פסקי דין על יוסף מגעיד | פסקי דין על מרים מגעיד | פסקי דין על שרית בדני

15897-02/10 תק     27/07/2010




תק 15897-02/10 יוסף מגעיד, מרים מגעיד נ' שרית בדני








st1\:*{behavior: }
בית משפט לתביעות קטנות ברמלה



ת"ק 15897-02-10 מגעיד ואח' נ' בדני ואח'






בפני

כב' השופטת
שרון קיסר


תובעים

1
.
יוסף מגעיד

2
.
מרים מגעיד


נגד


נתבעת

שרית בדני




פסק דין


1.
בפני
י תביעה ותביעה שכנגד הנוגעות לתאונה שארעה בתאריך 26.06.09 במושב אחיעזר, בין רכב התובעים לבין רכב הנתבעת (להלן:"התאונה").

2.
לטענת בנם של התובעים, אשר נהג ברכב בעת התאונה, הנתבעת פנתה שמאלה לכיוון חנייה מבלי לאותת. לדבריו, ניסה לבלום אולם לא הספיק ופגע ברכב הנתבעת. כתוצאה מהתאונה נגרם נזק בצידו הימני קדמי של רכב הנתבעת, ובפינה השמאלית קדמית ברכב התובעים.

3.
לטענת הנתבעת, לאחר שאותתה שמאלה פנתה שמאלה לכיוון החנייה. עם סיום החנייה, כיבתה את המנוע, כיבתה את אורות רכבה ובעודה ברכב חגורה, שמעה חבטה חזקה מצד ימין. הנתבעת הסתכלה לצידה הימני והבחינה ברכבו של התובע פוגע בה בצידו הימני קדמי של רכבה.

4.
לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובנספחים המצורפים להם, מצאתי להעדיף את גרסת נהג התובעים על פני גרסת הנתבעת, ועל כן אני סבורה כי דין התביעה העיקרית להתקבל ודין התביעה שכנגד להידחות.

5.
עדותה של הנתבעת לא הייתה עקבית. תחילה העידה הנתבעת שלא ראתה את רכב התובע עד לפגיעה ברכבה, כמפורט להלן:
"חזרתי בשעות הבוקר מעבודתי בחדר לידה, נהגת 15 שנה ללא דוח אחד, אני לא ראיתי את רכב התובע, אני אותתי, פניתי שמאלה, חניתי באלכסון והרמתי בלם יד, הייתי עדיין חגורה ועם יד אחת על מתג האורות, פתאום שמעתי בום וראיתי אותו שנכנס בי."
(עמ' 2 לפרוטוקול, ש' 5-7)

עם זאת, במועד מאוחר יותר תיארה את פעולותיו בכביש טרם הפגיעה:
" הוא רכש גרעינים, הסתובב ונסע במהירות מופרזת, לפחות 70 קמ"ש, אם לא הוא לא היה מסובב אותי ככה, לא היה נכנס בגדר ובעץ."
(עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 2-3).

6.
בכך יש כדי ללמד על כך שהנתבעת הבחינה ברכב התובעים ועם זאת לא העניקה לרכב התובעים זכות קדימה לפי תקנה 64(א)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן:"התקנות").

7.
מדבריה של הנתבעת עולה שהיו עדים במקום האירוע, עם זאת היא לא זימנה אף לא עד אחד לבית המשפט, אף בכד יש כדי לחזק את טענות הצד שכנגד. בעדותה בבית המשפט העידה שאותם עדים לא הגיעו כי התביישו:
"יש כאן דיסק שמוכיח באופן וודאי, אלה אנשים בני מושב שמתביישים להעיד אחד נגד השני, אומר האיש אני ראיתי אבל אני לא אבוא להעיד בגלל שאני מכיר אותם באופן אישי."
(עמ' 2 לפרוטוקול, ש' 30-32).

8.
הנהג ברכב התובעים העיד שחרף ניסיונותיו לבלום את רכבו במועד בו הבחין ברכבה של הנתבעת, בעת פנייתה שמאלה, לא צלח ניסיונו והוא פגע ברכבה:
"נסענו בכביש דו סטרי, אחד מול השני, רכב הנתבעת פנה שמאלה לכיוון החניה שלה ללא איתות מטרים ספורים לפני שאני מגיע מנסה למנוע תאונה, אך הרכב השני לא נעצר, הפגיעה שלה בצד ימיני קדמי ושלי בפני
ה שמאלית של האוטו."
(עמ' 1 לפרוטוקול, ש' 16-18).
9.
לאור האמור, אני סבורה כי הנתבעת אחראית לתאונה. עם זאת, אני סבורה כי יש לייחס רשלנות תורמת לנהג התובעים, שכן מצאתי כי לא נסע במהירות סבירה ובזהירות הנדרשת על מנת למנוע את ההתנגשות עם רכבה של הנתבעת.
10.
אשר על כן, אני מקבלת את התביעה העיקרית, מייחסת אשם תורם בשיעור של 20% לנהג התובעים ודוחה את התביעה שכנגד. עם זאת, מאחר שהתובעים לא הוכיחו את מרבית ראשי הנזק להם טענו (עלות נסיעות, עוגמת נפש והתרוצצות ושכר טרחת שמאי), אני פוסקת כי על הנתבעת לפצות אותם בסכום של 897.60 ₪. כמו כן תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות משפט בסך 300 ₪.

11.
הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום. לא ישולמו במועד האמור, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

רשות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים בדואר


ניתן היום,
ט"ז אב תש"ע, 27 יולי 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 15897-02/10 יוסף מגעיד, מרים מגעיד נ' שרית בדני (פורסם ב-ֽ 27/07/2010)