פסקי דין על שמעון מסיקה | פסקי דין על עירית נתניה - בנייה

19357-01/10 בבנ     05/08/2010




בבנ 19357-01/10 שמעון מסיקה נ' עירית נתניה - בנייה








בית משפט לעניינים מקומיים בנתניה



05 אוגוסט 2010

בב"נ 19357-01-10
מסיקה נ' עירית נתניה - בנייה






בפני

כב' השופטת
אביבה טלמור


מבקש

שמעון מסיקה


נגד


משיבה

עירית נתניה - בנייה



החלטה


בקשה זו עניינה צו מס' 01/10 שהוצא על ידי ראש העיריה ביום 12.1.2010 לסילוק והסרת קיוסק עם גגונים בשטח כולל של כ-40 מ"ר, צמוד לקיוסק תוספת בניה "קלה" בשטח של כ-12 מ"ר ומבנה בשטח של כ-2 מ"ר למטרת שירותים בגוש 8235 חלקה 59 (דרך) ובגוש 8236 חלקה 105 (דרך) ברח' שכטרמן 26 פינת דגניה אזה"ת ק.אליעזר נתניה (להלן: "צו הסילוק", "הצו" "המבנה" "הבניה" ו"המקרקעין" בהתאמה).

ביום 14.1.10 הגיש המבקש בקשה דחופה לעיכוב ולבטול הצו כשלבקשתו צורף תצהיר המבקש.
לטענת המבקש חלה התיישנות ושיהוי בהוצאת הצו, המשיבה לא העניקה למבקש זכות טעון, הוצאת הצו בוצעה בחריגה מסמכות, הצו הינו כללי ולא ברור, המבנה נבנה בהיתר, המבנה אינו מהווה מכשול, הצו אינו סביר, קיימת אכיפה בררנית, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מאפשרת המשך קיום המבנה.
לחלופין, טען המבקש לעכוב בצוע הצו עד לדיון בבקשה והחלטה בה בציינו כי יש ליתן לו הזדמנות להכשרתו התכנונית של המבנה. עוד טען כי חוק העזר הינו דרקוני ופוגע בחוקי היסוד והריסת המבנה תגרום לו נזק כלכלי.
בהחלטתה מיום 14.1.10 הורה בית המשפט במעמד צד אחד על עיכוב ביצוע הצו עד לדיון בבקשה שיתקיים במעמד הצדדים ביום 28.1.10 והורה למשיבה ליתן תגובתה בכתב לבקשה.

המשיבה בתגובתה בכתב לבקשה עתרה לדחיית בקשת המבקש בשל חוסר סמכותו העניינית של בית משפט לעניינים מקומיים לדון בבקשתו. לטענתה הסמכות העניינית לדון בבקשת המבקש הינה לבית המשפט לעניינים מנהליים.
לגופו של ענין, כך טענה, יש לדחות בקשת המבקש שכן הצו הוצא כדין, לא נפל כל פגם בהוצאתו, הצו ברור וענייני, הצו הינו תקף ומחייב המשיבה פעלה כדין, באחריות על פי חובותיה החוקיות להגשמת אינטרס הציבור ומשכך הצו תקף ומחייב ואין כל מקום לבטולו ו/או לעיכובו. עוד טענה כי המבקש עשה דין לעצמו, בנה בניה בלתי חוקית על מדרכה ציבורית ללא היתר
כדין ומשכך הנזק שיגרם לו שעה שעליו לקיים הצו אינו יכול להוות הצדקה לעשיית דין עצמית והתעלמות מהחוק.

מאחר ובתגובת המשיבה לבקשה הועלתה טענה בדבר חוסר סמכותו העניינית של בית משפט לעניינים מקומיים בנתניה לדון בבקשה, הורה בית המשפט בהחלטתו שתחילה תדון שאלת סמכותו העניינית של בית משפט לעניינים מקומיים בנתניה לדון בבקשת המבקש וכי המבקש יגיב בכתב לטענה זו – דבר שאכן עשה המבקש.
המבקש טען שלבית משפט לעניינים מקומיים הסמכות העניינית לדון בבקשתו לבטול הצו, לחלופין עתר המבקש להעברת הדיון בבקשתו לבית המשפט השלום בנתניה בציינו שמדובר למעשה בעניין הכרוך "בדבר חזקה או שימוש במקרקעין" ולחלופי חלופין עתר המבקש להעברת הדיון בבקשתו לבית המשפט המוסמך לדון בבקשה זו כאשר הצו הזמני שניתן במעמד צד אחד יעמוד בתוקפו עד לדיון בבקשתו בבית המשפט המוסמך לכך ומתן החלטה בבקשתו זו.

הסמכות העניינית:
צו הסילוק הוצא על ידי ראש עיריית נתניה מכוח סמכותה על פי פקודת העיריות (נוסח חדש), סעיף 235 (3) הקובע כי העירייה מוסמכת למנוע ולהסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב, ומכוח הוראות חוק עזר לנתניה (שמירת הסדר והנקיון), התשמ"ג – 1982 (להלן: "חוק העזר") הקובע הוראות ספציפיות ביחס לסילוק מבנים המהווים מכשול ומטרד ברחוב.

קובעת אני כי דין בקשת המבקש להדחות על הסף מאחר ואין לבית משפט לעניינים מקומיים בנתניה סמכות עניינית לדון בצו סילוק שהוצא מכח פקודת העיריות ומכח חוק העזר.

הסמכות העניינית לדון בבקשת המבקש לביטול או לעיכוב ביצוע פעולת הרשות, היא המשיבה, נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

המבקש בא בטרוניה על החלטת העירייה לסלק מבנה המהווה מכשול ומטרד ברחוב ותקיפתה של החלטה זו נתונה לסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים, על פי סעיף 5(1) וסעיף 8(א) לתוספת ראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס – 2000.
המדובר, כפי שציינה בצדק ב"כ המשיבה, באקט מינהלי ובהחלטתה של רשות ציבורית הפועלת מכוח סמכויות אשר ניתנו לה כדין, והסעד המבוקש הוא סעד לבטל את צו הסילוק, דהיינו: תקיפת החלטת הרשות, ולכך בית משפט לעניינים מקומיים וכך גם בית משפט השלום אינו מוסמך.

סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס – 2000
קובע את גדר סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים לדון, בין היתר, ב"עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה..." פרט 8(א) לתוספת הראשונה קובע כדלקמן: "רשויות מקומיות – (א) החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור שר הפנים...".

פעולות מנהליות המבוצעות על ידי הרשות המקומית הינן בגדר "החלטה של רשות מקומית" כמפורט בסעיף 8 (א) לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים.
ראה לעניין זה רע"א 11224/04 המועצה המקומית פרדסיה נ' בלונדר, נ"ט(5) 473 בו נאמר כדלקמן: "הגענו לכלל מסקנה כי הסמכות לדון בהשגות על פעולות מינהליות של רשות מקומית נתונה, בסייג הקבוע בפרט 8(א) לתוספת ובהיעדר הסדר מיוחד, לבית המשפט לעניינים מנהליים, והיא אינה נתונה לבתי המשפט האזרחיים ללא קשר לשאלה אם הופעל שיקול דעת על ידי הרשות טרם ביצועה של הפעולה המינהלית, או אם מדובר ב"פעולה טכנית" גרידא".

הפסיקה מלמדת ברורות שעתירה לצו מניעה כנגד צו לסילוק מכשול נדונה באופן שיגרתי ורגיל על פי סמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים על דרך עתירה מנהלית בבית המשפט לעניינים מנהליים וראה לדוגמא לענין זה עת"מ (ת"א) 112/03 טויטו נגד עיריית תל אביב (פורסם בנבו).

חוסר סמכות עניינית לבית משפט השלום
– על פי סעיף 51(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד – 1984, הקובע את סמכותו הכללית של בית משפט השלום, באופן רגיל, אין בית משפט השלום מוסמך לדון בבקשות המופנות כלפי רשות ציבורית, לרבות רשות מקומית הממלאת תפקידה על פי דין, לצוות עליה להימנע מעשות מעשה או לבטל צווים אשר ניתנו על ידה במסגרת מילוי תפקידה, אלא אם כן הוסמך הוא במפורש לדון בבקשות מעין אלה.

סמכותו של בית משפט השלום לדון בעתירות מתחום המשפט המינהלי התוקפות תקיפה ישירה את החלטת הרשות, לרבות החלטה דוגמת זו שבענייננו בענין בטול צו סילוק והסרת מכשול שהוצא ע"י הרשות, יכולה לקום רק מכוח חקיקה מפורשת וספציפית המסמיכה אותו לדון בהן. כך למשל בחוק התכנון והבניה קיימת הוראה מיוחדת המסמיכה את בית משפט השלום (או בית המשפט לעניינים מקומיים) לדון בבקשות לבטול צווי הריסה מינהליים שהוצאו על פי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 (סעיף 238 א' לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965).

אין
בפקודת העיריות ואף לא בחוק העזר או בכל חוק אחר, הוראה המסמיכה את בית משפט השלום לדון בבקשה לביטול צו שהוצא לגבי סילוק מכשול בהתאם להוראות פקודת העיריות וחוק העזר (ראה ב"ש (רחובות) 2358/02 אבו חגאג נ' ראש עירית לוד, פ"מ כרך תשס"ב חלק שלישי, תשס"ב – 2002, 22 בעמ' 32 פיסקה 26).


חוסר סמכות עניינית לבית משפט לעניינים מקומיים:
סעיף 55 לחוק בתי המשפט,
מסמיך את בית המשפט לעניינים מקומיים לדון, בין היתר, בעבירות לפי פקודות העיריות ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם. כאשר נקבעת סמכות בית משפט לדון בעבירות, הרי מוסמך הוא לדון בכתבי אישום המוגשים בעקבות ביצוען של אותן עבירות. הבקשה, בענייננו, עוסקת במישור המשפט המינהלי ובבקשה לבטל צו סילוק מינהלי שהוצא על ידי המשיבה ובעניין כגון זה אין הוראות הסעיפים דלעיל מסמיכות את בית המשפט לעניינים מקומיים לדון. (ראה ב"ש (רחובות) 2358/02 אבו חגאג נ' ראש עיריית לוד, פ"מ כרך תשס"ב, חלק שלישי, תשס"ב – 2002 בעמ' 32 פיסקה 27-28).

לסכום, בית המשפט לעניינים מנהליים הוא בית המשפט המוסמך לדון בבקשה מסוג זה שהגיש המבקש שעניינה בטול או עיכוב צו סילוק מנהלי שהוצא ע"י הרשות שכן בקשת המבקש כנגד המשיבה היא במישור השלטוני, כמי שממלאת תפקידה הציבורי על פי דין.

המבקש בא בטרוניה על החלטת העירייה לסלק מבנה המהווה מכשול ומטרד ברחוב, ותקיפתה של החלטה זו נתונה לסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים, על פי סעיף 5(1) וסעיף 8(א) לתוספת ראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס – 2000.

ראה גם לעניין זה החלטת בית משפט זה בתיק ב"ש (נתניה) 1099/08 דדוש דורון נ' עירית נתניה (החלטה מיום 8.3.09) בו נאמר כדלקמן:
"לסיכום – אין לבית משפט לעניינים מקומיים סמכות עניינית לדון בבקשת המבקש לבטול ו/או עיכוב צו סילוק לגבי ציוד ומבנה המהווים מכשול ומטרד ברחוב. בית משפט לעניינים מנהליים הוא בית המשפט המוסמך לדון בבקשה זו שכן בקשת המבקש כנגד המשיבה, עיריית נתניה, הינה במישור השלטוני כמי שממלאת תפקידה הציבורי על פי דין. המבקש עותר לבטול ו/או עיכוב החלטת עיריית נתניה לסלק ציוד ומבנים המהווים מכשול ומטרד ברחוב, ותקיפתה של החלטה זו נתונה לסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים על פי סעיף 5(1) וסעיף 8(א) לתוספת ראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס – 2000".

בנסיבות אלו בקשת המבקש שהוגשה לבית משפט לעניינים מקומיים בנתניה – נדחית.

אני מחייבת המבקש לשלם למשיבה הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן ההחלטה ועד התשלום המלא בפועל.

מאחר והחלטתי נשלחת בדואר רשום לב"כ הצדדים וזאת על פי החלטת בית המשפט מיום 10.3.10, אני מורה על עיכוב ביצוע צו הסילוק למשך 45 ימים לצורך הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי אם ירצה בכך מי מהצדדים וכך גם על מנת לאפשר למבקש להגיש עתירתו לבית משפט לעניינים מנהליים, אם ירצה בכך.


החלטתי תשלח בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה לב"כ הצדדים.




ניתנה היום,
כה' אב תש"ע, 05 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.










בבנ בית משפט לעניינים מקומיים 19357-01/10 שמעון מסיקה נ' עירית נתניה - בנייה (פורסם ב-ֽ 05/08/2010)