פסקי דין על אורטל אלול | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי-סניף באר שבע

2597/09 בל     03/08/2010




בל 2597/09 אורטל אלול נ' המוסד לביטוח לאומי-סניף באר שבע








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע



ב"ל 2597-09 אורטל אלול
נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע






בפני

כב' השופט
אילן סופר
נציג עובדים – מר משה גולדפרב


התובעת
אורטל אלול



נגד

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי-סניף באר שבע
ע"י ב"כ עו"ד ילנה צ'וקלר




פסק דין


1.

התובעת הגישה תביעה לתשלום גמלת שמירת הריון.



2.
התובעת הינה ילידת 1983.
3. התובעת היתה בהריון בין התאריכים 1/9/08 ועד ליום 20/5/09, שבו ילדה את בנה.
4.
התובעת עובדת בהוט בתפקיד של מטפלת בפני
ות הציבור. תפקיד זה כרוך בישיבה מתמדת במשרד, תוך מענה גם לטלפונים.
5.
התובעת היתה מטופלת במהלך הריונה אצל ד"ר אוהד כץ. בתאריך 11/3/2009 קבע ד"ר כץ כי בשל מצבה הרפואי של התובעת הנובע מהריונה ומסכן אותה או את עוברה, היה עליה להפסיק את עבודתה ולהיות בשמירת הריון החל מ- 1/3/2009 ועד סוף הריונה.
6.
הסיבה לשמירת ההריון כפי שציין אותה ד"ר כץ היתה – כאבים חמורים בגב התחתון.
7.
הצדדים בתיק זה חלוקים לגבי זכאות התובעת לגמלת שמירת הריון לגבי התקופה שבין 1/3/2009 ועד 2/4/2009.
8.
הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי בתיק.
9.
אשר על כן, מונה פרופ' זאב בלומנפלד כמומחה רפואי מטעם בית הדין, אשר התבקש להשיב על השאלה הבאה:
"בהתייחס למצבה הרפואי של התובעת בתאריך 1/3/2009, שנבע מההריון, האם היה בו כדי לסכן אותה או את עוברה עד כדי שהיתה צריכה להפסיק את עבודתה ולהיות בשמירת הריון?".
10.
ביום 1.6.10 מסר המומחה חוות דעתו כדלקמן:
"בכל הביקורים, הן במרכז בריאות האשה והן בבי"ח סורוקה נמצא הריון תקין, פרופיל ביופיזי 10/10 המצביע על מצב תקין של הילוד, הניטור האלקטרוני
הוגדר כתקין, ריאקטיבי, ללא צירים
מוקדמים, כמות מי השפיר היתה תקינה, לפי המדידות הסונוגרפיות, וזרימות
הדם בעורק הטבורי היו תקינות, ולחץ הדם נמדד בתחום התקין.

האישור לשמירת ההריון ניתן ב – 11.3.09 עד הלידה, על סמך בדיקות בתאריכים: 8.2.09 , 22.2.09 , ו – 11.3.09.

בתאריך 22.2.09
נכתב כי הסקירה העוברית היתה תקינה, תנועות העובר הורגשו היטב ונמסר על "כאבי גב עזים". אין כל תיעוד על בדיקה ב – 1.3.09, התאריך שנקבע כתאריך שבו
תתחיל שמירת ההריון, ולא מוסבר מדוע ועל סמך מה נקבע תאריך זה כתאריך שבו קבע הרופא כי יש להתחיל בשמירת ההריון.
3. כאבי גב תחתון בהריון הינה תופעה שכיחה ביותר, בין 56% ו – 68% מסך כל הנשים בהריון! אם נצטט:

"low back pain is a common complication of pregnancy that has been reported in as many as 56% of women during gestation. by contrast, the incidence of symptomatic lumbar disc displacement is exceedingly rare, occurring in
only l in approximately 10,000 pregnancies."

surgery for lumber disc herniation during pregnancy / mark d. brown & allan d.o.levi

....


4. בסקר נרחב של 320 מאמרים שהתייחסו לכאבי גב בהריון במאמר של

wang
וחב':
low back pain during pregnency: prevalence, risk factors, and outcomes
מצאו החוקרים שכיחות של 68.6% כאבי גב תחתון בהריון. במאמרם מצאו החוקרים שפעילות גופנית לא היתה קשורה להופעת כאבי גב תחתון בהריון. רוב הרופאים שטיפלו
ביולדות עם כאבי גב תחתון
בארה"ב
הדריכו וחינכו הנשים כיצד להמשיך בשגרת יומן ולקבל הכאבים
כחלק מההריון.
5.לאור הנ"ל ולאחר עיון קפדני בחומר שנשלח
להערכתי, לא מצאתי
ראיה לכך שמצבה הרפואי של התובעת בתאריך 1.3.09, שנבע מההריון, היה בו כדי לסכן אותה או את עוברה עד כדי שהייתה צריכה להפסיק את עבדותה ולהיות בשמירת הריון בתקופה הנדונה."

דיון והכרעה
11.

על פי הפסיקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה
לבין הפגיעה
הנטענת בעבודה
או שלילת קיומו
של קשר כאמור,
הינה קביעה משפטית המושתתת
על חומר הראיות.
אלא שבקביעה זו, בית הדין מייחד
משקל מיוחד
לחוות דעת שמוגש על ידי
מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם
אחד הצדדים.
ראה:

דב"ע תשן/48-0 המוסד
נ' עמירם
פיאלקוב, פד"ע כב',
321.
דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374.
12.
בית הדין יסמוך
את ידו על חוות דעת
המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן,
אלא אם
קיימת
הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן
לעשות כן.
ראה
:

דב"ע נו/244-0 המוסד נ' יצחק
פרבר, (לא פורסם).
13.
בית הדין
נוהג לייחס משקל רב
לחוות הדעת
של
מומחה
מטעם בית
הדין וזאת
מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה
מטעם בית הדין
גדולה יותר
ומובטחת
במידה מירבית
מעצם העובדה,
שאין הוא מעיד
לבקשת צד ואין הוא מקבל
שכרו מידי
בעלי
הדין.
ראה:


דב"ע
411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד, ניתן ביום
2.11.99.
14.
לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.
מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני
מומחה מטעם הצדדים.
15.
אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין.
16.
במקרה הנוכחי, לא
ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או
שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה.

המומחה סוקר את הבדיקות שנערכו לתובעת במהלך ההריון, וציין כי בכולן נמצא מצבה של התובעת ושל העובר תקין. עוד ציין המומחה כי כאבי גב בהריון הם תופעה שכיחה מאוד המופיעה אצל 56%- 68% מהנשים ההרות אשר ממשיכות בשיגרת יומן. המומחה אף הביא סימוכין לדברים אלו במאמרים שציטט בחוות דעתו.
לאור כל אלו, קובע המומחה בחוות דעתו באופן חד משמעי כי לא היה במצבה הרפואי של התובעת משום סיכון לה, או לעובר, עד כדי שהיתה צריכה להפסיק את עבודתה ולהיות בשמירת הריון בתקופה הנדונה.
17.
בנסיבות אלו, אין לנו אלא לדחות את התביעה.
18.
אין צו להוצאות.
ניתן היום,
כ"ג אב תש"ע, 03 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.




נציג עובדים-מר משה גולדפרב

אילן סופר
, שופט







בל בית דין אזורי לעבודה 2597/09 אורטל אלול נ' המוסד לביטוח לאומי-סניף באר שבע (פורסם ב-ֽ 03/08/2010)