פסקי דין על מ.י. מע"מ טבריה | פסקי דין על מאיר שמש

4544/03 פ     29/10/2007




פ 4544/03 מ.י. מע"מ טבריה נ' מאיר שמש




לך



1


בית משפט השלום בטבריה

בפני
כב' השופט דורון פורת
ת"פ 4544/03 מ.י. מע"מ טבריה
נ' שמש
ת"פ 5070/03 מ.י. הלשכה המשפטית בית המכס חיפה נ' שמש



29 אוקטובר 2007



בעניין
:



מ.י. מע"מ טבריה



המאשימה


נגד


מאיר שמש



הנאשמים

נוכחים:
<#2#>


מ.י. מע"מ טבריה
– עו"ד דידי אבנר


הנאשם וסניגורו עו"ד אוחנה



<#3#>
הכרעת דין
כתבי האישום:

נגד הנאשם הוגש כתב אישום בת.פ 4544/03 בגין החזקת טובין טעוני מס קניה שלא שולם המס בגינם,

עבירה על סעיף 22(א)(3) לחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952; החזקת טובין מוברחים, עבירה על סע' 211(א)(2)לפק' המכס (נ"ח).

על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם החזיק
ביום 15.5.02 ב-5,735 פקטים של סיגריות תוצרת חוץ וכן 3,972 בקבוקי שתייה חריפה טעוני מס קניה ומכס, בסך של 1,110,599 ₪.

לכתב האישום הנ"ל צורף ת.פ 5070/03, כתב האישום המכיל שני אישומים. על פי הנטען באישום הראשון, הנאשם החזיק ביום 23.5.03 בביתו וברכבו 1784 פקטים של סיגריות, ו-49 חפיסות של סיגריות, 828 בקבוקי משקאות חריפים מסוגים שונים, מבלי שהוכח שיש לו הצדק כדי להחזיקם ומבלי ששילם את המס המגיע בגינם בסך של 32,8335 ₪. לנאשם מיוחסת עבירה של
החזקת טובין טעוני מס קניה שלא שולם המס בגינם ואין כל סיבה המצדיקה את אי התשלום,

עבירה על סעיף 22(א)(3) לחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב 1952; החזקת טובין מוברחים, עבירה על סע' 211(א)(2)לפק' המכס (נ"ח).

על פי הנטען באישום השני, הנאשם עסק בין השנים 1999- ועד מאי 2003 במכירת סיגריות מסוגים שונים ובקבוקי משקאות חריפים מסוגים שונים, מבלי שנרשם אצל המאשימה כ"עוסק מורשה" כמתחייב על פי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975 (להלן:"החוק"). לנאשם מיוחסת עבירה לפי סעיף 117(א)(4) לחוק.

השתלשלות העניינים:
הנאשם הורשע על פי הודאתו ביום 6.3.05 בעבירות אשר יוחסו לו בכתבי האישום. לאחר מתן הכרעת הדין, העלה הנאשם טענה כי איננו כשיר לעמוד לדין. בית המשפט איפשר להעיד פסיכיאטרים מטעמו של הנאשם ומטעם התביעה, ולאחר חקירות מרובות, נתנה החלטה ביום 15.11.05 לפיה הנאשם כשיר לעמוד לדין.

לאחר מכן, הסנגור ביקש לאפשר לנאשם לחזור בו מהודאתו וטען, כי הנאשם פעל מכוח הבטחה שלטונית שניתנה לו ע"י חוקר בשם מאיר שטיינברג (להלן:"מאיר"). בית המשפט נעתר לבקשה, והתיר לנאשם לחזור בו מהודיה במובן זה שהותר לנאשם להוכיח את הטענה האמורה ללא הרחבת היריעה מעבר לכך.

גדר המחלוקת:
השאלה שבמחלוקת היא, האם ניתנה לנאשם הבטחה שלטונית והאם הנאשם פעל מכוח הבטחה שלטונית זו?

עדויות הצדדים:

עדות הנאשם:
הנאשם העיד, כי מאיר התקשר אליו כיום יומיים לאחר התפיסה הראשונה, הזדהה כאיש מודיעין וביקש להיפגש איתו והם נפגשו בבית אמו של הנאשם. במהלך הפגישה, מאיר טען שהוא מוכן לעזור לנאשם בכך שהוא לא יועמד לדיון, וישלם קנס מקסימאלי בסכום של 50,000 ₪, וזאת תמורת הפעלתו כמקור אשר ימסור מידע. הנאשם מסר למאיר שהוא מוכן לשתף פעולה במידה והקנס יופחת וחתם על ההסכם. כעבור מספר ימים, הנאשם ומאיר נפגשו. מאיר מסר לנאשם כי לאחר בדיקה התברר שהוא מטופל בשל בעיות נפשיות, והוחלט לא לאשר את ההסכם.

הנאשם העיד, כי לאחר הפגישה הנ"ל, היה בינו לבין מאיר קשר של שיחות ופגישות, אם כי קשר זה לא היה פורמאלי וכי מסר אינפורמציה. הנאשם מסר מידע לגבי אנשים העוסקים בסחר במוצרים שלא שולם לגביהם מכס. הנאשם פנה לאנשים שונים וקנה מהם סחורה.

לטענת הנאשם בפגישה שהיתה לו עם מאיר, האחרון אמר לו שאף אם אין הסכם, שהנאשם יביא לו אינפורמציה, פרוטוקול עמ' 92:
"אמר שלא אדאג, אם אביא לו מידע שגם שאיני רשמי הוא יבוא לקראתי ואוכל לעבוד. היו לנו שיחות טלפון שהוא בחסוי ואני בחסוי, ואמרתי לו שאני עומד להביא לו כמה סוחרים, והוא אמר לי שאין שום בעיה שאסתובב ואביא לו עוד סוחרים והוא יבוא לקראתי וידבר עם הפרקליטה שתקל עלי. כי החלו ההליכים נגדי. הליכים של הכנת כתב אישום כי אני לא סוכן. מאיר שטיינברג הבטיח לי שידבר עם הפרקליטה שתקל עלי וככל שאני יביא יותר אינפורציה אוכל לעבוד ".

הנאשם טען, כי לאחר שהוגש כתב אישום, מאיר אמר שהוא ידבר עם הפרקליטה, על מנת שתקל עליו ולבסוף הושג הסכם של כופר בסך של 20,000 ₪ על מנת לסגור את שני התיקים הראשונים. לאחר מספר ימים ביום 16.7.04, נתפס הנאשם בפעם השלישית, ואז ההסכם לא יצא לפועל.

הנאשם העיד כי המכס תפסו לו שתי מכוניות במועדים שונים. את המכונית השנייה, אפשרו לו לפדות במחיר מוזל, כך ששילם 50,000 ₪ במקום 70,000 ₪. לטענת הנאשם, מאיר הוא זה שסייע בידו בכך שדיבר עם הפרקליטה. (פרו' מיום 24.10.06 עמ' 98 בתחתית העמוד).

הנאשם העיד, כי אחרי שההסכם לא אושר, היו מקרים שמאיר ביקש ממנו להתלוות אליו ולסייע לו באיתור חשודים.

הנאשם העיד, כי למרות העובדה ששיתף פעולה עם מאיר, הוא הופתע שרשויות המכס פשטו בפעם השנייה על ביתו, ותפסו סחורה רבה. באירוע זה תפסו החוקרים את המכונית שהייתה רשומה על שם אימו של הנאשם.

לטענת הנאשם, לאחר התפיסה השנייה שערכו אנשי המכס,
הנאשם היה בקשר עם מאיר ומסר לו שהוא עוקב אחרי אנשים וברגע שיהיה לו אינפורמציה מדויקת הוא ימסור את המידע למאיר כדי שילכוד את אותם אנשים.

כאשר התרחשה הפשיטה השלישית של אנשי המכס (להלן:"התפיסה השלישית"), הנאשם שאל "איפה מאיר". הדברים עולים גם מתוך מזכר נ/3. הנאשם טען כי הוא לא האמין שאנשי המכס יפשטו על ביתו בעת שהוא משמש כמקור עבור מאיר (פרו' עמ' 77 ש' 9-22).

הנאשם פנה במכתבים למכס וציין שהובטח לו סכום של
65,000 ₪ ואת החזרת המכונית (סומן נ/4). הנאשם לא קיבל תשובה על מכתבו. הנאשם התקשר למאיר, מסר לו עוד אינפורמציה, מאיר ביקש ממנו לשנות את המכתב, ולציין שהוא לא הבטיח לו את החזרת האוטו ותשלום של 65,000 ₪ (סומן נ/5).

עדותה של שמחה שמש:
שמחה שמש היא אמו של הנאשם (להלן: "שמחה"). שמחה העידה, כי מאיר עשה הסכם עם הנאשם, אמר לו שייתן לו להמשיך לעבוד והנאשם ישלם 50,000 ₪. בתמורה הנאשם ביקש שיביא לו מידע על "גדולים". שמחה העידה, כי היא שמעה את מאיר אומר לנאשם שההסכם נגמר.

עדותו של
מאיר שטיינברג:
מאיר, היה בין השנים 2002-2004 רכז המודיעין של המכס בחיפה.
מאיר העיד, כי כאשר מתקבל מידע על עבריין מכס, הם באופן עקרוני
משתמשים במידע אלא אם כן יש איזה מניעה לכך.

מאיר העיד, כי הפגישה הראשונה עם הנאשם הייתה בביתו במהלך תפיסה של סחורה. נושא שיתוף הפעולה של הנאשם עלה במהלך חקירתו. הנאשם הציע כי ישתף פעולה וימסור מידע על אנשים אחרים שעוסקים בהברחת סחורה לישראל. מאיר הגיע לביתו של הנאשם, כדי לערוך עימו הסכם על מסירת מידע. טיוטת ההסכם הובאה בפני
הנאשם, הוא חתם עליה בפני
מאיר. במעמד זה הבחין מאיר בהתנהגות חריגה של הנאשם והתברר כי הוא סובל מבעיות נפשיות.

מאיר העיד, כי רוח הדברים בהסכם, הייתה כזו שבמידה והנאשם ימסור מידע בעל משמעות למכס, הם יעזרו לו בתנאים מסוימים אך לא בסגירת התיק לחלוטין. במעמד החתימה על ההסכם, הנאשם בכה וביקש עזרה ממאיר, ואמר לו שהוא מטופל בכדורי הרגעה וסובל מבעיות נפשיות. מאיר הבין שיש בעיה, העביר המידע להנהלה. מאיר קבל הנחיה שלא להמשיך בהסכם ולהודיע לנאשם שאין אפשרות לקיים את ההסכם עימו בשל הבעיות הנפשיות מהן הוא סובל.
ההחלטה נמסרה לנאשם כעבור יומיים בעת שמאיר והנאשם נפגשו במכוניתו של הנאשם באזור הקריות.

לאחר שההסכם לא אושר, הנאשם התקשר למאיר פעמים רבות. בשיחות רבות הנאשם בכה על ביטול ההסכם וטען כי יש לו מידע וניסה להוביל לחתימת הסכם חדש. הנאשם התקשר עשרות פעמים למאיר ובחלק מהשיחות אף איים להתאבד. הנאשם נהג להגיע עשרות פעמים למשרדו של מאיר בבית המכס בחיפה מבלי שמאיר זמנו כלל.

מאיר העיד, כי הנאשם לא נתבקש למסור מידע או לפעול בכל פעולה מודיעינית מטעם המכס. רוב השיחות היו
שיחות של תחנונים כאשר הנאשם מבקש ומתחנן שמאיר יפעל למענו.

מאיר נחקר ביחס למסמך נ/7, ונשאל לגבי שיחה מיום
19.8.04. מהמזכר עולה כי מאיר רשם שהוא הודיע לנאשם כי הוא איננו יכול לעשות שימוש בשירותיו. מאיר הסביר כי היה מדובר על מידע הקשור לאנשי או"ם, היה צורך לרכוש מוצרים מהם, ופעולה שכזו מנוגדת להנחיות שקיבל. (פרו' מתאריך 7.2.07 עמ' 117 ואילך).

מאיר התבקש לתת הסבר מדוע מצא לנכון לתעד דווקא שיחה זו, ולא את כל השיחות האחרות שניהל עם הנאשם. מאיר הסביר כי הוא מצא לנכון לתעד שיחה זו במזכר נ/7, בשל העובדה שהיתה מדובר בשיחת טלפון בעלת תוכן קשה.

מאיר אישר שהוא היה מעורב בהליך שחרור רכב הפולו של הנאשם שנתפס אחרי התפיסה השנייה.

דיון:

באשר להבטחה השלטונית הנטענת, הפסיקה קבעה, כי על מנת לקבוע אם התקיימה הבטחה שלטונית או לאו, יש לבדוק, האם
ההבטחה ניתנה
על ידי בעל הסמכות לתיתה והאם המבטיח
התכוון ליתן לה תוקף משפטי מחייב (ראה א' שטיין, הבטחה מינהלית, משפטים יד (תשמ"ה) 255,
270;בג"ץ 5018/91 גדות תעשיות פטרוכימיה בע"מ ואח' נ' ממשלת ישראל ואח', פ"ד מז(2)
773; וכן ע"א 2019/92משרד הבינוי והשיכון ואח' נ' מרדכי זיסר ואח', פ"ד נב(3) 208).

לאחר שמיעת הראיות וטיעוני הצדדים, המסקנה המתבקשת היא שבמקרה זה לא התקיימו התנאים להתגבשותה של הבטחה שלטונית,
זאת כפי שיפורט להלן:

הנאשם לא העלה טענה זו עד אשר בית המשפט קבע שהינו כשיר לעמוד לדין. מועד העלאת הטענה לאחר שבית המשפט הרשיע אותו מעלה תמיהות רבות ומחזק את המסקנה שטענה זו נטענה לאחר שהנאשם מצא שאין מנוס מהרשעתו בדין. עצם העלאת הטענה בשלב מאוחר, יש להתיחס אליה כאל עדות כבושה המצריכה מתן הסבר המניח את הדעת לכבישת העדות.

ההסכם:
עיינתי בהסכם מיום 4/7/02 שבין הנאשם לבין מכס חיפה. ההסכם חתום ע"י הנאשם, מבלי שיש חתימה של פרקליטות המחוז ושל
המכס. הנאשם נתבקש כאמור בסעיף 2(ב) לקבל מראש אישור על כל פעולה ממפעיליו. על פי האמור בטיוטת ההסכם,
הנאשם צריך היה להתייצב לפגישות שייקבעו על ידי המפעיל. הנאשם התחייב בסעיף 2 י' שלא יעבור עבירות מכס ועבירות פליליות במהלך הפעלתו כמקור, למעט פעולות שהשתתפותו בביצוען אושרו על ידי מפעיליו.
אין ספק כי על המדינה לכבד את הסכמים עליהם חתמה המדינה. במקרה דנן, ההסכם כלל לא נחתם על ידי המדינה ולא אושר על ידי הגורמים המתאימים.

הנאשם ומאיר
למעשה העידו שניהם כי ההסכם לא נחתם על ידי המדינה. הנאשם בעצמו אף העיד כי הודע לו על ידי מאיר שההסכם לא אושר ואיננו בתוקף.

השאלה הנשאלת היא מה משמעות של "שיתוף הפעולה" שבוצע בפועל על ידי הנאשם, תוך מסירת מידע שלא במסגרת ההסכם?

הודע לנאשם באופן ברור כי המדינה איננה קשורה עימו בהסכם לשיתוף פעולה. הנאשם מיוזמתו המשיך להתקשר עשרות ומאות פעמים למאיר, תוך שהוא מוסר מידע כזה או אחר. איש מודיעין מטבע עבודתו, אוסף מידע ממקורות שונים, כאשר במרבית המקרים אין מדובר במתן טובה או תשלום כנגד קבלת המידע. איש מודיעין איננו אמור לאטום אוזניו כאשר אדם כזה או אחר מוסר לו מידע. העובדה שנאמר לנאשם במפורש כי אין המדינה מתכוונת לתת לו תמורה בעד המידע, והוא החליט למסור את המידע ללא תמורה, מעמידה את הנאשם בנקודה בה הוא מוסר מידע שלא כנגד הבטחה שלטונית. מכאן, שלא הייתה כלל הפרה של הבטחה שלטונית.
מצאתי כי הנאשם עצמו היה מודע היטב כי אין הוא פועל כסוכן מטעם המדינה והעובדה היא כי בעקבות התפיסה השנייה, הנאשם לא הזכיר כלל בחקירתו שהוא פעל כמקור. יתרה מכך, הוגש כנגד הנאשם כתב אישום והנאשם לא העלה טענה שפעל כשלוח של המדינה.

הנאשם העיד, כי לאחר שמאיר הודיע לו שההסכם לא אושר, הוא המשיך להעביר לו אינפורמציה בכל זאת, פרוטוקול עמ' 72 ש' 7-6:
"אני לא ידעתי איך לקבל את זה. אמרתי לו, בקשתי ממנו שאין לי בעיה, ז"א שאין לי בעיה להעביר לו אינפורמציה והוא אמר שזה לא תלוי בו, כאילו שאי אפשר לחתום איתי על הסכם."

עדותו של מאיר בעניין ההבטחה השלטונית הנטענת, הייתה עדות עקבית וללא כל סתירות, ממנה עולה כי לא ניתנה כל הבטחה שלטונית,טיוטת ההסכם לא אושרה ולא נחתמה ע"י שני הצדדים, ומכאן שאין הסכם מחייב.

מצאתי להעדיף את עדותו של מאיר על פני עדותו של הנאשם, כי לא ניתנה לנאשם כל הבטחה שלטונית
בע"פ אשר מכוחה מסר ידיעות. זה המקום לציין כי מצאתי לתת לעדות אמו של הנאשם משקל אפסי. אמו של הנאשם חזרה על אמירות אשר אינן מידיעה האישית ואת שטענה כי קלטה בחושיה מצאתי שלא עשתה כן.
בית המשפט הדריך את עצמו, להתעלם מהתנהגותו של הנאשם ואמו באולם בית המשפט, בשל החשש כי הדברים נובעים ממבנה האישיות שלהם, שאינו מגיע כדי חוסר כשרות משפטית.
בהינתן האמור לעיל, חזרתי ומצאתי כי בית המשפט מעדיף את גרסת מאיר על פני גרסת הנאשם. גרסת מאיר היא סבירה ועקבית וחלקים ממנה נתמכים בעדות הנאשם עצמו.

סוף דבר:
מצאתי כי לא נתנה הבטחה שלטונית לנאשם. התקיים הליך שהוא בבחינת משא ומתן לקראת חתימה על הסכם. בשלב זה חתם הנאשם על טיוטת הסכם, אולם הטיוטה לא נחתמה על ידי הגורמים המוסמכים להתקשרות שלטונית מסוג זה.
הנאשם מסר מידע אף שידע כי מסירת המידע איננה במסגרת הסכם, וכי לא קיימת שום התחייבות שלטונית כנגד מסירת מידע זה.
אשר על כן אני חוזר ומרשיע את הנאשם כפי שנקבע בהכרעת הדין שנתנה ביום 6.3.05.

<#6#>
ניתן והודע היום י"ז חשון תשס"ח, 29/10/2007 במעמד הנוכחים.




דורון פורת
, שופט


<#7#>
החלטה
שירות המבחן עמוס בתיקים רבים, והטלת מעמסה נוספת בדמות של הכנת תסקירים בכל תיק ותיק, ייצור מצב קשה עוד יותר, שבו לא מתקבלים תסקירים במועד באותם תיקים אשר יש חובה או צורך לקבל תסקיר. לגופו של ענין, עניינו של נאשם זה נדון בפני
בהרחבה, שמעתי מספר פסיכיאטרים שהעידו על מצבו הנפשי. מטעם זה אין מקום בהגשת תסקיר שירות המבחן.
בידי הסניגור פתוחה הדרך להביא בפני
בית המשפט את כל הנסיבות הדרושות לצורך גזירת הדין ובכלל זה הנסיבות המשפחתיות וכן יכול הוא להפנות את בית המשפט לחוות הדעת הפסיכיאטריות שהונחו בפני
בית המשפט. אלו הם הרכיבים הנדרשים לצורך גזירת הדין ואין צורך להוסיף עליהם את תסקיר שירות המבחן במקרה זה.
<#8#>
ניתן והודע היום י"ז חשון תשס"ח, 29/10/2007 במעמד הנוכחים.



דורון פורת
, שופט






<#9#>
החלטה
נדחה ליום 21.11.07 שעה 08.30 לטיעונים לעונש. הודע לנאשם כי עליו להתייצב במועד זה.
<#10#>
ניתן והודע היום י"ז חשון תשס"ח, 29/10/2007 במעמד הנוכחים.




דורון פורת
, שופט













פ בית משפט שלום 4544/03 מ.י. מע"מ טבריה נ' מאיר שמש (פורסם ב-ֽ 29/10/2007)