פסקי דין על מרק לויטן | פסקי דין על סולומון קומפרסורים | פסקי דין על ניסים סולומון | פסקי דין על יורם סולומון ואח' |

4509/07 תעא     11/07/2010




תעא 4509/07 מרק לויטן נ' סולומון קומפרסורים בע"מ, ניסים סולומון, יורם סולומון ואח'






בפני

כב' השופטת חנה בן יוסף

נ.צ. גב' רונית כהן
נ.צ. גב' דניאלה גרינברג

תובע

מרק לויטן

ע"י ב"כ עו"ד פ. מורוז
נגד
נתבעים

1.סולומון קומפרסורים בע"מ
(בפירוק)
מרח' קהילת ניו- יורק 11, תל- אביב
2.ניסים סולומון

3.יורם סולומון
4.שמעון סולומון
ע"י ב"כ עו"ד עמידן לויטן

פסק דין
רקע כללי ותמצית טענות הצדדים:
1. לפנינו תביעה שהגיש מר מרק לויטן
(להלן "התובע") כנגד חברת סולומון קומפרסורים בע"מ
(להלן "הנתבעת") וכנגד מר ניסים סולומון
, מר יורם סולומון ומר שמעון סולומון (להלן "הנתבעים") לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, הפרשות לקרן פנסיה, החזר ניכויים שלא הועברו לקרן מבטחים ופיצויי הלנת שכר. התביעה כנגד הנתבעים הינה בעילה של הרמת מסך ההתאגדות.
2. התובע הועסק בנתבעת מיום 10.6.01 ועד ליום 29.9.06.
3. הנתבעת הינה חברה בע"מ הרשומה בישראל העוסקת בעבודות קידוח וחפירה באתרי בניה.
4. הנתבעים 2, 3 הינם בעלי מניות הרשומים כמנהליה של הנתבעת.
5. הנתבע 4 רשום כמנהל הנתבעת.
6. לטענת התובע מתקיימים הטעמים המצדיקים הרמת מסך ההתאגדות על פי הוראות סעיפים 6(א) ו- (ב) לחוק החברות התשנ"ט- 1999. לטענתו נאלץ להפסיק את עבודתו לאחר עיכובים חוזרים ונשנים בתשלום שכרו. כמו כן התברר לתובע בדיעבד כי על אף שנוכו משכרו החל מחודש 6/02 ולמשך כל תקופת עבודתו, הפרשות לקרן פנסיה, הועברו ההפרשות לקרן רק בגין התקופה למן 6/02 ועד ל- 2/03. בנוסף, לא ביטחה הנתבעת את התובע בקרן פנסיה רק כעבור השנה הראשונה לעבודתו. בשל כך חבים לו הנתבעים פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה בגין השנה הראשונה לעבודתו והחזר ניכויים שלא הועברו לקרן הפנסיה.
7. לטענת הנתבעים הם אינם חבים לתובע ואין להרים את מסך ההתאגדות.
8. הנתבעת נמצאת בהליכי פירוק בהתאם להחלטת כבוד השופטת אלשיך מיום 10.1.08 (פשר 2285/07).
9. ביום 5.8.08 ניתנה החלטה על ידי כבוד הרשמת ריכטמן כי ההליכים כנגד הנתבעת מעוכבים.
10. במהלך הדיון המוקדם מיום 5.8.08 וכן במהלך דיון ההוכחות מיום 13.1.09, הודיע ב"כ התובע כי בעקבות צו הפירוק הגיש התובע תביעת חוב לכונס הנכסים וכי במידה ויתקבלו כספים במסגרת תביעת החוב, הם יקוזזו המסכומים הנתבעים בכתב התביעה.
11. ואכן כאמור, הוגשה הוכחת חוב לתשלום שכר עבודה ופיצויי פיטורים. ביום 1.10.09 התקבלה התביעה על ידי הביטוח הלאומי- תחום ביטוח זכויות עובדים, ונקבע כי יש להעביר לתובע סך של 27,221 ₪ בגין פיצויי פיטורים.
12. מטעם התובע העיד התובע בעצמו. מטעם הנתבעים העיד הנתבע מר יורם סולומון.
דיון והכרעה:
שאלת האחריות האישית של הנתבעים מכוח "הרמת מסך":
13. לטענת הנתבעים, הנתבע 4 לא כיהן כמנהל הנתבעת במועד הגשת התביעה.
14. טענת הנתבעים לפיה הנתבע 4 לא כיהן כמנהל הנתבעת במועדים הרלבנטיים לתביעה, נדחית.
15. ראשית, תדפיס רשם החברות שצורף לתביעה הוצא בסמוך למועד סיום עבודתו של התובע בנתבעת. לפי תדפיס זה הנתבע 4 מכהן כמנהל הנתבעת.
16. שנית, בהתאם לסעיף 133 לחוק החברות, מרשם של בעלי המניות ומנהלי החברה הינו ראיה לכאורה לנכונות הרשום בו ובמקרה של סתירה בין הרשום במרשם לבין המצב בפועל, ערכו הראייתי של המרשם עדיף.
17. בנוסף, הטענה כי הנתבע 4 אינו מנהל הנתבעת נטענה לראשונה בשלב הגשת התצהירים ולא הוגשה כל בקשה לסילוק התביעה כנגד הנתבע 4 על הסף.
18. משהנתבעת הינה בהליכי פירוק, טוען התובע כי יש לייחס את חובותיה של הנתבעת כמעסיקתה, לנתבעים, מכוח דוקטרינת "הרמת המסך".
19. בבסיסם של דיני החברות, עומד רעיון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה אל מול זו של בעלי המניות והשליטה בה. הכלל הוא כי חברה הינה תאגיד, הנפרד מבעלי מניותיו, מנהליו ועובדיו, לכל דבר ועניין. לא יתכנו חיי מסחר ומשק תקינים מבלי שיוקפד על הפרדה בין התאגיד לבין בעליו ומנהליו. רעיון זה מצא ביטויו פעמים רבות בפסיקה וכבר נקבע כי:
"בין חברה לבין בעלי מניותיה פרוש מסך, החוצץ בין האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד לבין האישיות המשפטית הטבועה בבעלי המניות, ואין לערבב ביניהם"
(דב"ע נג/205-3 מחמוד וגיה - גלידות הבירה, פד"ע כ"ז, 345).
20. חברה הינה אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה. יחד עם זאת, לעקרון של האישיות המשפטית הנפרדת נקבעו חריגים אשר מטרתם למנוע מצבים בהם "המסך" היוצר חיץ בין אישיותה המשפטית הנפרדת של התאגיד לבין מנהליה, משמש את חברי החברה ומנהליה על מנת להסתתר מן הדין או להתל בנושים, וזאת על ידי הרמת המסך וייחוס חובות החברה למנהליה.
21. הרמת מסך ההתאגדות, הינו חריג לכלל ומשמשת לאותם מקרים מיוחדים, בהם הפרדת האישיות המשפטית או הגבלת האחריות של בעלי המניות מביאים לתוצאה בלתי צודקת ומקוממת. העילות המקובלות להרמת מסך הן הקמת חברה למטרות תרמית, מצב בו אישיות החברה משמשת כסות לא חוקית לבעליה, ערוב נכסים של בעלי המניות עם נכסי החברה, ריקון החברה מנכסיה ועוד. אין רשימה ממצה של עילות להרמת מסך ההתאגדות וייחוס חובות החברה לבעלי המניות, שכן "המסר המרכזי העולה מניתוח התקדימים הינו רצונה של המערכת השיפוטית לשמר בידיה מכניזם גמיש דיו על מנת לאפשר לה להתעלם מן האישיות המשפטית באותם מקרים קיצוניים, שבהם נראה כי כי החלתו של עקרון האישיות הנפרדת תוליך לתוצאות מוזרות לא צודקות".
(ד"ר א' חביב-סגל "מגמות חדשות בהלכות הרמת המסך", עיוני משפט י"ז (1), עמ' 201.).
22. כאמור, הרמת המסך תעשה רק במקרים חריגים, בהם תכונותיה של החברה נוצלו על ידי אורגן שלה לטובתו ושלא בתום לב וכאשר הוכחו עובדות המצדיקות הרמת מסך. לא אחת נקבע בפסיקה כי הרמת מסך אינה מעשה שבשגרה, ולשם קיומה על התובע להוכיח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מעשה זה, זאת משום שיש בהרמת מסך כדי לפגוע בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה. על המבקש הרמת מסך להניח תשתית עובדתית מקיפה ומלאה במסגרת כתב התביעה על מנת להוכיח שהמנהל עשה שימוש לרעה בסמכותו, במסגרת מערכת היחסים שבין הצדדים.
(ראה: ע"א 3755/03 שמעון בן חמו - טנא נגה שיווק (1981) בע"מ, תק-על 2004(3) 3140).
23. נקדים ונאמר כי די באי העברת כספים שנוכו משכרו של התובע לקרן פנסיה כדי להרים את מסך ההתאגדות שכן בכך המעביד לא רק פגע בזכויותיו של התובע אלא שלח ידו בכספי התובע ובצעה עבירה לפי חוק העונשין ולפי סעיף 26 לחוק הגנת השכר (ראה: ע"ע 1137/02 אדיב – החברה לפיתוח ולמלונאות רחביה בע"מ , מיום 19.1.03). בכך המעביד נהג כלפי התובע בחוסר תום לב מובהק ותוך הפרה בוטה של חובת האמון המוטלת עליו ביחסיו עימו. זהו מקרה מובהק של מעשה תרמית של חברה כלפי נושיה - עובדיה המצדיק הרמת מסך ההתאגדות כלפי בעלי המניות, גם אם אין מתקיימות עילות אחרות להרמת המסך.
24. שנית, כפי שהעיד הנתבע 3 בחקירתו הנגדית, שכרם של העובדים שולם לעיתים מכיסם הפרטי של מנהלי הנתבעת (עמ' 10, ש' 7-8). בכך אישר למעשה הנתבע 3 כי הנתבעת נוהלה תוך עירוב נכסים, נסיבה המהווה גם היא עילה להרמת מסך ההתאגדות.
25. לפיכך, בנסיבות המתוארות, התובע הוכיח קיומן של עילות המצדיקות הרמת מסך בין הנתבעת לנתבעים. משכך הוכחה אחריותם האישית של הנתבעים לחובותיה של הנתבעת כלפי התובע, כפי שיפורטו להלן:

נסיבות סיום יחסי העבודה:
26. לטענת התובע התפטר מעבודתו בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים מאחר ושכרו הולן באופן קבוע ומאחר וגילה כי הנתבעת לא העבירה את הכספים שהפרישה משכרו למבטחים.
27. לטענת הנתבעים, התובע היה מודע למצבה הקשה של הנתבעת במשך תקופה ארוכה ואף על פי כן לא עזב את הנתבעת. התובע בחר ביוזמתו ומבלי שהשתנה דבר בנסיבות, לסיים את העבודה והתפטר. משכך לא חלה כל הרעה בתנאי עבודתו המקימה עילה להתפטרות המזכה בפיצויים.
28. מאחר וכאמור, תביעת החוב של התובע התקבלה ושולמו לו פיצויי פיטורים בסך 27,221 ₪, מתייתר הצורך לדון בטענות הצדדים לעניין פיצויי פיטורים.
29. בשל הנסיבות המיוחדות, אין לפסוק לתובע פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.
30. בתצהיר העדות הראשית נטען לראשונה על ידי הנתבעים כי התובע חב בהודעה מוקדמת. תצהיר עדות ראשית אינו המקום להעלאת טענות שאינן נטענו בכתב ההגנה. מדובר בהרחבת חזית אסורה. מעבר לדרוש נציין כי לא נטענה כל טענת קיזוז על ידי הנתבעים. לאור האמור, מתייתר הצורך לדון בטענה זו לגופה.
אי הפרשה לקרן פנסיה:
31. על פי הוראות ההסכם הקיבוצי היה זכאי התובע להיות מבוטח בקרן פנסיה החל מהיום הראשון לעבודתו.
32. הנתבעים לא הכחישו כי התחילו להפריש עבור התובע תשלומים למבטחים רק מחודש 6/02.
33. לאור האמור, הנתבעים ישלמו לתובע פיצוי בגין הפגיעה בזכויותיו הפנסיוניות בסך 3,369 ₪ (5,104 ₪ x 6% x 11 חודשים).
החזר ניכויים שלא הועברו לקרן מבטחים:
34. כאמור, התובע בוטח בקרן הפנסיה מבטחים החל מחודש 6/02, אולם כעבור כחצי שנה הפסיקו הנתבעים להעביר את הניכויים לקרן פנסיה, על אף שהמשיכו לנכותם כסדרם משכרו של התובע.
35. לטענת הנתבעים בתקופה בה נקלעה הנתבעת לקשיים לא כובדו שיקים של הנתבעת אצל מבטחים. משך כל אותה תקופה פעלה הנתבעת לגיבוש הסדר עם מבטחים. משכך, טוענים הנתבעים, ישלם הביטוח הלאומי או המפרק לתובע כספים כנגד ניכויים אלו.
36. הנתבעים הודו כי הכספים נוכו משכרו של התובע ולא הועברו לקרן פנסיה. הסברם של הנתבעים באשר למצב הכלכלי הקשה שהביא לאי העברת הכספים, אינו מתקבל לאור ההלכות שנקבעו בעניין זה ואנו רואים בחומרה רבה התנהלות זו של הנתבעים.
37. לפיכך, הנתבעים ישלמו לתובע פיצוי בגובה מלוא הניכויים אשר נוכו משכרו בסך 12,063 ₪.
38. מאחר ומדובר בניכויים משכר העובד שאף שנוכו לא הועברו והפכו לניכוי שכר בניגוד לסעיף 25 ו- 25א לחוק הגנת השכר, דהיינו אי תשלום מלוא השכר לתובע שלא כדין, ישלמו הנתבעים לתובע הלנת שכר בסך 10,000 ₪.
39. היה ואושרו לתובע במסגרת תביעת חוב נוספת סכומים בגין ניכויים מהשכר שלא הועברו למבטחים, יופחת הסכום שאושר מהסכום שנפסק לעיל ויבוטלו פיצויי ההלנה שנפסקו בגין אותו סכום.
הלנת שכר:
40. הנתבעים אישרו כי שילמו את שכר עבודתו של התובע באיחורים חוזרים ונשנים. טענתם כי שולמו המשכורות באיחור עקב מצבה הכלכלי של הנתבעת, לא יכולה לעמוד.
41. בתצהיר העדות הראשית העלו הנתבעים לראשונה טענת התיישנות רכיב זה. לאור סעיף 3 לחוק ההתיישנות אין נזקקים לטענת ההתיישנות אם לא טען הנתבע את הטענה בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה. כאמור, הטענה נטענה לראשונה בתצהיר. בנוסף, מאחר ואין ספק כי מדובר בהלנה חוזרת ונשנית, לאור סעיף 17(א)(ב), עומדת תקופת ההתיישנות על 3 שנים.
42. לאור האמור מתקבל רכיב תביעה זה ועל הנתבעים לשלם התובע פיצויי הלנת שכר בסך 64,443 ₪ לפי החישוב המצורך לכתב התביעה.
סוף דבר:
43. לאור האמור לעיל, הנתבעים ישלמו לתובע בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין כדלקמן:
א. פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה בסך 3,369 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 1.4.07 ועד לפירעון המלא בפועל.
ב. החזר ניכויים שלא הועברו לקרן מבטחים בסך 12,063 ₪ בתוספת פיצויי הלנה בסך 10,000 ₪.
ג. פיצויי הלנת שכר בסך 64,443 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 1.4.07 ועד לפירעון המלא בפועל.
ד. לסכומים הללו יתווספו הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 4,000 ₪ בתוספת מע"י מ כדין.
44. היה והסכומים האמורים לא ישולמו תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, יישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום זה ועד לתשלומם המלא בפועל.
ניתן היום, כ"ט תמוז תש"ע, 11 יולי 2010, בהעדר הצדדים.
נ.צ. גב' רונית כהן, עובדים

חנה בן יוסף
,שופטת

נ.צ. גב' דניאלה גרינברג, מעבידים
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו
תע"א 4509-07 מרק לויטן
נ' סולומון קומפרסורים בע"מ
ואח'

1 מתוך 8








תעא בית דין אזורי לעבודה 4509/07 מרק לויטן נ' סולומון קומפרסורים בע"מ, ניסים סולומון, יורם סולומון ואח' (פורסם ב-ֽ 11/07/2010)