פסקי דין על כרמלה ישראלי | פסקי דין על ישראלי נעום | פסקי דין על מגדל חברה לבטוח בע"מ-ת"א

39440/06 א     26/07/2010




א 39440/06 כרמלה ישראלי, ישראלי נעום נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ-ת"א








בית משפט השלום בתל אביב - יפו




26 ביולי, 2010
ת"א 39440-06 ישראלי ואח' נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ-ת"א






בפני

כב' סגן הנשיא השופט אליהו קידר


תובעים

1
.
כרמלה ישראלי

2
.
ישראלי נעום


נ
ג
ד


נתבעים


מגדל חברה לבטוח בע"מ-ת"א




פסק דין



1.
מר רפאל ישראלי ז"ל והתובעים (אשתו ובנו) חתמו על 3 הסכמי הלוואה, לפיהם לוו הם סכומים כמפורט להלן:

א.
ביום 25.03.96 סכום קרן בסך 140,000 ₪.

ב.
ביום 30.06.96 סכום קרן בסך 165,000 ₪.

ג.
ביום 25.09.96 סכום קרן בסך 140,000 ₪.

2.
המנוח והתובעים חתמו על הסכמי הלוואה, אשר נאמר בהם כי :

"הלווה מתחייב בזאת, כי כל עוד הוא חייב סכומים כלשהם לחברה ע"ח ההלוואה וכל סכומים נלווים הוא יקיים אצל החברה, בתור מבטחת ביטוח חייב בסכום יתרת חובו, כפי שתהא מעת לעת."
(סעיף 11(א) להסכמי ההלוואה).


בהסכמים אף נאמר, כי הביטוח יסתיים בין היתר עם הגיע המבוטח לגיל 65 שנים.

3.
המנוח והתובעים חתמו על בקשת הצטרפות לביטוח חיים, הצהרת בריאות וויתור על סודיות רפואית.

4.
מר רפי ישראלי המנוח נפטר ביום 28.04.00 בהיותו בן 62 שנים.

5.
התובעים פנו אל הנתבעת כדי לממש את ביטוח החיים של המנוח, לפיו יש למחוק את יתרת ההלוואות, נתבקשו להמציא מסמכי פטירה ולבסוף נענו כי המנוח לא היה מבוטח, ולפיכך נדחתה דרישתם.

6.
לאחר כ-6 שנים מפטירת המנוח קראו התובעים כתבה בעיתון, לפיה דרישתם צודקת, ואז הגישו את התביעה.

7.
הנתבעת התגוננה בטענה כי המנוח, שהיה סוכן ביטוח חיים וותיק גם מטעמה, ידע כי ניתן להצטרף להסכם הביטוח עד גיל 55. כך גם נרשם בעמ' הראשון של הבקשה בצד שמאל למעלה בתוך משבצת.


גם בעמ' השני לבקשה בסעיף שכותרתו "עיקרי הסכם הביטוח" בסעיף א' נקבע, כי "מבוטח" – לווה אשר קיבל הלוואה מהחברה והצטרף לביטוח בטרם מלאו לו 55 שנים.

8.
הנתבעת מצרפת את בקשות ההצטרפות החתומות ע"י המנוח והתובעים. באשר בבקשות של התובעים ממולאים הפרטים ואילו בבקשת המנוח לא ממולאים פרטים, אלא ישנה חתימה של המנוח ועל גבי הבקשה נרשם "לא ניתן לבטח מעל גיל 58".

9.
עוד טוענת הנתבעת, כי במצבו הרפואי של המנוח קודם להסכם ההלוואה הוא לא היה מתקבל לביטוח מהסוג האמור בתיק זה, דהיינו ביטוח קולקטיבי לנוטלי משכנתא, וזאת למרות שבשנת 1986 הסכימה הנתבעת לבטח את המנוח, שהיה סוכן ביטוח שלה, כפוליסת ביטוח חיים, מספר חודשים לאחר שחלה בסרטן האף (בתוספת פרמיה בשיעור 400%).

10.
לא שולמו פרמיות בעד ביטוחים למנוח.

11.
השאלות שבמחלוקת שנוסחו בקדם המשפט הן כדלקמן :

א.
האם הייתה חובה ליידע את התובעים על כך שלמנוח לא היה ביטוח חיים ?

ב.
האם הנתבעת יידעה את התובעים שאין למנוח ביטוח חיים ?

ג.
גם אם ייקבע כי על הנתבעת הייתה חובה ליידע את התובעים על כך שלמנוח לא
היה ביטוח חיים והנתבעת לא יידעה את התובעים, אזי האם נגרם נזק כלשהו
לתובעים לרבות האם המנוח היה מתקבל לביטוח חיים אצל הנתבעת ו/או אצל
חברת ביטוח אחרת ?

ד.
בהנחה והנתבעת תחוייב, מהו הסכום בו יש לחייבה ?

השאלה הראשונה שבמחלוקת
:
12.
האם הייתה חובה על הנתבעת ליידע את התובעים על כך, שלמנוח לא היה ביטוח חיים ?


א.
שני הצדדים תומכים יתדותיהם בסעיף 11 להסכמי ההלוואה.


ב.
כדי להתייחס לטענות 2 הצדדים, יש מקום לצטט את כל סעיף 11 ככתבו וכלשונו.

"(א)
הלווה מתחייב בזאת, כי כל עוד הוא חייב סכומים לחברה ע"ח ההלוואה (וכל הסכומים הנלווים), הוא יקיים אצל החברה, בתור מבטחת, ביטוח חיים "ריזיקו" בסכום יתרת חובות, כפי שתהא מעת לעת, בכפוף לתנאים להלן.

(ב)
הביטוח ייכנס לתוקפו ביום בו זוכה הלווה בסכום ההלוואה. אם הלווה זוכה רק בחלק מסכום ההלוואה יחול הביטוח לפי החלק היחסי של ההלוואה בה זוכה.

(ג)
הביטוח לגבי הלווה יסתיים עם התשלום האחרון של הלוואה אולם לא יאוחר מ-30 שנה מיום נתינתה או בהגיעה הלווה לגיל 65 – המועד המוקדם מבין השניים.

(ד)
סכום הביטוח ללווה ליום פטירתו הינו הסכום הזהה ליתרת קרן ההלוואה, למעט פיגורי קרן, לפי חישובי החברה בהתאם לתנאי הסכם זה.

(ה)
החברה תהה המוטב בהתאם לפוליסת הביטוח וסכום הביטוח ישולם לחברה במקרה של פטירת הלווה.

(ו)
הלווה מתחייב להתמיד בתשלום הפרמיות בשלמותן ובמועדים הקבועים לתשלומו וזאת עד לסילוקה המלא והסופי של ההלוואה.

(ז)
הסדר ביטוח החיים כאמור לעיל אין ולא יהיה בו כדי לפגוע בהתחייבות כלשהי של הלווה על פי הסכם זה.

(ח)
לווה מצהיר בזאת, כי ידוע לו הפירוט המלא של תנאי ביטוח החיים הנזכר לעיל".


ג.
בסעיף זה מתחייב הלוה לבטח בביטוח חיים את ההלוואה וכן כי ידוע לו הפירוט
המלא של תנאי ביטוח החיים.


ד.
לפי עדות התובעים, הם יחד עם המנוח היו בבנק וחתמו באותו מעמד על הסכם
ההלוואה ועל הבקשה להצטרפות לביטוח חיים.



ה.
כפי שנאמר לעיל, המנוח היה סוכן ביטוח חיים של הנתבעת ובתור שכזה היה אמור
לדעת את ההוראות בדבר ביטוח חיים.

ו.
עפ"י האמור בסעיף 11, אין חובה על הנתבעת לבטח את ההלוואה. החובה היא על
הלווה לבטח את סכום ההלוואה.



ז.
בה"פ (ת"א) 176267/00 נטענו טענות דומות. כב' השופט ד"ר קובי ורדי בסעיף 2(ב)
לפסה"ד קובע כי :


"לא מדובר באי גילוי של המשיב לגבי הטענה לאי יידוע ואי גילוי לעניין עריכת הביטוח חיים, שכן עובדה שהמבקשת חתומה על נ/2 והייתה כל הזמן בבנק עם בעלה במעמד חתימת כל המסמכים"


גם באותו מקרה היה המנוח בעת החתימה בגיל מעל 58 שנים.


גם באותו פס"ד שולמה פרמייה רק לגבי התובעת, אך לא לגבי בעלה, כפי המקרה שבפני
נו.

ח.
ביהמ"ש העליון ב-ע"א 8905/96 בעניין בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ' אורה רוזנברג קובע כי :


"המשיבים לא הניחו את דעתנו שמוטלת חובה על הבנק שניתן ללקוח הלוואה המבוטחת במשכנתא, להודיע ללקוח כ"פרט מהותי" שזכותו לערוך ביטוח חיים למקרה של פטירה".

ט.
ב-ה"פ 200409 ינאי לילי וינאי אייל נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פסק כב' השופט ד"ר קובי ורדי כי העובדה שהתובעים הסתמכו על המנוח שטיפל בעניינים, אין לקבוע כי הבנק התרשל.

י.
בענייננו מדובר במנוח שהיה סוכן ביטוח חיים אצל הנתבעת, ואשר התובעים נכחו בעת שגם הוא חתם על הסכם ההלוואה וחתם על טופס ריק שבו נכתב לאחר מכן כי לא ניתן לבטח מעל גיל 58.


אם היה סבור כי יש לו ביטוח חיים, היה מקפיד למלא את טופס בקשת ההצטרפות כולל תצהיר הבריאות.

י"א.
המסקנה היא, אפוא, שלא הייתה חובה על הנתבעת ליידע את התובעים שלמנוח אין ביטוח חיים.

13.
השאלה השנייה שבמחלוקת היא האם קיימת לנתבעת חובה ליידע את הלווים באשר לאפשרות לערוך ביטוח חיים באשר לשאלה זו כוללת בחובה את השאלה האם חלה על הנתבעת חובת יידוע באשר להעדר ביטוח לאחד מהלווים :


א.
פסיקת בתי המשפט, כולל בית המשפט, כפי שצוטטו לעיל מצביעה על כך, שלא
מוטלת על הבנק או על חברת הביטוח כמלווה ליידע את הלווים באשר לאפשרות
לערוך ביטוח חיים למנוח.


ב.
נסיבות המקרה כפי שצוטטו לעיל, דהיינו, היות המנוח סוכן ביטוח חיים
וותיק ואשר חתם עם התובעים באותו מעמד, נותנת סברה להניח כי יידע את בני
משפחתו על כך, שאין לו ביטוח חיים עקב גילו.


ג.
התובעת מעידה כי פקידת הבנק הסבירה להם על הצורך בביטוח חיים. למרות
עדותה של התובעת כי הוסבר לה שהדבר נדרש אף מהמנוח, הרי לנוכח האמור
לעיל המנוח ידע שהוא לא מבוטח.


ד.
מעדות התובעים עולה, כי הם לא היו שותפים להחלטות שונות בעניין ההלוואות,
כגון מדוע נלקחו דווקא מהנתבעת ומדוע חולקו ל-3 הלוואות במקום הלוואה אחת.

התובע עצמו ידע על החובה לערוך ביטוח חיים מאביו ולא היתה לו סיבה שלא
לסמוך על מה שאומר אביו.

המסקנה היא שהתובעים סמכו על המנוח שהיה סוכן ביטוח חיים.


ה.
הגבלת הגיל צוינה באופן בולט בתוך משבצת בראש בקשת ההצטרפות


ו.
הובאו לעדות מטעם הנתבעת הן הגב' יפה, הפקידה שהחתימה את התובעים על

ההסכמים, ואשר היתה פקידה חדשה באותה תקופה, וכן הגב' ליבוביץ' שהעידה
על נוהלי הנתבעת ביחס למקרים מהסוג הזה.


ז.
התובעים לא הצליחו להוכיח כי הבינו מלוח הסילוקין שגם המנוח היה מבוטח
בביטוח חים.

ח.
מהאמור עולה, שאין ספק שהנתבעת יידעה את המנוח, שמשפחתו סמכה עליו בכך שאין לו
ביטוח חיים.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד.

המזכירות

תעביר עותק מפסק הדין למשרדי ב"כ הצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום,
ט"ו באב תש"ע, 26 ביולי 2010, בהעדר הצדדים.















א בית משפט שלום 39440/06 כרמלה ישראלי, ישראלי נעום נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ-ת"א (פורסם ב-ֽ 26/07/2010)