פסקי דין על יאיר צברי | פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ

16696-06/09 תט     22/04/2010




תט 16696-06/09 יאיר צברי נ' בנק הפועלים בע"מ








בית משפט השלום בנתניה



22 אפריל 2010

ת"ט 16696-06-09 בנק הפועלים בע"מ
נ' צברי





מספר בקשה:4

בפני

כב' הרשמת
יפעת ביטון אונגר


המבקש

יאיר צברי


נגד


המשיב

בנק הפועלים בע"מ



החלטה


העובדות:

1.
המשיב אוחז בשיקים שמסר המבקש לצד ג'. אין חולק כי השיקים חוללו מחמת הוראת ביטול שנתן המבקש. המשיב הגיש את השיקים לביצוע בהוצאה לפועל והמבקש התנגד לביצועם בטענה כי לא קיבל תמורה בעדם בשל מעשי מרמה שנקט נגדו צד ג', שהמחאות נגדיות שמסר למבקש חוללו.

2.
ההתנגדות הוגשה באיחור של כ-שלושה שבועות. המבקש עותר להארכת המועד להגשת ההתנגדות ומכאן החלטה זו.

הטענות:

3.
המבקש טוען, בתמצית, כי העילות המצדיקות להאריך המועד להגשת ההתנגדות הן:-

א.
עת נודע לו על נקיטת הליכי ההוצאה לפועל, פנה לצד ' אשר הבטיח לו להסדיר את העניין ולהחזיר לידו את השיקים. כשנתברר לו, כתוצאה מעיקולים שהוטלו על נכסיו, שצד ג' אינו מתכוון לפעול להסדרת החוב, הגיש מיד את ההתנגדות.

ב.
צד ג' פעל במכוון לרמותו והסב שלא כדין וללא הרשאתו שיקים רבים שמסר לו המבקש, מבלי לקיים את הבטחתו לפרוע לידי המבקש את סכומיהם קודם לפירעון השיקים של המבקש. כתוצאה מכך נפתחו כנגד המבקש תיקי הוצאה לפועל רבים ואף החלו פועלים נגדו גורמים מ"השוק האפור". סכום חובו של המבקש כתוצאה מן האמור עולה כדי למעלה מ- 350,000 ₪. המרמה והיקפה הם בבחינת טעם מיוחד המצדיק להאריך המועד.

ג.
לטענת המבקש, התנגדות שהגיש באחד מן התקיים הנוספים התקבלה. יש לראות בעובדה זו נסיבה נוספת המצדיקה להאריך המועד, על מנת שטענותיו תתבררנה בכל התיקים.

ד.
האיחור בהגשת ההתנגדות הוא קצר באופן יחסי.


4.
המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו כל האמור בבקשת המבקש תמוה ומציג שאלות שלא באו על פתרונן. נוסף לכך, המבקש אינו מפרט את הטענות (מועדי מסירת השיקים, מועדי קבלת השיקים הנגדיים, פרטים על חילול השיקים הנגדיים וכד') ואינו מציג תשתית עובדתית התומכת בטענותיו. בפרט לא תמך באסמכתאות את טענתו כי השיקים הנגדיים שקיבל מצד ג' חוללו, או סיבת החילול. אליבא המשיב, טענת המבקש כי האמין בתום לב לצד ג' שיסדיר החוב ולכן לא הגיש ההתנגדות במועד, היא טענה קלושה שאין ליתן בה אמון, על רקע גרסתו כי צד ג' הונה אותו בכוונת זדון.
מוסיף וטוען המשיב כי התנגדותו בתיק אחר טרם התקבלה, אלא הוארך המועד להגשתה. מכל מקום, אין בדבר מעשה בית דין בעל השלכה על תיק זה.
עוד טוען המשיב כי אין בפי המבקש טענות הגנה ראויות וכי עפ"י סעיף 27(ב) לפקודת השטרות, הוא חב כלפי המשיב את פירעון השיקים. עוד נטען כי טענות המבקש כלפי צד ג' אינן בבחינת הגנה ביחס למשיב ומקומן בתביעה נפרדת שיגיש כנגד צד ג'.

5.
בא כוח המשיב בחרה לוותר על חקירת המבקש. כאן המקום להזכיר שבאי כוחה צדדים טענו בסיכומיהם טיעון עובדתי שלא עולה מהתצהיר התומך בבקשה (המשיב לא צירף תצהיר לתגובתו). אני מתעלמת מכל עובדה שהוצגה בסיכומים בלבד (כגון הטענה כי המשיב נתן ערך בתום לב בעד השיקים נשוא התביעה).

השאלה שבמחלוקת:

6.
באי כוח הצדדים חידדו, בסיכומיהם, את השאלה המרכזית שבמחלוקת והיא: האם נסיבות העניין מצדיקות להאריך את המועד להגשת ההתנגדות, גם אם אין הן בבחינת טעם מיוחד?

ראוי להרחיב כאן מעט בהיסטוריית הפסיקה על תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984:

"בתי המשפט נוטים להענות לבקשות להארכת מועד מקום שנדרשת הוכחתו של "טעם מיוחד" כאשר האחור נגרם בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין, ואולם כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא-כוחו, נקבע כי אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ"

בש"א 6402/96 הועדה המקומית לתכנון נגד רחל מיכקשווילי, פ"ד נ (3) 209.

עוד בטרם ההלכה הנ"ל למדנו כי פירושו של "טעם מיוחד" הוא נסיבות חיצוניות, שאינן מצויות בשליטתו של בעל הדין.

7.
במקרה כאן, טועם המבקש להסתמכות על פעולותיו של אחר. באין חקירת שתי וערב על תצהירו של המבקש, אינני נכונה לקבוע מסמרות בשאלה אם דברי אמת בפיו, אם לאו. נקודת המוצא היא כי האמור בתצהירו נכון. השאלה הנשאלת היא אם יש לראות בהסתמכותו על פעולות צד ג' "טעם מיוחד".

ב"כ המשיב ביקשה לענות לשאלה בשלילה, משום שלדעתה ההסתמכות של המבקש על צד ג' מקורה במבקש עצמו ואין היא בבחינת נסיבות חיצוניות שאינן בשליטתו. אני נוטה להצטרף לדעתה. במקום אחר, שנסיבותיו דומות, כתבתי:

"פסיקה ענפה הורתה כי פעולות ומעשים להסדרת החוב, אינם בגדר טעם מיוחד, המצדיק לאחר את מועד הגשת ההתנגדות, ובמיוחד כאשר אותן פעולות אינן מתבצעות על ידי בעל הדין עצמו, אלא בהסתמך על אחרים.

במקרים אלה נקבע כי על בעל הדין עצמו לוודא שהצד שכנגד נתן הסכמתו המפורשת לעכב את ההליכים המשפטיים לאור המגעים, וכל עוד אין הסכמה לכך, אין בעל הדין רשאי להסתמך כי תנתן לו ארכה להגשת ההתנגדות.

במקרה שלפנינו, טוען המבקש שנתן אמון פעם נוספת במי שמלכתחילה הפר את האמון הראשוני ואף בכך יש משום תמיהה הכיצד ראה לנכון לעשות זאת."

ת"ט 20159-06-09 בנק הפועלים בע"מ
נגד דותן, ניתנה ביום 8.11.2009.

8.
לטעמי, בעל דין המבקש לסמוך
על ניסיונות, שלו או של אחרים, להסדיר החוב בטרם הגשת התנגדות נושא בחובה לוודא כי פרק הזמן הדרוש לו להסדרת העניין לא יבוא במניין הימים להגשת כתבי בי-דין, המתחייבים מן ההליך. לשם כך, עליו לקבל את הסכמתו המפורשת של בעל הדין שכנגד לארכה הנדרשת מראש ורצוי כי ההסכמה תימסר בכתב. רק אם ייעשה כן, יוכל לנהל את הסדרת המחלוקת מתוך הסתמכות על כך שלא יאחר את המועדים.

הטווח שקבע המחוקק להגשת התנגדות לביצוע שיק הוא אמנם קצר, בן 20 יום.
ברור כי טווח כזה מקשה על ניסיונות להסדיר את העניין בד בבד עם הגשת התנגדות (אם כי אין הדבר בלתי אפשרי). ברם, אין בעל הדין רשאי לטול חופש לעצמו ולהסתמך על כך שאם ינסה להסדיר את המחלוקת ללא הגשת התנגדות, יהיה זכאי שבדרך שגרה להארכת המועד. מקל וחומר, כשהמגעים לכאורה להסדרת העניין אינם בשליטתו משום העברתם לשליטת אחרים.

(ראו עוד בעניין זה................).

9.
כפי שציינתי, טען המבקש כי מעשי המרמה להם נפל קורבן לכאורה, והיקפיהם, מהווים נסיבות המצדיקות להאריך המועד גם אם נכשל בהצגת "טעם מיוחד" דווקא. איני מסכימה עם טיעון זה. אמנם, בשנים האחרונות, אנו עדים לנטיית הפסיקה להרחיב את גדר השיקולים המנחים את בתי המשפט בבואם להכריע בסוגיות של הארכת מועדים. דומא יפה ניתן למצוא בפרשה שנדונה בע"א 9800/01 יעקב שאוליאן נגד רוחולה אפרמיאן ואח', פ"ד נח (4) 389, שם נקבע:

"הכלל הרגיל הוא, איפוא, כי עלמבקש הביטול, שחדל מהגשת בקשתו במועד, לעתור להארכת המועד ולשכנע את בית המשפט בקיום טעמים מיוחדים המצדיקים זאת. אך לכלל זה יש גם יוצאים; ובמקרה חריג הראוי לכך, בידי בית המשפט להאריך מועד שבסדר דין אף מיוזמתו, ובלבד ששוכנע בקיום טעמים מיוחדים המחייבים להידרש להליך גופו על אף האיחור בהגשתו...כך, למשל, אם שוכנע שסילוק ההליך על הסף בשל החמצת המועד, עלול לגרום לעיוות דין חמור, או לפגיעה קשה באינטרס ציבורי חשוב, עשוי בית המשפט להאריך את המועד מיוזמתו".

באותו עניין נקבע שעוות הדין שנתגלה הינו כה חמור והתרמית כה גדולה, עד שבית המשפט יתערב לא רק למען הצדדים, אלא גם למען נקיון ההליך, תקנת מוסד הבוררות, שלטון החוק ותקנת הציבור (שם נדונה הארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בורר שהסתבר כי ניתן תחת תרמית גדולה, שהתבררה בדיעבד).

ברע"א 3588/00 מכלוף נגד סעדיה, דינים עליון, נ"ח,
579, שהזכיר ב"כ המבקש בבקשתו, נדונה הארכת מועד להגשת התנגדות כשנטען לזיוף החתימה בשיק ע"ס כמליון ₪. כב' השופטת דורנר קבעה שאין בידי המבקש להציג טעמים מיוחדים המצדיקים להעתר לבקשתו, אולם האריכה המועד על מנת למנוע עוות דין קיצוני, בבחינת מקרה חריג.

10.
איני סבורה כי המקרה שלפני הוא בבחינת מקרה חריג כגון המקרים שתוארו לעיל. אין חולק כי המבקש מסר לצד ג' את השיקים דנן. טענתו כי צד ג' הוגבל בהעברת השיקים אינה נתמכת בדבר. אף טענתו כי המשיב קיבל השיקים בחוסר תום לב בשעה שהיה עליו לדעת כי לא ייפרעו איננה מפורטת, ונשענת רק על העובדה שאחת מן החברות אליהן הוסבו חלק מהשיקים מנהלת חשבונה אצל המשיב. לא צוינו פרטים ביחס למצבה החברה בחשבון בעת הרלוונטית, אף לא צוין מתי הוסבו השיקים למשיב, על מנת שניתן יהיה לבחון הטענה.

בנסיבות אלה, להבדיל מהמקרה שנדון ברע"א 3588/00 הנ"ל, ספק מה טיבה של הגנת המבקש.

המדובר בששה שיקים בסך כולל של כ- 38,000 ₪ ואף זאת אין כדוגמת הנסיבות בע"א 3588/00 הנ"ל.

האבחנה בין היסודות העובדתיים בין שני המקרים מובילה למסקנה כי המקרה שלפני אינו בבחינת מקרה חריג המצדיק להאריך המועד, כשאין בפי המבקש טעם מיוחד כהגדרתו.
אף איני סבורה כי ייגרם למבקש עוות דין קיצוני שכן בידו לפעול כנגד צד ג' על יסוד טענת המרמה (הגם שלטענתו החברות שמשכו את השיקים הנגדיים - הינן חדלות פירעון).


הבקשה להארכת המועד, נדחית מן הטעמים הנ"ל כולם כאחד. משנחתה הבקשה להאריך המועד, נדחית עמה גם ההתנגדות. צווי עיכוב ההליכים מבוטלים.

המבקש יישא בהוצאות בסך 2,200 ₪ + מע"מ.

ההחלטה תשלח לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום,
ח' אייר תש"ע, 22 אפריל 2010, בהעדר.













תט בית משפט שלום 16696-06/09 יאיר צברי נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/04/2010)