פסקי דין על אכרם סלאמה עטיה סעיד | פסקי דין על התובע הצבאי

27/03 ע     16/06/2003




ע 27/03 אכרם סלאמה עטיה סעיד נ' התובע הצבאי




בית המשפט הצבאי לערעורים ע' אזח"ע 27/03
באיו"ש ובאזח"ע

בפני
הרכב: אל"ם שאול גורדון
- אב"ד
אל"ם יצחק מינא
- שופט
סא"ל יורם חניאל
- שופט
המערער: אכרם סלאמה עטיה סעיד
, ת"ז 903613867 (באמצעות ב"כ עו"ד עיראקי
)

נגד

המשיב: התובע הצבאי
(באמצעות ב"כ סרן רונן שור
)

ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש הצבאי בארז
(בפני
הרכב בראשות כב' השופט סא"ל אברהם לנדשטיין)
בתיק מס' 64/02 מתאריך 9.3.03
(הערעור התקבל)

תאריך הישיבה: 16 ביוני 2003, ט"ז בסיון התשס"ג.
פסק דין

הנשיא אל"ם ש' גורדון :
ערעור על גזר דינו של ביהמ"ש קמא (הרכב בראשות כב' השופט סא"ל א' לנדשטיין), אשר גזר ביום 9.3.03 על המערער עונש של 30 שנות מאסר לריצוי בפועל.
כזאת גזר ביהמ"ש, לאחר שהרשיע את המערער, ע"פ הודאתו, בעבירות שבכתב האישום המתוקן, כדלהלן:
א. א. סחר בציוד מלחמתי - בכך שבסוף שנת 1998, עת שהה באופן בלתי חוקי בישראל, רכש אקדח מעבריין ישראלי ואף שילם לאדם אחר על מנת שזה יבריחו עבורו אל תוך הרצועה. בחודש מארס 2001 החזיק המערער ברשותו 4 רימוני יד, אותם קיבל מהמודיעין הפלסטיני.
ב. ב. קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה - בכך שבחודש דצמבר 2000 קשר יחד עם שניים אחרים להניח מטען חבלה באזור המואסי על דרכו של טנק של צה"ל. פיגוע זה לא יצא אל הפועל, לאחר שתושב רפיח אשר אמור היה להכין את המטען התפוצץ בעת הכנתו ונהרג.
בהמשך קשר המערער קשר עם אחר לביצוע פיגוע התאבדות בכפר דרום. משראו המערער וחברו כי המקום מאובטח, לא ביצעו הם את הפיגוע.
ג. ג. ניסיון לגרימת מוות בכוונה - בכך שבחודש דצמבר 2000, לאחר כשלון התוכנית להנחת מטען החבלה, הציע אחד מחבריו של המערער לבצע פיגוע ירי לעבר אוטובוס של מתיישבים באזור נצרים. ביום 30.12.00, בשעות הערב, יצאו המערער וחבריו לאזור נצרים והמתינו לבואו של האוטובוס. המערער היה חמוש ברובה מסוג קלצ'ניקוב, ואילו חברו היה חמוש ברובה מסוג m-16.
בסביבות השעה 23:00 חלף במקום אוטובוס השייך למועצה האזורית ובו 15 נוסעים, בדרכו ממעבר כרמי לכיוון נצרים. המערער וחבריו פתחו באש לעבר האוטובוס, ומספר קליעים פגעו ברכב וגרמו לו נזק. המערער וחבריו ברחו מן המקום, ובהמשך דיווח המערער לג'מאל אבו-סמהדנה, ראש ארגון ההתנגדות העממית ברצועה, אודות הפיגוע.
ד. ד. ניסיון לגרימת מוות בכוונה - בכך שהחל מחודש מארס 2001 ועד לחודש פברואר 2002 יצא מספר פעמים לאזור כפר דרום, מקום בו נהרג אחיו, עם רובה קלצ'ניקוב שהחזיק ברשותו, וביצע מספר פיגועי ירי לעבר חיילי צה"ל. בכל פעם ירה המערער כ60- כדורים לעבר חיילי צה"ל.
ה. ה. חברות בהתאחדות בלתי מותרת - בכך שהחל מחודש דצמבר 2001 ועד לחודש פברואר 2002 היה חבר בארגון ההתנגדות העממית.
ו. ו. קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה - בכך שבחודש ינואר 2002 הורה ג'מאל אבו-סמהדנה למערער לצאת לבצע פיגוע ירי נגד חיילי צה"ל ואזרחים באזור יהודה ושומרון. ג'מאל הבטיח למערער כי ישלח לו כסף לצורך רכישת כלי נשק.
המערער יצא לרמאאלה, ובדרך אסף מידע אודות תנועת כלי רכב ישראליים וחיילי צה"ל, על מנת שיוכל לבצע פיגועי ירי נגדם. כך תכנן, בין היתר, לירות לעבר רכבו של קצין צה"ל, לירות לעבר כלי רכב ישראליים באזור אלפי מנשה ולעבר מחסומי צה"ל סמוך לקלקיליה, ולחטוף את נשקם של החיילים לאחר שאלה יפגעו.
תוכניותיו של המערער לא יצאו אל הפועל בשל מעצרו.
ז. ז. יציאה מהאזור ללא היתר - בכך שבחודש ינואר 2002, יצא את האזור ללא היתר ושהה מחוץ לאזור עד למעצרו ביום 25.2.02.
אין ספק, כי מעשיו של המערער חמורים הם במיוחד. אכן, כפי שקבע ביהמ"ש קמא בגזר דינו, המערער גילה נחישות וניסה פעם אחר פעם לעשות כל שביכולתו להביא למותם של חיילים ואזרחים. בנסיבות אשר כאלה, רק ברור כי יינתן משקל מוגבל בלבד לנסיבות אישיות, ועל ביהמ"ש להבהיר לכל, כי המערב עצמו בעבירות חמורות שכאלה יישא בתוצאות העונשיות הראויות.
עוד ייאמר, כי העובדה שמעשיו של המערער באו, כך על-פי טענתו, כנקמה על מות אחיו, אינה יכולה להצדיק הקלה בעונשו. לדאבוננו, רבים הם אשר איבדו את יקיריהם בשנים האחרונות, ישראלים ופלסטינים כאחד. התחשבות במות קרוב משפחה כנימוק לקולא, יש בה לעודד מעשי טרור ונקמה, ועל בתי המשפט להבהיר כי איש אינו מעל לחוק. דברים אלה נכונים מקום בו מדובר במותו של אדם חף מפשע, ובוודאי שנכונים הם מקום בו מדובר במי שנהרג בשעה שביצע או עמד לבצע פיגוע.
על כן, תמים דעים אני עם ביהמ"ש קמא, אשר בחר שלא ליתן משקל לטענה אחרונה זו של המערער.
השאלה המרכזית העולה במקרה זה, נוגעת למידת העונש הראוי למי שנטל חלק בשורה של ניסיונות לגרימת מוות או בקשירת קשר לעשות כן.
כבר הבהרנו לא אחת, כי במקרים שכאלה יינתן משקל מוגבל בלבד לתוצאות. חומרתן היתרה של עבירות הניסיון וקשירת הקשר לגרימת מוות בכוונה, נובעת מעצם הנכונות לקטול חיי אדם. העונש במקרים האלה יהיה תלוי, מן הסתם, במידת הקרבה של הניסיון, או הקשר הפלילי, לביצוע העבירה המוגמרת.
בענייננו, לפחות בכל הנוגע לפיגוע הירי לעבר האוטובוס, עלה בידי המערער וחבריו לפגוע ברכב, ומכאן כי מדובר בניסיון אשר יש בו מידה גדולה של קרבה להשלמת העבירה. גם קשירת הקשר להניח מטען בדרכו של טנק כבר יצאה לדרך, ואילולא מותו של מכין המטענים ב"תאונת עבודה", הייתה אף עבירה זו יוצאת מגדר קשירת קשר בלבד.
אשר על כן, לאור היקפן של העבירות בהן עירב עצמו המערער, לאור הנחישות וההתמדה אשר גילה, ומשלא הסתפק בביצוע פיגועים בשטחי הרצועה, אלא עמד לפעול אף בשטחי יהודה ושומרון, אכן ראוי המערער לעונש חמור ומרתיע, כזה אשר ירחיקו מן החברה ומן הציבור אשר בו ביקש לפגוע, לתקופה ממושכת.
יחד עם זאת, וחרף החומרה העולה ממעשיו של המערער, דומה כי ביהמ"ש קמא החמיר עם המערער יתר על המידה. נכון הוא כי רמת הענישה אשר נהגה בעבר אינה הולמת בהכרח את המציאות הנוכחית, ועל כן אין לתור אחר העונש הראוי בפסקי דין אשר ניתנו לפני שנים, אך עדיין נדרש ביהמ"ש להבחין בין מי שקשר קשר, ואולי אף ניסה להגשים את תוכניותיו הזדוניות, לזה אשר הוציא כוונותיו אל הפועל וגרם לפציעתם של אזרחים או של חיילי צה"ל.
עיינו, עיין היטב, בתקדימים אשר הגישו לנו הצדדים, ולא מצאנו בהם עונש המתקרב לזה אשר נגזר למערער. יצויין, כי עונש חמור שכזה אושר על ידינו לאחרונה בתיק ע' איו"ש 307/02, מקום בו הורשע אדם בשורה ארוכה של פיגועי ירי, אשר הסתיימו בפציעה קשה של אדם. כן הורשע המערער שם בהנחת מספר רב של מטענים, ובהפעלת מטען לעבר נגמ"ש של צה"ל.
הנה כי כן; חרף חומרת המעשים בהם הורשע המערער, סטה ביהמ"ש קמא מרמת הענישה הנוהגת, ולטעמי אף מרמת הענישה הראויה.
משכך, דעתי היא כי דין ערעור הסניגוריה להתקבל, ואם תתקבל דעתי הייתי מעמיד את עונשו הכולל של המערער על 24 שנות מאסר לריצוי בפועל.

השופט אל"ם י' מינא:
אני מסכים.

המשנה לנשיא סא"ל י' חניאל:
אני מסכים.

הוחלט כאמור, בפסק דינו של הנשיא אל"ם ש' גורדון.

ניתן והודע היום 16 ביוני 2003, ט"ז בסיון התשס"ג, בנוכחות המערער, ב"כ והתוב"ץ.
___________________ __________________ ___________________
שופט אב"ד שופט








ע בית המשפט הצבאי 27/03 אכרם סלאמה עטיה סעיד נ' התובע הצבאי (פורסם ב-ֽ 16/06/2003)