פסקי דין על חאלד שוויקי | פסקי דין על לואי שוויקי |

5808/10 בשפ     16/08/2010




בשפ 5808/10 חאלד שוויקי, לואי שוויקי נ' מדינת ישראל




החלטה בתיק בש"פ 5808/10



בבית המשפט העליון


בש"פ 5808/10



בפני
:

כבוד השופט א' רובינשטיין


העוררים:

1. חאלד שוויקי



2. לואי שוויקי



נ


ג


ד



המשיבה:
מדינת ישראל


ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 29.7.10 בתיק עמ"ת 45864-07-10 08 שניתנה על ידי כבוד השופט הכהן



תאריך הישיבה:
כ"ט באב התש"ע (9.8.10)
בשם העוררים:
עו"ד אסעד מזאוי
בשם המשיבה:
עו"ד עדי שגב


החלטה


א.
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט הכהן) מיום 29.7.10 בתיק עמ"ת 45864-07-10, בגדרה נהפכה החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופטת שלו-גרטל) מיום 26.7.10 בתיק מ"ת 38067-06-10, ולפיכך נעצרו העוררים עד תום ההליכים נגדם.

רקע והליכים קודמים

ב.
נגד העוררים – עורר 1 יליד 1975 ועורר 2 יליד 1982 - הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של חבלה חמורה, עבירה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז-1977; תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 382(א) בנסיבות סעיף 380 לחוק; נסיון פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 335(א)(1) בנסיבות סעיף
334 וסעיף 25 לחוק; איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק.

ג.
להלן תיאור האירועים בקצרה כעולה מכתב האישום. ברקע האישומים חשדם של העוררים כי אחותם מחללת את "כבוד המשפחה". על פי הנטען באישום הראשון, ביום 19.6.10 בשעה 19:38 או בסמוך לכך, הגיעו המתלוננים (אחות העוררים וחברהּ) לצומת מישור אדומים, בעת שנעצרו ברמזור הגיחו העוררים והחלו להכות במתלונן ובמתלוננת באמצעות מקלות ומברג ובאגרופיהם; כן השמיעו איומים על חייהם. אף לאחר שהגיעו חיילים למקום וחילצו את המתלוננים, השליכו העוררים אבנים לעברם.

ד.
ביום 23.6.10 החליט בית משפט השלום בירושלים (השופטת שלו-גרטל) לשחרר את העוררים לחלופת מעצר בתנאים מגבילים. ביום 24.6.10 החליט בית המשפט המחוזי (השופטת בן אור), כי בנסיבות המקרה, לא נכון היה להורות על שחרור המשיבים לחלופת המעצר משטרם נתקבל תסקיר שירות המבחן בעניינם, ועל כן הוחלט כי העוררים יוותרו במעצר וזאת עד לקבלת תסקיר. לאחר שהתקבל תסקיר קבע בית משפט השלום בירושלים, כי ניתן לנטרל את מסוכנות העוררים בחלופת מעצר. הודגש, כי נערכה "סולחה" בין הצדדים אשר מפחיתה את המסוכנות. כן, הובאה בחשבון תקופת המעצר שכבר ריצו העוררים. משכך הוחלט לשחרר את העוררים לחלופת מעצר של מעצר בית מלא בפיקוח, הפקדת סך 7,500 ש"ח וכן ערבות עצמית בסך 5,000 ש"ח כל אחד, ערבות בסך 5,000 ש"ח על-ידי כל אחד משלושת המפקחים ואיזוק אלקטרוני. על החלטה זו עררה המשיבה לבית המשפט המחוזי.

ה.
בהחלטתו מיום 29.7.10 קיבל בית המשפט המחוזי את הערר והורה לעצור את העוררים עד לתום ההליכים. בית המשפט נימק החלטתו בכך שנוכח, כי על-פי תסקירי המבחן לא התאיינה מסוכנות העוררים, כי הסולחה שנערכה לא ניטרלה את המסוכנות אף היא, וכי רמת האמון שניתן לתת במשיבים שלא ישובו ויסכנו את המתלוננים נמוכה. נוכח זאת נתקבל ערר המדינה כאמור. בית המשפט הוסיף, כי מבית המשפט צריך לצאת מסר, שעל הפוגע באשה על רקע "כבוד המשפחה" להניח כי ימצא עצמו מאחורי סורג ובריח.

הערר והדיון

ו.
בערר נטען, כי תסקיר שירות המבחן כלל המלצה לשחרר את העוררים, וכי לא יהא זה נכון להפריד בין קביעת התסקיר שהעוררים מסוכנים, לבין המלצתו לשחררם. עוד נטען, כי ההחלטה להותירם במעצר נובעת מהטעם שהמעשים מיוחסים ל"כבוד המשפחה" ובשלו בלבד, בלא קשר למהות העבירות עצמן. כן נטען, כי

הסולחה שנערכה מאיינת את מסוכנות העוררים. עוד נטען, כי המתלוננת גרה עם משפחתה (שהיא משפחת העוררים), ואף הגיעה לדיון בבית המשפט, דבר המעיד על כך שאינה חשה מאוימת על-ידיהם. למצער, נטען כי יש להבחין בין
העורר 2 שעברו אינו מכביד, ושחלקו באירוע היה פחות, לבין העורר 1 שאין דינו כן.

ז.
בדיון טען עו"ד מזאוי לעוררים, כי בית המשפט המחוזי עירב בין שיקולי ענישה לשיקולי המעצר, וכן טעה עובדתית בסברו כי המתלוננת לא נכחה בהליך הסולחה, והוא הדין לגבי המתלונן השני. ועוד, נטען כי החלופה הקשוחה שהוצעה – מעצר בית בחיפה ובנשר על כל הגבלותיו - היא טובה, וכי עורכי הסולחה נוטלים עליהם אחריות כשלעצמם. לשאלתי נעניתי כי העוררים לא חתמו אישית על הסולחה שכן היו במעצר, אך הדברים נעשו על דעתם, בהסכמה שניתנה בשיחות טלפוניות. נאמר גם, כי אין המדובר במקרה חמור של "כבוד המשפחה" והאלימות היתה ברף נמוך, ועברם של העוררים, כך נאמר, אינו מכביד (לגבי עורר 2) וישן (לגבי עורר 1).

ח.
באת כוח המדינה ציינה כי המעשים המיוחסים לעוררים מצביעים על מסוכנות גבוהה, ועל כן אין ליתן בהם אמון גם מקום שהמפקחים המוצעים ראויים.

הכרעה

ט.
עיינתי בתסקירים. התסקיר מיום 5.7.10 לענין עורר 1 מתאר רקע פלילי בעבירות סמים ולימים שיקום ועמו תחושת קרבנות; תוארה המתלוננת (לא אדרש לכך; אומר רק כי למרבה הצער היא מבודדת במשפחתה); הוערך סיכון גבוה להתנהגות פוגעת ולא ניתנה המלצה. תסקיר משלים מיום 21.7.10 בחן הסכמי בוררות וסולחה והסכמת מפקחים ללא עבר פלילי לפיקוח; נוכח הסולחה (והמלצת נציג מחוז ירושלים של המשטרה ) הומלץ על שחרור לחלופה בבית עורר זה בחיפה בפיקוח אחד משלושה – אשתו, גיסו ומכרה. כן הוחלט על איזוק אלקטרוני.

י.
גם לעורר 2 היו הרשעות קודמות בתקיפת בת זוג, תגרה ופריצה לרכב; הובע בתסקיר חשש מיום 5.7.10 לסיכון להתנהגות פורצת גבולות, ולא הומלץ על חלופה; בתסקיר נוסף מ-21.7.10, בדומה לאחיו, הומלץ על מעצר בית בפיקוח בביתו בנשר, בצירוף איזוק אלקטרוני.

י"א.
עיינתי גם בסולחה, שבין המתלוננת לאחיהם הגדול של שני העוררים (כנראה), והתחייבות "בפני
ועדת הגישור השייכת למשטרת מחוז ירושלים" שהאחים לא יזיקו לאחותם, והועדה אף המליצה על סגירת התיק (לא נזכרו ספציפית שמות העוררים).

י"ב.
רישומו הפלילי של עורר 1 כולל ארבע פעמים של עמידה לפני בית המשפט (בעבירות רכוש ועוד), בין 1991 ל-2007, תוך ריצוי מספר תקופות מעצר ממושכות למדי. רישומו הפלילי של עורר 2 כולל 3 משפטים בעבירות רכוש ואלימות (תקיפת בן זוג הוזכרה מעלה), בין 2001 ל-2006; הוא ריצה מאסר בעבודות שירות.

י"ג.
אכן, קשה שלא לגלות ספקנות כלפי העוררים; ומסכים אני לעמדת השופט קמא לענין "כבוד המשפחה", ונתתי לכך ביטוי לא אחת – במיוחד במקרים חמורים של רצח, ראו ע"פ 10828/03
נג'אר נ' מדינת ישראל

(לא פורסם) – אך לא רק בהם. ואשר לסולחה, יש לתת לה ערך מסוים אך מוגבל (ראו בש"פ 9100/09
שעבאן נ' מדינת ישראל

(לא פורסם) (השופט ג'ובראן), והאסמכתאות דשם). הסולחה דנא גם אינה מפורטת דיה.

י"ד.
התלבטתי במידה מסוימת במקרה דנא, בהתחשב בעמדת המחוקק באשר לחיפוש חלופה, אך הגעתי לכלל מסקנה כי אין להיעתר לערר. הדבר נובע במידה רבה מעברם הפלילי של העוררים. לעורר 1 עבר מכביד; לעורר 2 עבר פחות מזה, אך הכולל תקיפת בן זוג ורעייתו, והיא זו האמורה להיות המפקחת (אחת המפקחים), והדבר דומה עלי בחינת תרתי דסתרי. על כן, בהצטרף הנסיבות הספציפיות בתיק זה, סבורני כי החלטת המעצר במקומה.

ט"ו.
איני נעתר איפוא לערר.

ניתנה היום, ו' אלול התש"ע (16.8.10).




ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

10058080_t02.doc

הג+חכ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








בשפ בית המשפט העליון 5808/10 חאלד שוויקי, לואי שוויקי נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 16/08/2010)