קאסם |

1729/07 א     25/07/2010




א 1729/07 אופרייט ליס בע"מ נ' מוחמד עלי קאסם, אחמד נהלה מוחמד קאסם








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בחיפה



ת"א 1729-07 אופרייט ליס בעמ נ' עלי קאסם ואח'




בפני

כב' השופטת שולמית ברסלב

התובעת
אופרייט ליס בע"מ

ח.פ. 512584996
ע"י ב"כ עוה"ד רנד


נגד

הנתבעים
1. מוחמד עלי קאסם

ת.ז. 050996149
2. אחמד נהלה מוחמד קאסם
ת.ז. 053010377
ע"י ב"כ עוה"ד עלי קאסם



פסק דין



1.
עסקינן בתביעה בגין נזקי רכוש אשר נגרמו לכלי רכב התובעת בתאונה שהתרחשה בצומת מורשת במשגב ביום 12/9/05 כביש כפר מנדה - כרמיאל בשעה 07:50 לערך (להלן "התאונה").


הצדדים הסכימו כי התביעה תוכרע על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984.

2.
עיקר טענות התובעת הן כדלקמן:

2.1
הנהג בכלי רכב התובעת הגיע לצומת מורשת מכוון אעבלין והונחה על ידי שוטר
מתנדב לפנות שמאלה לעבר מורשת כאשר במקביל שוטר אחר סימן לנתבע מס'
1 אשר הגיע משמאל לעצור.
הנתבע מס' 1 התעלם מהנחיית השוטר, המשיך
בנסיעה ופגע בחלק שמאלי קדמי של רכב התובעת.

2.2
בהתאם להודעת הנהג ברכב התובעת אירוע התאונה מיום 12/9/05:
"הגעתי לצומת והונחתי להתקדם ולפנות שמאלה על ידי שוטר שכיוון התנועה בצומת לפתע הגיע רכב משמאל שעל פי דברי השוטר הונחה לעצור ופגע בי".



(וראה גם תיאור התאונה מפי נהג רכב התובעת בעמ' 5 לחוות הדעת המומחה

מיום 22/11/05).

הדיון בתיק נדחה עקב אי התייצבות נהג רכב התובעת אשר, למרבה הצער, נפטר בין לבין.

2.3
בהתאם לעדות מר אילן רונן, אשר שימש כשוטר המתנדב באותו בוקר (להלן
"השוטר" - ראה: עמ' 1 לפרוטוקול שורה 15 עד עמ' 2 לפרוטוקול שורה 5):
"אני זוכר את האירוע פחות או יותר.
אני שוטר בהתנדבות בצומת מורשת במשגב.
כל ההכוונות בבוקר מתבצעות בין 7:30 ל-08:00. זה רק בימי עבודה של רפאל ואנחנו מכוונים את התנועה למעלה.
זה היה רכב רנו מגן של רפאל. הכרתי היכרות שטחית של המנוח שנהג ברכב.
הרכב הגיע מכוון עיבלין לצומת מורשת. אני עמדתי במרכז הצומת. רכבים שהגיעו מצפון לדרום עומד שוטר נוסף בכוון שלהם אשר מכוון אותם והוא עוצר אותם כאשר אני נותן לרכבים שמגיעים מכוון עיבלין למורשת זכות קדימה.
...
רכב המגן נכנס לצומת ורכב שהגיע למעלה מכוון משגב פגע עם הפינה הקדמית ימנית בגלגל השמאלי קדמי של רכב המגן.
נתתי לרכב המגן זכות קדימה להמשיך בנסיעה ישר. יש שוטר נוסף כפי שאמרתי בכוון של הנתבע ואני מניח שכשהוא ראה אותי הוא נותן זכות קדימה הוא אמר להם לעצור. הוא עומד באמצע הכביש. אני לא נותן זכות קדימה לפני שאני רואה אותו עוצר.
אני הוריתי למגן להמשיך ואח"כ ראיתי את התאונה עצמה. לא ראיתי את רכב הנתבע וגם איני יודע איך הוא המשיך בנסיעה עם חברי עמד שם וכוון תנועה, יתכן והוא עקף אותו".


ובהמשך (ראה: עמ' 3 לפרוטוקול שורות 24-28):
"השוטר בכוון של הנתבע מס' 1 יש שני נתיבים, האחד ממשיך ישר ואותו חברי המתנדב עשה

[צ"ל עצר - ב.ש.] והשני ימינה לכוון עיבלין ואת הנתיב הימני הזה לא עוצר חברי המתנדב אלא מאפשר תנועה זורמת ימינה בנתיב הימני.
אני לא ראיתי את הנסיעה של הנתבע מס' 1 עד ההתנגשות אני רק יכול לשער שהוא עקף את השוטר האחר והמשיך ישר".



ובחקירה נגדית (ראה: עמ' 2 לפרוטוקול שורה 19-32):
"ש. אינך זוכר את כל הפרטים, ראית חלק מהדברים?
ת. אמת. אני עם העיניים שלי רואה את הרכבים שבאים למטה מכוון עיבלין ואת זה ראיתי.
ש. את רכב הנתבעים רק ראית בעת ההתנגשות?
ת. כן.
ש. לא ראית שהשוטר האחר הורה לנתבע לעצור?
ת. אני מקבל אישור מהשוטר האחר שאני יכול לכוון תנועה כי אני עומד באמצע הצומת ואם לא יעצור התנועה ידרסו אותי. יחד עם זאת אני מאשר שלא ראיתי את השוטר מורה לנתבע לעצור.
ש. מה הנוהל המדויק של הכוונת כלי רכב?
ת. עוצרים צד אחד של התנועה ומשחררים צד אחר.
ש. מה אתה עושה אם אמרת למישהו לעצור והוא אינו עוצר?
ת. אני צריך להימלט. כשאני רואה רכב שבא אלי אני לא אתן לו לנסוע.
ש. אתה צריך לוודא שכלי הרכב עוצרים ורק אחר כך לתת כלי הרכב מהכוון השני לחלוף?
ת. כן".



ובהמשך (ראה: עמ' 3 לפרוטוקול שורות 12-13):
"ש. ההתנגשות היתה כמעט באמצע המסלול בו נסעו הנתבעים?
ת. המגן היתה מטר אחד מכוון היציאה מקו העצור".


השוטר סימן לבקשת הנתבעים את מקום
ההתנגשות על גבי תשריט (הוצג וסומן
נ/1).

2.4
יש לקבל את עדות השוטר אשר אין לו כל נגיעה לתאונה ולתובעת ומילא תפקיד
ציבורי בהתנדבות. אמנם השוטר העיד כי הוא לא היה מופקד על הכוונת התנועה
בנתיב בו נסע הנתבע מס' 1 אך בחקירה נגדית בדבר נוהלי עבודתו הוא הבהיר כי
שחרור נתיב לתנועה הוא רק בכפוף לכך שעוצרים את התנועה בנתיב הנגדי.
השוטר העיד עוד שכוון התנועה נעשה בזהירות מאחר והדבר בנפשו ובטיחותו
אף היא בסכנה (השוטרים עומדים על הכביש). חיזוק לכך ניתן למצוא בהדגמת
הנתבע מס' 1 את אופן עמידת השוטר בצד הנתיב בו נסע באופן שיש לשוטר זה

אפשרות להסתכל לשני הצדדים. משכך, אין לקבל את עדות הנתבע מס' 1 כי
קיבל היתר להמשיך לנסוע.
2.5
מעבר לכך - אופי הפגיעה ברכב התובעת עולה בקנה אחד עם תיאור התאונה על ידה. לחלופין - הנתבע מס' 1 ראה את רכב התובעת עובר את קו העצירה והיה על הנתבע מס' 1 לעצור על מנת למנוע או לכל הפחות להקטין את הפגיעה ברכב התובעת. מה גם שאירוע התאונה אינו עולה בקנה אחד עם המהירות בה טוען הנתבע כי נסע, כפי שניתן לראות גם מעוצמת הפגיעה ברכב התובעת.

2.6
אין לייחס כל אשם תורם לנהג רכב התובעת מאחר והוא פעל על פי הוראות
השוטר ונכנס לצומת פנויה. כך גם יש לשים לב למיקום הנכון של השוטר בנתיב
הנסיעה של הנתבע מס' 1 בהתאם לסימון השוטר על גבי נ/1.
2.7
אין לקבל את טענות הנתבעים וסיכומיהם לעניין מרחקים וזמנים שלא הוכחו. כך גם אין לקבל את טענתם בדבר אי זימון השמאי מאחר והבקשה הוגשה בסמוך לדיון ובניגוד לתקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984.

מכל מקום, כל הפגיעות אשר תוקנו במסגרת חוות הדעת נגרמו עקב התאונה ולעניין זה חוות הדעת, כמצוין בה, אינה כוללת פגיעה בדלת האחורית.

2.8
אשר על כן, יש לחייב את הנתבעים לשלם
לתובעת סך של 19,780 ₪, לפי הפירוט

דלקמן:


2.8.1
נזק לרכב התובעת על פי חוו"ד שמאי – סך של 17,315.29 ₪; וכן


2.8.2
שכר טרחת שמאי – סך של 1,300 ₪.

3.
עיקר טענות הנתבעים הן כדלקמן:

3.1
הנתבע מס' 1 התקרב לצומת מתוך כוונה לנסוע ישר לכוון כפר מנדה ולא הונחה
לעצור את רכבו על ידי שוטר שכיוון את התנועה במקום. לפתע, נהג רכב
התובעת, אשר לכוון נסיעתו מוצב תמרור עצור, התחיל בנסיעה וחסם את
נסיעתו באופן שגרם להתרחשות התאונה. כתוצאה מהתאונה רכבו נפגע בפינה
השמאלית חזיתית לרבות הפנס.

3.2
הנתבע מס' 1 העיד כי (ראה: עמ' 4 לפרוטוקול שורות 18-31):
"... אני נוסע שם הרבה. נסעתי יותר מחודש חודש וחצי, אני מתקן - יותר מ-3 חודשים הרבה...
אני גם יודע שכל יום בבוקר יש הכוונת תנועה של מתנדבים.
ביום הזה ירדתי מלמעלה מכוון כאווכר לכפר מנדה, יש סיבוב. אני ירדתי ב-30, אני נסעתי 40-50 ולפני הסיבוב ימינה האטתי ל- 30 קמ"ש. יש לכוון שלי מסלול אחד. אני מתקן שני מסלולים. יש מסלול אחד לעיבלין ואחד ממשיך ישר. אני הייתי הולך לכפר מנדה.
אני הייתי במסלול שממשיך ישר. ראיתי את השוטר ואמר לי לעבור מהר מהר הוא סימן לי עם היד לעבור מהר מהר.
השוטר עמד משמאלי וסימן עם היד לעבור מהר. אני חושב שאני הייתי הראשון ולא היו לפני.
אני לא ראיתי עוד שוטר, אני לא יודע האם היה עוד שוטר. אני ראיתי את השוטר שסימן לי לעבור.
המגן נכנס מטר מטר וחצי מהכוון שלו. כשאני ראיתי אותו הייתי במרחק של 5- 10 מטר ונתתי ברקס.
פגעתי בו בגלגל השמאלי קדמי עם הפינה שמאלית קדמית שלי".


ובחקירתו הנגדית (ראה: עמ' 5 לפרוטוקול שורות 23-26):
"ש. כשהשוטר עשה לך הסימן לעבור, הוא הסתכל לך בעיניים עם הפנים אליך או עם הגב אליך?
ת. על הכביש וסימן לי עם היד לעבור. על הכוון שלי ואמר לי לעבור.
ש. איך השוטר עמד?
ת. השוטר עמד כשצד ימין לכוון הנסיעה והורה לי עם היד לעבור".


3.3
השוטר לא זכר פרטים רבים מאחר והתאונה אירעה לפני חמש שנים. מכל מקום,
הוא לא השוטר שכיוון את התנועה במסלול נסיעת רכב הנתבעים והוא לא יכול
היה לאשר שהשוטר השני הורה לנתבע מס' 1 לעצור. כל עדות השוטר לעניין זה
אינה מידע אישי אלא השערות בלבד. מעבר לכך, קיימות סתירות בין הגרסה
בכתב התביעה לבין הגרסה בהודעת נהג כלי רכב התובעת בדבר אירוע התאונה.

3.4
הנתבע מס' 1 העיד כי הוא היה במהירות של 50 קמ"ש, שהינה מהירות יחסית
נמוכה בצומת זו, וקיבל אישור מהשוטר להמשיך בנסיעה. לא יתכן לבקש מרכב
הנתבעים לעצור כאשר הוא במהירות של 50 קמ"ש והשוטר עומד מטרים
ספורים ממנו. מכאן, תיאור התובעת את התרחשות התאונה אינה עולה בקנה
אחד עם
הגיונם של הדברים.

3.5
לחלופין, יש לייחס אשם תורם לנהג ברכב התובעת - הנהג היה בקו עצירה עם
תמרור עצור ובטרם נכנס לצומת היה צריך לשים לב למתרחש בה ולראות את
רכב הנתבעים מגיע. השוטר אישר שהתאונה התרחשה מטר, מטר וחצי מקו
העצירה.
3.6
לחלופי חילופין, המדובר בתאונה מאוד קלה על פי התמונות שצורפו לחוות דעת המומחה. יש מכה בתחתית הרכב אשר אינה קשורה לתאונה וכך גם קיימת פגיעה בדלת האחורית שלא קשורה לתאונה. הפגיעה במנוע מהווה כ-75% מהנזק הנתבע והיא רחוקה מהפגיעה בכנף. המומחה מטעם התובעת לא התייצב לחקירה, לא צורפו חשבונית תיקון, חשבונית בגין רכישת חלקים ותמונות לאחר התיקון.

4.
לאחר שעיינתי בכל הראיות שהוצגו בפני
י, ולאחר שהשוטר והנתבע מס' 1 הדגימו בעזרת דגמי מכוניות, כל אחד לשיטתו, את אופן התרחשות התאונה ולאחר שבחנתי את כל
טענות הצדדים ושקלתי את מכלול הנסיבות ואת כל השיקולים הצריכים לעניין – אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 12,500 ₪.


הסכום הפסוק ישולם תוך 30 יום מיום הצגת אישור העדר תביעות (מקור) לידי ב"כ הנתבעים שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

5.
לאור אופי ההליך ובנסיבות – אין צו להוצאות.

6.
אני מורה על פטור מהמחצית ראשונה והשנייה של האגרה בהתאם לתקנה 6(ב)(2) לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז–2007.


כמו כן אני מורה למזכירות להשיב לתובעת באמצעות בא כוחה את הפיקדון בסך של 2,500 ₪ אשר הופקד בקופת בית המשפט בהתאם להחלטה מיום 2/6/08 וכן להשיב לתובעת באמצעות בא כוחה את הפיקדון בסך של 750 ₪ אשר הופקד בהתאם להחלטה מיום 1/9/09 לאחר המצאת אישור כי שכר העד (350 ₪) שולם לו.

לצדדים נתונה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי

המזכירות תמציא עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
י"ד אב תש"ע, 25 יולי 2010, בהעדר הצדדים.












א בית משפט שלום 1729/07 אופרייט ליס בע"מ נ' מוחמד עלי קאסם, אחמד נהלה מוחמד קאסם (פורסם ב-ֽ 25/07/2010)