פסקי דין על נעה שוהם | פסקי דין על רותם ניר | פסקי דין על דוד ששר |

15048-01/10 תק     21/07/2010




תק 15048-01/10 נעה שוהם נ' רותם ניר, דוד ששר








st1\:*{behavior: }
בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 15048-01-10 שוהם ואח' נ' רותם ואח'






בפני

כב' השופט
מיכאל תמיר


התובעת / נתבעת שכנגד

נעה שוהם


נגד


הנתבעים / התובעים שכנגד

1. רותם ניר
2. דוד ששר




פסק דין


התובעת הגישה תביעה על סך 10,000 ₪ כנגד הנתבעים, ואילו הנתבעים הגישו תביעה שכנגד על סך של 30,000 ₪ כנגד התובעת/הנתבעת שכנגד.

בכתב התביעה נטען כי התובעת התקשרה בהסכם עם הנתבעים שבו התחייבו הנתבעים לשלם לתובעת סך של 5,000 ₪, בגין ארגון, ייעוץ והפקת אירוע חתונה של הנתבעים. עוד עולה מכתב התביעה כי הנתבעים שילמו לתובעת 600 ₪ בלבד על חשבון ההתקשרות הנ"ל, ומכאן תביעה על סך 4,400 ₪ בגין ההפרש להשלמת 5,000 ₪. כמו-כן נתבעו סך 4,900 ₪ בגין עגמת נפש ופגיעה בשמה הטוב של התובעת וסך 700 ₪ בגין הוצאות משפטיות.

יובהר כי האירוע היה מפוצל לשני מוקדים שונים: האזור המרוצף העליון אשר יועד למוזמנים המבוגרים וחוף הים הסמוך אשר יועד למוזמנים הצעירים. זמני ההגעה לכל אירוע היו שונים בכל אחד מהחלקים. הנתבעים טענו כי רצו לארגן אירוע מיוחד בקונספט של מעין "חתונה הפוכה", כך שלמוזמנים המבוגרים תוגש ארוחת ערב מלאה לפני החופה, ולצעירים יוגשו רק מנות ראשונות וקינוחים וכן תוגש ארוחה קלה בשעה 23:00.

הנתבעים הגישו כתב הגנה וכן תביעה שכנגד בגין סך של 30,000 ₪ המבוססת על כך שלטענתם היו כשלים רבים במהלך האירוע: בעיות לוגיסטיקה וכשלים שבאחריות התובעת/הנתבעת שכנגד. התביעה מתמקדת בכך ששלוש מנות פתיחה (סושי, טורטיות וקוסקוס + מפרום) וקינוחים לא סופקו בזמנים המתוכננים לאזור החוף הנ"ל.

התובעת טענה כי התריעה בפני
התובעים על אופן תכנון האירוע המפוצל, ואף המליצה לנתבעים יחד עם בעל המקום לתגבר את האוכל באזור החוף ולו במנות עוף משביעות יותר.

לא היו טענות כלשהן בנוגע לאזור המבוגרים, כאשר לגבי מוזמנים אלה נקבעה בהזמנה שעה מוקדמת לארוחה מלאה זמן מה לפני החופה בפועל.

טענותיהם של הנתבעים מופנות לזמינות האוכל שהוצע למוזמנים הצעירים. הנתבעים לא העלו טענות לגבי הגשת האוכל עד למועד החופה, אלא טענו שבמהלך החופה לא היה מספיק אוכל באותן עמדות סושי, טורטיות, קוסקוס ומפרום. בנוסף לכך נטען כי המוזמנים היו מאוד מבולבלים, שכן אלה שהוזמנו ל"אזור הצעירים" הגיעו ולא ראו אוכל, אך הבחינו בכך שהמבוגרים "מסודרים" ואילו הם נותרו ללא כלום.

הגב' תמר בלוקיו שהייתה נוכחת ביום האירוע מטעם הנתבעת העידה כי אנשים זלגו מאזור לאזור, והיו שאכלו גם באזור אשר לא יועד להם. עוד העידה הגב' בלוקיו כי בזמן החופה נוצר רעש בעמדות המזון, ועל-כן נתנה הוראה לסגור את העמדות על מנת לכבד את מעמד החופה. בית המשפט אינו מוצא כל פגם בהחלטה זו, כאשר על פני הדברים לא נהוג לאכול במהלך טקס החופה והקידושין ועצם קיומו של הרעש הנ"ל לא נסתרה על ידי הנתבעים.

המוזמנים הצעירים הוזמנו לשעה מוקדמת משעת החופה אשר נערכה בפועל, כאשר השעה המדויקת של החופה לא צוינה כלל בהזמנה עצמה. כעולה מעדות הנתבעים, החופה החלה בשעה 21:30 וארכה כ- 30-40 דקות, ועמדות המזון אמורות היו להיסגר בכל מקרה בתום החופה. עיון בהזמנה אשר נשלחה ל"צעירים" מעלה שצוין כי מדובר בארוחה קלה בלבד. לעניין הקינוחים, נטען על-ידי הנתבעים כי הם לא הוגשו למוזמנים הצעירים ואילו הגב תמר בלוקיו העידה כי הסתובבו עם מגשי קינוחים באזור החוף. בכל מקרה, אותם קינוחים אינם תחליף לארוחה מלאה.

העדים מטעם הנתבעים אמנם העידו כי לא היה להם מה לאכול באירוע, וכי נוצרה מבוכה כתוצאה מכך שהצעירים ראו אוכל והבינו כי הוא אינו בשבילם, אך האחריות לכך מוטלת על הנתבעים עצמם. גם לו סופקו מנות במהלך החופה, המוזמנים הצעירים אמורים היו לקבל שלוש מנות ראשונות וקינוחים בלבד, ורק כשעה לאחר החופה בשעה 23:00 – המבורגר וג'חנון. לא מדובר בכיבוד מלא ומשביע, ובכל מקרה המנה העיקרית (ההמבורגר והג'חנון) הוגשה רק בשלב מאוחר מאוד, כך שאוכל ממשי ומספק לא הוצע למוזמנים הצעירים במשך זמן רב, בעוד לאורחים המבוגרים הוגשה ארוחה מלאה. במהלך הדיון אף העידה עדה מטעם הנתבעים כי לנוכח השעה המאוחרת היא עזבה את המקום אף לפני הגשת ההמבורגר והג'חנון. בנוסף לכך, ספק רב אם מוזמנים צעירים אשר הגיעו למקום האירוע במהלך הטקס היו פוקדים את דוכני מנות הפתיחה במקום להשתתף בטקס החופה עצמו. כמו-כן נטען על-ידי הגב' בלוקיו כי בעל המקום סיפק מספר רב של מנות ממה שהוזמן בפועל, כאשר מוזמנים מבוגרים וצעירים זלגו לאזורים של האחרים.

בנסיבות אלה הקונספט היה בעייתי, ואין לומר כי ההחלטה של הנתבעים לגבי היקף האוכל המוצע למוזמנים הצעירים הייתה כזו שאיפשרה להשביעם באופן מלא. לעניין זה, הנני חוזר על כך שבהזמנת הצעירים צוין בצורה מפורשת כי מדובר ב"ארוחה קלה" בלבד, וזאת למרות ניסיון של בעל המקום והתובעת לשכנע את הנתבעים להעשיר את המזון המוצע לצעירים. הנתבעים סירבו להוסיף מנות ל"צעירים", כאשר לדברי התובעת סירובם נבע ממגבלות תקציביות.

בית המשפט התרשם כי התובעת אכן השקיעה שעות עבודה רבות, שלה ו/או של הגב' תמר בלוקיו מטעמה, וכי העמידה של הנתבעים על האופן שבו רצו להפיק את האירוע היא הגורם המרכזי לאותם כשלים שהנתבעים הצביעו עליהם בכתב הגנתם ובתביעה שכנגד.

בכתב התביעה שכנגד הועלו טענות נוספות הנוגעות בין היתר ל"קו התפר" בין שני חלקי האירוע, מועד הדלקת הלפידים, חלוקת הפתעות בריקודים ואופן איסוף תרופות בארגז איסוף מיוחד אשר נועד לנזקקים – טענות אשר נזנחו למעשה במהלך הדיון שבפני
י.

לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את התביעה שכנגד ובהתייחס לתביעה העיקרית – מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 5,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל, כאשר סכום זה כולל גם את הוצאות התובעת במסגרת התביעה ודחיית התביעה שכנגד.

מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
י' אב תש"ע, 21 יולי 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 15048-01/10 נעה שוהם נ' רותם ניר, דוד ששר (פורסם ב-ֽ 21/07/2010)