פסקי דין על התובע הצבאי | פסקי דין על מחמד מחמוד אחמד אלחג'אר

42/02 ע     09/04/2003




ע 42/02 התובע הצבאי נ' מחמד מחמוד אחמד אלחג'אר




בית המשפט הצבאי לערעורים ע' אזח"ע 42/02
באיו"ש ובאזח"ע ע' אזח"ע 51/02

בפני
הרכב: אל"ם דני פרידמן
- אב"ד
סא"ל יורם חניאל
- שופט
סא"ל איתן הברמן
- שופט
התובע הצבאי
(המערער בתיק 42/02 והמשיב בתיק 51/02) (באמצעות ב"כ סרן אסף עזרתי
)

נגד

מחמד מחמוד אחמד אלחג'אר
, ת"ז 800141434 (המערער בתיק 51/02 והמשיב בתיק 42/02)
(באמצעות ב"כ עו"ד ח. אזברגה
)

ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש הצבאי ארז
(בפני
הרכב בראשות כב' הנשיאה סא"ל סיגל משעל)
בתיק מס' 468/00 מתאריך 15.8.02
(הערעור בתיק 42/02 התקבל, הערעור בתיק 51/02 נדחה)

תאריך הישיבה: 11 בדצמבר 2002, ו' בטבת התשס"ג.
פסק דין

השופט אל"ם ד' פרידמן:
1. 1. נגד מחמד מחמוד אחמד אלחג'אר
, להלן - "הנאשם", הוגש כתב אישום המייחס לו את העובדות כדלקמן:
א. א. במהלך חודש נובמבר רכש הנאשם סכין, שאורך להבה 14.5 ס"מ מידי חברו, והחביא אותה במטבח ביתו.
ב. ב. בעקבות המאורעות באזור, ועל רקע סכסוך בין הנאשם לאביו, החליט הנאשם לבצע פיגוע, ולמות מות קדושים.
ג. ג. בשעות הערב המאוחרות של יום 27.11.00, לקח הנאשם את הסכין ממקום מחבואה, טמן אותה בכיס מעילו ויצא מביתו; הנאשם השאיר פתק לבני משפחתו בו כתב, בין היתר "אבי היקר, אני הולך עד שאמות ותסלח לי ואל תפחד עלי".
ד. ד. בסביבות השעה 03:00 ביום 28.11.00 הגיע הנאשם לגדר בסיס מג"ב הסמוך לניסנית. הנאשם דילג מעל לגדרות הבסיס, והתקרב אל פתח אוהל שבו ישנו אותו שעה לוחמי מג"ב. קצין מג"ב, ממ"ש איתי כץ, הבחין בנאשם והתקרב לכיוונו. בשלב זה הוציא הנאשם את הסכין ממעילו.
ה. ה. ממ"ש כץ קרא לנאשם לעצור, וזה התקדם לעבר ממ"ש כץ וניסה לדקור אותו באמצעות הסכין שהחזיק בידו. ממ"ש כץ, דרך את נשקו, אך הנאשם הסיט את הנשק, והשניים החלו להיאבק זה בזה, כשהנאשם שרט ונושך את ממ"ש כץ; במהלך המאבק נפלה הסכין מידי הנאשם ולאחר זמן קצר, השתלט ממ"ש כץ על הנאשם.
ו. ו. כתוצאה מנשיכותיו ומשריטותיו של הנאשם, נגרמו לממ"ש כץ שריטות בפני
ם ובצוואר.
2. 2. בגין העובדות הנ"ל יוחסו לנאשם פרטי העבירה כדלקמן:
א. א. ניסיון לגרימת מוות בכוונה, עבירה לפי סעיף 51 (א) לצו בדבר הוראות בטחון ת"ש"ט - 1970 וסעיף 19 לצו בדבר כללי אחריות לעבירה (מס' 162), תשכ"ח - 1968.
ב. ב. כניסה לשטח צבאי סגור, עבירה לפי סעיף 90 (1) לצו בדבר הוראות בטחון תש"ל - 1970 וההכרזה על סגירת שטח מיום 24.9.96.
ג. ג. החזקת סכין שלא למטרה כשרה, עבירה לפי סעיף 66 (ב) (1) לצו בדבר הוראות בטחון תש"ל - 1970.
3. 3. בפני
בית המשפט קמא הודה הנאשם בכך שחדר למחנה הצבאי כשהוא חמוש בסכין אלא שלטענתו הוא עשה כן במטרה שחיילי צה"ל יירו בו למוות.
4. 4. בית המשפט קמא העדיף את עדותו של ממ"ש איתי כץ, אשר עמו נאבק הנאשם בשטח המחנה הצבאי, בכל הקשור להשתלשלות האירועים על פני עדותו של הנאשם וזאת לנוכח סתירות שהתגלו, לדעת בית המשפט קמא, בגרסת הנאשם וכן לנוכח העובדה שגרסתו של ממ"ש כץ הייתה סדורה והוא הותיר רושם אמין.
5. 5. בית המשפט קמא הרשיע את הנאשם בכל סעיפי האישום תוך שהוא מבסס את הקביעה שהנאשם התכוון לגרום מוות בכוונה, על העובדות והנסיבות כדלקמן:
א. א. הנאשם יצא מביתו כשהוא מצויד בסכין שאורך להבה 14.5 ס"מ.
ב. ב. הקצין, ממ"ש כץ, ראה אותו שפוף בסמוך לאהל בו ישנו חיילים.
ג. ג.
ד. ד. הנאשם ניסה לדקור את הקצין באמצעות הסכין, ותוך כדי מאבק בין השניים הסכין כנראה נפלה.
6. 6. כאמור לנוכח הפרכות שמצא בית המשפט קמא בגרסת הנאשם ולאור העדפת גרסת הקצין הורשע הנאשם על ידי בית המשפט קמא.
7. 7. בית המשפט גזר על הנאשם 10 שנות מאסר מהן 7 שנים לריצוי בפועל והיתרה ע"ת.
8. 8. מונחים בפני
נו ערעור התביעה על קולת העונש וערעור הנאשם על עצם הרשעתו בעבירה של ניסיון לגרימת מוות הכוונה וכן על חומרת העונש.
9. 9. נדון תחילה בערעורו של הנאשם על עצם הרשעתו בעבירה של נסיון לגרום מוות בכוונה.
10. 10. עו"ד ח. אזברגה
טען בפני
נו כי מרגע מעצרו ועד עתה טוען הנאשם כי התכוון להתאבד ולא התכוון לקטול חיי אחרים.
לדעתו, ניתן בנסיבות העניין להרשיע את הנאשם בעבירה של תקיפה או בעבירה של ניסיון לגרום לחבלה באחר.
עוד טען הסניגור המלומד כי ביהמ"ש סמך את הכרעת דינו על עדות יחיד של מש"ש כץ, עדות שאין בה משקל מספיק לשם הרשעה.
11. 11. התובע הצבאי
, סרן אסף עזרתי
טען כי הסתירות שנתגלו בגרסת הנאשם אינן סתירות שוליות וכי עלינו לבסס את עמדתנו על עדותו של ממ"ש כץ, שהייתה מקובלת על בית המשפט קמא.
עוד הוסיף התובע הצבאי
כי העובדה שהנאשם ניסה לדקור את הקצין סותרת את טענתו כאילו התכוון רק להתאבד.
12. 12. לאחר שבחנו את חומר הראיות סבורים אנו כי בדין הרשיע בית המשפט קמא את הנאשם בעבירה של ניסיון לגרום בכוונה למותו של אחר וכי אכן זו הייתה כוונת הנאשם.
13א. הנאשם יצא מביתו וחדר בשעת הערב למחנה הצבאי כשהוא מצויד בסכין בעלת להב ארוך במיוחד - 14.5 ס"מ. אם אכן הנאשם התכוון שחיילי צה"ל ירו בו למוות מדוע הגיע למקום כשהוא מצויד בסכין זו? נראה שהסכין הייתה כלי הנשק בו התכוון לגרום למותו של חייל אחר.
ב. ב. אם אכן הנאשם התכוון לכך שחיילי צה"ל ירו בו למוות מדוע הוא השתופף לידי אחד האהלים; על פי הגיון הדברים היה עליו דווקא ללכת זקוף כדי שהחיילים יבחינו בו ויוכלו להרגו כפי שלדבריו רצה.
ג. ג. אילו התכוון הנאשם, כדבריו, רק להתאבד, מדוע חדר הוא למחנה בשעות הלילה בהם קשה היה להבחין בו.
ד. ד. מאחר וגרסתו של ממ"ש כץ הועדפה על ידי בית המשפט קמא, ומאחר ואין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי מהימנות, הרי שהעובדה הנטענת על ידי ממ"ש כץ כי הנאשם ניסה לדקור אותו מחזקת כמאה עדים את הטענה כי הנאשם ביקש לגרום למותו של הקצין.
14. ברצוננו לציין כי טענת הסניגור המלומד כי יש מקום בהרשעת הנאשם בעבירה של תקיפה או גרימת חבלה הינה חסרת בסיס הגיוני ומשפטי.
הנאשם טוען כי כל כוונתו הייתה להתאבד, ואם זוהי טענתו, הרי שגם לא ניתן לייחס לו כוונה פלילית לבצע תקיפה למשל, ואם כפי שטוען הסנגור אכן ניתן ליחס לו עבירה של תקיפה, הרי שאותה תקיפה ביחד עם הוכחת הכוונה לגרום למותו של אחר, היא למעשה העבירה של ניסיון לגרימת מוות בכוונה המיוחסת לנאשם.
משנקבע כי הנאשם התכוון ליטול חייו ש לאחר ולא התכוון להתאבד או לא התכוון רק להתאבד, הרי שהעבירה אותה בצע היא זו המיוחסת לו בכתב האישום.
15. 15. בנסיבות אלה דין ערעור הנאשם על עצם הרשעתו להידחות.
16. 16. שמענו את טיעוני הצדדים לעניין העונש, כאשר התובע דורש להחמיר בענישה בעוד שהסניגור דורש להקל בעונש.
17. 17. העונש הנקוב בצד העבירה של ניסיון לגרום מוות בכוונה הינו 20 שנות מאסר.
התובע הצבאי
עתר לבית המשפט קמא להשית על שנאשם 11 שנות מאסר לריצוי בפועל.
18. 18. התובע הצבאי
שטען בפני
נו הדגיש כי העתירה ל11- שנות מאסר נעשתה לאחר שהתביעה כבר שקללה את חומרת העבירה, את גילו הצעיר של הנאשם, את העובדה שפציעת הקצין הייתה קלה וכן את כל יתר השיקולים הרלבנטיים ולכן היא סבורה שהעונש שייגזר על הנאשם צריך להיות קרוב, ככל הניתן, לעונש המבוקש על ידה.
19א. בע"פ (ת"א) 5270/91 מ.י. נ' עומר אלמגיי'ד, (לא פורסם) נדון עניינו של נאשם אשר ניסה לדקור את מעבידו באמצעות סכין יפנית ולגרום למותו. ניסיון הרצח נכשל כאשר הסכין נשברה תוך כדי ביצוע מעשה התקיפה.
בית המשפט דן את הנאשם ל20- שנות מאסר לריצוי בפועל.
ב. ב. בערעור פלילי 2151/91 פייסל אלחטיב נ' מ.י. - תקדין עליון כרך 90 (3) תשנ"ב/תשנ"ג - 1992, נדון עניינו של הנאשם שתקע סכין שאורך להבה 25 ס"מ בגבו של אחר ובנס ארעה רק פציעה. הנאשם נדון ל14- שנות מאסר לריצוי בפועל.
ג. ג. בערעור פלילי 876/91 פלוני נ' מדינת ישראל, תקדין עליון כרך 91 (2) תשנ"א - תשנ"ב - 1991, הורשע הנאשם בכך שתקע סכין בחזהו של שוטר ופצע אותו. הנאשם נידון ל12- שנות מאסר.
ד. ד. באזח"ע 6/97 חאלד אבו בקרה נ' התובע הצבאי
נדון עניינו של נאשם אשר הגיע מחסום צה"ל מצויד בסכין קומנדו וניסה לדקור את החייל בצווארו ונדון ל11- שנות מאסר לריצוי בפועל.
ה. ה. בתפ"ח 604/00 מדינת ישראל נ' פלוני תק-מח 2000 (4), 1121 נדון נאשם בגין ניסיון לרצח ל9- שנות מאסר לריצוי בפועל.
19. 19. מהפסיקה שצוטטה לעיל ניתן להיווכח כי רמת ענישה של 7 שנות מאסר מנוכה באופן משמעותי מרמת הענישה המקובלת.
20. 20. לאחר ששקלנו את כל נסיבות העניין החלטנו שלא למצות את מלוא סמכותנו בקביעת עונשו של הנאשם, ואנו מבטלים את גזר הדין שניתן על ידי בית המשפט קמא, וגוזרים על הנאשם 13 שנות מאסר מהן 10 שנים לריצוי בפועל והיתרה ע"ת כפי שקבע בית המשפט קמא.
ערעור הנאשם לעניין העונש נדחה.
המשנה לנשיא סא"ל י' חניאל:
אני מסכים.
השופט סא"ל א' הברמן:
אני מסכים.
הוחלט כאמור, בפסק דינו של השופט אל"ם ד' פרידמן.

ניתן והודע היום, 9 באפריל 2003, ז' בניסן התשס"ג, בנוכחות התוב"ץ, המערער, המשיב וב"כ.

(-) (-) (-)
___________________ __________________ ___________________
שופט אב"ד שופט








ע בית המשפט הצבאי 42/02 התובע הצבאי נ' מחמד מחמוד אחמד אלחג'אר (פורסם ב-ֽ 09/04/2003)